חבר קיבוץ מעברות, עובד חברת תרימה, הגיש תביעת לשון הרע בסך 200,000 שקלים חדשים נגד איש הפרסום של החברה

קיבוץ מעברות, יחד עם גוף אחר, מחזיקים בבעלות על חברת תרימה, העוסקת בשווק והפצה של תרופות, ובמאי 2008, התמנה עמרם טחנאי, חבר הקיבוץ, כמנהל בתחום התרופות שאינן מצריכות מרשם רופא, וכממונה על תחום הפרסום של החברה.

החל משנת 1998 העניקה חברת "שרייבר מגזרים", בבעלותו של יונתן שרייבר, שירותי פרסום לתרימה, עד שתרימה החליטה להפסיק את הקשר העסקי בין הצדדים בשנת 2009.

עתה, בעקבות שני אירועים, עותר עמרם לחייב את יונתן לשלם לו סך של 200,000 שקלים חדשים, בתורת פיצויים, מכח הוראות חוק איסור לשון הרע.

האירוע הראשון הוא מכתב ששלח יונתן לעמרם בדואר האלקטורני, כשהעתק מן המכתב נשלח למנכ"ל תרימה דאז, והעתקים סמויים נשלחו ל-6 אחרים. לטענת עמרם, ביקש יונתן באמצעות המכתב להשפילו בעיני עמיתיו לעבודה בחברה, להטיל בו ובמקצועיותו רבב ואף לפגוע במשרתו ובמקור פרנסתו, ומשכך יש במכתב משום לשון הרע.

האירוע השני הינו ישיבה שהתקיימה בדצמבר 2008, בה ניסו הצדדים לברר חילוקי הדעות שביניהם, בנוכחות מנכ"ל תרימה דאז ואחרים. לטענת עמרם, יונתן כינה אותו במהלך הישיבה כשקרן ותככן, ויש בכך משום פרסום לשון הרע כנגדו.

מנגד, טוען יונתן, כי שירת בנאמנות את תרימה במשך 11 שנים, ועקב יריבות אישית והתנכלותו של עמרם הופסקה עבודתו כמבצע הפרסום של תרימה. עוד הוא הוסיף, כי עמרם ניסה לעכב תשלומים של החברה כלפיו, וסכסך בינו לבין מנכ"ל החברה דאז.

בית המשפט מצא, כי בסיכומיו של יונתן, אין כל אמירה שיהיה בה כדי לסתור את טענתו המרכזית של עמרם, כי הן הפצת המכתב והן האמירות בישיבה, יש בהן משום לשון הרע. כך, הסיק בית המשפט, כי במהלך הישיבה תקף יונתן את עמרם בכינויי גנאי, במקום ליתן מענה מקצועי לשאלות שנשאל, ומסקנתו הייתה כי עמרם הוכיח את גרסתו ביחס לאירועי הישיבה, והוא זכאי לפיצוי.

באשר למכתב, סבר בית המשפט, כי יונתן כעס על הפסקת עבודתו בתרימה, ובמקום שיכלא את כעסו וימשיך הלאה, החליט לצאת במסע נקם כנגד עמרם בכך שכתב את המכתב ועוד הפיצו בין אנשים נוספים בחברה.

באשר לגובה הנזק – עמרם עתר לפצותו בסכום של 50,000 שקלים חדשים ללא הוכחת נזק בשל הפצת המכתב, סך של 50,000 שקלים חדשים בגין פגיעה בשמו הטוב, ו-100,000 שקלים חדשים מכח סעיף 7א (ג) לחוק איסור לשון הרע, הקובע פיצוי מוגבר אם הוכח שהלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע.

נוכח העובדה כי המנכ"ל דאז, לא פעל לסיום תפקידו של עמרם בחברה, ונוכח עדויות נוספות על התעלמות מן המכתב, העמיד בית המשפט את סכום הפיצויים על סך של 26,000 שקלים חדשים.

התביעה התקבלה בחלקה ונדחתה ברובה, כך שיונתן ישלם לעמרם סך של 26,000 שקלים חדשים, וכן לשלם 5,000 שקלים חדשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.