האם אין גבול לחוצפה? תושב מתעלם מהודעת חוב הארנונה ותובע את עיריית נס ציונה כי נקטה בהליכי גבייה מנהליים נגדו

העובדות הרלוונטיות:

לפנינו עתירה כנגד הליכי גבייה מנהליים בגין חובות ארנונה ומיסי עירייה נוספים, אשר חייב מקס מאייר בגין "נכס" שמחציתו בבעלותו, ובגין "בית אלמא" שבבעלותו המלאה.

עיריית נס ציונה, משך שנים ארוכות, נקטה בפעולות אכיפה מנהליות כנגד מקס מאייר, על מנת לנסות ולגבות את חובותיו כלפיה.

טענות מקס מאייר:

לא ידוע לו על קיום החוב הנטען כלפיו, ועל מהותו, לא קיבל מעולם כל שומה ו/או התראה לעניין החוב. עיריית נס ציונה יצרה חוב "יש מאין", ואין בידה מסמכים להוכיח, כי אכן קיים חוב שכזה. עיריית נס ציונה נהגה בחוסר תום לב, ברשלנות עד כדי זדון, במרמה והטעיה, בעושק ותוך ניסיון לניצול מצבו הנפשי וגילו המתקדם, מתוך מטרה לעשות עושר ולא במשפט בדרך של פגיעה קשה בזכויות היסוד שלו.

הנכס נבנה בין השנים 1987-1988, אך בנייתו לא הושלמה, שכן מערכות התשתית בבניין לא הותקנו. אולם עיריית נס ציונה בכל זאת, חייבה אותו, בתשלום ארנונה על כל שטח הבניין משנת 1988, למרות שרק בחודש מרץ בשנת 2001 נערכה הזמנה לחיבור לחשמל.

מאז שנת 1994 העלתה עיריית נס ציונה את תעריפי הארנונה לנכסים מהסוג שבנדון, וזאת, בניגוד לחוק ההסדרים במשק המדינה. לכן, חייבת עיריית נס ציונה להשיב לו את כספו.

עיריית נס ציונה השתהתה בפעולותיה, עד אשר חלפה תקופת ההתיישנות לגביית החוב שקיים לטענתה ולפיכך, מנועה מלפעול היום.

טענות עיריית נס ציונה ולאה כץ- מנהלת הארנונה:

על פי רישומי עיריית נס ציונה, צבר מקס מאייר, משך שנים ארוכות, חובות ארנונה ומיסי עירייה נוספים הן בגין בית אלמא והן בגין הנכס. יתרות החוב לתשלום נשלחו למקס מאייר, הן לכתובות הנכסים והן לכתובות ביתו, פעם אחר פעם, מבלי שזה הסדירם.

 כב' השופט רוזן דוד פסק:

מקס מאייר הגיש בשנת 2001 תביעה אשר ביקש למחוק בשל מצבו הרפואי. עיריית נס ציונה זיכתה את חשבון הארנונה של מקס מאייר, לאחר הגשת התביעה מטעמו, כך שחויב בתעריף נמוך בכ- 50 ₪ למ"ר מהחיוב הקודם.

מקס מאייר טען כי, לא קיבל כל התראה לתשלום. אולם, מעיון במסמכים שצורפו לתגובת עיריית נס ציונה עולה כי, נמסרה לידיו הודעת דרישה, בגין בית אלמא, אשר מבהירה, כי באם לא יוסדר החוב תהא עיריית נס ציונה רשאית לנקוט בהליכי גבייה מנהליים. דרישה דומה בנוגע לנכס נמסרה לידיו, אולם מקס מאייר סירב לחתום על קבלתה. מקס מאייר ניהל מגעים עם עיריית נס ציונה בעניין חובו, ובכך נשמטת טענתו כי לא ידע אודות החוב ומהות החוב. אי גילויין של עובדות הרלוונטיות לעתירה, מהווה חוסר ניקיון כפיים של מקס מאייר, והתנהלות כזו מצדו יש בה כדי לשלול את זכותו לסעד מן הצדק.

נקודת המוצא הינה, כי עיריית נס ציונה פעלה באופן חוקי ותקין, והנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפיו של מקס מאייר. מקס מאייר לא עמד בנטל לסתור את העובדה לפיה עיריית נס ציונה פעלה כדין.

מקס מאייר טען כי, דיווח לעיריית נס ציונה על מצב הנכס וביקש לרשמו כ"לא ראוי לשימוש", עקב העובדה שהנכס הרוס ונטוש ולפיכך, יש לשחררו מכל תשלומי הארנונה. אולם, מבדיקה שנערכה בנכס התברר, כי הנכס אינו נטוש והוא בשימוש.

מקס מאייר טען כי חלה התיישנות על גביית החוב, שכן עיריית נס ציונה השתהתה בפעולותיה. אולם, טענת ההתיישנות היא טענת הגנה בלבד ולא יכולה לשמש את מקס מאייר כעילת תביעה.

מקס מאייר טען כי, עיריית נס ציונה פעלה שלא כדין משנקטה נגדו בהליכי גבייה מנהליים שכן, חלפו שנים כה רבות בהן לא פעלה לגביית החוב, ונקיטת הליכי גבייה מנהליים בנסיבות אלה הינם בבחינת חוסר סבירות וחוסר מידתיות. אולם, מדובר בחובות סופיים וחלוטים, והליך הגבייה המנהלית מסמיך את הרשות המנהלית לגבות תשלומי חובה הקבועים בחוק ללא צורך בפנייה לבית המשפט. די באי תשלום חוב הארנונה, משלוח הודעה על ידי עיריית נס ציונה, ואי תשלום החוב על ידי מקס מאייר, לאחר משלוח ההודעה, כדי שהרשות תוכל לנקוט בהליכי גבייה מנהליים. הכלל צריך להיות כזה שכאשר לרשות נתונה הסמכות בדין לבצע גבייה מנהלית של חוב, הרי שעל הרשות לפעול על פי הסמכות המוקנית לה בחוק - הכל בכפוף למבחני מידתיות וסבירות, ובחובת תום הלב המוטלת עליה, שהרי הליכי הגבייה המנהליים נועדו לאפשר גביית מיסים ותשלומי עירייה אחרים בדרך מקוצרת ואפקטיבית, וזאת מבלי להיזקק להליכים משפטיים רגילים ולהליכי הוצאה לפועל רגילים.

מקס מאייר לא הגיש השגה כדין ו/או ערר ו/או עתירה מנהלית כנגד שומות הארנונה והתראות החוב לתשלום שקיבל. החוב הפך לחוב חלוט וסופי. עיריית נס ציונה נקטה בצעדים לגביית החוב, עוד טרם הפעלת הליכי הגבייה המנהליים. רק משהעלו פעולותיה של עיריית נס ציונה חרס, נקטה העירייה נגדו בהליכי גבייה מנהליים.

לסיכומו של עניין, העתירה נדחית. עיריית נס ציונה פעלה בסמכות ובסבירות עת פעלה בהליכי גבייה מנהליים כנגד מקס מאייר.

מקס מאייר ישלם הוצאותיהן של עיריית נס ציונה ולאה כץ- מנהלת הארנונה בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה עד התשלום המלא בפועל.

ניתן ביום 21/9/2008

לדף הבית של עיריית נס ציונה