האם עובד יכול לטעון כנגד הסדר העסקה, בטענה שההסדר נכפה עליו וזאת לאחר שנהג על-פיו למעלה מעשר שנים?
עובדות המקרה:
ד"ר אליעזר שולומון הועסק ע"י קיבוץ נחשולים אגודה שיתופית בע"מ (להלן:"הנתבעת") כרופא שיניים שכיר מיום 1.11.80. ביום 30.10.92, נחתם בין ד"ר שולומון לבין הקיבוץ הסכם העסקה (להלן:"ההסכם"). בהסכם נקבע בין היתר, כי ד"ר שולומון יעבוד במשך יומיים בשבוע, 5 שעות ביום, תמורת 270 דולר ארה"ב עבור יום עבודה. ביום 4.11.92, חתמו הצדדים על מסמך נוסף, (להלן:"מסמך התיקון") בו נקבע כי ד"ר שולומון מסכים באופן זמני, לעבוד שעה נוספת בכל יום עבודה ללא תמורה מעבר לקבוע בהסכם. עוד סוכם, כי שינוי ההסדר האמור, טעון הסכמת הצדדים. בפועל, ההסדר המתואר לא שונה ע"י הצדדים עד לפיטורי ד"ר שולומון על ידי קיבוץ נחשולים ביום 31.12.02.
עיקר טענות ד"ר שולומון:
מסמך התיקון משולל תוקף משפטי ונחתם על-ידו מתוך כפייה, שכן קיבוץ נחשולים התנה את המשך העסקתו בחתימה כאמור. הסכמתו להסדר הקבוע במסמך התיקון נבעה מהאמונה, כי מדובר בהסכמה זמנית וכך גם יש לפרש את אומד דעת הצדדים. משכך, הוא זכאי לתמורה בגין כל אותן שעות נוספות, אשר לא שולמו לו ובהן עבד.
עיקר טענות קיבוץ נחשולים:
מסמך התיקון נחתם בהסכמת הצדדים ומתוך רצון משותף. ד"ר שולומון מושתק מלטעון כנגד מסמך התיקון, לאחר שהצדדים נהגו על-פיו במשך כ-10 שנים.
הכרעת בית הדין:
סעיף 17(א) לחוק החוזים תשל"ג-1973, קובע כי מי שהתקשר בכפיה בחוזה, רשאי לב
לאור האמור לעיל, דחה בית הדין את התביעה ופסק לטובת קיבוץ נחשולים הוצאות על-סך 6,000 ₪.
ניתן ביום 14/08/2008.