בקשת תלויה בחבר להכיר בה כחברת הקיבוץ תעשה לפי ההוראות שנקבעו בתקנון האגודה

לפני ביהמ"ש בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת העדר עילה, התיישנות, שיהוי והעדר סמכות עניינית.

בבסיס המחלוקת עומדת בקשה למתן פס"ד הצהרתי הקובע כי אלה, היא חברת קיבוץ מסילות ולא בת התלויה בחבר קיבוץ. להצהרה זו חשיבות לעניין זכאותה של אלה לכיסוי צרכיה המיוחדים ולעניין זכאותה לשיוך דירה על שמה. בנוסף לכך, עתרה אלה למתן צו עשה שיורה לקיבוץ להקים קרן על שמה, שתכיל את כספי ההשתלמות של אמה שהועברו לקיבוץ, את יתרת הכספים המוחזקים בידי הקיבוץ מכספי הפיצויים שקיבל הקיבוץ בגין תביעת נזיקין של אביה שנהרג בתאונת דרכים, וכן סכום כסף מקופת הקיבוץ בגובה הכספים שהופקדו בקרן אחרת לבעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ, באופן שוויוני.

בבקשה זו לסילוק על הסף טוען הקיבוץ, כי הסעד ההצהרתי המתבקש ע"י אלה אינו מגלה עילה, שכן בהתאם לתקנון הקיבוץ, מועמד יתקבל כחבר באגודה רק אם התקבלה החלטה על כך באסיפה הכללית, ומאחר ובמקרה דנן לא התקבלה החלטה כאמור- לא ניתן להצהיר על אלה כחברת קיבוץ. יתר על כן, במשך כל השנים הסתמך הקיבוץ על ההנחה כי אלה אינה חברת קיבוץ ולפיכך לא נדרשו ממנה אותן חובות שהקיבוץ דורש מחבריו, וכי הגשת תביעה בחלוף 18 שנה נגועה בשיהוי מהותי. עוד טוען הקיבוץ, כי אלה הייתה צריכה להתקבל כחברת קיבוץ בהגיעה לגיל 18, ומאחר ומאותו מועד ועד להגשת התביעה חלפו יותר משבע שנים, הרי שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

בתשובתה, טוענת אלה כי היא לא זומנה ע"י הקיבוץ לעבור את השלב הפורמאלי של קבלה לחברות, אך הקיבוץ התייחס אליה במשך כל השנים כאל חברת קיבוץ, וכי שמה נעדר מרשימת המבקשים להיקלט כחברים בקיבוץ, כיוון ונתקבלה החלטה שלא לקבל לחברות בנים בעלי מוגבלות, וזאת בניגוד לפקודת האגודות השיתופיות. לעניין ההתיישנות טוענת אלה, כי רק בשנת 2014 נודע לה שהקיבוץ מגדיר אותה כתלויה בחבר, ומשכך התביעה טרם התיישנה. לבסוף מציינת אלה, כי היא אינה מבקשת לקבל כספים מהקיבוץ, אלא רק לדאוג שהקיבוץ יעמוד בהבטחתו בדבר פתיחת קרן ויאזן את זכויותיה עם בעלי צרכים מיוחדים אחרים בקיבוץ, להם הוקמה קרן אישית על ידי הקיבוץ, ובהתקיים הנסיבות הללו, הסמכות העניינית לדון בסעד זה היא של ביהמ"ש המחוזי. 

דיון והכרעה

ביהמ"ש פותח ומציין, כי אלה לא התמודדה עם טענת הקיבוץ שלא ניתן לקבל אדם כחבר באגודה מבלי שהתקבלה החלטת האסיפה הכללית הקובעת זאת. בחינת סעיפי תקנון האגודה המתייחסים לכך מעלה כי נקבע במפורש, שאדם לא יתקבל כחבר קיבוץ אלא אם התקבלה החלטה של האסיפה הכללית לקבלו, ולכן בין אם נהגו באלה כחברת קיבוץ ובין אם לאו, אין היא יכולה להתקבל כחברה משלא נתקבלה החלטה של האסיפה הכללית לקבלה כחברה.  אמנם, בתקנון האגודות השיתופיות (חברות) נקבע כי אם נהגו באדם כחבר אגודה במשך תקופה סבירה יראו אותו כחבר אגודה, אך הוראה זו כפופה להוראות תקנון הקיבוץ, ולכן אין לה תחולה.

יתרה מכך, עולה מעובדות כתב התביעה כי אלה מעולם לא הגישה בקשה להתקבל כחברה באגודה, ומועמדותה מעולם לא נידונה באסיפה הכללית, והטיעון כי וועדת הקבלה החליטה שאין לקבל חברים בעלי מוגבלות אינו רלוונטי, כיוון והוועדה מוסמכת לדון בבקשת מועמדים למגורים ביישוב קהילתי, ולא בבקשת מועמדים להתקבל כחברים באגודה. משכך קבע ביהמ"ש, כי אין אלה יכולה לקבל את הסעד המבוקש על ידה גם אם תוכחנה כל העובדות העומדות בבסיס התביעה.

עוד קבע ביהמ"ש באשר לסוגיית הסמכות העניינית, כי אין כל רלוונטיות לשאלה האם אלה מבקשת מביהמ"ש שיפסוק לה את הסכום הנטען על ידה, או יורה לקיבוץ להעביר את סכום הכסף לקרן שתנוהל על שמה ולמענה, מאחר ומדובר בסכומים הניתנים להערכה כספית אף אם אלה אינה יודעת כעת את הסכום המדויק. בנוסף, אלה טענה שנפתחו קרנות אישיות בגובה מאות אלפי שקלים לבעלי צרכים מיוחדים בקיבוץ, ומכך עולה כי שווי הסעד המבוקש הוא בגובה של מאות אלפי שקלים, שנמצא בסמכות ביהמ"ש השלום.

לאור כל זאת, הורה ביהמ"ש על מחיקת התביעה ככל והיא נוגעת לסעד ההצהרתי שאלה היא חברת קיבוץ, וזאת מחמת העדר עילה. באשר ליתר הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה, נקבע שהם בסמכות ביהמ"ש השלום, ולכן יועבר הדיון בתובענה לביהמ"ש השלום בנצרת.

ניתן ביום י"ט בניסן תשע"ה, ה8 לאפריל 2015, בהעדר הצדדים.  בנצרת.

ניתן ביום י"ט בניסון תשע"ה, ה8 לאפריל 2015

 בהעדר הצדדים.

4678313