ביהמ"ש השית על ראש המועצה האזורית שדות נגב 4 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי בסך 10,000 ₪ לדוברת המועצה, אמנם קבע כי לא דבק במעשיו קלון

בקיץ 2008 שימש מאיר יפרח כראש מועצה אזורית שדות נגב, וחיים חזן שימש כמנהל חברת מוקד כחול לבן, אשר סיפקה שרותי שמירה ובטחון למועצה האזורית שדות נגב.

בכתב אישום שהוגש נגד השניים הם הואשמו בקשירת קשר לפגיעה בפרטיותה של דוברת המועצה, גברת דלית ויץ, וזאת באמצעות התקנת מצלמה נסתרת ומיקרופון במשרדה, המשדרים ישירות למחשבו האישי של יפרח. השניים הודו במעשים המיוחסים להם, ובמסגרת הסדר טיעון סוכם כי על מר יפרח יוטל עונש מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪, ועל מר חזן יוטל בהסדר הטיעון קנס 3,000 ₪ ומאסר על תנאי.

בטיעונים לעונש טענה המדינה כי במעשיו של יפרח יש קלון, ולכן יש להשית עליו קלון לפי חוק המועצות האזוריות, הקובע כי על ביהמ"ש להחליט האם יש קלון בעבירה הפלילית של ראש מועצה, וכן נפסק כי מר יפרח יעניק פיצוי כספי למתלוננת.

בנוסף, טענה המדינה, כי יש להשית על מר חזן את העונשים שהוסכם עליהם בהסדר הטיעון.

מנגד, טען מר יפרח, כי אין במעשיו קלון, והסכים לשלם לגברת דלית ויץ פיצוי בסך 10,000 ₪ במסגרת הסדר הטיעון. מר יפרח ציין, כי החליט על התקנת המצלמה לאחר שאירעו מספר מקרים בהם דלף מידע לגבי נושאים שטופלו ע"י המועצה ואשר לא היו אמורים להתפרסם. לטענתו, המידע שדלף והפרסומים שפורסמו בעקבות אותן דליפות, גרמו מבוכה ותקלות לנאשם בתפקידו כראש המועצה, ולכן היה צורך לגלות מי המדליף. מר יפרח ציין, כי הוא מביע חרטה על התקנת המצלמות.

מר חזן סבור כי יש לבטל את הרשעתו ולהשית עליו עונש של עבודות שירות לציבור, שהרי תסקיר המבחן מעיד כי מדובר באדם נורמטיבי, אשר לא היה בקיא בחוקי התקנת מצלמות.

דיון והכרעה

 ראשית, דן ביהמ"ש בעונשו של מר יפרח, ומציין, כי במהלך המשפט הוצגו בפניו המלצות רבות המשבחות את מר יפרח ואת פועלו ותרומתו לתושבים במועצה ולאיכות חייהם. בנוסף, מציין ביהמ"ש, כי מר יפרח התמודד במהלך כהונתו כראש מועצה עם השמצות התקשורת ועם אירועים אשר גרמו לו לבעיות בריאותיות לא פשוטות.

ביהמ"ש מבהיר, כי הואיל ובספר החוקים אין הגדרה מפורשת למהו קלון, ביהמ"ש הוא היוצק תוכן למושג זה. במקרה דנן, אין מחלוקת שהתקנת המצלמות מהווה פגיעה בפרטיות, אולם לסברת ביהמ"ש, לא מדובר בעבירה שמטבע בריאתה יש עימה קלון, כגון עבירת שוחד.

ביהמ"ש מדגיש, כי התקנת המצלמות היתה יכולה להיחשב כעבירה שיש עמה קלון במידה ומטרת התקנת המצלמות הייתה לצלם את גברת ויץ, על מנת לעשות שימוש באותם צילומים בכדי להכפישה. הואיל ובמקרה דנן לא היתה גברת ויץ היעד לצילום, אלא מטרת הצילום היתה לבדוק מה מקור ההדלפות במועצה, קובע ביהמ"ש כי מדובר בפגיעה בפרטיות שאין עמה קלון.

כמו כן, מציין ביהמ"ש, כי מדובר במעשה פסול בודד אשר נמשך לתקופה של כחודש וחצי, ולא מדובר באדם אשר במשך השנים הרבות בהן היה ראש המועצה נהג להתקין מצלמות בחדרי עובדיו, ולכן סבור ביהמ"ש, כי אף תדירות המעשים הפסולים לא מצדיקה הטלת קלון.

ביהמ"ש מוסיף ואומר, כי הפסיקה קבעה כי ככל שהעובד מכהן במשרה בכירה יותר - יש ציפייה גדולה יותר לביצוע התפקיד תוך הקפדה על טוהר המידות והתנהגות הולמת, ואכן לבחינה זו יש משקל חשוב בקביעה האם מדובר בעבירה שיש עמה קלון. בהתאם לכך, קובע ביהמ"ש, כי מול מעשה פסול זה יש לשים על כף המאזניים את מעשיו ותפקודו של מר יפרח במשך 15 שנים, בהן נהג ללא דופי. לאחר שקלול דברים אלו, פוסק ביהמ"ש, כי בעבירות אותן ביצע מר יפרח לא דבק קלון.

בהמשך, דן ביהמ"ש בדינו של מר חזן, ואומר כי לעומת מר יפרח, אשר החליט על התקנת המצלמות מתוקף תפקידו כראש מועצה, מר חזן היה האיש הטכני אשר מעורבותו כמתקין המצלמות לא היתה קשורה לעצם ההחלטה להתקינן.

בהתאם לכך, ובהתחשבות בעברו הנקי של מר חזן, וההבנה כי הרשעתו בפלילים עלולה לשלול את רשיון העסק שלו ולגדוע את פרנסתו, מחליט ביהמ"ש לבטל את הרשעתו של מר חזן.

ביהמ"ש מטיל על מר יפרח 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 5,000 ₪, ופיצוי בסך 10,000 ₪ לגברת ויץ. בנוסף, קובע ביהמ"ש, כי על מר חזן יושתו 180 שעות שירות לציבור, וישלם 3,000 ₪ פיצוי לגברת ויץ.

ניתן ב- י"ט שבט תשע"ג, 30.01.2013.