בקשה מהרשם לעיין מחדש בהחלטתו

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ
   

בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 74/700/02

בעניין

ינוב מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

ע"י  עו"ד ח. נועם ו/או ע. נועם ו/או י. בנדר

ו/או א. ללצ'וק ו/או י. ג'רסי ו/או י. ליכטנשטיין

ו/או ד. פיאלה ו/או ע. סאסי ו/או נ. חן ו/או י. לוי

מרחוב ז'בוטינסקי 7 מגדל משה אביב

רמת גן 52520. טל: 03-7518401 פקס: 03-7517117.

 

המבקשת

נ ג ד

 

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עוזי מור ואח'

מרחוב איתמר בן אב"י 4 תל אביב 64736.

טל: 03-6070600 פקס: 03-6070666.

 

המשיבה

 

החלטה

 

 

רקע עובדתי -

בפני בקשה מטעם המבקשת, לעיון מחדש בהחלטתי מיום 06/08/03, בה אימצתי את החלטותיו של החוקר ד"ר דורון דינאי (להלן- "החוקר") מיום 01/01/02 וקבעתי בין השאר, כי המבקשת איננה חברה באגודת המשיבה.

 

עיקר טענות המבקשת-

  1. המבקשת הינה אגודה שיתופית חקלאית, שתפקדה בין היתר כ"צינור שיווק" בנוגע לתוצרת חקלאית ואשר מקורה בתחומיה.
  2. המשיבה אף היא אגודה שיתופית. חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים בין הצדדים הייתה גביית חלק יחסי עבור "רכישת מניות" של המשיבה. דהיינו, כל חבר ששיווק תוצרת חקלאית באמצעות המשיבה, השאיר בידיה חלק מסוים מתמורות השיווק.
  3. כחלק ממיתוגה המסחרי של המשיבה ללא הפיכתה לחברה מסחרית עדיין, החליטה המשיבה בשנת 1999 לנקוט בהליך של הפרטה ותוך כך גם מתן ערך ריאלי למניותיה.
  4. המבקשת שיווקה במשך שנים רבות את תוצרתה למשיבה, כאשר שולמו על ידי המבקשת עמלות שונות, שהוגדרו כדמי חבר וחלקן שולמו על חשבון מניות במשיבה. לשיטתם, מעולם לא הופסקה חברותם באגודת המשיבה.
  5. על פי תקנון המשיבה, לצורך הוצאת חבר מהאגודה נדרש הליך מפורט של כינוס ישיבת הנהלה, שבהתקיים תנאים מסוימים, רשאית להחליט על פקיעת חברותו של החבר. למיטב ידיעתה של המבקשת לא כונסה מעולם ישיבה שכזו.
  6. בהמשך תקנון המשיבה, בסעיף 18 המסדיר את יצאת החבר מהאגודה, מותנית יציאת החבר במתן הודעה בכתב על רצונו לצאת ממנה. על אף האמור, סברה המשיבה כי בפדיון מניות תנובה יש כדי הליך יציאה מחברות.
  7. המבקשת טענה, כי כל עוד לא ניתנה הודעתה בכתב, לפיה ברצונה לצאת מן האגודה, חברותה טרם הופסקה. ועוד, ההודעה הנדרשת על ידי החבר בכתב הינה מסמך מהותי, שללא הכתב אין הפסקת חברות.
  8. לחלופין, גם אם תתקבל טענת המשיבה לפיה בוצע פדיון של המניות, הרי שמדובר בפדיון חלקי ותו לא. פדיון המניות נעשה שלא בדך מקובלת ולא בתום לב, תוך ניצול מצוקתה הכלכלי של המבקשת ותך כדי עושק וקיפוח של המבקשת.
  9. לסיכום טענות המבקשת, הרי שלא הושלם הליך הוצאתה של המשיבה מחברות באגודת המשיבה. לחלופין, בנסיבות האמורות, יש משום קבלה מחודשת של המבקשת לחברות.
  10. על כן מתבקש הרשם, לקבל את הבקשה ולהורות על תיקון פנקס החברים של המשיבה כך שיתווסף שמה של המבקשת כחברה.

 

עיקר טענות המשיבה-

  1. המשיבה טענה, כי מדובר בבקשה לעיון מחדש בהחלטת הרשם, החלטה שניתנה לאחר שקויימה חקירה מקיפה וממצה בעניינה של המבקשת, לאחר שדו"ח החוקר וראיות הצדדים הוצגו בפני הרשם ולאחר שטענות שני הצדדים הועלו ונשמעו בפני כבוד הרשם הן בכתב והן בע"פ.
  2. בסיום ההתדיינות בין הצדדים ועל יסוד טענותיהם, דחה הרשם את טענות המבקשת וקבע כי המבקשת אינה חברה באגודת המשיבה.
  3. המבקשת לא ראתה לנכון לפתוח בהליכי ערעור על החלטת הרשם ובחלוף מועד הערעור, בתום 45 ימים ממועד מתן ההחלטה, הפכה החלטתו לחלוטה.
  4. בנוסף, במסגרת הבקשה לעיון מחדש, לא מצאה המבקשת לנכון להציג כל עילה לקיום בחינה מחודשת של החלטת הרשם, אך תחת זאת, בחרה לשוב ולפרוס את טענותיה לגופו של עניין, טענות שכבר הועלו במסגרת ההליך המקורי, נבחנו על ידי החוקר ונידונו על ידי הרשם.
  5. על התנאים לעיון מחדש בהחלטה מעין זו עמד ביהמ"ש העליון בע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל נגד יצחק צוניאשווילי תק-על 2004 (4) 2545:

  

"...בית המשפט מוסמך לשוב ולדון בהחלטה שנתן בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין במקרה בו השתנו הנסיבות באופן המצדיק בחינה מחודשת של החחלטה, יחד עם זאת ההליך של "בקשה מחודשת" לא נועד לאפשר "מקצה שיפורים" בו מתקן המבקש את ליקויי הבקשה המקורית אותה הגיש". (ההדגשות של ב"כ המשיבה).

 

  1. זאת ועוד, לא רק שהמשיבה לא הצביעה על כל שינוי רלוונטי בנסיבות, אלא היא מציינת במפורש בפרק הסיכום לבקשתה, כי לאחר כל פריסת טענותיה, מצא לנכון הרשם לדחות את בקשתה.
  2. עוד טענה המשיבה, כי גם אם נחיל על החלטת הרשם את הסטנדרטים הכלליים החלים על בקשה לעיון מחדש, אזי אין מנוס מהמסקנה, כי המבקשת לא הצביעה ולו על שמץ של עילה לעיון מחדש בהחלטה.
  3. עוד ציינה המשיבה כי בבג"צ 5760/93 פלונית נגד וועדת התלונות על פי חוק הפסיכולוגים ואח' פ"ד נ (4) 194 בעמוד 202, נדונו התנאים לעיון מחדש בהחלטה מנהלית, כאשר שם נקבע בין השאר:

 

"... ככלל ההחלטה צריכה להיות סופית. האזרח זכאי לדעת היכן הוא עומד ביחסיו עם השלטון... הכלל הוא אם כן, כי האזרח מוגן בפני דיון חוזר ונשנה בעניינו וככלל אין להרשות לרשות לשקול שנית אותם נתונים בדיוק שהיא שקלה בהגיעה להחלטתה המקורית. החריג מופעל רק בהתקיים טעמים מיוחדים."

 

  1. הנה כי כן, הרשם פעל כנושא תפקיד מעין שיפוטי שהאמור לעיל חל עליו. המבקשת מצידה, לא הצביעה ולו על שמץ של עילה לסטות בענייננו מעקרון הסופיות, סטייה אשר כאמור, תתאפשר רק "בנסיבות מיוחדות" ובהתקיים "טעמים מיוחדים".
  2. בדומה, נפסק גם בע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נגד מקורות פ"ד נד (2) 433 בעמוד 450:

 

"באיזון בין אינטרס הציבור ואינטרס הפרט, נקודת המוצא לעניין שינוי ההחלטה המינהלית היא, שהשינוי יותר במקרים "כבדי משקל" וכי נקודת מוצא זו מקבלת משנה תוקף כשמדובר בשינוי החלטה בשל טעות בשיקול הדעת שנפלה בה. עם זאת, כך נקבע, יש מקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות כגון טעות חמורה בשיקול הדעת שבהן יותר שינוי ההחלטה ותותר הפעלת שיקול הדעת מחדש".

 

  1. כלומר, בטרם תעשה הרשות שימוש בסמכותה לעיון מחדש בהחלטותיה, שומה עליה לערוך תחילה איזון בין אינטרס הפרט לבין אינטרס הציבור. אך ורק בהתקיים "נסיבות מיוחדות" ובמקרים "כבדי משקל" עשוי האינטרס הציבורי לגבור על אינטרס הפרט.
  2. המבקשת פועלת בשם אינטרס אישי ופרטי משל עצמה, ולא הציגה כל שינוי בנסיבות העובדתיות הרלוונטיות מאז ניתנה החלטת הרשם ועד היום. מה עוד, שלא הצביעה על טעות כלשהי בשיקול הדעת של הרשם בעת מתן החלטתו.

 

 

לאחר שקראתי את כל טענות הצדדים הנני קובע כדלקמן:

 

  1. עיקר טענותיה של המבקשת כפי שעולה מבקשתה לעיון מחדש הוא, כי חברותה באגודת המשיבה הופסקה שלא כדין ועל כן זכאית היא לשוב ולהיכלל בפנקס החברים של המשיבה וכפועל יוצא מכך, זכאית היא לפדיון הוגן וריאלי של מניותיה באגודה.
  2. עיון מדוקדק בבקשת המבקשת מעלה, כי אותן הטענות שטענה בבקשתה הראשונה לאחר שנתקבל דו"ח החוקר, חוזרות על עצמן בשינויים קלים גם בבקשתה לעיון מחדש.
  3. לצדדים ניתנה בזמנו אפשרות שווה לטעון טענותיהם בפני החוקר ובפני טרם קבלת דו"ח החקירה וקבלת החלטתי מיום 06/08/03.
  4. לא התרשמתי כי בטענות המבקשת יש משום קיומן של נסיבות מיוחדות או טעמים בעלי משקל המצדיקים בחינה מחודשת של החלטתי.
  5. לאחר שניתנה החלטתי ביום 06/08/03, לא ניתן כיום לפתוח את חזית ההתדיינות שוב, ואין באמור בבקשתה של המבקשת, כי אם ניסיון לבצע מקצה שיפורים כדוגמאת טענות חדשות שהעלתה.
  6. זאת ועוד, תחילת ההתדיינות בין הצדדים החלה עוד ביום 08/03/01, בו מונה החוקר לבדיקת סוגיית חברותה של המבקשת אצל המשיבה.
  7. בתאריך 01/01/02 המליץ החוקר לקבוע כי המבקשת אינה חברה אצל המשיבה מהסיבות והנימוקים שפורטו בדו"ח החקירה.
  8. ביום 06/08/03 ניתנה החלטתי בנושא חברותה של המבקשת, בה קבעתי בין השאר, כי הנני מאמץ את המלצותיו של החוקר. עוד קבעתי בהחלטה, כי הפסקת חברותה של המבקשת נעשה באופן אוטומטי באגודת המשיבה, תוך פדיון מניותיה של המבקשת שהיו בבעלותה.
  9.  
  10. 5129371
  11. על החלטתי זו יכלה המבקשת לערער תוך 45 ימים על פי הוראות החוק ממועד מתן ההחלטה.
  12. אינני משמש כערכאת ערעור על החלטתי לאחר שזו ניתנה, ומשיצאה ההחלטה, אין בסמכותי לדון בה מחדש.
  13. משלא עמדה המבקשת על זכותה, והעדיפה שלא לערער על החלטתי במועד, הרי שאין בסמכותי להיענות לפנייתה.
  14. לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את כל טענות המבקשת בבקשתה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 06/08/03.
  15. אין צו להוצאות.

 

ניתן היום 29/05/07 בהיעדר,        

אורי זליגמן, עו"ד 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: