האם סכסוכי גבולות בין חברי האגודה הם מעסקי האגודה

פלוני ואלמוני, בעלי זכויות בחלקות גובלות במושב רמת רזיאל. פלוני טען כי אלמוני פלש לחלקתו ופגע בקניינו ובפרטיותו, לכן ביקש צו פנוי והריסת הבניה. פלוני הגיש בקשה לעיכוב הליכים. בקשתו של פלוני התקבלה, ומכאן הערעור.

הרקע

אלמוני הגיש בקשה לצו פינוי והריסת בניה ביחס לבניה הלא חוקית שטען כי פלוני ביצע בחלקתו. לאור זאת, הגיש פלוני בקשה לעיכוב הליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות ובהתבסס על סעיפים 149- 150 לתקנון האגודה השיתופית רמת רזיאל הקובעים כי סכסוכים בין חברים באגודה בכלל וסכסוכי קרקעות בין חברים באגודה בפרט, הם למעשה סכסוכים הנובעים מעסקי האגודה ולפיכך עליהם להתברר בבוררות.

אלמוני התנגד לעיכוב ההליכים בהתבססו על הוראת סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות. לטענתו הוראה זו מגבילה את סמכות האגודה לקבוע הוראות ליישוב סכסוכים לכאלו הנוגעים לעסקי האגודה. נטען כי זו הוראה קוגנטית וסעיף 150 לתקנון עומד בסתירה אליה לכל הפחות כשמדובר בבירור מחלוקות בין חבר לחבר, כפי המצב בענייננו, ולפיכך אין לו תוקף.

בהחלטת ביהמ"ש קמא, נקבע כי הפסיקה נקטה בגישה מרחיבה בפרשנות המונח "עסקי האגודה", וקבעה כי מכלול הסכסוכים "הפנימיים" הקשורים לניהול עסקי האגודה יבואו בגדרו, בניגוד לעניינים חוקתיים המעוררים שאלות בנוגע לחוקיות פעולות האגודה. לפיכך, סכסוכי שכנים לגבי קו הגבול בין חלקותיהם, מהווים סכסוך בעניינים "פנימיים" הנכללים ב"עסקי האגודה", ולכן אין מניעה עקרונית מלהעביר את סכסוך הגבולות בין בעלי המשקים לבוררות.

בבקשת רשות הערעור טען אלמוני כי שגה ביהמ"ש בהחלטתו באשר לתוקפו של ס' 150 לתקנון אל מול ההוראה הקונגטית האמורה, וכי שגה ביהמ"ש בקביעתו כי המחלוקת בין הצדדים נכללת במסגרת "עסקי האגודה", שכן "עסקי האגודה" הם רק עניינים שבהם קיים לאגודה אינטרס מובהק, ולא ניתן להגדיר סכסוך פרטי בין שני חברי אגודה בעלי משקים גובלים כסכסוך הנוגע לעסקי האגודה שכן אינו נובע מענייניה היומיומיים של האגודה, קל וחומר כאשר האגודה המודעת לקיומו של ההליך כלל לא ביקשה להצטרף אליו. אף נטען כי שגה ביהמ"ש עת העניק לפלוני סעד מכח תקנון אותו הפר בגסות בכך שתפס חזקה בשטחים השייכים לאלמוני מבלי לקבל את אישורו או את אישור האגודה.

עוד נטען כי שגה ביהמ"ש קמא עת קבע כי המדובר בסכסוך גבולות תוך התעלמות מהעובדה שגבולות החלקות נקבעו בתב"ע, וכי הצדדים הינם חוכרים הכפופים לזכות הבעלות של קק"ל וכל טענה בכל הנוגע לשינויי גבולות מחייבת צירופה כמו גם צירוף רמ"י שאינם מחוייבים להליך הבוררות.

לטענת אלמוני בקביעה זו ישנה התעלמות מהפגיעה בזכות הגישה לערכאות ומהפגיעה הקניינית האפשרית בזכות, לרבות בכך שלא יוכל לערער על קביעת הבורר.

דיון והכרעה                                                                                                   

ביהמ"ש קבע כי הוראת ס' 52 לפקודת האגודות השיתופיות אינה מגבילה את סמכות האגודה לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים רק בכל הנוגע לכאלו שבין האגודה לבין חבריה, מכלל הוראות הפקודה עולה כי יתכן שיתגלה סכסוך בין חברים בנוגע לעסקי האגודה.

נערכה בפסיקה אבחנה בין עניינים פנימיים של האגודה הכלולים במושג "עסקי אגודה" לבין עניינים חוקתיים הנוגעים "לחוקיותם של מוסדות האגודה או לתוקף בחירתם או מינוים של אלה". מרבית הפסיקה נקטה בגישה מרחיבה בפרשנות המושג "עסקי אגודה" בכל הנוגע לסכסוכים פנימיים וכללה בגדרו גם סכסוכי גבולות בין בעלי נחלות גובלות.

השאלה אם לאגודה יש במקרה ספציפי אינטרס בסכסוך בנוגע לגבול בין נחלות, אם לאו, אינה רלוונטית לפרשנות המושג "עסקי אגודה" בפקודת האגודות השיתופיות, אשר הינה כללית ועקרונית.

בענייננו הסכסוך נוגע לשימוש בקרקע: פלישה לקרקע ובניה על קו הגבול באופן הפוגע בשימוש בחלקה הסמוכה ועל דרך קל וחומר מקו הפסיקה הדומיננטי בעניין, כלול בגדר המושג "עסקי האגודה".

לפיכך דין הבקשה להידחות.

סיכום

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון יוחזר למפקיד.

ניתנה ביום: כ"א כסלו תשפ"א, 07 בדצמבר 2020, בהעדר הצדדים.