חבר קיבוץ דפנה המתנגד לשיוך שתי דירות ליורשים יצטרך לברר את המחלוקת עם הקיבוץ בהליכי בוררות ולא בביהמ"ש

התביעה עוסקת בבקשתו של חבר הקיבוץ, נתן הכהן, לקבל פסק דין הצהרתי על פיו הגרלת הדירות, כפי שנקבעה בקיבוץ דפנה במסגרת הליך שיוך דירות ואופן חלוקת הדירות למורישים, אינה ברת תוקף, היות והיא נוגדת את תקנון הקיבוץ ולנוכח היעדר שקיפות ההליך. נתן סבור, כי על הקיבוץ לערוך הגרלה ו/או חלוקה חדשה עפ"י תנאי התקנון ובשקיפות.

לטענת נתן, הוא פנה אל הנהלת הקיבוץ פעמים רבות בגין ההליך הקלוקל, אך מעולם לא הוצגה בפניו האפשרות ליישב את הסכסוך בבוררות, והקיבוץ אף לא הציג כל ראיה פוזיטיבית ביחס לנכונותו להעביר את הדיון לבוררות. בנוסף, טוען נתן, כי המחלוקת דנן, העוסקת בביצוע מעשי קיפוח של הקיבוץ בניגוד לתקנון, הינה עניין חוקתי, בעלת אופי עקרוני וציבורי, אשר ראוי כי לא תידון בבוררות אלא בבימ"ש.

מנגד, טוען הקיבוץ, כי בכללי השיוך נקבע מנגנון ליישוב סכסוכים, אך נתן לא מיצה את המנגנון כראוי, אלא הגיש תביעה לביהמ"ש ללא כל התראה מוקדמת, ולכן תובע הקיבוץ בבקשה דנן, להורות על מחיקת התביעה או על עיכוב הליכים והעברת התביעה לבוררות, וזאת מחמת חובת בוררות ואי מיצוי הליכים בין הצדדים.

ראשית, מציין ביהמ"ש, כי בתקנון הקיבוץ אכן נקבע מנגנון יישוב סכסוכים ביחס להליך שיוך הדירות, המתבטא בהכרעת צוות בוררים חיצוני בסכסוך. כמו כן, מציין ביהמ"ש, כי תוקף החלטה זו אשר התקבלה באסיפת חברים הינו כהסכם בוררות, והיות ונתן לא ערער על ההחלטה, יראוהו כמי שחתם על הסכם ישוב סכסוכים וכפוף לו.

בהתאם לאמור לעיל, בודק ביהמ"ש האם נתן העלה דרישה לבוררות בפני הקיבוץ, ופוסק, כי למעט פרסום המקרה בעלון מידע, לא הציג נתן כל ראיה לתביעה מטעמו בנשוא התביעה. כמו כן, מדגיש ביהמ"ש, כי לעומת הקיבוץ אשר תמך דבריו והראה נכונות לקיום הליך בוררות בתצהיר מנהל הקהילה, נתן לא תמך דבריו בתצהיר. 

בנוסף, מציין ביהמ"ש, כי מעיון בעלון מידע אשר פרסם את המקרה ניתן ללמוד כי מדובר בשאילתה אשר העלה נתן בעקבות שמועות לפיהם יורשים מקבלים יותר מדירה אחת, ובשאליתה זו אמנם ביקש נתן את התייחסות הקיבוץ, אך לא היתה דרישה או תביעה כנגד הקיבוץ בענין, ומשכך, נפסק, כי הקיבוץ צודק בטעתנו כי לא יכול היה לשער שמדובר בסכסוך המצריך הכרעה.

לבסוף, מציין בית המשפט, כי לא מדובר בשאלה חוקתית, אלא בבדיקת אופן ביצוע שיוך הדירות בהתאם לכללי השיוך, כאשר הצדדים הסכימו במפורש על מנגנון לבירור סכסוכים בעת ביצוע הליך שיוך הדירות, ועל כך יש הלכה פסוקה, הקובעת, כי על ביהמ"ש ליתן תוקף לתניית הבוררות ולהסכמת הצדדים ביחס לאופן בירור הסכסוך, למעט מקרים חריגים, אולם ביהמ"ש לא מצא טעם להכניס מקרה זה תחת הגדרה של חריג. יותר מזה, מציין ביהמ"ש, כי במידה ותתקבל טענתו של נתן, הרי שזו תרוקן מתוכן את הסכם הבוררות עליו הוסכם בכללי השיוך.

בית המשפט מקבל את בקשת הקיבוץ, ומורה על עיכוב הליכים בתביעה והעברתם לבוררות, בהתאם למה שנקבע בכללי השיוך. אולם, מציין ביהמ"ש, כי הליך הבוררות יקוים רק במידה ולא ייצלח הליך גישור אליו יפנו הצדדים.

בנוסף, פסק ביהמ"ש, כי נתן ישלם הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.

ניתן ב- כ"ז שבט תשע"ג, 07 פברואר 2013.