בשל חוב לבנק אולצו זוג חברי משוב שדה אליעזר לפנות את ביתם על מנת שיימכר לפרעון החוב

רחל וגדעון רוה, המחזיקים נחלה במושב שדה אליעזר, נטלו בין השנים 2002-2006 שלוש הלוואות מהבנק הבינלאומי למשכנתאות, ולצורך הבטחת פירעונן שעבדו את זכויותיהם בנחלה. מאחר ובני הזוג לא עמדו בפירעון ההלוואות, נקט הבנק בהליכי הוצאה לפועל. עו"ד עדינה וייל מונתה ככונסת נכסים, וכנגד בני הזוג ניתן צו פינוי ביולי 2011.

בני הזוג הגישו כתב תביעה כנגד הבנק, בו עתרו לסעד הצהרתי לפיו תחולת המשכון הוגבלה לבית המגורים, וכי לבנק אין זכות לפעול למימוש הנחלה כולה, וכן הם עתרו לסעד הצהרתי בעניינים הנוגעים לגובה החוב לבנק ולתנאי ההלוואות.

בתחילה הגיע המקרה לפתחו של בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשת בני הזוג לסעד זמני לעיכוב הליכי פינוי בית המגורים, וקבע כי מאחר ולפי המסמכים השונים יש לקבוע שתחולת המשכון הייתה על כל הנחלה, בני הזוג לא הראו סיכוי ממשי להצליח בתביעתם. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי, כי על אף שפינוי בית המגורים כרוך בנזק רב, וראוי היה לבדוק אפשרות של פיצול הנחלה, נסיבות המקרה, בדגש על ההתמהמהות ארוכת השנים של בני הזוג, מטים את מאזן הנוחות נגד מתן הצו המבוקש.

על החלטת המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ועימה בקשה לסעד זמני. בבקשתם טענו בני הזוג, כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שאין לתביעה סיכוי של ממש, וכן ערערו על קביעותיו העובדות והפרשניות של בית המשפט לגבי מסמכי המשכון.

בהחלטתה מיום 10/11/2011 דחתה השופטת נאור את הבקשה לסעד זמני, ועתה היא בוחנת את בקשת רשות הערעור לגופה, כשהסעד המבוקש הוא להורות על עיכוב הליכי פינוי של בית המגורים, כשסעד זה עמד גם בבסיס הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

אמנם, בקשה זו מצריכה עיון בכובד ראש, ובמקרים רבים אף נמצא, כי מאזן הנוחות נוטה לעבר עיכוב פינוי בית המגורים עד לסיומו של ההליך המשפטי, אך במקרה שלפנינו, אין כל מחלוקת שבית המגורים, להבדיל מהנחלה כולה, שועבד לבנק, וגם אין מחלוקת כי לבני הזוג חוב כלפי הבנק אותו אין ביכולתם לפרוע. ויותר מכך, מהאמור בבקשה עולה, כי בני הזוג היו אלה שפנו לבנק בבבקשה להתחיל בהליכים למימוש בית המגורים, על מנת לפרוע את חובם. בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב הפינוי.

על אף האמור, הדגישה השופטת נאור, כי אין בהחלטתה כדי להביע כל עמדה ביחס לשאלה, האם כוונת הצדדים הייתה שתמורת ההלוואות תשועבד הנחלה כולה או בית המגורים בלבד, וטענות אלה יתבררו בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון מצא, כי מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים שלבני הזוג חוב לבנק שאין ביכולתם לפרוע, ומאחר ואין מחלוקת כי בית המגורים שועבד לבנק, בקשתם של בני הזוג נדחית.