היכול בורר לפסוק תשלום סך הגבוה יותר מהסכום אותו ביקש התובע? כך קרה במקרה של מושב נווה ירק, מה דינה של הכרעת הבורר?

העובדות הרלוונטיות:

זלמן, יצחק ויהושע שלכטר הינם בעלי מטעי פירות וגידולים חקלאיים בתחומי המושב נווה ירק.

בין מושב נווה ירק לבין זלמן, יצחק ויהושע שלכטר נתגלע סכסוך. מושב נווה ירק טען כי זלמן, יצחק ויהושע שלכטר חייבים לו סך של 160,853.17 ₪. הסכסוך הגיע להכרעתו של בורר, השופט בדימוס טל שחר, אשר פסק כי זלמן, יצחק ויהושע שלכטר ישלמו למושב נווה ירק סך של 181,095 ₪.

מושב נוה ירק מבקש לאשר את פסק בוררות שניתן ביום 29.9.08. המשיבים מנגד, התנגדו לאישור פסק הבורר מהסיבות שיפורטו בהמשך.

טענות זלמן, יצחק ויהושע שלכטר:

למרות שהוסכם בהסכם הבוררות כי הבורר יפסוק לפי הדין המהותי הבורר חרג מסמכותו ופעל ללא סמכות ובניגוד לדין המהותי, תוך שהוא מחייב את המשיבים בתשלום סכום הגבוה ב- 20,000 ₪ מהסכום שנדרש על ידי מושב נווה ירק. בנוסף חויבו בתשלום ריבית חודשית בשיעור של 1.2% במקום 1%. וכן הבורר פסק כי הריביות של מושב נווה ירק חוקיות למרות שהוכח שוני בין ריבית הזכות וריבית החובה בהפרש של מאות אחוזים.

טענות מושב נוה ירק:

במהלך הבוררות התברר כי החוב ירד במועד מסוים בשל תשלומים ומושב נווה ירק לא גבה מזלמן, יצחק ויהושע שלכטר יותר מאשר החוב על פי הכרטסת.

כב' השופט משה סובול פסק:

הצדדים הגיעו להסכמה כי שיעור הריבית יופחת ל שיעור של 1% לחודש, במקום מה שנקבע בפסק הבוררות.

יש לקבל את טענת זלמן, יצחק ויהושע שלכטר לעניין הסכום שנפסק. מושב נווה ירק הודה בעצמו בסיכומים כי החוב עומד על סך של 160,853.17 ₪, על כן יש לתקן את הסכום בו יחויבו זלמן, יצחק ויהושע שלכטר.

האם יתערב בית המשפט בהחלטת הבורר?

העילות להתערבותו של בית המשפט בפסק בוררות הינן מצומצמות וצרות. בית-המשפט אינו רשאי להעמיד את פסק הבוררות במבחן הביקורת, קרי אם צודק או לא לשיטתו של בית המשפט.

כל שניתן לבית המשפט הוא לבחון את תקינות הליך הבוררות בלבד. לעניינינו, לא נמצא פגם בתקינותו של הליך הבוררות, הבורר הכריע בהתאם לסמכויות שהוקנו לו ובהתאם לדין המהותי.

לסיכומו של דבר פסק הבוררות מאושר וניתן לו תוקף של פסק דין. זלמן, יצחק ויהושע שלכטר ישלמו למושב נווה ירק סך של 160,853.17 ₪, במקום הסך של 181,095 ₪ שנקבעו בפסק הבורר, נכון ליום 13.12.2005 בתוספת הריבית שנקבעה בפסק הדין, משמע 1%, במקום ריבית של 1.2% שנקבעה בפסק הבורר.

ניתן ביום 05.01.2009, ללא צו להוצאות.