בקשה למתן הוראות
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 31/70/07
בעניין - בתיה רביב ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד חיים שטריקס ו/או
אסף שיפר ו/או ומיכאל התשבי
מרח' דניאל פריש 3 תל אביב 64927
טל: 03-6088922 פקס: 03-6969215.
מבקשים מס' 1
נועם בלום ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד הרצל כספי
שד' שאול המלך 35 תל אביב.
טל: 03-6964421 פקס: 03-6968606
מבקשים מס' 2
- נ ג ד -
אגודת הכורמים הקואופרטיבית
של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע''מ
ע"י ב"כ עוה"ד אייל זליכה ואח' ליפא מאיר ושות'
מרח' איתמר בן אב"י 4
תל אביב 64736
טל: 03-6070600 פקס: 03-6070666
משיבה מס' 1 / האגודה - לפי העניין
כורמי ישובי הסוכנות
ע"י ב"כ עוה"ד אבישלום מלכא ואח'
רח' החילזון 12
רמת גן 52522
טל: 03-5757330 פקס: 03-5757331.
משיבה מס' 2
"נטע" אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
ת.ד 66 בני עייש 79845
טל: 08-8594068 פקס: 08-8596393.
משיבה מס' 3
ה ח ל ט ה
תחילתו של הליך זה הוא ב"בקשה דחופה למתן הוראות" (להלן- "הבקשה") מטעם מבקשים מס' 1 מיום 27/11/06 הכוללת מספר דרישות כדלהלן:
"להורות על בסיס החומר שבפני הרשם, טיעוני הצדדים, הראיות והסיכומים שהוגשו, על שינוי סיווג האגודה מ"אגודה חקלאית" ל"אגודה יצרנית" ו/או "אגודה לשירותים".
"לחילופין, להורות על פדיון ריאלי של זכויות החברים על פי הוראות תקנה 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג 1973".
"להורות על פקיעת מינויו של הוועד הממונה או להורות על המצאת בקשות והחלטות המאריכות את כהונתו".
"להורות לוועד הממונה היוצא להגיש לרשם ולצדדים דו"ח מפורט על פעולותיו מיום המינוי ועד היום כמו גם על מצבה הכספי של האגודה וכן מסירת טיוטת התקנון החדש שהיה עליו לנסח".
"להורות לוועד הממונה היוצא לחדול מכל עיסוק שאינו נוגע לניהול ענייניה המסחריים השוטפים של האגודה".
"לבטל כל מינוי או פעולה שעלולים להביא למצב של ניגוד אינטרסים ובכלל זה לבטל העברת הייצוג המשפטי של האגודה למשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות'".
"לכנס בהקדם האפשרי את האסיפה הכללית של האגודה על מנת לבחור במוסדות הנהלה חדשים- זאת על בסיס פנקס החברים של האגודה כפי שאושר על ידי הרשם הנכבד בהחלטתו מיום 22/08/06 ולהורות למוסדות אלה לעסוק בקידום ענייניה של האגודה ובתיקון תקנון חדש".
"להורות לחוקר עו"ד (רו"ח) דורון לוי להמשיך בחקירה ולמסור לרשם בהקדם את דו"ח החקירה הסופי במסגרתו לכלול במסגרת החקירה ולבדוק את הטענות החמורות שהועלו בטיוטת דו"ח הביניים. להעביר למבקשים העתק חתום של דו"ח הביניים".
ביום 20/02/07 התקבלו עיקרי הטיעון מטעם המבקשים מס' 1.
ביום 22/02/07 התקבלו עיקרי הטיעון מטעם הוועד הממונה של משיב מס' 1.
ביום 22/02/07 התקבלו עיקרי טיעון מטעם המבקשים מס' 2.
ביום 1/04/07 התקבלה השלמת עיקרי טיעון מטעם הוועד הממונה של משיב מס' 1.
ביום 11/04/07 התקבלה השלמת עיקרי טיעון מטעם משיב מס' 2.
עיקרי טיעון מטעם המבקשים מס' 1 -
טענו המבקשים, כי תחילתו של הליך זה הינו ביום 20/12/2000 בו הוגשה בפני בקשה לשינוי סיווגה של אגודת המשיב מס' 1 ומאז עושה האחרונה כל אשר לאל ידה, על מנת למשוך זמן ולהימנע מלקבל הכרעות לגופן של הבקשות.
עת הוגש דו"ח החקירה הראשון על ידי עו"ד יצחק ברק (להלן- הדו"ח הראשון"), ביום 3/01/06 לעניין תיקון פנקס החברים באגודה, לא היתה מניעה שאכריע בבקשה לשינוי סיווג האגודה.
לטענתם, פסק הדין החלקי שניתן בהסכמה במסגרת עמ"נ 342/07 קרן אהרונסון נגד אגודת הכורמים ואח' שצורף גם הוא לכתבי טענותיהם, קובע כי אין כיום מניעה מלסיים את ההליך בעניין סיווג האגודה.
עוד הלינו המבקשים, על הרכבו של הוועד הממונה שהתמנה על פי החלטתי מיום 11/09/05, וטענו כי חלק מחברי הוועד שמונה היו חברי הנהלה ומועצה. בנוסף טענו המבקשים, כי הארכת מינויו של הוועד ללא ידיעתם וללא שיתופם ואי מתן זכות עמידה או זכות טיעון, הרי שיש בה טעם לפגם ונכון להיום לא זכו לקבל אף דו"ח מטעם הוועד הממונה ואינם יודעים מה עלה ברכושם.
במסמכי השלמת הטיעון שהגישו המבקשים, מפנים לע"א 708/83 שלב נגד ברית פיקוח וקואופרציה ביצרנות, פ"ד מ (1) 169 בו נקבע:
"כי משהוכחו בפני הרשם העובדות המראות את עיסוקה בפועל של האגודה, אין ליתן משקל לתקנון האגודה ויש לסווג את האגודה בהתאם לפעילותה כפי שהוכחה בפני הרשם".
לטענתם, הוכח כי העובדות מראות את עיסוקה בפועל של האגודה כמי שאינה מתפקדת עוד כאגודה חקלאית ועל כן יש ליתן החלטה המשנה את סיווגה של האגודה מאגודה חקלאית לאגודה ליצרנות או לשירותים.
יתרה מכך, בסיכומי האגודה השונים ניתן לראות, כי האגודה אינה חולקת על כך שהיא עוסקת בייצור ובשיווק של יינות מיצי ענבים ומשקאות חריפים ועיקר פעילותה של האגודה הוא ייצור ושיווק.
כאסמכתאות לכך שהאגודה מודה שיש חלק של שיווק וייצור בפעילותה, מביאים המבקשים מספר פסקי דין שהתייחסו אל האגודה כאל יצרנית. לדוגמא: תקציר הרצאותיו של המנכ"ל הקודם של האגודה מר א. בן משה ואשר צורף כנספח לתצהירו של מר דוד זיו (מנכ"ל האגודה דאז):
"הממשלה בישראל הגדירה את הענף כתעשייתי ולא כחקלאי ולכן קשה לנו להגן עליו מפני תוצרת יבוא מתחרה".
לדבריהם, הדברים מדברים בעד עצמם ולכן אין לראות בעיסוק האגודה כענף חקלאי.
העובדות האובייקטיביות ברורות מעל לכל צל של ספק, האגודה עוסקת בייצור של יין, ייבוא ושיווק של יין ומוצרים נוספים.
ועוד, ע"פ (ת"א) 4381/98 אגודת הכורמים נגד מדינת ישראל תק- מח 99 (4) 302 בו נקבע:
"המערערת ידועה בכינויה המסחרי "כרמל מזרחי" עוסקת בייצור ובשיווק של יינות ומשקאות חריפים".
עיקרי טיעון מטעם משיבה מס' 1-
בקשתם של המבקשים כמתואר בבקשה מעורבבים הם עד כי יש להבדיל בין שתי בקשות עיקריות: בקשה לשינוי סיווג האגודה ובקשתם למתן הוראות המורות להתערב בפעולותיו של הוועד הממונה ובניהול ענייניה השוטפים של האגודה. אין בין שתי הבקשות ולא כלום, לכל בקשה המסגרת הדיונית והמהותית המתאימה עבורה.
לעניין מיהות הצדדים להליך זה, טענה המשיבה כי לא ידוע לה על כל בקשה שהוגשה, או החלטה שניתנה המתירה צירוף צדדים נוספים להליך כאמור ומשכך מבקשת היא כי אורה על מחיקת הצדדים שאינם בעלי נגיעה אישית להליך דנן.
בהקשר לטענה בנושא הארכת מועד תקופת כהונתו של הוועד הממונה, ללא מתן זכות טיעון למבקשים, טענה המשיבה כי בהתאם להוראות הדין, מינוי וועד ממונה הינו בסמכות הרשם והוא יכול "לחזור ולמנותו שוב" ללא כל דיון או טיעון בפניו.
בתשובה לטענת המבקשים כי הוועד הממונה ממדר אותם מן הנעשה באגודה, טענו המשיבים כי האגודה מקיימת אחת למספר חודשים כנס כורמים, אליו מוזמנים כל חברי האגודה, ולראיה, ביום 25/12/06 נערך כנס כורמים במהלכו הוצג בפני הכורמים דו"ח יו"ר הוועד הממונה, בו הוצגו נתוני סיכום לגבי בציר 2006 והוצגו נתונים כספיים אודות פעילות האגודה.
לדברי המשיבה מספר 1 לא נכחד מעיניהם, כי עתה הוסר המכשול אשר עמד בפני בקשר לבקשה לסיווג האגודה, לאחר שהחוקר השלים את מלאכתו לעניין עדכון פנקס החברים. אלא שלהחלטה כאמור יכול ותהיינה השלכות כבדות משקל על חברי האגודה.
משכך, מעת שיש בנמצא פנקס חברים מעודכן, הדעת נותנת כי דבר הגשת הבקשה לשינוי סיווג האגודה יובא בפני כל חברי האגודה על מנת שתינתן להם אפשרות להביא בפני את עמדתם בעניין.
חשיבותה של החלטה בדבר שינוי סיווגה של האגודה, מקבל משנה תוקף עת לא שת ליבם של המבקשים כי לא הרווח מההשקעה ההונית הוא זה שצריך לעמוד בראש מעיניהם (ע"א 524/88 פרי העמק נגד שדה יעקב פ"ד מה (4) 529 בעמוד 544).
לא זו אף זו, אין כל בסיס משפטי עובדתי ומוסרי לשינוי סיווגה של האגודה. שכן תקוותם של המבקשים לזכות בפדיון ריאלי של זכויותיהם באגודה תביא ל"שפיכת התינוק עם המים".
שינוי סיווגה של אגודה שיתופית, הוא פעולה שעשויות להיות לה השלכות משמעותיות ומרחיקות לכת על זכויות וחיובים של האגודה ושל חבריה. (מתוך ספרה של ס' אוטולנגי אגודות שיתופיות- דין ונוהל (תשנ"ה) בעמוד 153).
בחינת מכלול האינדיקציות האפשריות והראויות כמו גם מכלול העובדות הנוגעות לפרשת הדברים, מלמדות כי אין מקום להפעלת סמכות הרשם לשינוי סיווגה של האגודה לאגודה ליצרנות ו/או אגודה לשירותים.
בבקשת המבקשים, ניתן לראות כי הם עמלים על טשטוש ההבחנה המתחייבת בין שאלת סיווגה של האגודה מחד ושאלת דרך פדיון זכויות החברים באגודה מאידך. המבקשים סברו, כי הכרעה בשאלת הסיווג מחייבת גם במקביל הכרעה בשאלת אופן הפדיון ולא היא.
שאלת הסיווג הינה שאלה מקדימה לעניין הפדיון. הכרעה בשאלת הסיווג אין משמעותה גם הכרעה מיידית בשאלת אופן הפדיון, שכן אם וככל שיוכרע בסוף ההליך כי יש להחיל על האגודה את תקנה 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג 1973, (להלן- "תקנות החברות"), הרי שהמשמעות האופרטיבית הינה בזכותם של החברים לפדיון מניותיהם בשוויין הריאלי ואין הדבר דומה לאופן חישוב הפדיון הריאלי.
ההכרעה בשאלת הסיווג אין משמעותה גם הכרעה מיידית בשאלת אופן הפדיון. המדובר במהלך דו שלבי שיש להקפיד הקפדה יתרה על הפרדה דיכוטומית בין חלקיו השונים. יוצא מין האמור, כי בשלב הראשון, החלטה המחילה על האגודה את תקנה 11 לתקנות החברות, משמעותה האופרטיבית הינה הכרה בזכותם של חבריה לפדיון מניותיהם בשוויין הריאלי, להבדיל מקביעת דרך נאותה לאופן חישוב הפדיון הריאלי. בשלב השני, על האגודה להחליט בשים לב לאמות המידה שהותוו בדין, מהי הדרך הנאותה למימוש זכותם של חבריה לפדיון מניותיהם בשוויין הריאלי.
יתרה מזאת, בקשתם של המבקשים נגועה אף בשיהוי רב. עקב הזמן הרב שחלף עד אשר הוגשה הבקשה, גרם הדבר לשינוי לרעה במצבה של אגודת הכורמים, לפגיעה באינטרסים ראויים של האגודה ולנזק ראייתי המתבטא בחוסר יכולת לאתר מסמכים שהם ממין העניין.
כאסמכתא לדבריהם מציגים עוד המשיבים את הוראות הפקודה לעניין זה ובכללם סעיף 7 לפקודת האגודות השיתופיות 1933 (להלן- "הפקודה"):
בהתעורר שאלה אם לצורך פקודה זו יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה... או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו... תוחלט השאלה על ידי הרשם, והחלטתו תהיה החלטת גמר".
ועוד, כנקבע בע"א 394/74 חברת פרחיה בע"מ נגד אדיר אגודה קואופרטיבית של פרדסנים בע"מ פ"ד כט (1) 255:
"אלו הן הוראות חד משמעיות וכאמור גם המערערת אינה חולקת על כך שהסמכות לקבוע את סוגה של אגודה שיתופית נתונה לרשם האגודות השיתופיות בלבד, כמובן בכפוף לביקורת הרגילה של בית המשפט הגבוה לצדק על החלטות מסוג זה". שם, בעמוד 227).
ובמקרה אחר, בג"צ 272/74 כפר אז"ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נגד שר העבודה ואח' פ"ד כט (2) 667:
"ראשית, צריכה השאלה להתעורר. שנית, צריכה היא להתעורר לצורך פקודה זו. ושלישית... קביעת סוגה של אגודה אינה, בעיני המחוקק, אלא בגדר קביעה עובדתית פשוטה. ואין בהסכמה זו כדי להקנות לרשם שיקול דעת לשנות את הסוג שאגודה משתייכת אליו למטרותיו שלו בניגוד לעובדות קיימות" (שם בעמוד 671).
לגופם של דברים, לא חל שינוי במשך השנים בעיסוקה של אגודת הכורמים שיש בו על מנת להצדיק את שינוי הסיווג.
זאת ועוד, החלטה לשינוי הסיווג צריכה להיעשות על בסיס עובדות אובייקטיביות קיימות, שאינן בנמצא, ולא על יסוד מטרות זרות ומניעים פסולים כדוגמאת רצון לאפשר פדיון זכויות ריאלי המצויים כאן בשפע.
בנוסף, סיווגה של אגודה אינו מושפע מהיקף פעילותה או ממגוון הפעילויות שהיא מבצעת. גם אם המבקשים סברו בטעות כי אגודת הכורמים אינה עוסקת בחקלאות, גם אז אין חולק כי חברי אגודת הכורמים עוסקים בחקלאות, וחבריה רובם אם לא כולם, מספקים לה את תוצרתם החקלאית.
על אופייה ופעילותה של האגודה למדים המשיבים מעיסוקי חבריה העוסקים בחקלאות ובכלל זה האגודה גם מעבדת במישרין כרמים בשטח ניכר ומטפלת באופן עצמאי בכל שלבי הגידול. עוד עוסקת האגודה במחקר, בגידולי זנים שונים ועורכת ניסויים שונים.
מכלול הפעילות החקלאית של האגודה הוא ביסודו עבודת אדמה המביאה בסופו של תהליך למוצר נצרך. על כן, אין לעשות ניתוק מלאכותי בין גידול ענבי היין לבין הפיכתם ליין, שכן שלב אחד תלוי בזולתו ואין לשלב אחד זכות קיום משל עצמו ללא השלב השני. החקלאות המודרנית כוללת בחובה גם פעולות צדדיות לה הקשורות לתהליך הייצור והעיבוד החקלאי .
המבקשים חפצים ליתן למונח "חקלאות" פרשנות מצמצמת ביותר המוציאה מגדרו כל פעולה החורגת מעיבוד הקרקע גרידא.
ולבסוף, כשם שהחבר אינו מתבקש להשתתף בחובות האגודה מעבר לערכה הנומינלי של השקעתו, כך אין כל הגיון כי האגודה תחויב בעיתות רווח לפדות את זכותו באופן ריאלי.
עיקרי טיעון מטעם משיבה מס' 2-
כורמי הסוכנות מפנים בהשלמת עיקרי טיעוניהם לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) 1995, ובעיקר לתקנה 2 (1) הקובעת הגדרתה של אגודה חקלאית :
"אגודה העוסקת בחקלאות או שחבריה כולם או מקצתם עוסקים בחקלאות".
להווי ידוע כי חברי האגודה מחויבים באספקת כל יבולם לאגודה. כמו כן קובעת תקנה 2 (24) כי אגודה לשיווק ואספקה חקלאית היא:
"אגודה שעיקר עיסוקה שווק ואספקה של תוצרת חקלאית".
עמדתם היא כי צו שינתן המורה על פדיון זכויות החברים לפי תקנה 11 לתקנות החברות, פירושו המעשי הוא פירוק האגודה וחיסול כל הניסיונות הכבירים שנעשו על מנת להצילה ולהבריאה.
המבקשים לא רואים צורך בהמשך קיומה של האגודה ורצונם הוא להתחלק "בעור הדוב" לאחר חיסול האגודה. אמנם אין זהו סוד כי האגודה מבקשת לשנות את תקנונה ולהתאימו למציאות הכלכלית המודרנית ועל בסיסו להכניס משקיע שיאפשר לחברים להציל את רכושם ולהשביחו.
עיקר טיעוני משיבה מספר 3-
נציגי משיבה מספר 3 הצטרפו בטיעוניהם לטיעוני בא כוח הסוכנות - משיבה מספר 2. לטענתם, הבעיה תיפטר עת יתוקן התקנון ויותאם למציאות. לדבריהם, אין לעשות עתה דבר אלא לחכות לתיקון התקנון על מנת שלא יפגע באינטרסים של האגודה.
לעניין שינוי הסיווג, נקודת המוצא צריכה להיות חיזוקה של האגודה תוך שמירה מרבית על זכויותיהם של הכורמים הפרטיים המשווקים ענבים ליקב והנשארים באגודה. לפיכך, התשלומים לפורשים צריכים להיקבע כך שהם יקבלו רק את התמורה המינימלית לזכויותיהם האמיתיות באגודה ובשים לב ליכולותיה הכספיות של האגודה. לסיכום דבריהם, מתנגדת משיבה מספר 3 לשינוי הסיווג.
לאחר שקראתי את כל כתבי הטענות מטעם הצדדים ואת ההשלמות לעיקרי הטיעון הנני להחליט כדלקמן:
אקדים ואומר, הועלו בפני טענות רבות ומגוונות מטעמם של המבקשים שכל עניינם הוא בשני נושאים עיקריים. שינוי סיווגה של האגודה נשוא העניין וטענות רבות ומגוונות לעניין התנהלותה של האגודה תחת ידיו של הוועד הממונה.
לא זה המקום להתייחסותי להתנהלותה של האגודה תחת מינויו של הוועד הממונה. משניתנה החלטתי לעניין המינוי תם פרק זה, אין לנצל הליך שהסתיים ולפתוח בהליך חדש. על המבקשים לפתוח בהליך חדש, לפעול לפתיחתו על פי הדיון ולא לנצל הליך שהסתיים כדי להעלות טענות חדשות שאין להן כל קשר לנושא הנדון בהחלטתי הקודמת ולנושא זה לעניין שינוי סיווגה של האגודה.
בהחלטתי מיום 14/03/07 דחיתי את בקשת המבקשים להרחיב את המסגרת הדיונית, אולם הוריתי לוועד הממונה להעביר למבקשים ולכל הצדדים העתקי הדו"ח שהועבר אלי, למעט נושאים שעלולים לפגוע בעסקי האגודה סודות מסחריים ונושאים הנוגעים לצנעת הפרט.
רק לאחר שהמבקשים יעברו על הדו"ח ואם ירצו בכך, יוכלו לפנות אלי בהליך החדש.
החלטתי זו, נבעה לאור החלטתו של הוועד הממונה שחרט על דגלו שקיפות, תוך הבנה שזהו השורש לבעיית חוסר האמון ששרר באגודה טרם מינויו. בכך, נסתם הגולל על טיעוני המבקשים בקשר להתערבות נוספת בניהול האגודה על ידי הוועד הממונה במסגרת הליך זה.
מעמד המבקשים-
בדיון שנערך בפני מיום 27/02/07 הוגשו בפני ייפויי כוח רבים, כאשר מחציתם נושאים תאריכים מאוחרים לתאריך יום הגשת התובענה המקורית, לרבות תאריכים מהחודשים האחרונים. לטענת האגודה, חלק מיפויי הכוח ניתנו על ידי מי שמזה שנים ארוכות אינם משמשים עוד כחברים באגודה.
לטענת המשיבה מספר 1, בייפויי הכוח נזכרים שמם של מי שאינם חברים ולא צורף אליהם כל מסמך המעיד על היותם חברים באגודה וכיצד מתבטאת שייכותם לאגודה.
רובם של המבקשים, לפי טענת האגודה, חדלו מלהיות כורמים על פי תנאי התקנון, מה גם שאינם משווקים את תוצרתם לאגודה מזה שנים רבות. ולראיה:
המבקש נועם בלום שיווק לאחרונה ענבים לאגודה בשנת 1999.
המבקשת אסתר ברגמן בלום שיווקה לאחרונה ענבים לאגודה בשנת 1993.
המבקש דניאל גולדשטיין שיווק לאחרונה ענבים לאגודה בשנת 1984.
המבקשת בתיה רביב שיווקה לאחרונה ענבים לאגודה בשנת 1993.
המבקש צבי רביב שיווק לאחרונה ענבים לאגודה בשנת 1989.
המבקש רונן רביב שיווק לאחרונה ענבים לאגודה בשנת 1989.
המבקש יצחק בונשטיין שיווק לאחרונה ענבים לאגודה בשנת 1995.
המבקשת רבקה קרניאל פרשה מחברותה באגודה לאחר שמניותיה נפדו בהתאם לתקנון האגודה מתוך הקרן לפדיון זכויות.
יוצא אם כן, כי אם נכונים דברי האגודה הרי שלמרבית המבקשים אין כל מעמד או אינטרס לגיטימי בקבלת הסעד המבוקש.
טענות מקדמיות שהועלו על ידי האגודה:
א. מניעות והשתק-
האגודה טענה כי חבר אגודה שיתופית מנוע מלטעון כנגד תקנון האגודה או כל החלטה אחרת לה היה שותף פעיל או סביל או שידע על קיומה לאורך זמן.
דברים אלו מקבלים משנה תוקף, שעה שמדובר באגודה בה חברים מאות בודדות של חברים הנמצאים עימה בקשר הדוק ורציף.
המבקשים אשר לא הביעו בעבר כל התנגדות או הסתייגות לעניין סיווגה של האגודה, מנועים כיום מלטעון בעניין זה.
ב. שיהוי-
הזמן הרב שחלף עד להגשת הבקשה נשוא העניין, מלמד כי המבקשים לא עמדו על קבלת זכויותיהם באגודה ככל שקיימות להם זכויות בה.
הזמן הרב שחלף עד אשר הוגשה הבקשה דנן, הביא לשינוי לרעה במצבה של האגודה, לפגיעה באינטרסים ראויים ולנזקים ראייתיים המתבטאים בחוסר יכולתה של האגודה לאתר מסמכים שהם ממין העניין.
ג. התיישנות-
לטענת האגודה, עילתם של המבקשים בבקשה נשוא העניין נעוצה בענייני רכוש. דהיינו, שאלת זכויותיהם הכספיות של המבקשים באגודה. לכן, זכותם של המבקשים דניאל גולדשטיין, צבי רביב ורונן רביב שהפסיקו לשווק לאגודה את ענביהם למעלה מ- 7 שנים לפני הגשת התביעה כפופה לדיני ההתיישנות כאמור בסעיף 5 לחוק ההתיישנות תשי"ח- 1958 :
"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא –
(1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים".
לטענות האגודה, עולה מן האמור ובהיעדר ראיות לסתור, הרי שזכותם של 3 המבקשים התיישנה בהתאם להוראת החוק.
ד. חוסר תום לב-
בקשתם של המבקשים נגועה בחוסר תום לב שעה שמעוניינים הם להביא לשינוי סיווג שיגרום להשגת יעדם הסופי- פדיון ריאלי של מניות החברים, ואין זה רלוונטי אם הסיווג החדש ישקף נכונה את מצב החברים ובין אם לאו.
ה. אי צירוף כל חברי אגודת הכורמים העשויים להיפגע מן הבקשה-
לשינוי הסיווג נפקות חשובה ביותר כלפי כלל החברים באגודה. שינוי סיווג באופן שיגרור אחריו פדיון ריאלי של זכויות החברים, עלול לשנות לרעה את מצבם של חברי אגודת הכורמים המבקשים לפדות את זכויותיהם מהקרן לפדיון זכויות בהתאם להסדר הנוהג באגודת הכורמים משנת 2000.
טענת זו הגיונית, שכן שינוי סיווגה של האגודה ולאחריו, באם יוחלט, יתכן ויביא לאחריו לפדיון מניות בערך ריאלי, עשוי להיות בעל חשיבות מכרעת כלפי כלל החברים ועל כן יש להביא בחשבון את כלל דעותיהם ועמדותיהם של כל החברים.
לסיכום הטענות המקדמיות:
כלל הטענות המקדמיות שהועלו על ידי האגודה, ומתייחסות הן לבקשה לשינוי סיווגה של האגודה, ולא לעניין עצם חברותם של המבקשים, מקבלות משנה תוקף כאשר בכל כתבי טענותיהם של המבקשים לא נמצאה תגובה או התייחסות לטיעונים אלו, ולא הובאו טענות או ראיות אחרות הסותרות את טענות האגודה בדבר מעמדם של המבקשים, או בדבר שאר הטענות המקדמיות שהועלו על ידי האגודה.
בהיעדר תגובה עניינית על הטענות המקדמיות שהועלו ולא נסתרו, למעשה עלי לקבל את טענות האגודה בנושא זה, אולם מאחר ולא הובאו בפני ראיות על ידי הצדדים, יתכן וראוי הוא להשתמש בסמכותי הקבועה בסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות ולמנות חוקר שיבדוק וישמע את ראיות הצדדים בנושא, בטרם תינתן הכרעתי הסופית בטענות המקדמיות שהועלו.
האבחנה בין שינוי סיווג לבין אופי הפדיון:
דרכם של המבקשים בבקשתם לשינוי סיווגה של האגודה ל"אגודה לשירותים" או "אגודה יצרנית", או לחילופין בקשתם לפדיון ריאלי של המניות, בטעות יסודה.
המבקשים מערבבים בבקשתם את נושא שינוי הסיווג ואופן הפדיון כמקשה אחת ללא ההבחנה הנחוצה בין השניים.
שאלת סיווגה של האגודה מתעוררת לראשונה בעת רישומה של האגודה. תקנות 1, 3 ו-7 ב לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) התשל"ו- 1976 עוסקות ברישום האגודה וסיווגה.
1. (א) בקשה לרישום אגודה שיתופית תוגש לרשם בטופס שבתוספת הראשונה חתום בידי המבקשים (להלן - המייסדים), כאמור בסעיף 8 לפקודה.
(ב) לבקשה יצורפו -
(1) שני עתקים מהצעת תקנות האגודה חתומים בידי המייסדים;
(2) הודעה חתומה בידי המייסדים על שמותיהם של חברי הועד הזמני המוסמכים לנהל את עניני האגודה מיום רישומה עד לבחירת ועד ההנהלה הראשון של האגודה בהתאם לתקנותיה;
(3) כל מסמך והודעה אחרים שלדעת הרשם דרושים לרישום האגודה.
3. הרשם ינהל פנקס רישום אגודות שיתופיות (להלן - הפנקס), שבו יירשמו פרטים אלה:
(1) שם האגודה ומענה;
(2) תאריך הרישום;
(3) סוג האגודה;
(4) ...
(5) ...
(6) ...
7 ב. (א) קבע הרשם את סוגה של אגודה יודיע על כך בכתב לאגודה.
(ב) שינה הרשם את סוגה של האגודה יודיע לה על כך בכתב, ואם נכלל הסוג הקודם בשם האגודה, ישנה הרשם בפנקס את שם האגודה בהתאם לסוג החדש וישלח לאגודה תעודת רישום מתוקנת.
אגודת הכורמים, משיבה מספר 1 נרשמה וסווגה עם רישומה ב- 02/06/1927 כאגודה חקלאית ועל כן הרוצה להביא לשינוי סיווגה של אגודה שיתופית עליו הראיה כי השתנו הנסיבות, באופן המצריך את שינוי סיווגה של האגודה.
לטענת המבקשים שבפסקי דין שונים ואמירות שונות שנאמרו מפעם לפעם, יש הרואים באגודה כאגודה לשירותים או אגודה ליצרנות, אין משקל מספיק. הרוצה בשינוי סיווגה של אגודה צריך להראות עובדות אובייקטיביות שאינן מושפעות מהשפעות חיצוניות.
סיווגה של האגודה הוא עניין שיש לדון בו קודם ובמובחן משאלת אופן הפדיון. סיווגה של האגודה צריכה להיבחן על פי עובדות אובייקטיביות שיתמכו בבקשה ואילו שאלת הפדיון יכולה רק להתעורר, אם וכאשר ישתנה סיווגה של האגודה.
רק לאחר שיוכרע נושא הסיווג ואם יהיה מקום לשנותו, ניתן לדון בנושא הפדיון שצריך להיעשות על פי הדין ובהתחשב במצבה של האגודה. לפיכך, החלטתי לא תעסוק בפדיון המניות או אופן הפדיון, משום שיש בכך הקדמת המאוחר למוקדם. ככלל, אין באגודה שיתופית חקלאית זכות לפדיון ריאלי של המניות אלא בהתאם לקבוע בתקנון האגודה. גם אם ישונה הסיווג, יש לאפשר לאגודה לשנות את התקנון בהתאם לסוג האגודה שייקבע, כדי לקבוע את דרכי פדיון המניה. ראה לעניין זה את תקנות האגודות השיתופיות (חברות)- 1973 סעיפים 10-20.
לפיכך, שאלת הסיווג הינה שאלה מקדימה לשאלת אופן הפדיון. הכרעה בשאלת הסיווג הינה תנאי בלעדיו אין כלל דרך לדון בנושא פדיון ריאלי של מניה באגודה.
על כן, מחויבת האבחנה בין שאלת הסיווג לשאלת אופן הפדיון. אולם, שאלת אופן הפדיון הינה נפרדת, שיש לבצעה על פי הוראות הדין ובשים לב לדרך הנאותה למימוש זכויותיהם של החברים לפדיון מניותיהם בשווי ריאלי.
ההבדל בין הדין הנוהג בחברה לבין הדין הנוהג באגודה שיתופית
על פי דיני החברות, יכול כל בעל מניה לסחור במנייתו בשוק החופשי. אין החברה רשאית לפדות או לרכוש את המניה בעצמה אלא במספר מצומצם של חריגים.
שלא כמו בחברה, הרי שבאגודות שיתופיות הדין הוא שונה. אין חבר באגודה השיתופית יכול למכור את מנייתו או להעבירה לאחר, ועם פקיעת חברותו באגודה, מנייתו נפדית על ידי האגודה בה הוא חבר.
יש לציין, כי בעניין פדיון מנייתו או פדיון השתתפותו של חבר עם פרישתו מהאגודה קיימות מספר הוראות בפקודת האגודות השיתופיות, המבהירות היטב את הכללים בדבר אפשרות פדיונה של המניה.
הקשר בין חבר באגודה שיתופית ובין אגודתו הינו "קשר אישי".
"היות באדם חבר באגודה שיתופית אינה זכות קניינית בלבד, כגון זכות במניה בחברה, אלא היא נושאת עימה זכות וחובה של עבודה אישית ושירות אישי. (כדברי השופטת אבנור בפרשת גולד נגד "דן" ת.א (ת"א) 2404/70 גולד נגד "דן" פ"מ ע"ד 208).
מטרתן של תקנות 8-20 לתקנות החברות, היא הענקת יציבות לאגודה שיתופית על מנת שלא תתמוטט ועל כן הן קובעות באילו סוגי אגודות ניתן לפדות את המניות בערך ריאלי ובאילו אגודות הפדיון יהיה בערך נומינלי.
סעיף 17 לפקודת האגודות השיתופיות המבסס את עקרונות הקואופרציה בארץ ובעולם קובע :
"אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך רשאית האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ"י פקודה זו".
בהתאם לאמור בסעיף זה אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך יכולה האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה על פי הפקודה.
זאת ועוד, אין החבר יכול לממש את זכותו באגודה עם פרישתו ממנה על ידי מכירת מנייתו לכל המרבה במחיר. ומנגד, האגודה יכולה ואינה חייבת לפדותה.
"על כן הכרחי היה, כדי למנוע קיפוחם של החברים הפורשים מאגודתם להבטיח את מימוש זכויותיהם על ידי הטלת חובה על האגודה לפדות את מניותיהם עם פקיעת חברותם בה. ההסדרים הקובעים את אופן פדיון המניה, הדרך לחישוב ערכה והתקופה בה חייבת האגודה לפדותה מרוכזים בתקנות 9 עד 20 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) 1973 ובכללים שהותקנו על פיהן ואילו סעיף 31 לפקודה מסדיר את פדיון מנייתו של החבר שחברותו פקעה עקב פטירתו. הסיבה לריבוי ההוראות הקובעות הסדרים לפדיון המניה נעוץ בשוני הרב הקיים בין האגודות לסוגיהן". (מתוך ספרו של חיים נועם, עו"ד "אגודות שיתופיות - הלכות ופסיקה"- 2004 .)
בנוסף לאמור לעיל ומתוך העיקרון הבסיסי של שמירת יציבותה של האגודה, קיימים 2 חריגים בפקודת האגודות השיתופיות, המגבילים את האפשרות של מסחר בחברותו של החבר המחזיק במניה באגודה.
בן ממשיך- כפי שעולה מתקנה זו, הרי שגם מעמדו של בן ממשיך תלוי בהסכמתה של האגודה לקבלו כחבר באגודה, תוך קביעת תנאים לקבלתו.
תקנה 3 א לתקנות החברות:
בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.
(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.
(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור.
(ה) הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה.
(ו) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק.
(ז) היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על-פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על-פי פסק הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג).
(ח) תקנה זו תחול על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים זולת אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים בענין קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה.
תקנה 31 לפקודת האגודות השיתופיות-
"במות חבר האגודה, רשאית האגודה להעביר את מנייתו או את מידת ההשתתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקנותיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או נציגו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השווה לשוויה של מנייתו של אותו החבר שמת או של מידת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה".
חריגים אלו, נובעים אף הם מהצורך לשמור על יציבותה של האגודה השיתופית ועל כן, ככלל, מוגבלת אפשרות פדיון המנייה בידיה של האגודה.
משנה תוקף מקבלים הדברים שעה שמדובר באגודה שיתופית חקלאית. לכן נקבע בתקנות החברות בתקנה 10 כי פדיון המנייה באגודה יהיה בערך נומינלי.
רק בתקנה 11 לתקנות החברות מוזכרים סוגי האגודות שהינם מיעוט האגודות השיתופיות, בהם יש לפדות את המניה בערך הריאלי, אך בכפוף לתקנון האגודה (ראה סעיף 17 לפקודת האגודות השיתופיות).
משמעות שינוי הסיווג-
ברור הוא כי לשינוי הסיווג השלכות רבות ובעלות משקל כבד ביותר לעתידה והמשך ניהולה של האגודה. (ראה ספרה של ס. אוטולנגי - אגודות שיתופיות דין ונוהל כרך א 1995 בעמוד 157).
"סיווג האגודה על ידי הרשם משפיע באופן ישיר גם על סכום הכסף שהחבר יקבל מהאגודה בעת יציאתו ממנה. תקנות החברות מורות שבסוגים מסוימים של אגודות יהיה פדיון המניה בערך הריאלי שלה ובסוגים אחרים בערכה הנומינלי בלבד".
עוד ידוע, כי נפקות הסיווג מתבטאת בין השאר בהקלות במיסוי המוענקות לאגודה המסווגת כאגודה חקלאית. וכל שינוי בסיווגה ככזאת יביא לשינוי בצורת המיסוי המוטלת על האגודה:
"חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"א 1961 פוטר ממס בולים אגודה שיתופית חקלאית ואגודה לאשראי. לסיווג יש אפוא חשיבות לצורך קבלת פטור זה.
פקודת מס הכנסה מתייחסת לאגודה כזו, דהיינו-
אגודה שיתופית שסווגה כאגודה שיתופית חקלאית לעניין פקודת מס הבולים".
ומורה שדינה לעניין מס הכנסה יהא כדין שותפות. במקרה זה יחויב כל אחד מחבריה לפי חלקו מהכנסת האגודה החייבת במס אותה השנה".
הוראות החוק לעניין פדיון המניות-
תקנה 9 לתקנות החברות קובעת את הזכות לפדיון זכויות לגבי חבר הרוצה לפדות את זכויותיו באגודה, ואילו תקנות 10 ו-11 לאותן תקנות קובעות את אופן הפדיון בשים לב לסוגי האגודות, השונות וזו לשונן:
9. "פקעה חברותו של אדם באגודה, שלא לרגל מותו, תפדה האגודה את מנייתו, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, תוך המועד הנקוב בתקנותיה, אולם לא יאוחר משנתיים מיום פקיעת החברות; הרשם רשאי להאריך את המועד האמור לשלוש שנים נוספות לגבי אגודות מרכזיות".
10. "המניה תיפדה בסכום ששולם תמורתה לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראות תקנות האגודה, אולם רשאית האגודה לנכות ממנו סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה, לרבות פחת עד ליום שבו פקעה החברות, ובלבד שהפיחות הוא בשיעור שאילו פורקה האגודה לא היו מחזירים לכל אחד מהחברים את מלוא הסכום ששילם תמורת מנייתו".
11. "באגודה יצרנית, באגודה לשירותים למעט אגודה לתחבורה והובלה, העוסקת בהולכת נוסעים ולפי צו הרשם גם בכל אגודה אחרת למעט מושב עובדים, מושב שיתופי או כפר שיתופי - תיפדה המניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, בסכום השווה לערכה ביום פקיעת החברות".
ראה גם סעיפים 12-18 לתקנות החברות, המאפשרים לנכות סכומים המגיעים לאגודה מהחברים בה, את שיטת חישוב ערך הפדיון ואת קביעת ערך הפדיון.
מקריאת הסעיפים ברור, כי באגודה המסווגת כאגודה חקלאית יחושב פדיון המניות לפי ערכן הנומינלי, או בהתאם לקבוע בתקנון האגודה. ממסכת הטענות שהועלו על ידי האגודה ושלא נסתרו על ידי המבקשים ובהיעדר כל ראיות, הרי שאין מקום להביא לשינוי סיווגה של האגודה.
הדרך לבדיקת הבקשה לשינוי הסיווג-
הסעד העיקרי העולה מכתבי טענותיהם של המבקשים הוא, כי אשנה את סיווגה של האגודה המשיבה 1 המסווגת כ"אגודה חקלאית" ל"אגודה יצרנית" ו/או "אגודה לשירותים".
כל שעלי לעשות בעת שמוגשת מלפני בקשה לשינוי סיווגה של אגודה הוא לשקול שיקולים ענייניים ולבחון את העובדות לאשורן על מנת לקבוע אם אכן מהותה של האגודה אינו עונה על הגדרתה כמוגדר בתקנונה.
סעיף 7 לפקודת האגודות השיתופיות 1933 מקנה את הסמכות הראשונית לקבוע את סוגה של האגודה על ידי כאשר החלטה בנידון מהווה החלטה סופית בכפוף לזכות הערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים:
"בהתעורר שאלה אם לצורך פקודה זו יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה... או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו... תוחלט השאלה על ידי הרשם, והחלטתו תהיה החלטת גמר".
את קביעתי לנושא סיווג האגודה עלי לבסס על סמך העובדות הקיימות. כדברי השופט כהן בבג"צ 272/74 כפר אז"ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נגד שר העבודה ואח' פ"ד כט (2) בעמוד 671:
"...אנחנו אין אנו יודעים בסוגי אגודות ואין אנו מסווגים לא מושבי עובדים ולא אגודות חקלאיות. העובדות הנוספות אשר העותרת ביקשה להביא לפנינו באו לידיעת הרשם, והלה הגיש לנו תצהיר תשובה נוסף ובו הנמקה מפורטת על שום מה אין בעובדות הנטענות הללו, כדי לשנות מן התמונה העובדתית ששימשה רקע להחלטת סיווגו. קביעת העובדות הצריכות לענין הסיווג של אגודה שיתופית - קביעת הרשם היא; ובית-משפט זה יתערב בה רק אם ייווכח לדעת שלא היה לפני הרשם חומר כלשהו שעליו יכול היה לבסס קביעתו, או שקבע את אשר קבע מתוך מניעים פסולים". (ההגשות הן שלי- א.ז).
עולה מן המקובץ כי על מנת לקבוע בדבר שינוי בסיווגה של האגודה, אבני הדרך המוליכות אותי לקביעת סיווגה של האגודה צריכות לנבוע מהעובדות והראיות המוצגות בפני.
זאת ועוד, כדברי השופט ברנזון בפ"ד חברת פרחיה בע"מ נ' אדיר בע"מ פ"ד כט (1) 522:
"השאלה מה אופי האגודה מבחינת מהותה והשאלה איך לסווג את האגודה, הן שני צדדים של אותה מטבע, שכן התשובה על השאלה מה אופי האגודה היא בדיוק התשובה לשאלה לאיזו סוג שייכת האגודה".
סיווגה של האגודה צריך לנבוע ממטרותיה ופעילותה. לא ייתכן כי יהיה הבדל בין מהות האגודה מבחינת סיווגה לבין מהות האגודה מבחינת מהותה.
סיווגה של האגודה כאגודה חקלאית תואמת את טיבה ומהותה - מעת שנרשמה - כאגודה שיתופית. סעיף 2 לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) התשנ"ו- 1995, קובע לגבי סוגי האגודות כי:
(1): "אגודה חקלאית- אגודה העוסקת בחקלאות או שחבריה כולם או מקצתם עוסקים בחקלאות".
(2): "אגודה לשיווק ואספקה חקלאית- אגודה שעיקר עיסוקה שיווק ואספקה של תוצרת חקלאית".
לטענת האגודה ועל פי תקנונה, חברים בה כורמים רבים המגדלים ענבים הנצרכים על ידי האגודה לצרכים שונים ובכללם מספר רב של יינות משקאות אלכוהוליים ותוצרי יין.
יתר על כן, אגודה חקלאית מוגדרת כאגודה שחבריה כולם או מקצתם עוסקים בחקלאות. לטענת האגודה גם פרשנות דווקנית ביותר לא תחלוק על העובדה כי חברי האגודה הינם רובם ככולם עוסקים בחקלאות.
לא זו אף זו, גם סעיף 2 (24) לתקנות הסיווג המגדיר אגודה לשיווק ואספקה חקלאית כאגודה שעיקר עיסוקה הוא שיווק ואספקה של תוצרת חקלאית, לטענת האגודה, אין חולק כי עיקר עיסוקם של חברי האגודה הוא שיווק ואספקה של התוצרת החקלאית המתקבלת מהכורמים.
לטענת האגודה, עולה מכל הוראות הדין לעיל, כי העובדות כפי שהוצגו בפני על ידי הצדדים שלא נסתרו על ידי המבקשים, מוכיחות שהאגודה אכן קיימת ופועלת כאגודה חקלאית. סיווגה הנוכחי של האגודה כאגודה חקלאית תואם את הוראות תקנונה את פעילותה בפועל ואת שמה.
בטרם סיום, יש להזכיר כי זה מכבר נערך הסדר לגבי פדיון המניות באגודה. האמור מתייחס להסדר שנערך בשנת 2000 בדמות "הקרן לפדיון זכויות". למעלה מ 96% מחברי האגודה נתנו את ברכתם באסיפה הכללית שנערכה אז, להקמת קרן זו המסדירה את הדרך בה יש לפדות את מניותיו של חבר הפורש מהאגודה. עם הקמת הקרן, נקבע מפורשות מהו ההסדר הנכון והראוי לפדיון זכויות באגודה.
בהחלטתי הנוספת מיום 5/12/06 ציינתי כי מינוי הוועד הממונה נבע בין היתר מקשיים תפעוליים וכלכליים שהאגודה נקלעה אליהם. הוועד ציין בפני כי קיים ערך רב בשלב הנוכחי, לקיומו של שקט תעשייתי על מנת לאפשר לוועד לרכז את מאמציו אל מול הקשיים שנקרו בדרכה של האגודה. האגודה, בארבע השנים שקדמו למינוי הוועד הממונה 2002-2005 (כולל), הפסידה כ- 144 מליון ₪. ההון העצמי של האגודה נכון לסוף שנת 2005 היה שלילי וכמו כן סך ההתחייבויות של האגודה לבנקים הוערכו ב 220 מליון ₪.
לטענתם של המבקשים כי יש לראות בהחלטתי האמורה - בסעיף 10 להחלטה - המורה על מכירת נכסי נדל"ן שלא שימשו כחלק ממאגר הנכסים המשמשים לתפעול האגודה, משום תחילת הודאה בעובדה כי האגודה הינה "אגודה ליצרנות" או לחלופין "אגודה לשירותים", הינה הוצאת הדברים מהקשרם ותו לא. הוראה זו ניתנה על ידי כחלק מתכנית ההבראה הכוללת עליה שוקדים חברי הוועד הממונה.
מטרת מינוי הועד הממונה ואחד התפקידים שהוטלו עליו הוא לפעול לתיקון תקנון האגודה בעיקר לנושא פדיון המניות. לשם כך גם מינתה האגודה את חבר הכנסת לשעבר, מר גדליה גל לרכז את הטיפול בנושא. הוועד טוען בטיעוניו כי לאור המלצותיו השונות של מר גל, פועלת האגודה ושוקדת בימים אלו לשינוי התקנון ותיקונו כדי להתאימו לאגודה מודרנית. המודל שיגובש בבוא העת, יסדיר את אופן פדיון המניות של החברים וייעשה בצורה שתמנע את קריסתה של האגודה והפסקת פעילותה.
סוף דבר-
לאחר שעיינתי בחומר הרב המונח לפני, ובטענות הצדדים, לא התרשמתי כי הונחה בפני עילה כלשהי או ראיות אחרות מספיקות לצורך דיון בשאלת שינוי סיווגה של האגודה.
תקנה 43 לפקודה מעניקה את הסמכות לעריכת חקירה לצורך בדיקת הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של האגודה:
(1): "רשאי הרשם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה:
בתנאי כי בהיערך חקירה ע"י הרשם שלא על דעת עצמו, רשאי הרשם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת.
(2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרשם או האיש המורשה על ידו.
ובהתאם, תקנה 45 קובעת כי לאחר ביצוע החקירה ניתן לחלק את משא ההוצאות בין הצדדים לאחר מתן אפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם:
"אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, רשאי הרשם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות, או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין האגודה, החברים או הנושה הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה".
לאור האמור לעיל, ומאחר והמבקשים לא הביאו כל ראיות של ממש ולא סתרו את טענות המשיבים ולפנים משורת הדין, באם ירצו המבקשים, אסכים למנות חוקר לאגודה שיבדוק את השאלה - האם יש מקום לשנות את סיווגה לאור תפקודה.
החוקר יאפשר לצדדים להביא ראיותיהם ויבדוק את כל הטיעונים העובדתיים עליהם מסתמכים הצדדים, לרבות הטענות המקדמיות של האגודה. החוקר ישמע את הצדדים ואת העדויות המתבקשות ולאחר מכן יגיש לי את המלצותיו. החוקר שימונה יהיה עו"ד יצחק ברק המכיר זה מכבר את האגודה ואת הנפשות הפועלות שבה, מכוחן של חקירות שביצע באגודה בנושא פנקס החברים.
מתוך הצורך לצרף את כל מי שעלול להיפגע מההחלטה, תשלחנה הודעות לכל החברים באגודה המזמינות אותם לבוא ולהגיש את טענותיהם בפני החוקר עם מינויו.
לצורך כיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה זו יהיה על המבקשים להפקיד סך של 30,000 ₪ לאוצר המדינה על חשבון הוצאות החקירה.
לאחר שיופקדו הכספים, אמנה את החוקר. בשלב זה לא מצאתי מקום להטיל הוצאות אך נושא זה ידון בהתאם להתפתחויות בתיק.
ניתן היום 20/05/07 אורי זליגמן, עו"ד
בהיעדר, רשם האגודות השיתופיות
המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.
