איסור על חבר מושב עזריקם המשכיר את חלקתו לעשות דין עצמי ולפגוע בזכויות השוכר שנטע בחלקה מטע אפרסקים

בשנת 2001 מסר שלמה כהן לששון סייליס את החזקה והשימוש הבלעדי במקרקעין בגודל 17.5 דונם במושב עזריקם, וזאת לשם עיבוד הקרקע, נטיעה וגידול מטעי אפרסקים. ששון שילם לשלמה 72,500 ₪ עבור דמי שימוש וחזקה בקרקע, ובתמורה הוא קיבל שליטה ישירה, זיקה וזכויות קנייניות בכל הנוגע לעצי האפרסק, והוא אף נרשם כבעלים בפנקסים המתנהלים אצל מועצת הצמחים – ענף הפירות.

אולם, ששון טוען, כי החל משנת 2011 שלמה מנסה להשתלט על מטעי האפרסק, דבר הבא לידי ביטוי בפירוק מד המים ממנו סופקו המים למטעים ודרישה מששון שלא ייכנס יותר למטעים. לכן עותר ששון לצו מניעה קבוע אשר ימנע משלמה לבצע כל הפרעה העלולה לפגוע בזכויותיו במטעי האפרסק הנטועים, וכן יאסור על שלמה מלהיכנס או לגרום נזק כלשהו למטעים.

מנגד, שלמה טוען, כי לששון אין זכויות חכירה או בעלות בקרקע, וכי יש בין השניים הסכם שכירות שאינו מונע ממנו להשתמש בזכויותיו בקרקע. עוד טוען שלמה, כי ששון הגיש את התביעה עקב חובותיו הכספיים לשלמה.

בית המשפט מצא, כי ששון מודה שאין לו זכויות בעלות או חכירה בקרקע, וכי זכויות החכירה הן של שלמה, כשבנוסף, התברר, כי ששון לא הציג הסכם שכירות כלשהו אשר יש בתוכנו הוראה המעידה על הסעדים להם הוא עותר. לאור זאת סבר בית המשפט כי העתירות המבוקשות באות לחתור ולפגוע בזכויות החכירה של שלמה כאשר אין חולק כי זכויות החכירה בקרקע הן של שלמה.

עם זאת ציין בית המשפט, כי אין חולק ששלמה העניק לששון זכויות כלשהן, מבלי שהוכח מהי התקופה למתן הזכויות, עד מתי ובאיזה אופן על ששון להחזיר את החזקה בקרקע לשלמה. ולכן על שלמה לכבד את הזכויות שניתנו לששון ולא לעשות דין עצמי, כמו גרימת נזק למטעים או הפרעה לגידול העצים, מה שעלול לפגוע בזכויותיו של ששון.

התביעה מתקבלת באופן חלקי. בית המשפט פסק, כי זכות הבעלות בקרקע היא אמנם של שלמה אך במקביל הוא אוסר עליו לעשות דין עצמי ולפגוע בדרך זו או אחרת בזכויותיו של ששון.