אתם שואלים - אנחנו עונים!

שלום,
סעיף 130א(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: "הצו"), קובע כי "המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין תושבי היישוב, אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם."
הסעיף מציג תמונה רחבה באשר למינוי ועדת הביקורת של הוועד המקומי. כפי שמציין הסעיף, הרכב ועדת הביקורת נבחר על ידי מליאת המועצה האזורית, מתוך רשימה התושבים שהציעו מועמדותם ושאינם חברי הוועד המקומי ביישוב (וראו הרחבתנו בחוות הדעת באתר בשם "ועדת ביקורת בועד המקומי ובאגודה השיתופית", תחת חוות דעת מאמרים והרצאות).
סעיף 130א(א) לצו נוסח בלקוניות יתרה, שכן אינו מפרט מהם השיקולים שעל המועצה לשקול בבואה להכריע בהרכב ועדת הביקורת שתמונה על ידה, וכן לא מטיל מגבלות באשר לאופן בחירת הרכב ועדת הביקורת.
1. על כן, נראה כי אין פסול בעריכת הגרלה לבחירת הרכב הוועדה, כל עוד ההרכב עולה לאישור מליאת המועצה. כמו כן, נראה כי לא מוטלת חובה על המועצה לזמן את התושבים שהגישו מועמדותם לעריכת ההגרלה, שכן רשאית היא לבחור את הרכב הוועדה כפי שמוצאת לנכון.
2. לצד זאת, סעיף 130א(א) לצו אף אינו קובע מגבלות באשר לאופן הגשת המועמדות, ולכן נראה כי לא קיימת דרישה לחשאיות ולכן לא קיים פגם באופן הגשת מועמדות לנציג.
3. כפי שצוין לעיל, סעיף 130א(א) לצו קובע כי בחירת הרכב ועדת הביקורת לוועד המקומי היא בידי מליאת המועצה האזורית. על כן, אין מדובר בקיפוח זכות התושבים לקבוע את הרכב הוועדה, שכן זכות זו אינה מוענקת להם.

בברכה,
איתן מימוני, טבק ושות'

(1) בהתאם לתקנה 37 ל"תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה 1975, לכל חבר אגודה יש זכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, , הוועד ושאר רשויות האגודה, תוך 7 ימים מיום הדרישה. לכן, ככל שההסכמים צורפו לפרוטוקול הועד כחלק בלתי נפרד ממנו, יש לחבר אגודה זכות עיון בהם.. למסמכים אחרים, אשר עליהם חלה חובת סודיות, ניתנת לאגודה סמכות להחליט על חסיונם.

בהתאם לתקנה 4(6), יש אפשרות למתן גילוי במסמכים נוספים אך לצורך כך על המבקש לפנות לרשם האג"ש ורק אם הבקשה תתקבל תוכל לעיין במסמכים האלו, יש לציין בבקשה את המטרה, הסיבות והנימוקים לקבלת האישור לעיין ובסמכותו של הרשם לדחות את הבקשה אם יש טעם פסול בהעברת המסמכים. בהתאם לאמור, זכות העיון אינה זכות גורפת ולא חלה לגבי כלל מסמכי האגודה בהתאם להחלטת הרשם - 31/190/11.
(2) לפי החלטת הרשם המצוינת לעיל, נקבע כי מתן זכות עיון גורפת ללא הבחנה עלולה לפגוע באגודה, בחברים יחידים ובצדדי ג'. בהתאם לפסיקה סביר שלא תינתן זכות עיון במסמכים לשם שמירה מפני פגיעה בפרטיות הצדדים.

שלום פריאל,

1. הוועד המקומי הינו גוף מנהלי, המהווה חלק מהשלטון המקומי בשטחי מועצות אזוריות ומתפקד כגורם שלטוני ביחס לכל תושבי היישוב. מכאן, שכל הטלת תשלומים שמתבצעת על ידי הוועד המקומי חייבת לחול על כלל התושבים ביישוב.
2. בהתאם לסעיף 133 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות"), רשאי ועד מקומי, באישור המועצה, להשית בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית (אגרות, היטלים ודמי השתתפות). יתרה מזאת, ועד מקומי אף רשאי להטיל ארנונה כללית, בכפוף לאישור המועצה ולהוראות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. ככלל, מיסי הוועד המקומי נגבים על ידי המועצה האזורית ומועברים לוועד המקומי בניכוי הוצאות הגבייה, אלא אם הסמיכה המועצה את הוועד המקומי לגבות את המיסים. משכך, ובתשובה לשאלתך, בהחלט אפשר כי תשלומי מים בשטחי גינון ייגבו באמצעות הוועד המקומי, ככל שהאצילה המועצה סמכות לוועד המקומי להטילם ולגבות התשלום עליהם.
3. באשר לפינוי פסולת, בדוח מבקר המדינה, משנת 2022, בנושא פינוי פסולת ברשויות המקומיות, מפורט כי "אחד השירותים החיוניים ביותר שעל רשות מקומית לספק לתושביה הוא פינוי פסולת מרשות הרבים ופינוי אשפה ביתית, גזם וגרוטאות בתחום שיפוטה". על כן, נראה שהאחריות לפינוי פסולת ואשפה ביתית מוטלת על הרשות המקומית, ובענייננו – המועצה האזורית. עם זאת, מומלץ לבדוק האם ישנו חוק עזר או תקנות שנקבעו באשר לנוהל פינוי פסולת וגביית התשלום על כך במושב בו אתם מתגוררים, ולחילופין האם הואצלה הסמכות על גביית התשלום לוועד המקומי ועל הפינוי בפועל כפי שפורט לעיל.
4. לפי סעיף 127א(א) לצו המועצות האזוריות, במקרה בו ועד מקומי נמנע ממילוי חובה או ביצוע עבודה שהוטלה עליו, רשאי ראש המועצה לדרוש ממנו בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה במסגרת הזמנים שנקובה בצו. אם לא מילא הוועד המקומי אחר הצו בזמן שנקבע בו, לפי סעיף 127א(ב) לצו המועצות האזוריות, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או העבודה. מכאן, נראה שהחוק אינו מתייחס בצורה ישירה לאפשרות ביטול תשלום מיסי ועד מקומי, אלא מעביר אחריות הטיפול בדבר מילוי חובתו/עבודתו לראש המועצה, במקרים בהם נחשל הוועד המקומי.
5. להרחבה בנושא הטלת תשלומים וגבייתם ביישוב קהילתי, הנך מוזמן לעיין בחוות דעתנו בקישור:
https://www.mach-law.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91

בברכה,
איתן מימוני, טבק ושות'

שלום נדב,
נחלק את תשובתנו למספר רבדים:
1. מועד ההצבעה – לפי סעיף 50(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: "צו המועצות האזוריות"), הזמנה לכל ישיבה של הוועד המקומי תימסר לכל חברי הוועד המקומי לפחות 24 שעות לפני מועד הישיבה. על כן, ההצבעה יכולה להיקבע גם "מהיום למחר" כפי שציינת, בתנאי שההזמנה ניתנה לפחות 24 שעות מראש.
2. תצורת ההצבעה – בהתאם לקבוע בסעיף 52 לצו המועצות האזוריות, ישיבות הוועד המקומי יהיו פומביות, אלא אם הוחלט בישיבה שתהא (כולה או חלקה) בדלתיים סגורות. כמו כן, לפי סעיף 53(ה) לצו המועצות האזוריות, ההצבעה בוועד המקומי היא בהרמת ידיים – אך קיימת אפשרות לערוך הצבעה חשאית לפי דרישת שליש לפחות מחברי הוועד המקומי שנוכחים בהצבעה. משכך, בתשובה לשאלתך, נראה כי ככלל לא ניתן לקיים הצבעות טלפוניות של ועד מקומי במועצה אזורית, בשל הקושי בשמירה על פומביות ההצבעה ובשל תצורת ההצבעה הקבועה בחוק. ייתכן כי במצבי חירום כאשר לא ניתן לכנס ולו 3 חברי ועד לישיבה, אפשר לקיים הישיבה בדרך של מישאל טלפוני.
3. זכאות למסמכים רלוונטיים – לפי סעיף 235(ב) לצו המועצות האזוריות: "ועדות [הוועד המקומי, לפי סעיף 132(ג)] תהיה להן, בזמן ישיבתן, גישה לספרי [הוועד המקומי, לפי סעיף 132(ג)], מסמכיו ותעודותיו הנוגעים לעבודתן". מכאן, מסתמן שחבר ועד מקומי זכאי לקבל גישה למסמכים הנוגעים למושא ישיבת הוועדה, במהלכה.

בברכה,
איתן מימוני, טבק ושות'

שלום בועז,

1. חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967, מגדיר "קרקע חקלאית" כ"קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי". יתרה מזאת, סעיף 7(ב) לתוספת הראשונה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), מגדיר מהו שימוש שאינו חקלאי בקרקע: "בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים". לפיכך, שימוש שאינו חקלאי בקרקע חקלאית בהתאם להגדרות שלעיל, כדוגמת קיום "הפנינג הופעות", מנוגד לחוק.
2. בשל האמור לעיל, ולפי סעיף 243(ד) לחוק התכנון והבניה, ביצוע שימוש אסור במקרקעין שהוגדרו כקרקע חקלאית מהווה עבירה פלילית. משכך, לפי סעיף 8א1(א)(6) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבניה, ובפרט כאשר נעברה עבירה של שימוש אסור לפי סעיף 243(ד) לחוק התכנון והבניה.
3. עם זאת, ראוי לציין שלפי סעיף 8.10 לקודקס ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל, בהתקיים תנאים מוגדרים, ניתן להסדיר מול רשות מקרקעי ישראל שימוש בנחלה לצורך "פעילות תיירותית וחינוכית", שמוגדרת כך – "פעילות המבוססת על פעילות חקלאית המתקיימת בנחלה, הצגת הענף החקלאי ומוצריו, השתתפות בחוויית הקטיף, האסיף או החליבה או שימוש במבנה קיים ושימורו לצורך הצגת מורשת ההתיישבות". אולם, יחד עם זאת, מסתמן כי "הפנינג הופעות" אינו נכלל בהגדרות השימושים המותרים בקרקע חקלאית, ולכן נראה כי אין היתר לקיימו.

בברכה,
איתן מימוני, טבק ושות'

נשמח אם תוכל להבהיר את כוונתך ב"מיסי הקהילה", בשביל שנוכל לתת תשובה יותר מדויקת.
קיים מס ועד מקומי שהוא ארנונת הועד מקומי, מס זה נקבע בהתאם לשטח הנכס. ישנו מס נוסף שהוא ארנונת המועצה האזורית וגם נקבע בהתאם לשטח הנכס.
את מס הועד המקומי, בדומה לארנונת המועצה, ישנה אפשרות שהגבייה נעשית ישירות מאת כל תושב ויכול להיות שהועד המקומי או האגודה השיתופית יגבו את המיסים האלו, בעבור הועד המקומי ו/או בעבור המועצה ובמקרה זה הם משמשים בעצם כקבלן למתן שרותי גבייה.
במקביל לארנונות הנ"ל, בסמכותה של האגודה השיתופית להטיל מס על חבריה, לפי הפסיקה (פס"ד קיבוץ שריד) היא רשאית להטיל מס גם על תושבים שאינם חבריה, אסיפת החברים רשאית
להחליט על עצם הטלת המס ועל שיטת הטלת המס, האם פר ראש או לפי בית אב, או פר שטח או כל שיטה אחרת ובלבד שישמר עקרון השוויון.
באשר לתקרת מיסי אגש"ח, לא קיימת תקרת מס אולם שיעורו צריך להיות לשם כיסוי הוצאות שירותים מוניצפאליים שמסופקים על ידי האגש"ח ולקבל אישור אסיפת חברים שנתית.

ככלל, האגש"ח רשאית להטיל כל מס, אלא אם כן מדובר בכפל מס לאותה מטרה, למשל,
אם המועצה האזורית גובה עמלת שמירה אז עבור אותה שמירה (אותה חברת שמירה ואמצעי האבטחה) לא ניתן לגבות מס נוסף על כך, אך אם מדובר
בשמירה נוספת או לטובת שירותים אחרים ניתן לגבות מס נוסף.
בנוגע לנושא החברות, מותנה בתקנון האגודה ובתנאים המנויים בו, אך קשה להצדיק משפטית אי קבלה לחברות אגודה אם נגבה מס אגש"ח.

1. לא ברור האם מדובר במיסי ועד מקומי או מיסי אגודה שיתופית קהילתית הקיימת בישוב? תשובתנו תנתן על בסיס ההנחה שמדובר במיסי אגודה שיתופית קהילתית וכי גובה וסוג המיסים הוחלטות באסיפת חברים שנתית.
2. אסיפת החברים רשאית להחליט על הטלת מיסים כאשר המס משולם לפי בית אב, ללא התחשבות בשאלה אם לבית האב יש ילדים ואם לאו, וכן בשאלה כמה ילדים יש. מספר בתי האב המתגוררים בבית אחד, איננו רלבטי.
3. העדר השתתפות בפעילויות הקהילה ו/או בתפילות בבית הכנסת איננו פוטר מתשלום המס שנועד למימון פעילויות אלו, ובלבד שהפעילות והצטרפות לתפילות פתוח לכלל הציבור.
4. תשלום דמי הכניסה הינו בעייתי לאור פסק דין אשכולות, אולם אם הסכום הנגבה משקף עלויות קליטה ריאליות הרי שניתן לגבותו.
5. גביית מיסים מחברי האגודה לכיסוי חובות עבר של האגודה בעייתית אלא אם הנושא מעוגן בתקנון האגודה.
6. סרוב לשלם מיסי חבר לאגודה עלול לגרור הליכי בוררות וגביה באמצעות הוצל"פ.

אם אין תאגיד המים והביוב מסלק את הביוב באמצעות מערכת הביוב העירונית, וכן לא מרוקן את בורות השפכים על חשבונו, הרי שאין מקום לחייב את בעלי הבתים לשלם אגרה ו/או היטל ביוב (דמי הקמה).
ניתן לתבוע השבה 7 שנים אחורה. כמו כן יש לשקול הגשת תביעה יצוגית אם יש הרבה תושבים במצב דומה.

בהתאם לחוק הגנת סמלים, תשל"ה 1974 – סמל אשר נקבע לרשות מקומית לפני 1958 זוכה להגנה מתוקף החוק.
אם לא, יש לבדוק האם ניתן צו הגנה לסמל הרשות המדוברת.
ככל המדובר ברשות מקומית (ועד מקומי הינו רשות) שניתן לה צו הגנה מטעם החוק, בהתאם לס' 4 יש לקבל לכך היתר מטעם הרשות, מראש הרשות (יו"ר הועד המקומי) או האחראי הממונה לאישורים אלו.
בנוסף לכך אסורים שימושים לטעמים מסחריים, פרסומיים או הסברתיים ללא אישור מועדה מטעם משרד הפנים או כלל במקרים אשר יכולים להוות פגיעה ברגשות הציבור.

בהרבה מהקיבוצים המתחדשים המעסיקים חברים, ישנן הוראות בתקנון האגודה בנוגע לכללי ההעסקה.
אנו מציעים להסתכל בתקנון הקיבוץ לבדיקה אם קבועות הוראות בתקנון.
נשמח לענות על שאלות המשך ככל שיהיו

ככל והביטוי מיסוי תושב בשאלתך מתייחס למיסוי ארנונה לוועד מקומי, התשובה הינה חיובית. אתה אמור לקבל את אותה ההנחה שאתה מקבל בארנונה.

שטח שהוגדר בתב"ע כשטח ציבורי (שצ"פ) לא יכול להיות מגודר ולא יכול לשמש כחניה פרטית. בשטח שמוגדר כחניה יכולה רשות התמרור (במועצה האזורית) להגדיר חניית נכים וכו בלבד.
גם אם האגודה נותנת הסכמתה בנסיבות שהשצפ הינו חלק ממשבצת האגודה, עדיין מדובר בעבירה על חוק התכנון והבניה.
ישנה אפשרות נוספת והיא להגדיר את שטח החניה לתושבי השכונה בלבד בשעות מסויימות אבל בשביל זה צריך חוק עזר עירוני שיתאשר על ידי משרד הפנים ובנסיבות שיש לכם מקום חניה מתוכנן בתוך המגרשים ספק בעיני אם משרד הפנים והתחבורה יאשרו לרשות את חוק העזר.

אופן חישוב ארנונה וועד מקומי מתבצע באותו אופן שבו מתבצע חישוב הארנונה ברשות המקומית, ומתוך כך התשלום צריך להיות זהה.