חבר מושב שדה אילן יחדל להיות פושט רגל כנגד תשלום של כ-250,000 ₪ והמשק החקלאי לא ימומש לטובת הנושים
מתתיהו רייך, המצוי בהליכי פשיטת רגל מאז שנת 2001, הגיש בקשת הפטר, במסגרתה הציע להפקיד סכום כספי נוסף בסך של 255,000 שקלים חדשים לקופת פשיטת הרגל, לטובת הנושים. אחד מן הנושים, בנק המזרחי, התנגד לבקשה, בטענה, כי למתתיהו יש זכויות בנחלה במושב שדה אילן, שניתן לממשם ושהמימוש יביא תועלת לנושים.
מתתיהו, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי סבורים, שהצעת ההסדר מטיבה עם הנושים יותר מאשר מימוש הנכס, וזאת מאחר שאף אם יוחלט על מימוש הנכס הוא ייחשב כנכס תפוס, בהתאם להלכת כובשי, בה קבע בית המשפט, כי בפירוק שיתוף בין בני זוג במקרקעין על ידי כונס נכסים, לצורך כיסוי חובות של אחד השותפים, יחול סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, המאפשר לבן הזוג שאינו חייב, להישאר כדייר מוגן בנכס, ובמקרה דנן, מחצית מהזכויות בנחלה שייכות לאשתו של מתתיהו, שלגביה לא מתנהלים הליכי פשיטת רגל;
בנק מזרחי התנגד לטענה זו, וטען כי הלכת כובשי מתייחסת רק לבעל זכות חכירה או בעלות, בעוד שמתתיהו הינו בר רשות מכח הסכם משולש עם הסוכנות, המינהל והאגודה.
בנוסף, טענו מתתיהו, הנאמן והכונס, כי על הנחלה רובצת משכנתא, מה גם שמכירת הנכס תצריך תשלום דמי הסכמה למינהל, תשלום מס שבח, ומציאת דיור חלופי למתתיהו, שהינו בן 70 ובמצב בריאותי ירוד.
בפתח דבריו, הבהיר בית המשפט, כי שיקול דעתו ביחס לבקשות הפטר איננו מוגבל, אך עליו להביא בחשבון, בין השאר, גם תסקיר שהוגש על ידי הכונס הרשמי בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל, וכן לשמוע את עמדת הכונס הרשמי, הנושים והחייב.
עמדת הכונס הרשמי - על פי התסקיר שהוגש לבית המשפט, חובותיו של מתתיהו נובעים מחתימה על ערבויות אישיות לחברה שבינתיים פורקה, והם אינם נובעים מחוסר תום לב, כי אם מכישלון עסקי. לסיכום, סבור הכונס הרשמי, כי בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ובכלל זאת, הסתבכותו בתום לב של מתתיהו, התנהלותו במהלך ניהול ההליך, התקופה הארוכה בה הוא נמצא בהליך, הצעתו לתוספת תשלום, ועוד, יש ליתן לו צו הפטר.
עמדת הנאמן - בתחילה סבר הנאמן כי על אף שאין טעם במימוש הנחלה, על מתתיהו לשפר במעט את הצעתו, אך לאחר מכן הודיע, כי לאור הימשכות ההליכים ולאור נסיבותיו האישיות של מתתיהו, הוא משאיר את בקשתו של מתתיהו לשיקול הדעת של ביהמ"ש בכפוף למספר תנאים, אותם מתתיהו קיבל.
בית המשפט הכריע, כי במקרה שלפנינו חלה הלכת כובשי, שכן לאור הראציו שלה, אין מקום לאבחן בין מקרה שדירת המגורים מוחזקת מכל בעלות או חכירה לדורות, לבין מקרה שהחזקה הינה מכח הסכם משולש. מעבר לכך, הוסיף בית המשפט, כי אף אם הלכת כובשי לא הייתה חלה בענייננו, עדיין ספק אם מימוש הנכס יטיב עם הנושים לעומת הצעתו המשופרת של מתתיהו.
לאור כל האמור לעיל, ותוך מתן דגש על עמדת כונס הנכסים ועמדת הנאמן, סבר בית המשפט שמתתיהו הראה שאישור ההסדר יעניק לנושים יתרון או טובת הנאה אותה לא יוכלו לקבל במסגרת הליך פשיטת רגל רגיל, ועל כן הוא קיבל את בקשתו של מתתיהו ונתן לו הפטר, המותנה בכך שהוא יפקיד 250,000 שקלים חדשים בתוך 45 ימים.
