הספקת מים למי שאינו חבר מושב עמי עוז- האם מסכן את מכסות חברי המושב?

עובדות רלוונטיות:

בן עזרא רפאל הינו חקלאי וחבר מושב תלמי אליהו, הסמוך למושב עמי-עוז ומנהל את משקה של אימו, חברת מושב עמי-עוז. בשנת 2008, ציפה בן עזרא רפאל לקבל אישור למכסות מים ישירות מרשות המים, במסגרת משק אמו, כפי שאושר לו בעבר, אולם אישור כאמור לא התקבל. בן עזרא רפאל חרג ממכסת המים שאישר מושב עמי-עוז למשק אימו והמושב ביקש לנתקו מהספקת המים. בן עזרא רפאל טוען כי ניתוקו מאספקת המים על ידי מושב עמי-עוז ודוד צרויה, יו"ר וועד המושב, יגרום לו נזק חמור ולכן ביקש צו מניעה ארעי כנגדם, וביום 25.3.2009 בית המשפט נענה לבקשתו.

לפנינו בקשה לצו מניעה זמני עד להחלטה בתיק העיקרי, להורות למושב עמי-עוז ולדוד צרויה, להימנע מלנתק את חיבור המים ושעוני המים של בן עזרא רפאל.

טענות בן עזרא רפאל:

בן עזרא רפאל ביקש לאשר לו שימוש חורג בקרקע ובמים של משק אמו במושב עמי-עוז, וצירף לבקשתו את כל האישורים שנדרשו לצורך האישור, כולל את אישורו של מושב עמי-עוז. בן עזרא רפאל טוען כי הוכשל בקבלת מכסות המים, בעקבות סכסוך אישי בינו לבין דוד צוריה. בן עזרא רפאל טוען כי הגיע להסכם עם מושב עמי-עוז להמשך הספקת המים, לפיו האחריות להשגת מכסות המים מוטלת עליו. בן עזרא רפאל רכש, במרץ 2009, את מכסות המים של עמר אילן ורינה, חברי מושב עמי-עוז, וטוען כי אין מניעה להעביר אליו את מכסות המים שלהם, מאחר שאין להם כל חוב למושב עמי-עוז. מושב עמי-עוז ודוד צרויה הכשילו ניסיונו להסדרת החובות של עמר רינה ואילן לארגון המים של מושבי הנגב- מימי נגב. לטענתו של רפאל בן עזרא, מושב עמי-עוז ודוד צרויה סירבו להצעתו לבירור המחלוקת בהליך בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות.

טענות מושב עמי-עוז ודוד צרויה, יו"ר וועד המושב:

בשל קיצוצים נכבדים במכסות המים של המושב, יש להורות על ביטול צו המניעה הזמני שניתן כנגדם בהקדם, שכן נשקפת סכנה חמורה לכלל מכסות המים של מושב עמי-עוז. בן עזרא רפאל חרג מהמכסה של משק אמו במושב עמי-עוז ב-150%, ורק בנס לא ניתקה רשות המים את הספקת המים למושב עמי-עוז. בן עזרא רפאל התחייב באופן מפורש להשיג מכסות מים אישיות, בכדי למנוע מצב בו מושב עמי-עוז ימצא בחריגות מים גבוהות. כמו כן, בן עזרא רפאל לא נפגע מעוולה של מושב עמי-עוז ודוד צרויה, מאחר ואינו חבר המושב, ולכן אינו עומד בתנאי הסף להגשת התביעה נגדם. בנוסף, אין ממש בטענת הבוררות בפני רשם האגודות השיתופיות. לטענת מושב עמי-עוז, לא התקיימו התנאים הנדרשים למתן צו המניעה שניתן כנגדם, שכן חל שיהוי בפנייתו של בן עזרא רפאל לבית משפט זה. כמו כן, בן עזרא רפאל פעל בחוסר תום לב, שכן לא ציין במפורש בפני בית המשפט כי אינו חבר מושב עמי-עוז.

כבוד השופט פרסקי יעקב פסק:

לפנינו סכסוך הנוגע למכסות מים במושב עמי-עוז וניודם. לכאורה, יש להעביר את המחלוקת לבית המשפט המחוזי, מאחר ואין מדובר בסכסוך על שימוש או חזקה במקרקעין, או בסכסוך בתביעה כספית. אולם, מאחר ואני סבור כי אין להותיר את צו המניעה הארעי שניתן על כנו, ולאור טענותיו של מושב עמי-עוז כי נגרם לו נזק עם כל יום שחולף, ובכדי למנוע עיכובים נוספים, אדון בצו המניעה.

בן עזרא רפאל, המבקש צו מניעה, נדרש להוכיח באופן מצטבר כי:

1. מתן צו המניעה הוא הכרחי בשלב מוקדם לבירור התביעה העיקרית.
2. בן עזרא רפאל זכאי לקבל סעד מבית המשפט, באמצעות צו מניעה, עד תום הדיונים.
3. אי הנוחות שתיגרם לבן עזרא רפאל באם לא יינתן צו המניעה, תהיה גדולה מאי הנוחות שתיגרם למושב עמי-עוז, באם יינתן צו המניעה. בית המשפט בודק בשלב זה, אם נזקו של בן עזרא רפאל ניתן להטבה על ידי פיצוי כספי.
4. בקשתו של בן עזרא רפאל לצו מניעה, אינה נגועה בחוסר תום לב.

בן עזרא רפאל אינו חבר מושב עמי-עוז. בן עזרא רפאל ואימו, חברת מושב עמי-עוז, ערכו הסכם, לפיו בן עזרא רפאל יעשה שימוש במשקה ובזכויות המים שלה. ההסכם אושר על ידי מושב עמי-עוז ורשות המים. בן עזרא רפאל ערך הסכם נוסף עם עמר רינה, חברת  מושב עמי-עוז, ובעלה עמר אילן, שאינו חבר מושב עמי-עוז, שבמסגרתו יועברו מכסות המים של עמר רינה ואילן אליו. אולם, הסכם זה אינו תקף שכן לא אושר על ידי מושב עמי-עוז ורשות המים. קיימים תנאים נוספים לניוד זכויות המים בין עמר רינה ואילו לרפאל בן עזרא, כגון כיסוי חובותיהם של עמר רינה ואילן כלפי מושב עמי-עוז ואגודת המים. לא ברור אם קיים חוב כאמור כלפי מושב עמי-עוז, אולם אין ספק כי קיים חוב של רינה עמר כלפי אגודת המים.

החלטת רשם האגודות השיתופיות לגבי מכסות מים בין מושב לחברי המושב אינה רלוונטית לענייננו, שכן רפאל בן עזרא אינו חבר מושב עמי-עוז, ואף אינו רוכש זכות לטעון כי חלה עליו החלטת רשם האגודות השיתופיות, מאחר וניתנה לו הזכות לעבד את אדמות משקה של אימו, חברת המושב ולנצל את מכסת המים שלה, בלבד.

מושב עמי-עוז טוען כי, רפאל בן עזרא כשל בהתחייבותו להשיג מכסות מים אישיות מרשות המים, ואף חרג בעבר, ממכסת המים שאושרה לו, דבר שהביא לספיגת ביקורת קשה מרשות המים כלפי מושב עמי-עוז וכמעט והמיט אסון על המושב. בהסכם בין מושב עמי-עוז לרפאל בן עזרא, נקבע במפורש כי, אם יצלח בן עזרא רפאל וישיג מכסת מים נוספת טרם צריכת המכסה במלואה, ימנע מושב עמי-עוז מלנתק את המים לבן עזרא רפאל. לפי הפרשנות המתקבלת, אין מדובר במכסת מים של מושב עמי-עוז שהוקצבה לחברי המושב, ומכאן שבן עזרא רפאל לא הוכיח זכות לכאורה, בהמשך להתחייבותו האמורה ובמסגרת ההסכם שערך עם רינה ואילן עמר. כמו כן, לא הוכח כי מושב עמי-עוז נוהג לאשר הסכמים דומים עם חברי מושבים אחרים, ומכאן שככול הנוגע להסכמים שעורך דוד צרויה, לטענתו של רפאל בן עזרא, עם חברי המושב, אין בהם בכדי לסייע לו בהוכחת זכות לכאורה. אין ספק כי לבן עזרא רפאל יגרם נזק בכך שהתוצרת החקלאית שזרע תרד לטמיון אם תופסק הזרמת המים אליו ממושב עמי-עוז. אולם, מאחר ובעבר חרג בן עזרא רפאל ממכסת המים שהוקצבה לו, ומושב עמי-עוז היה עלול לספוג נזק כבד ביותר בהפסקת המים למושב כולו על ידי רשות המים, כתוצאה מכך, לא יהיה זה בלתי סביר להגיע למסקנה כי, רפאל בן עזרא עלול, בחריגה ממכסת המים שהוקצבה לו, להביא לידי חריגה ממכסות המים של מושב עמי-עוז כולו.

מחד, לא שוכנעתי כי, נזקו של רפאל בן עזרא אינו ניתן לפיצוי כספי. מאידך, לא שוכנעתי כי, רפאל בן עזרא יוכל לפצות את מושב עמי-עוז אם רשות המים תנתק את המושב מהספקת המים. בנוסף, אף על פי כי בעיית המים בשנת 2009 בישראל חריפה במיוחד וקשה מתמיד, החל רפאל בן עזרא לזרוע את שדותיו, וזאת ללא מכסות מים מתאימות. רפאל בן עזרא, כחקלאי, צריך לפעול באחריות מוגברת במיוחד בעת הזאת של קושי גדול ומחסור עמוק במים, ולא היה צריך להתחיל לזרוע שדהו ללא מכסות מים המספיקות להשקיית גידוליו.

לסיכומו של עניין, צו המניעה הארעי שניתן כנגד מושב עמי-עוז ודוד צרויה בטל, והבקשה לצו מניעה זמני עד להחלטה בתיק העיקרי נדחית.

רפאל בן עזרא יישא בהוצאות בסך של 5,000 ₪.

ניתן ביום 5/4/2009.

לחץ כאן למידע אודות מושב עמי-עוז מתוך אתר ויקיפדיה.

לחץ כאן למידע אודות מושב תלמי אליהו מתוך אתר ויקיפדיה.