חבר קיבוץ כפר בלום גרם ברשלנותו לפגיעה קשה בנער אשר נותר נכה בשעור 100%. האם יש לשלחו למאסר בפועל או יש להתחשב בגילו ובעברו הנקי?
במסגרת כתב האישום אשר הוגש כנגד מר בן דוד חבר קיבוץ כפר בלום , נטען הוא מתח כבל מתכת בשטח חקלאי הסמוך לכביש 9778 בין שני עמודים וזאת, מבלי שנקט באמצעי זהירות ולא סימן אותו באופן כלשהו. ביום 13.11.04, שלמה אטיאס ובנו אופק אשר רכבו על גבי טרקטורון בשטח, נתקלו בכבל והועפו מן הטרקטורון. כתוצאה מכך, נגרמה לאופק חבלה של ממש. אופק נותח בבית החולים רמב"ם ונזקק לטיפול רפואי ממושך. לאחר ניהול הוכחות, הורשע הנאשם בעבירה של גרימת חבלה ברשלנות.
טעוני מדינת ישראל , המאשימה:
אופק נפצע באופן קשה מאד. הוא נותר נכה סיעודי בשיעור 100%. גם מצבו הנפשי התדרדר עד כדי כך שהוא הביע את רצונו לשלוח יד בנפשו לאור מצבו הקשה כתוצאה מן התאונה. לתאונה ולפציעתו היו השלכות על חייו של אופק וחיי משפחתו .
רשלנותו של מר בן דוד בהותרת הכבל בשטח מצויה ברף העליון של עבירות הרשלנות וכי במקרה דנן, יש להעדיף את האינטרס הציבורי, ויש לקבוע נורמה ציבורית אשר תחייב אנשים להקפיד בדברים הנמצאים תחת פיקוחם.
גם אם לאביו של אופק הייתה רשלנות תורמת, אין היא רלוונטית לעניין העונש.
יש גם לזקוף לחובת מר בן דוד העובדה כי עד למועד זה לא לקח אחריות על המקרה, לא הביע צער, לא ביקש סליחה ובחר לנהל משפט ארוך.
לפיכך, יש להשית על מר בן דוד מאסר בפועל ולו לתקופה קצרה אך לא בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי לאופק ולמשפחתו.
טיעוני אהרון בן דוד:
מזכירת הקיבוץ ומדריך ההדרים, חברי קיבוץ המכירים את ח' בן דוד זמן ממושך העידו כי מדובר באדם נורמטיבי, ישר דרך, ללא עבר פלילי ואשר מעולם לא ניסה לפגוע במישהו. אין לזקוף לחובתו של הח' בן דוד את העובדה כי בחר לנהל את המשפט בכדי להוכיח את חפותו.
עוד נטען כי יש מקום לייחס לאביו של אופק, רשלנות תורמת לקרות האירוע וכי המדובר בשיקול מכריע לעניין העונש עד כדי אי הרשעה.
אומנם "הגנה מן הצדק", נדחתה לעניין שאלת אחריות ביצוע העבירה, אך הינה רלוונטית לעניין העונש.
יש לקחת בחשבון, כי המדובר באדם מבוגר מן היישוב, לאחר שירות צבאי וללא כל היתקלות עם מערכת המשפט ואת פרק הזמן הרב אשר עבר ממועד קרות האירוע. הח' בן דוד הביע צערו על קרות האירוע. לאור כל זאת לכן יש מקום להקל בעונש.
דיון סגן הנשיא, כב' השופט פיילס בן
מר בן דוד הורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה. רשלנותו באה לידי ביטוי במתיחת הכבל והותרתו בשטח בו ידע כי מסתובבים בו רוכבי נהגי טרקטורונים ואופנועים וזאת, מבלי לסמן את הכבל באופן כלשהו.
גם אם יש לאביו של אופק רשלנות תורמת אין דיי בה כדי לפטור את מר בן דוד מאחריות על מעשיו.
בעת שקילת טיעוני הצדדים לעניין העונש הראוי אשר יש להטיל על מר בן דוד יש לתת את הדעת לחומרת מחדלו אשר הותיר כבל מתכת מתוח בין שני עמודים מבלי לסמנו. מחדלו זה, מצוי ברף הגבוה של עבירות הרשלנות שכן, אדם סביר היה מזהה את הסכנה הרבה הטמונה בהותרתו של כבל מתכת, בגובה של
מאידך, יש להתייחס לנסיבותיו האישיות של מר בן דוד שהינו כבן 60 נעדר כל עבר פלילי .
העונש שנגזר:
מאסר בפועל למשך 6 חודשים. שאפשר לרצותם בעבודות שירות. מאסר על תנאי ל- 6 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים עבירות של גרימת חבלה ברשלנות. קנס בסך 5,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. פיצויי לאופק אטיאס באמצעות אביו בסך 25,000 ₪
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
ניתנה והודעה היום י"ט אייר תש"ע, 03/05/2010
לאתר הבית של הקיבוץ כפר בלום.
