אדישות ברישום הנחלה יכולה לעלות לכם ביוקר!

פסק הדין עוסק בהפרת הסכם מכר למכירת נחלה במושב, ובעיכוב בהעברת הרישום על שם רוכשי הנחלה. בשל הפרה זו נגרמו נזקים ישירים ועקיפים למוכרת ועל כן תביעתה. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם יש לחייב את הרוכשים בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מעיכוב בהעברת הרישום על שמם.

הרקע

בשנת 2009 נחתם הסכם מכר בין הצדדים. הנתבעים רכשו מן התובעת נחלה, אך חדלו לשתף עמה פעולה בעניין העברת רישום הזכויות בנחלה על שמם, בכך שסירבו לשלם דמי כניסה ודמי הסכמה, המהווים תנאי הכרחי להעברת הזכויות בנחלה מהמוכרת אל הרוכשים.

המוכרת טוענת כי הרוכשים סיכלו את העברת הנחלה לידיהם, וכי הסכם המכר עליו חתמו קובע במפורש שעל הרוכשים למלא אחר התנאים הנדרשים כתנאי לקבלתם כחברי המושב. המוכרת טוענת כי בשל התנהלות הנתבעים היא חששה להתחייב לקניית דירת מגורים אחרת ולכן היה עליה להתגורר בשכירות, דבר שגרם לה להוצאות נלוות. כמו כן, התובעת חויבה בתשלום היטל השבחה, שלא הייתה נדרשת לשלמו אלמלא הרוכשים היו פועלים בהתאם להסכם, זאת משום שהחיוב בתשלום היטל השבחה, בנסיבות העניין, החל רק משנת 2014, בעוד הסכם המכר נחתם בשנת 2009, כך שבמידה והרוכשים היו מעבירים את הרישום לפני מועד זה, הצדדים לא היו מחויבים בתשלום היטל ההשבחה כלל.  

מאידך, הרוכשים טוענים כי על המוכרת היה לפעול להקטנת הנזק ולשלם את דמי הכניסה בעצמה. זאת ועוד, הם טוענים כי לכל אורך הדרך סברו שדרישת האגודה השיתופית לתשלום דמי הכניסה אינה מקובלת עליהם משום שלדידם היא מנוגדת לחוק ולנהלים. לטעמם, על פי החוזה היה באפשרות המוכרת לבטל את הסכם המכר אך היא לא מימשה אפשרות זו.

דיון והכרעה

בית המשפט מזכיר כי המדיניות השיפוטית אומרת שיש לעודד קיום חוזים, לתמרץ את הנפגעים מהפרת חוזה למנוע או לתקן את נזקי ההפרה, ולא לכפותם לבטל חוזה ולהגיש תביעה כל עוד לא מיצו מהלכים אלה. על כן, אין לקבל את טענת הרוכשים לפיה על המוכרת היה לממש את זכאותה לביטול ההסכם.

בענייננו נפסק, כי תשלום דמי הכניסה לאגודה היה מוטל על הרוכשים, כך עולה בבירור מתוך המוסכם בחוזה. הדרישה לתשלום דמי הכניסה הייתה ידועה לרוכשים בטרם חתמו על ההסכם.

עוד קובע בית המשפט, כי במקרה דנן נגרם נזק מתמשך אשר יוצר עילת תביעה נזיקית בגין הפרת חוזה. תחילתו של העיכוב ברישום נגרם בעיקר בגין היעדר תשלום דמי הכניסה, סוגיה אשר ניתן היה לפתור. נפסק כי הרוכשים התנהלו בעצלתיים ובאדישות, ולא פעלו למען הסדרת עניין הרישום במהירות הנדרשת והאפשרית.

יתר על כן, המוכרת פנתה באופן חוזר ונשנה אל המוכרים בבקשה לתשלום דמי הכניסה והסדרת הרישום. לכן, קובע בית המשפט כי לא היה באפשרותה של המוכרת לפעול להקטנת הנזק מעבר לפעולותיה בעניין, ואילו הרוכשים הם שהיו צריכים לפעול להקטנת הנזק, ואף היה עליהם לצפות מראש את הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מהפרה זו.

בעניין הנזק שנוצר בגין תשלום היטל ההשבחה, נקבע כי מדובר בנזק שלולא ההפרה כלל לא היה מתרחש, וכי הפיצוי שיינתן בגינו אינו אלא מכוח עילה נזיקית של הפרת חוזה.

לפיכך, נפסק כי הרוכשים פעלו בניגוד להתחייבויותיהם בהסכם המכר, ולא פעלו למניעת התרחשות הנזק, או לכל הפחות להקטנתו, שהרי היה באפשרותם לעשות כן, והם חייבים בפיצוי התובעת בגין נזקיה.

סיכום

הרוכשים הפרו את הסכם המכר והם חייבים בנזקים שנגרמו לתובעת בגין הפרות אלה. בגין היטל ההשבחה יפצו את המוכרת בסך של 107,807 ₪ ובנוסף סך של 89,744 ₪ בגין הריבית וההצמדה שנוספו לדמי ההסכמה. כמו כן, ישולם פיצוי על סך 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש מכוח סעיף 13 לחוק החוזים-תרופות ובנוסף הוצאות משפט, בסך 45,000 ₪.

ניתן ביום: ו' אייר תשפ"א, 18 באפריל 2021, בהעדר הצדדים.