קורן דליה נ' החקלאי מטולה אגודה חקלאית שתופית בע''מ

בפני רשם האגודות השיתופיות

תיק מספר 1464/235/01

 שבין : קורן דליה

005800317

מטולה

- המערערת -

- נגד -

החקלאי מטולה אגודה

חקלאית שתופית בע"מ

- המשיבה -

החלטה על פי סעיף 52 (4) לפקודת האגודות השיתופיות

ותקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים) תשל"ב – 1972

*********************************************************

הרקע

זהו ערעור על פסק דינו של הבורר מר קליינר משה מיום 30.8.01 בו קיבל את תביעת המשיבה וקבע כי על המערערת לשלם לאגודה את חובה בסך של 5,767 ₪ בצרוף ריבית הנהוגה באגודה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל בגין אי תשלום דמי חבר לאגודה ובגין אי תשלום דמי חכירה שמשולמים למנהל מקרקעי ישראל ואי תשלום עבור צריכת המים.

הבורר קבע את פסיקתו מכיוון שהמים סופקו על ידי המועצה האזורית ודרישת התשלום עבור צריכת המים הועברה לאגודה אשר שילמה את התשלום למועצה האזורית עבור כלל חברי האגודה.

עיקר נימוקי המערערת :

1. המשיבה העמידה לרשותה 12 דונם מטעים אותם היא מחכירה תמורת 100$ לשנה ואילו האגודה מחייבת אותה ב 5000 ₪ לשנה וכך יוצא ש"שכרה בהפסדי".

2. המשיבה העמידה לרשות המערערת 5 דונם בהר הצפייה שאר השטחים הינם שטחי בור כיוון שאינו מאושר על ידי הגורמים המוסמכים בגלל נוהלי עבודה של האגודה. בנוסף קיבלתי עוד 14 דונם בכפר רג'אר אשר אינם ניתנים לעיבוד.

3. על פי נתוני דפי החשבון של המערערת ראשי האגודה מזכים ומחייבים כראות עיניהם.

4. דמי החבר אינם זהים לכלל החברים.

5. המשיבה חייבה את המערערת עבור מים ועבור מסננים ודמי חכירה בעוד שכל המחכירים מטעיהם אינם משלמים עבור מים מסננים ודמי חכירה אלא דמי חבר בלבד.

6. הזיכויים בחשבון הינם ללא מע"מ בעוד שאת החשבונות המערערת טוענת שהינה משלמת בתוספת מע"מ.

7. לטענת המערערת חויבה בגין תשלומים שונים באדמות ראג'ר בסך של 4000 ₪ בעוד שחברים אחרים, אשר מזלם שפר עליהם והאדמה שהוקצתה להם לא נגזלה ולא נאלצו לקבל אדמה חלופית אשר אינם ניתנים לעיבוד ברג'אר, לא שילמו כלל.

8. לטענת המערערת חשבונה צבר ריבית פיגורים למרות ששילמה את חובה למשיבה.

עיקר נימוקי המשיבה :

1. טענת המערערת כי האגודה דורשת ממנה 5000 ₪ אינה נכונה.

2. חיוב המערערת בסך 1145 ₪ מוכחש שכן לא מצאנו כל ראיה לכך.

3. המשיבה זיכתה את המערערת כל אימת שצריך לעשות כן ולא כראות עיני המשיבה.

4. הזיכויים בחשבון המערערת הינם ללא מע"מ משום שהמשיבה אמורה לקבל את החזר המע"מ מאוצר המדינה.

5. על פי החלטות האגודה נקבע כי הותיקים ישלמו דמי חבר בסך של 70 ₪ ואילו הצעירים ישלמו דמי חבר בסך של 120 ₪ . המערערת שייכת לסקטור הצעירים ולפיכך עליה לשלם 120 ₪.

6. לא יתכן שהמערערת תתבע לקבל החזר עודף שאינו שלה עבור תשלום מים ששילם החוכר של מטעיה.

7. המערערת חתמה על בקשה לפיה היא מבקשת לקבל את יתרת הקרקע שלה בשטח רג'ר. הכנת הקרקע עלתה כסף ובגין הכנת הקרקע המערערת חוייבה.

8. האגודה מחייבת ריבית חובה עבור יתרות חובה בכרטיס. תשלום דחוי לא מזכה את כרטיס החבר ביום מסירתם אלא ביום פירעונם בלבד.

לאחר שעברתי על כל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:

א. ההליך שבפני הינו הליך של תביעת חוב שהגישה המשיבה נגד המערערת.

הבורר שמונה לדון בתביעה חייב את המערערת בכל הסכום הנתבע כשהוא דוחה אחת לאחת את טענות המערערת.

בערעור שבפני בחרה המערערת להעלות מחדש את טענותיה שהשמיעה בפני הבורר. מדובר בטענות רבות ללא כל רקע עובדתי או ראיתי, שאין בינן לבין תביעת המשיבה את המערערת דבר.

במידה ויש למערערת תביעות נגד המשיבה, אין זה המקום להעלותם ומקומם, אם בכלל, לידון בתביעה שתגיש, אם תבחר להגיש, נגד האגודה.

תביעות בגין קבלת קרקעות וטיבן – אין להם כל קשר לחובות המערערת למשיבה, ואין אפשרות לערוך קיזוזים או לאפשר אי תשלום חובות שוטפים כאשר חבר אגודה חושב שקופח.

ב. הנני דוחה את עמדת המערערת כי זיכויים וחיובים בחשבונה נעשים לפי רצון המשיבה. המערערת לא הרימה את נטל הראיה כי המשיבה חייבה וזיכתה אותה שלא כדין שכן החיובים והזיכויים היו על פי החלטת הנהלת האגודה.

הנני מקבל את עמדת המשיבה ביחס להחזר המע"מ וקובע כי המשיבה נהגה כראוי בנושא המע"מ.

ג. הנני דוחה את טענת המערערת כי דמי החבר בין החברים אינם זהים, שכן ניתן לקבוע כללים לגבי חברות ותשלום דמי חבר לאגודה והמשיבה קבעה לה קריטריון לגבי תשלום מוזל של דמי חבר ותשלום גבוה של דמי חבר והכל בהתאם לדרישת הטיפול בענייני החבר באגודה.

ד. הנני דוחה את טענת המערערת כי המשיבה חייבה אותה בלבד עבור צריכת מים ודמי חכירה. התשלום עבור צריכת המים בישוב שולם כבר על ידי המשיבה למועצה האזורית ובהחלטת האגודה נקבע כי יחולק התשלום בין כל החברים. הנני מקבל את עמדת הבורר בנושא זה. גם בנושא תשלום דמי החכירה המשיבה שילמה בעצמה עבור החברים ושימשה מעין מתווך בכל הקשור לתשלום דמי חכירה ולכן על המערערת לשלם למשיבה את החוב.

ה. אילו הייתי דן בערעור זה בעניין טיב הקרקעות בהתאם לטענות המערערת והמשיבה יש להניח כי הייתי מקבל את עמדת המשיבה היות ועולה שהכנת הקרקע הרג'ר עלתה כסף לא ייתכן שנטל זה ייפול על האגודה. מאחר שהמערערת ביקשה לקבל קרקע זאת הרי שראוי שעלות ההכשרה לא תיפול על האגודה שכן האגודה לא הייתה חייבת להכין ולהכשיר את הקרקע ולא הכריחה את המערערת לקבל קרקע שלא הוכשרה.

כאמור, בכל הנוגע לעניין קבלת הקרקעות וטיבן קבעתי לעיל בסעיף א' להחלטה זו כי על המערערת, אם תבחר לעשות כן, להגיש תביעה נפרדת על פי הוראת תקנון האגודה.

ו. הנני מקבל את עמדת המשיבה כי צ'קים דחויים לא מזכים את כרטיס החבר ביום מסירת הצ'ק אלא רק ביום הפירעון. מדובר בצ'קים דחויים אשר בגינן הכסף יוצא מחשבון המערערת רק במועד מאוחר יותר. במקרה זה רשאית האגודה לגבות ריבית כגובה ריבית חובה על פי תקנון האגודה, מאחר ופעילות זו דומה לבנק וכשם שבנק מחייב ומזכה רק ביום הפירעון כך גם על האגודה לנהוג. יתרה מכן, לא יעלה על הדעת שהמערערת תמסור צ'ק דחוי לעוד 30 ימים מהיום למשל ותדרוש שינהגו בה כאילו שילמה ביום מתן הצ'ק הדחוי ויש לנהוג בה כאדם אשר טרם שילם את חובו.

ז. ערעורה של המערערת הוגש ללא כל רקע עובדתי וללא בסיס מלבד טענות סתמיות שלא נתמכו בחומר ראייתי כלשהו. לפיכך אין כל בסיס לערעור ומוטב שלא היה מוגש כלל, שכן מדובר באותם טענות שנדחו על ידי הבורר ובהעלאת נושאים שאינם קשורים לבוררות זו.

לאור כל האמור לעיל הנני דוחה ערעור זה וקובע כי על המערערת לשלם למשיבה את חובה בסך 5767 ₪ בצירוף ריבית הנהוגה באגודה מיום הגשת התביעה 11.7.01 ועד למועד התשלום בפועל.

המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 700 ₪ בצירוף מע"מ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום החלטתי ועד לתשלומו בפועל למשיבה.

ניתן היום 26.5.02

אורי זליגמן, עו"ד