מה דינה של פלישה של חברי אגודה לחלקה של חבר אגודה אחר?

התובע בעל זכויות בנחלה במושב איתן, עותר לסילוק ידם של הנתבעים, גם הם חברי המושב,  מאזורים הגובלים בנחלתו, בטענה כי מדובר בשטחים שהינם חלק מנחלתו. המחלוקת העיקרית הינה מקומם של גבולות החלקה ובהתאם האם הנתבעים עושים שימוש שלא כדין בחלק מהחלקה אשר הוקצתה לתובע.

הרקע

התובע, בעל זכויות בנחלה במושב איתן, חשד כי הנתבעים משיגים את גבול חלקתו. בהתאם לכך הוא  פנה לאגודה וקיבל את מפת חלוקת החלקות. עפ"י מפה זו ערך התובע מדידה מקצועית ממנה עלה כי הנתבעים פלשו לשטחו וכן לדרכים סטטוטוריות באופן שגרם להזזת הדרכים הסטטוטוריות לשטחו של התובע.

בפתח טיעוניהם הבהירו התובעים, כי השטח נשוא התביעה מוגדר כחלקה ב', אשר אינה מוכרת על ידי רמ"י כחלק מנחלה מסוימת, וכי האגודה היא הקובעת את זכות השימוש בחלקה זו. לפיכך טענו, כי מחלוקת מעין זו מקומה להתברר בתוך האגודה ובגופים המוסמכים לכך.

כמו כן טענו הנתבעים, כי יש להפנות את הטענה שפלישתם גרמה להזזת הדרכים הסטטוטוריות לשטחו של התובע לאגודה ולא לנתבעים, שכן היא האחראית על מיקום הדרכים הסטטוטוריות.  בנוסף טענו, כי מפת הזכויות הרשומה במושב הינה מפה ישנה אשר אינה משקפת את מצב החלוקה לאשורו.

עוד הוסיפו, כי חלקת משקו של התובע גדולה משאר החלקות במושב ועל כן, יש לגרוע חלקים מחלקה ב' שלו. לבסוף טענו, כי המצב קיים מזה שנים ארוכות, מבלי שהתובע התרעם על כך, ועל כן מתקיימת כאן זיקת הנאה מכוח שנים.

דיון והכרעה

בפתח דבריו ציין בית המשפט, כי נקודת המוצא לסילוק יד הינה ס' 16 לחוק המקרקעין. לפי הסעיף, על התובע להוכיח כי הוא בעל הזכויות במקרקעין, מרגע שהוכיח זאת, נטל ההוכחה עובר לנתבעים ועליהם להוכיח כי הם המחזיקים במקרקעין כדין.

בית המשפט קבע, כי ניתן להסתמך על מפת הזכויות במושב, על אף העובדה כי היא ישנה ואינה בעלת תוקף סטטוטורי, זאת בשל העובדה, כי הנתבעים לא הציגו כל ראיה המעידה על חלוקה שונה מן המצוי במפה.

כמו כן, דחה בית המשפט טענת הנתבעים, כי יש לגרוע חלקים משטחו של הנתבע מאחר וחלקה א' שלו גדולה יותר מכלל החלקות במושב, לאחר שמצא כי נעשה איזון בשטחים המחולקים לחברי האגודה בחלוקת חלקות ג'. כמו כן, לא קיבל בית המשפט את הטענה כי נתקיימה כאן זיקת הנאה מכוח שנים.

בית המשפט, אימץ את המפה אשר הגיש התובע והוכנה על ידי המודד, ואישר את בקשת התובע לסילוק ידם של הנתבעים מהשטחים נשוא התביעה, למעט הפלישה לדרכים הסטטוטוריות שכן זה עניינה של האגודה.

סיכום

ביהמ"ש קבע, כי על הנתבעים לסלק ידם מהשטחים בתוך כ-5 חודשים מיום מתן פסק הדין, כיוון ומדובר בשטח חקלאי הלוקח זמן לפנותו. כמו כן, חייב בית המשפט את הנתבעים לשאת בהוצאות התובע ובשכ"ט עוה"ד.

ניתן ביום: י"ד ניסן תש"פ, 08.04.2020.