חיוב דר רחוב בארנונה

עיריית חולון (להלן: "העירייה") סירבה לבטל את החלטתה לפיה מנשה מזרחי (להלן: "העותר") הינו מחזיק בנכס החב בתשלומי ארנונה, וכן סירבה להפסיק כנגדו את הליכי הגבייה המנהליים שננקטו נגדו בגין חוב ארנונה, זאת כאשר העותר הינו דר רחוב המוכר ככזה לרשויות הרווחה.

רקע:

העותר הינו דר רחוב המוכר ככזה לרשויות הרווחה מזה 20 שנה, אשר נהג לאורך שנים ללון תחת עץ ממול לנכס מסוים המצוי בשטחה של עיריית חולון. הנכס המדובר שייך לשני אחים והינו מפעל שננטש עקב סכסוך שהתגלע בין האחים בדבר שייכות הנכס. לאחר הפסקת פעילות המפעל, נהג העותר לאחסן ציוד בנכס וזאת בהסכמה של אחד מהאחים, אשר גם ביקש מהעותר לבצע עבודות שיפוץ בנכס ואף נתן לו מפתח למקום, בידיעתו של האח השני. יש לציין כי כל אותה העת המשיך העותר ללון תחת העץ מול הנכס. בהמשך הגישה העירייה כנגד האחים תביעה לתשלום חובות ארנונה. במסגרת התשובה לתביעה, ביקש אחד האחים לרשום את העותר כמחזיק בנכס לצורך חיוב תשלומי ארנונה ובקשה זו התקבלה כך שהעותר נרשם כמחזיק בנכס לצורכי ארנונה. לאחר שפניות מצד העותר לעירייה בדבר אי היותו מחזיק בנכס לצורך תשלומי ארנונה (שהצטברו לכדי חוב) נדחו, מונתה לעותר עורכת דין מטעם הסיוע המשפטי ופנתה בשמו בנושא זה לעירייה, אך משזו דחתה את הפנייה הוגשה העתירה הנ"ל. בטענותיו העלה העותר כי הינו קורבן בידי האח שרצה לפטור את עצמו מתשלומי הארנונה. עוד טען העותר כי מעולם לא התבקש לפנות את חפציו מהנכס, שהינו גם כך נכס פרוץ, לא ראוי לשימוש, נטול מים וחשמל. לגישת העותר מעולם לא נאמר לו על ידי האחים כי יהיה עליו לשלם ארנונה, ואילו ידע על כך, לא היה מסכים לעשות כל שימוש בנכס. מנגד טוענת העירייה כי העותר ידע על חובות הארנונה המיוחסים לו זמן רב טרם פנה בבקשה לבטלם. בנוסף, בהתאם להלכות הארנונה, העותר הינו בעל הזיקה הקרובה ביותר בנכס ולכן עליו חלו תשלומי החובות.

דיון:

בית המשפט קבע כי אין זה המקרה לקבל את טענת השיהוי כטענת סף אשר תימנע את ברור העתירה ואת מיצוי ענינו של העותר. בדומה, יש לדחות טענת סף נוספת שהעלתה המשיבה שלפיה השומות הפכו סופיות משעה שלא הוגשה על יד העותר השגה.

סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות, אשר עוסקים בהעברת רישום החזקה בנכס לצורכי ארנונה, מדברים על חובת הבעלים או המחזיק למסור הודעה על חילופי החזקה.  עם זאת, אין די בהבל פיו של אדם כדי להוות אסמכתא עבור העירייה. במועד שבו החליטה העירייה להעביר את החזקה בנכס על שם העותר, לא היו ברשותה די אינדיקציות רלוונטיות שיצדיקו פעולה זו רק על סמך טענתו של האח שלא אושרה על ידי העותר.

סיכום:

ניתנת לעותר רשות להשיג בפני המשיבה כנגד חיובי הארנונה שבהם חויב בגין הנכס, וזאת תוך 60 יום מהיום. העותר רשאי להודיע כי הוא מבקש לראות בכתב העתירה על צרופותיו משום השגה.

במידה שיוגש ערר על תשובת העירייה להשגה, נכון יהיה שהערר יידון בפני ועדת ערר בהרכב שונה מזה שדן בעניין חיוב הארנונה כלפי האחים, שכן הוועדה שדנה באותו ערר כבר הביעה דעתה בעניינו של העותר.

אני מורה על הפסקת כל הליכי הגבייה בהם נוקטת העירייה נגד העורר וזאת עד למיצוי כל ההליכים בנושא ומתן החלטה/פסק דין סופיים.

העירייה תשלם לעותר, לידי הסיוע המשפטי, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ וזאת תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים

זכות ערעור תוך 60 ימים.

ניתן היום,  כ' חשוון תשפ"ג, 14 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.