ארנונת וועד מקומי - עתירה לבגץ

בתאריך 22.3.06, הוגשה על ידי משרדנו עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 2608/06), שעניינה דחיית בקשות ועדים מקומיים להעלאה חריגה של ארנונה. העתירה הוגשה כנגד שר הפנים ושר האוצר בשם המועצה האזורית מטה אשר ו-12 ועדים מקומיים שבתחומה. בקליפת אגוז, העתירה לבג"ץ הוגשה מאחר ומרבית בקשות הועדים המקומיים להטלת ארנונת מגורים ראשונה, אשר הוגשו בחודש אפריל 2005, נדחו ללא כל הנמקה, ובכך נוצר החשש שמא ההחלטות אינן מבוססות על שיקולים עניינים, אלא נתקבלו באופן שרירותי. לגבי חלק מהבקשות לא ניתנה כלל החלטה עד עצם היום הזה. כמו כן, דחיית בקשות הועדים המקומיים נתקבלו בלא שניתנה להם הזכות להשמיע את טענותיהם בפני השרים ובכך הופרה זכות הטיעון הנתונה למי שהרשות המנהלית עומדת לקבל החלטה בעניינו ואף הופרה חובת השימוע המוטלת על השרים, שכן החלטתם פגעה פגיעה אנושה בפעילות הועדים המקומיים. ההודעה על דחיית בקשות הועדים התקבלה במשרדי המועצה האזורית מטה אשר רק ביום 27.11.05, קרי, בשלהי שנת 2005, לאחר שהארנונה כבר נגבתה ושימשה לצורך מימון אספקת שירותים חיוניים הדרושים לתחזוקת מבני היישובים ומתקניהם ולפעילותם השוטפת, כגון אספקת שירותי מים, חשמל, גינון, ניקיון, שמירה, הדברה, שילוט, וכן לצורך תשלום פרמיות ביטוחים ותשלומים לספקים אחרים. בשלב זה, התמקדה העתירה בהפרת חובות ההנמקה והשימוע, אך לאחר שתתבררנה עמדות השרים והנימוקים לדחיית בקשות הוועדים, תתוקן העתירה ותתייחס לדחיות גופן, שכן לסוגיה זו משמעות כבדת משקל בכל הנוגע להמשך תפקודם התקין של ועדים מקומיים במדינת ישראל.