האם שגה המפרק שמונה לנחלת מושב הגליל שקביל את הצעת ניר עבודות חקלאיות בע''מ, ולא את הצעת בני צרור לעיבוד שטח בנחלת מושב הגליל בעמק החולה?
בעניין: בני צרור
ע"י ב"כ עו"ד אדם פיש ואח'
משד' מוריה 50 חיפה 34572
טלפון: 04-8371505; פקס: 04-8370231;
המערער;
- נ ג ד -
ובעניין: 1. נחלת מושבי הגליל - אגודה חקלאית שיתופית לעיבוד
אדמות החולה בע"מ (בפירוק) ע"י עו"ד אריה הרמלין
מרח' עליה ב' מרכז צליל, צפת
טלפון: 04-6971848; פקס: 04-6920250;
המפרק;
2. ניר עבודות חקלאיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גלוזמן, שם טוב, חוברס, ברויד ושות'
ממגדלי עזריאלי 5 (המגדל המרובע קומה 29) תל אביב
טלפון: 03-6918686; פקס: 03-6090620;
המשיבה;
ה ח ל ט ה
בפני ערעור על החלטת המפרק עוה"ד אריה הרמלין (להלן: "המפרק") שלא לקבל את הצעת בני צרור (להלן: "המערער") לעיבוד קרקע המונה כ- 5,500 דונם, המהווה חלק משטחי נחלת מושבי הגליל - אגודה חקלאית שיתופית לעיבוד אדמות החולה בע"מ (בפירוק) (להלן: "האגודה") הממוקמת בעמק החולה (להלן: "השטח").
הרקע הצריך לעניין
המפרק, משמש מפרקה של האגודה מזה שנים. כחלק מתפקידו רשאי הוא, כלשונה של תקנה 26 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות הפירוק):
"לעשות בנכסי האגודה כפי שייראה לו דרוש לשם ביצוע הפירוק, ובין היתר, רשאי הוא להמשיך בקיומם וניהולם של עסקי האגודה, או לתת בהם טובת הנאה, להטיל על האגודה חובות וליצור לה זכויות, הכל במידה, בדרך ובמועד שייראו לו מועילים ביותר לביצוע הפירוק."
טענות המערער
לכל אורך ההליך מיחס המערער למפרק שימוש בטכניקת ה'מכרזים' הכפופה לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק חובת מכרזים"). לדעת המערער, שעה שנקט המפרק בהליך של מכרז, בהתאם לחוק חובת מכרזים, הוא כפוף לחובות תום לב והגינות. לטענתו, אין ממש בעמדת המפרק לפיה הוא אינו מחויב בעריכת מכרז ויכול לנהל את נכסי האגודה לפי "שיקול דעת נרחב המוקנה לו". עוד טוען המערער, כי המפרק שוגה בכך שאינו מבחין כי שיקול דעת זה תחום במגבלות הסמכות והדין, ובמגבלות חובת הנאמנות כלפי האגודה שבפירוק.
לאור הנחתו זו של המערער, טוען הוא כי עריכת מכרז בנסיבות העניין הינה פעולה המתבקשת מנאמנות זו, שכן הלכה פסוקה היא שהמכרז הוא הכלי האופטימאלי על מנת להשיג לבעליו את ההצעה הטובה ביותר האפשרית.
טוען המערער למשוא פנים בהחלטת המפרק. לדידו, קיימות נסיבות חיצוניות המעידות על כך שגמלה ההחלטה בלב המפרק להכריז על ניר כזוכה ויהיה מה. בכל תקופת המכרז לא עזבה ניר את הקרקע, על אף שנסתיימה תקופת זכאותה לשהות בשטח, ואף החלה להכין את האדמה למזרע חורף וזאת - טרם קבלת החלטת המפרק על זהות מעבד השטח לשנה הקרובה. המפרק מצידו לא הורה לניר לעזוב את השטח או לנקותו, ואילו ניר לא עזבה את הקרקע אפילו לא למראית עין.
טוען המערער כי ניר לא הגישה את הצעתה במועד שנקבע על ידי המפרק, דהיינו עד ליום 15.09.2009 בשעה 12:00. המפרק איפשר קבלת ההצעה במועד מאוחר יותר מהמועד האחרון שנקבע, ומהטעם הזה לבדו הייתה ראויה ההצעה להיפסל על הסף. לדעת המערער, המדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של הליך.
להצעת ניר לא צורפו מסמכים אלה כנדרש על ידה של ניר – אשר היא המציעה, בשונה ממנהליה. לדעת המערער, תמוהה טענתו של המפרק לפיה את הכלל האמור יש לפרש כאילו הדרישה בתנאי סף זה היא לאחת משתיים: הוכחה על היעדר הרשעות ב-10 השנים האחרונות או לחליפין - היעדר כתב אישום תלוי ועומד. פרשנות זו אבסורדית ותכליתה להכשיר את החלטתו הפגומה.
טענות המפרק
לטענת המפרק, המערער נמנע מלצרף להצעתו תעודת יושר או הצהרה חתומה על היעדר הרשעות או כתבי אישום תלויים ועומדים נגדו, כנדרש בתנאי הסף הראשון. כל שצירף המערער הוא מסמך הנחזה להיות תדפיס מחשב בדבר רישום פלילי. מסמך זה אינו תעודת יושר ובוודאי שאינו הצהרה על היעדר הרשעות.
המערער לא הציג אישור רואה חשבון על היקף פעילותו. במקום זאת בחר להציג מכתב מאת יועץ מס על היקף הפעילות המשותף של המערער עם בנו. בהגשת מסמך כאמור יש משום תכסיסנות אסורה שכן אינו עונה על הדרישה כפי שנוסחה בסעיף אחד-עשר לתנאי הסף. יתרה מכך, לא ניתן ללמוד ממסמך זה מהו חלקו האמיתי של המערער בהכנסות אלו.
מוסיף המערער וטוען כי הצעת המשיבה הוגשה ביום 13.09.2009 בשעה 11:05 כלומר יומיים לפני תום המועד אשר נקבע להגשת ההצעות, ולא כפי הנטען על ידי המערער.
דיון והחלטה
"המכרז"
(הדגשה שלי א.ז).
(הדגשה שלי א.ז)
יתרה, אגודה שיתופית הינה תאגיד מהמשפט הפרטי. תכליתה של האגודה השיתופית הינה כלכלית עסקית ומטרתה להביא לשיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור של חבריה כקבוע בסעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות:
בקשה לקבלת הצעות לעיבוד אדמות החולה
"תעודת יושר ו/או הצהרה חתומה מאומתת על פי דיני
הראיות כי המציע לא הורשע ב-10 שנים האחרונות....היה והמדובר בתאגיד ההצהרה תוגש על ידי בעלי התאגיד ומנהליו.
ניסיון מוכח של עיבוד אדמות חקלאיות בגוש של כ-4,000
דונם לפחות.
ידע מוכח בהפעלת קוונועים ומכוני שאיבה, על המציע
למסור בהצעתו את שמו של מפעיל הקוונועים ומכוני השאיבה.
על הציע להגיש עם הצעתו לתוכנית גידולים.
על המציע להציג אישורים ואסמכתאות בדבר יכולתו
הכלכלית.
על המציע להוכיח יכולת שיווק מוכחת של תוצרים חקלאיים.
אישור מאת רואה חשבון בדבר היקף מחזור הפעילות של
המציע. "
מעיון בחומר הראיות ובחוות הדעת של השמאי אשר צורפה לחומר הראיות שעמד בפני, עולה כי המערער כלל אינו עומד בתנאי הסף ההכרחיים לשם התקשרות בהסכם עם המפרק בקשר לשטח כהגדרתו לעיל. אסקור תנאים אלה להלן:
תנאי סף ראשון: "העדר הרשעות"- "תעודת יושר ו/או הצהרה חתומה מאומתת על פי דיני הראיות כי המציע לא הורשע ב-10 שנים האחרונות....היה והמדובר בתאגיד ההצהרה תוגש על ידי בעלי התאגיד ומנהליו.
המערער צירף להצעתו פלט ממחשבי משטרת כרמיאל המתאר רישום פלילי, ככל שקיים בקשר עם מבקשו. זאת - בניגוד למבוקש על ידי המפרק בתנאי הסף הראשון. יצוין, וכך גם כתוב על גבי הפלט עצמו, כי אין להעביר פלט זה לאדם, אלא אם זכאי הוא על פי החוק. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981 מפרט את זהות הגופים הזכאים לעשות שימוש בפלט זה, כאשר העניין נשוא הליך זה – אינו נכלל ביניהם.
אניח לצורך ענייננו (ומבלי להיכנס למשמעויותיו), כי שימוש זה שעשה המערער, האסור על פי חוק - נעשה בתום לב. אין בכך כדי לשנות את העובדה לפיה לא עמד המערער בתנאי הסף הראשון, כפי שבא לידי ביטוי בבקשה להציע הצעות אותה פרסם המפרק.
המערער חסר את הניסיון המוכח הנדרש לצורך עיבוד שטחי חקלאות בסדרי גודל של כ- 5,500 דונם. בעבר, עת עיבד, לכאורה, את השטח בין השנים 1995-1997 עשה זאת המערער באמצעות גורמים אחרים (בדומה ל"קבלני משנה") אשר לא אושרו על ידי המפרק, וככל הנראה בניגוד להסכמות ביניהם. המערער בחר לציין את ניסיונו זה בשנים 1995-1997. כוונת המפרק הייתה לניסיון עיבוד דה-פקטו של שטחים בסדרי גודל כאלה ובוודאי לא להעסקת קבלני משנה לצורך כך – זאת יכול היה המפרק לעשות בעצמו לו חפץ בכך.
מרשי הוא אחד הבעלים של חברת ב.י.צ.ט ששכרה קרקעות מנחלת המושבים.
קיים חוזה לשנת 1995-1996 בין נחלת המושבים.....ובין חברת ב.י.צ.ט.
אמנם החוזה החתום הוא בין נחלת המושבים ובין בני צרור....
בין שני בעלי המניות נחתם הסכם.....
שם כתוב במפורש שההסכם עם נחלת המושבים הוא של חברת ב.י.צ.ט. החברה המציאה לך ערבות בנקאית....
למערער אין את הניסיון הדרוש והידע המוכח בהפעלת קוונועים ומכוני שאיבה, ידע אשר נדרש לצורך הפעלת השטח והמהווה תנאי סף הכרחי לפי דרישות המפרק. כתחליף לכך צירף המערער להצעתו אישור מחברה אחרת המתמחה בהפעלת קוונועים ממנו עולה כוונה להתקשר עימה לאחר שהצעתו תאושר, ככל שתאושר. שוב – באלה לידי ביטוי שימוש המערער ב"קבלני משנה", בניגוד לכוונתו של המפרק וברור כי אין בכך כדי לעמוד בתנאי סף זה. כמו כן, אני מקבל את טענת המפרק בעניין זה לפיה ספק אם ניהול מערכות מים עונה על תנאי סף זה.
המגדלים מתחייבים בזאת... שלא להעביר לכל אדם ו/או גוף שהוא כל זכות שיש בידם עפ"י הסכם זה".
לדידי יש בכך טעם לפגם, ויש בכך כדי להראות על כוונותיו של המערער, אשר אינן עולות בקנה אחד עם כוונותיו של המפרק, כפי שהובאו בתנאי הסף ובהסכם האמור.
המערער לא הביא אישורים מתאימים כי יש בידיו הון חוזר ויכולת כלכלית מוכחת, כנדרש בתנאי הסף, לצורך ניהול עיבוד והפעלת השטח. כתחליף להוכחת היכולת הכלכלית בחר המערער לצרף 2 אישורים אשר אינם עונים על דרישות ההון החוזר לצורך הפעלה ועיבוד השטח ואין בהם כדי להעיד על הנדרש: האחד הוא אישור מבנק הפועלים לפיו הוא מנהל את חשבונו לשביעות רצון הבנק והשני הוא אישור על ההכנסות משותפות לו ולבנו בסך כ- 1.7 מיליון ₪. מאישור זה לא ניתן ללמוד על חלקו האמיתי של המערער בהכנסות אלה. יתרה מכך, גם אילו היה מדובר בהכנסות המערער בלבד, הרי שמחזור הכנסות של כ- 1.7 מיליון ₪ איננו מספיק לשם עמידה בתנאי הבקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח, במיוחד לאור העובדה כי על הזוכה לשלם כמיליון ורבע ₪ בצירוף מע"מ כדמי חכירה לקופת הפירוק.
למשיבה ניסיון רב שנים בהפעלת שטחים חקלאיים בכל רחבי הארץ לרבות בגליל העליון ובאדמות הכבול. כאמור, בהתאם לחוות דעת השמאי, אדמות אלה הן אדמות בעייתיות לגידול מגוון גידולים חקלאיים ולשם כך נדרש ידע וניסיון רבים.
תנאי סף שלישי: ידע בהפעלת קוונועים"
מתוך התחייבות ב"אמנת הכבול" שלקחו על עצמם החקלאים המעבדים את האדמות באזור זה, עומדות בפני החקלאים בעיות הקשורות בהפעלת כמות גדולה של קוונועים. המשיבה מפעילה קוונועים בכל רחבי הארץ, לרבות בשטחי אדמות החולה וניסיונה בתחום הולך לפניה, עוד עולה מחוות דעת השמאי כי המשיבה מעבדת את שטחים בעמק החולה כ- 17 עונות, תוך התמודדות עם הקשיים המשתנים מדי שנה.
תנאי סף חמישי: יכולת כלכלית
למשיבה יכולת כלכלית מוכחת, ובנוסף לכך היא פועלת במקומות שונים בארץ. על פי הדוחות הכספיים, אותם בחן המפרק, מדובר בחברה יציבה ורווחית, בעלת מחזור שנתי של כ-60 מיליון ₪. בידי המשיבה מכוני מיון לגרעינים אותם היא משווקת וגם בכך מתבטא יתרונה הכלכלית.
תנאי סף שישי: יכולת שיווק
המשיבה מוכרת כמשווקת מורשית של "מועצת הבוטנים". בצירוף מכוני מיון לגרעינים שברשותה, הדבר מעיד על יכולתה וניסיונה בתחום השיווק. מקובלת עלי קביעת המפרק והשמאי כי המשיבה מוכרת ופועלת ברמה ארצית, כמו גם כי המשיבה ממיינת ומשווקת מורשת של זרעי דגנים שונים.
תנאי סף שמיני: ערבות בנקאית
המשיבה העבירה ערבות בנקאית על סכום הגבוה מהנדרש. לטענת המערער, יש בכך כדי להקנות לה יתרון בלתי הוגן. לא ברור מאין שאובה טענה זו, אין אני יכול לקבלה: המשיבה צירפה להצעתה ערבות על סך 95,000 ₪, בעוד שחישוב מדויק של גובה הערבות עומד על סך 93,200 ₪. הפרש על סך 1,800 ₪, הינו הפרש זניח ואין בו כדי לפגום בכשירות ההצעה של המשיבה או להקנות למשיבה יתרון על פני המערער.
תנאי סף ראשון: "העדר הרשעות"
המשיבה אכן עמדה בכל תנאי הבקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח, אם כי לעניין תנאי הסף הראשון - העדר הרשעות - נראה לי כי קיים ספק ממשי; המדובר בכתב אישום בגין עבירות הקשורות באיכות הסביבה, אשר בוצעו בשנת 1998, ומבלי להקל ראש במקרים מעין אלה, ההרשעה בגין תקלה בצינור סולר ובשל כך נשפך הסולר לקרקע. הרשעה זו הייתה בשנת 2002 על עבירה שנעברה בשנת 1998. לדעת המפרק הרשעה זו - אין בה כדי לפסול את המשיבה מלהיות מציעה ואף לזכות. צודק המערער בכך כי תמוהה פרשנותו של המפרק את קיומו של תנאי סף זה; המפרק פירש תנאי סף זה באופן שיש למדוד עבירות שנעשו במהלך 10 השנים האחרונות בשונה מהרשעות. זאת בניגוד מובהק לאשר כתב הוא עצמו. מסכים אני עם המערער כי יש בכך טעם לפגם. עם זאת, אין להסתפק בפרשנות זו על מנת לקבוע כי התוצאה אליה הגיע המפרק אינה מידתית ונגועה בתום לב. על מנת לבחון קביעה זו של המערער יש לבדוק את מכלול הנסיבות כולן, אשר אינן מורכבות רק מעמידה בתנאי הסף הראשון אלא ממכלול שלם של נסיבות.
מכלול הנסיבות אשר עמדו בפני המפרק
כאמור, על המפרק מוטלת החובה:
"לעשות בנכסי האגודה כפי שייראה לו דרוש לשם ביצוע הפירוק, ובין היתר, רשאי הוא להמשיך בקיומם וניהולם של עסקי האגודה, או לתת בהם טובת הנאה, להטיל על האגודה חובות וליצור לה זכויות, הכל במידה, בדרך ובמועד שייראו לו מועילים ביותר לביצוע הפירוק."
המניע אשר עמד לנגד עיני המפרק עת פנה בבקשה להציע הצעות הוא העשרת קופת הפירוק ככל שניתן, מנכסי האגודה הקיימים.
קיומם של שני מציעים בלבד
קיומם של שני מציעים בלבד לבקשה לקבל הצעות אשר פרסם המפרק הציבה בפניו קביעה כי עליו לבחור מבין הקיים. לאור זאת – נאלץ המפרק לבחור מבין שני המציעים את זה אשר קרוב במידה הרבה ביותר לאשר ראה בעיני רוחו.
בפני המפרק עמדו שני מציעים בלבד, אשר שניהם אינם עומדים במידה זו או אחרת בתנאי הסף שקבע המפרק. לפיכך, לא נותרה בידי המפרק ברירה אלא לבדוק באיזו מידה קרוב כל אחד מהצדדים לעמידה בתנאי הסף שנקבעו על ידו. מהניתוח שלעיל עולה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי מבין שני המציעים, המערער עומד בפחות תנאים ממכלול תנאי הסף שהציב המפרק – בהשוואה למשיבה.
ניסיון העבר - המערער
במסגרת מכלול הפרמטרים האמורים אותם שקל המפרק, ניתן משקל גם לניסיון העבר עם שני המציעים – המערער והמשיבה. כאמור, בין השנים 1995 ל- 1997 התקשר המפרק עם המערער בהסכם לעיבוד הקרקע. המפרק לא היה שבע רצון מהאופן בו טיפל והפעיל המערער את השטח. במהלך תקופה זו הפר המערער את ההסכם פעמים רבות: לא שילם במועד את התשלומים הנדרשים עליהם התחייב כגון חובות בגין ארנונה, רשות ניקוז, קרן איזון למים וכדומה, השתמש במים ללא מדידה ולא מסר דיווחים על הפקת מים, הזניח את הטיפול בקרקע, גרם להצפת משאבות ולזיהום מים, נעדר מהשטח ולא דאג לטיפול בקוונועים.
לכל האמור מתווספת העובדה אשר התבררה למפרק רק לאחר ההתקשרות עם המערער: המערער העביר את תפעול ועיבוד לידי גורמים אחרים אשר לא אושרו על ידי המפרק.
המערער, כך הסתבר למפרק, אינו מגדל-חקלאי ומשכך לא עלה בידו להפעיל ולעבד את השטח בעצמו, אלא באמצעות צדדים שלישיים.
מצב הדברים היה כה חמור עד אשר נאלץ המפרק לחלט את הערבות הבנקאית אשר נמסרה לידיו על ידי המערער.
מחומר הראיות עולה כי אף לאחר חילוט הערבות הבנקאית המשיך המערער להפר את ההסכמות בינו ובין המפרק וזאת חרף המכתבים הרבים והאזהרות אשר נשלחו לו על ידי המפרק.
לאחר סיום ההתקשרות הכושלת עם המערער ולאור העובדה כי המפרק לא היה שבע רצון מהאופן בו עיבד והפעיל את השטח, לא חודשה ההתקשרות בין האגודה השיתופית באמצעות המפרק לבין המערער.
מקובלת עלי החלטת המפרק כי מסירת השטח לידי המערער עלולה להוביל שוב למצב בו המערער יעביר בפעם השנייה את עיבוד השטח ותפעולו לידי גורם שלישי אחר אשר לא אושר על ידי המפרק, כפי שנעשה על ידו בעבר, בניגוד לדרישת המפרק כפי שקיבלה ביטוי בהעתק ההסכם שצירף המערער לחומר הראיות.
ניסיון העבר - המשיבה
מחומר הראיות עולה, כי בשנים 1997-2009, התקשרה המשיבה בהסכם עם המפרק אשר כתוצאה ממנו קיבלה לידיה את השטח מהמערער כשהוא לא מטופל ובמצב מוזנח, וכאשר המכשירים והציוד הקיים בו דרושים טיפול ותיקון. על מנת להשמיש את הציוד ולהכשיר את השטח למצב בו יהא ניתן להפיק ממנו רווחים, השקיעה המשיבה לאורך השנים עמל רב וכספים ניכרים ברכישת ציוד ובהכשרת צוות מיומן וקבוע לטיפול בנחלה.
התקשרות זו עם המשיבה הניבה תוצאות אחרות לחלוטין מההתקשרות הקודמת עם המערער. הטיפול בקרקע והשימוש במים נעשה באופן מקצועי ביותר. התשלומים לקופת הפירוק נעשו במועדם כנדרש ובאופן כללי, ובעיקר בהשוואה להתנהלותו של המערער, ניתן לומר שהתנהלות המשיבה עדיפה ועולה בקנה אחד עם מטרת המפרק היא העשרת קופת הפירוק.
בפתח דברי ברצוני לציין כי הסתמכות המפרק על חוות דעתו של השמאי הייתה כדין וכי אינני מקבל את טענות המערער בעניין זה. השמאי נשכר לצורך מתן חוות דעת מקצועית בכל הנוגע לאופן הטיפול הדרוש בקשר עם השטח לקשיים העשויים לעלות מכך. יתרונו של השמאי אשר נבחר על ידי המפרק הוא במקצועיותו: המדובר באדם המכיר את מצב הדברים בשטח, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים ומכיר את הסיכונים הבלתי צפויים אשר עלול להיתקל בהם מי אשר יעבד את השטח. מפאת היותו של השמאי היחיד באזור זה העוסק בשמאות חקלאית, מטבע הדברים לו הכרות עם מגדלים וחקלאים באזור.
עיון בחוות דעתו מעלה כי היא כתובה בצורה מקצועית, עניינית ומאוזנת. איני מוצא טעם לפגם בחוות הדעת, ואיני מקבל את הקשר אשר עשה המערער בין העובדה כי בעבר הכין השמאי עבור המשיבה חוות דעת ובין תמורה העשויה לצמוח לו כעת מהיות המשיבה המעבדת והמפעילה של השטח.
מכל מקום חוות הדעת אינה פרמטר יחיד בהחלטת המפרק, אלא פרמטר נוסף במכלול השיקולים אשר עמדו בפני המפרק כמפורט לעיל ולהלן.
בעניין זה אוסיף כי אני רואה בחומרה רבה את ניסיון המערער להטיל דופי ביושרו ובהגינותו של השמאי. לו ביקש המערער להראות כי יש דופי כלשהו בחוות דעתו של השמאי, ראוי היה כי יביא חוות דעת נוספת מטעמו המבססת את טיעוניו בנושא תחת טיעונים בעלמא אשר טען.
התמורה הכספית שהוצעה על ידי הצדדים
ככל הנראה, צודק המערער בכך שהצעתו הייתה גבוהה מהצעת המשיבה. נוקט אני בלשון זו נוכח כי אף לא אחד מהצדדים הביא בפני את הנתונים המדויקים בדבר גובה הצעותיהם של הצדדים, וככל הנראה לא בכדי.
עם זאת, לאור ניסיון העבר עם המערער, אין כל בטחון כי המערער יעמוד בהתחייבויותיו אלה. למערער עבר כמי אשר אינו עומד בהתחייבויותיו, ולפיכך במצב דברים זה, ולאור מכלול הנסיבות אשר עמדו בפני המפרק אינני יכול לומר כי הפעלת שיקול דעתו של המפרק ובחירתו את המשיבה על פני המערער אינה מידתית בצורה קיצונית או אינה סבירה במידה שראוי לבטלה.
יש לזכור כי בנקודה זו עומדים לו למערער לרועץ ניסיונו והתנהלותו אל מול המפרק בעבר. המפרק לא היה שבע רצון מהאופן בו המערער פעל בשטח; המערער הפר את ההסכמות עם המפרק פעמים רבות, התרשל בטיפול בקרקע ובציוד השייך לאגודה, גרם נזקים לשטח בנוסף לנזקים כספיים. המערער אף לא שעה לבקשותיו ולהתראותיו של המפרק.
לאור הניסיון הכושל המתואר - תפיסת המפרק כיום היא כי אין לקבל רווחים כספיים קצרי טווח על חשבון הפסדים ארוכי טווח, שסופם בהפסדים כספיים לאגודה.
בעניין זה חשובה ומשמעותית עובדה נוספת: הבקשה לקבלת הצעות לעיבוד השטח אשר פורסמה על ידי המפרק, כללה את הפסקה:
"אין הנחלה מתחייבת לקבל ההצעה הגבוהה ביותר ו/או כל הצעה אחרת.."
נראה לי כי בעניין זה כל מילה נוספת מיותרת.
מסקנות
לכאורה, צודק המערער כי לאור אי עמידתה של המשיבה בתנאי הסף השני ולאור העובדה כי הצעתה הייתה נמוכה מהצעתו – יש לצפות כי המפרק היה בוחר בהצעתו של המערער כעדיפה.
דא עקא, כי התמונה הכוללת אינה פשוטה כלל ועיקר. ראשית – המערער עצמו לא עמד בחלק (גדול יותר מהמשיבה) מתנאי הסף. שנית – ניסיון העבר מראה כי המערער לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות, פעל ברשלנות בכל הקשור לעיבוד וטיפול בשטח, ואף פעל בניגוד להסכמות בינו ובין המפרק. שלישית – יש יסוד סביר להניח כי המערער היה פועל בניגוד להסכמות גם כעת, בשל הוראתו המפורשת של המפרק למציעים שלא להעביר לצדדים שלישיים זכויות על פי ההסכמות עימו, בעוד שהמערער, עוד טרם אושרה הצעתו, כבר הראה כוונות על העברת חלק מהזכויות העתידיות העשויות לקום לו בהתקשרותו עם המפרק – לצדדים שלישיים. רביעית – התקשרות עם המערער וגילוי בדיעבד כי אינו עומד בתנאים שנקבעו עשוי לגרום להשפעות אקולוגיות שליליות על הסביבה, דוגמת אגמון החולה - על הצמחייה, בעלי הכנף ובעלי החיים והכנרת.
לתמונה זו יש להוסיף את העובדה כי בפני המפרק עמדו שתי הצעות בלבד: של המערער ושל המשיבה, ולשם עיבוד והפקת תמורה משטחי האגודה, עליו להתקשר בהקדם עם מאן דהוא. מבין שתי ההצעות, ובהתחשב במכלול הנסיבות, בחר המפרק את הצעתה של המשיבה.
לאור האמור ולאור סד הזמנים הצפוף שבפנינו הקובע כי על מנת שלא להחמיץ את העונה הקרובה יש להתחיל להכין את השטחים לזריעה באמצעות פעולות עיבוד, השקיה וטיפול בעשבייה, כל זאת על מנת למנוע חשיפת השטח לסחף הרוח ולנזקים אקולוגים נוספים לשטח ואזורו, אני קובע כי גם אם אין במערער או במשיבה כדי להיות משתמשים אופטימאליים בשטח, כהגדרתו לעיל, בהתאם לציפיותיו של המפרק, אזי בנסיבות העניין החלטתו של המפרק סבירה ומידתית ויש להשאירה על כנה.
גם מאחר שהחוזה הינו לתקופה קצובה של שנה אחת בצירוף כל האמור - איני רואה מקום להתערב בהחלטת המפרק.
הנני דוחה את הערעור וקובע כי המשיבה היא שתעבד את השטח בשנה הקרובה. אוסיף כי לקראת השנה הבאה יש לבצע את ההתקשרות עם המעבד הנבחר פרק זמן ארוך יותר לפני תום התקופה, ולא כנעשה בהתנהלות נשוא הליך זה.
המערער ישא בהוצאות קופת הפירוק בקשר עם הליך זה על סך 10,000 ₪ אותם יעביר למפרק וכן בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪ נוספים אותם יעביר למשיבה. הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד לתשלומם בפועל.
|
ניתן היום: כ"ד חשון תש"ע 11/11/2009 עו"ד אורי זליגמן בהעדר הצדדים המזכירות תעביר החלטתי לצדדים בפקסימיליה וגם בדואר רשום |
אורי זליגמן, עו"ד רשם האגודות השיתופיות |
