האם בת לחברי קיבוץ הינה מועמדת טבעית לחברות?

 עפרית וניצן הינם זוג נשוי אשר מתגורר בדירה השייכת לקיבוץ שער הגולן ונמצאת בשטחו, כאשר ניצן אינו חבר קיבוץ ועפרית בת לחברים. בפנינו תביעתו של קיבוץ שער הגולן, שהינו אגודה שיתופית חקלאית, לסילוק ידם של בני הזוג מהדירה בטענה שלא שילמו דמי שכירות/הרשאה ולא חתמו על הסכם הרשאה. מנגד טענו בני הזוג שהם חלק מהקיבוץ, ולכן לא ניתן לסלקם מנכסיו.

הרקע

עפרית וניצן הינם זוג נשוי אשר מתגורר בדירה השייכת לקיבוץ שער הגולן ונמצאת בשטחו, כאשר ניצן אינו חבר קיבוץ ועפרית בת לחברים. בפנינו תביעתו של קיבוץ שער הגולן לסילוק ידם של בני הזוג מהדירה. הקיבוץ הוא החוכר והמחזיק במקרקעין, לרבות הדירה נושא התביעה, מכוח חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל.

לטענת הקיבוץ, המגורים בדירה היו כפופים לחתימת בני הזוג על הסכם הרשאה מול הקיבוץ, אשר כלל תנאים ותשלומים שונים בגין המגורים והסכמה לעזוב כל עת שידרשו לכך, בהתראה של חודש מראש. בני הזוג דחו מעת לעת את החתימה, על אף פניות הקיבוץ, ולמעשה לא חתמו כלל וצברו חובות בגין אי תשלום דמי הרשאה, ומכאן תביעת הקיבוץ.

מנגד טענו בני הזוג לחוסר סמכות עניינית, כאשר לשיטתם המחלוקת בנוגע למעמדה של עפרית אמורה להתברר בפני רשם האגודות השיתופיות, ויש לעשות זאת טרם ניהול ההליך בפני ביהמ"ש. כן טענו ששילמו לקיבוץ את כל התשלומים המגיעים לו.

לטענת בני הזוג בין היתר, עפרית היא מועמדת טבעית לחברות בקיבוץ מאחר שחיה את כל חייה בו ומילוי הטפסים לצורך קבלה לחברות הינו הליך פורמאלי בלבד, ומעמדו של ניצן תלוי במעמדה של עפרית. לאור מעמדם זה, הם אינם ברי סילוק מנכסי הקיבוץ, מאחר והם עצמם חלק ממנו.

טענה נוספת של בני הזוג, היא שעפרית חברה לכל דבר ועניין מכוח "התנהגות" הקיבוץ כלפיה.

מנגד, לטענת הקיבוץ בני הזוג אינם מועמדים לחברות בקיבוץ מאחר ולא הגישו מעולם את הטפסים הדרושים, כך שניתן לדרוש שיתפנו.

דיון והכרעה

נקבע שהקיבוץ, כמחזיק במקרקעין, רשאי לדרוש סילוק יד, פינוי ומסירה של מי שמחזיק בהם שלא כדין, מכוח חוק המקרקעין. התביעה אינה עוסקת כלל בשאלת חוקיות החלטת האסיפה הכללית, אשר נמצאת בסמכותו הבלעדית של רשם האגודות השיתופיות, אלא באם בני הזוג החזיקו בדירה שלא כדין.

נקבע כי בני הזוג גרו בדירה מבלי שחתמו על הסכם הרשאה/שכירות ומבלי ששילמו את דמי ההרשאה/שכירות נדרשים, על אף הארכות ופניות חוזרות מטעם הקיבוץ, ולכן עומדת בפני הקיבוץ הזכות לדרוש פינויים וסילוקם מהדירה.

הדירה בנויה על מקרקעין שהינו בבעלות המדינה, אשר הועברו לקיבוץ ע"פ חוזה חכירה. משכך גם אילו היו בני הזוג ברי רשות בדירה, רשאי הקיבוץ להביא לסיומה של הרשות כפי שעשה, ואין לבני הזוג כל זכות שמכוחה ניתן להמשיך ולהחזיק בדירה.

בנוגע לטענות בני הזוג בדבר מעמדה של עפרית, קבע ביהמ"ש כי אלו טענות עובדתיות סותרות, ובכל מקרה אינן מתקבלות אף לגופו של עניין. עפרית עזבה את הקיבוץ בינואר 2003, בכך הופסקה חברותה ולכן היה עליה להכנס לתהליך קליטה.

בני הזוג לא הגישו בקשה רשמית לחברות, כאשר לטענתם עפרית מועמדת טבעית בשל היותה בת לחברי קיבוץ. נקבע כי ע"פ התקנון האסיפה רשאית ואינה חייבת להחליט בדבר קבלת חבר שלא הגיש בקשה וטפסים. כן קובע התקנון כי אין בהתנהגות של הקיבוץ כדי לראות באדם כאילו שהתקבל ויש צורך בהצבעה, אשר מעולם לא התקיימה.

סיכום

הוכח שהקיבוץ רשאי היה להביא לסיומה של רשות זו אשר ניתנה לבני הזוג, לכן התביעה התקבלה ויש להורות על סילוק ידם של הנתבעים מהדירה. על בני הזוג הוטל לשאת בהוצאות האגרה בסך 645 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ניתן ביום: י"ז טבת כסלו תשע"ו, 29 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.