גביית תשלום עבור כניסה למקום רחצה מותרת כאשר קיימות חלופות רבות בקרבת מקום

ביהמ"ש המחוזי דן בשאלה האם ישנו סיכוי סביר שטענותיו של גדעון הימן גלט (להלן: 'הימן') יתקבלו, ועל בסיס זה האם יש לאשר את התביעה הייצוגית. ע"פ חוק, מותר לגבות תשלום עבור כניסה למקום רחצה רק בהינתן חלק סביר באותו מקום שהכניסה אליו איננה בתשלום.

הימן טען כי לא קיימת חלופה חינמית בתוך חוף ניצנים, עם זאת הוא לא חלק על טענת המועצה ש10 מתוך 12 חופי הרחצה המוכרזים בגזרת אשדוד- אשקלון (להלן: 'חוף לכיש') הם "חינמיים". וכן לא על חלק הימן על טענת המועצה כי גובה התשלום עליו מדובר הוא בסדר גודל של קרטיב לילד, ונדרש רק למבקרים שאינם תושבי המועצה.

על-כן, התביעה דנה בשאלה האם נדרשת חלופה חינמית בחוף ניצנים עצמו כפי שטוען הימן, או שמא די בקיומן של 10 חלופות חינמיות בחוף לכיש כפי שטוענת המועצה.  

דיון והכרעה

ביהמ"ש קבע, בהתאם לתכלית שנקבעה בפסיקה קודמת, כי נקודת המוצא היא שרוב חופי הרחצה צריכים להישאר פתוחים לציבור הרחב ללא דרישת תשלום היות וזהו משאב לאומי השווה לכל נפש.

לדעת השופט, יש לבחון את הציפייה הסבירה של המשתמשים בחופים לנגישות, כאשר קיומם של 10 חופי רחצה מוכרזים ללא תשלום בחוף לכיש מגשימה את הציפייה הסבירה של אלו שמתגוררים באזור דנן.

יתר על-כן, גביית תשלום של שקלים בודדים בגין דמי כניסה לחוף ניצנים למי שאינו תושב המועצה, איננה שוללת את זכותם הטבעית ליהנות ממשאב לאומי, כשם שגביית דמי כניסה למוזיאונים אינה שוללת את זכותם של הציבור להשתתף בחיים התרבותיים וליהנות מהאומנויות.

לפיכך, הגיע ביהמ"ש למסקנה כי סיכוייו של הימן להצליח בתביעה הייצוגית הינם קטנים, ולכן דחה את בקשתו.

בהסתמך על קיומם של 10 חופי רחצה חינמיים בחוף לכיש ועל כך שלא נגבה תשלום בחוף הרחצה "ניצנים" מתושבי המועצה, ביהמ"ש הגיע למסקנה כי על הבקשה להגשת תביעה ייצוגית להידחות. היות וקיים אינטרס ציבורי באתגור תקינות פעילותיהן של רשויות ציבוריות, אין חיוב בהוצאות.

ניתן ביום ז' בשבט תשע"ד, 08.01.14, בהיעדר הצדדים.