יוגב לא יהיה חבר במושב תאשור על אף שנרשם כחבר בפרוטוקול הוועד
בשנת 2009 הגיש יוגב אלקיים בקשה להתקבל כחבר במושב תאשור, שם רכש נחלה. הואיל ויוגב רווק נדרשה הסכמת האסיפה הכללית לקבלתו, שהרי עד כה רק זוגות נשואים נרשמו לחברות במושב. האסיפה הכללית היתה בעד קבלתו כמועמד לחברות, ובפרוטוקול הוועד אף צוינה קבלתו לחברות, אולם לבסוף, על אף שיוגב צלח את מבחני הקבלה החליטה האסיפה לא לקבלו כחבר.
בין לבין, נוהל בין יוגב למושב הליך בוררות בעניין הקצאת המים לנחלתו, בסיומו קבע הבורר הסדר בו נאמר, בין היתר, כי על פניו נראה שיוגב התקבל כחבר ע"י מוסדות המושב, מבלי לפגוע בזכות המושב לטעון כל טענה בנוגע לחברותו במידה ויש פגמים בקבלתו לחברות.
בשנת 2011 תיקן הועד את הפרוטוקול מישיבתו בשנת 2009 וטען כי כוונתו היתה שיש לקבלו כמועמד לחברות. כמו כן, חוקר שמונה לעניין הקצאת המים לנחלתו של יוגב המליץ לדחות את בקשת יוגב להירשם כחבר בפנקס החברים במושב, ואף הרשם דחה את ערעורו של יוגב בענין זה, ומכאן הדיון שלפנינו.
יוגב טוען, כי בתקנון המושב אין כל מנגנון המסדיר מעמד של "מועמדות לחברות", ואם צריך להיות מעמד של "מועמד לחברות" עליו להיות מוסדר בתקנון המושב. היות ולא נעשה כך, סבור יוגב, כי מנגנון המועמדות נוצר רק עבורו תוך התנכלות מאורגנת, בחוסר תום לב וממניעים פסולים. בנוסף, טוען יוגב, כי אי קבלתו כחבר עקב היותו רווק הינה מפלה ופוגעת בזכות הקנין שלו, שהרי בעלותו על נחלה ורישומה על שמו מקנה לו מעמד של חבר במושב. מה עוד, סבור יוגב, שהוועד כבר רשם אותו בפרוטוקול כחבר ושינה זאת לאחר מספר חודשים.
כמו כן, טוען יוגב, כי החלטת הרשם אינה סבירה, שהרי תוצאותיה הן פגיעה בערכי היסוד של האגודה השיתופית ופגיעה מהותית בקניינו של יוגב. יוגב מדגיש, כי הלך הדברים, והעובדה כי הינו אדם נורמטיבי ביותר אשר לא התקבל למושב לחברות לאחר שכבר היה מועמד לחברות, מצדיקה התערבות שיפוטית.
מנגד, טוען המושב, כי יוגב מנסה לכפות עצמו כחבר אגודה חרף דחיית בקשתו ע"י האסיפה הכללית. המושב מציין כי הרשם והחוקר כבר קבעו כי אין באי הסדרת עניין "מועמדות לחברות" בתקנון בכדי להפוך את יוגב לחבר במושב. בנוסף, מדגיש המושב, כי לאחר שהאסיפה החליטה לקבלו כמועמד לחברות נשלח יוגב למבחני מיון, וזאת בכדי למנוע קיום הליכים אלו לחינם, וכי רק לאחר מבחני המיון נערכה ההצבעה בעניין קבלתו כחבר, ובה הוחלט, בהצבעה חשאית, שלא לקבלו.
לטענת המושב, הסיבה בגינה רשום בפרוטוקול הועד כי יוגב התקבל כחבר היא טעות סופר שתוקנה.
לבסוף, מדגיש המושב, כי אדם יכול להיות בעל נחלה אף מבלי להיות חבר במושב, וכי לא נפל כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית בנושא.
דיון והכרעה
ביהמ"ש קובע, כי מהמסמכים שהוצגו בפניו אכן עולה כי יוגב התקבל ע"י האסיפה כמועמד לחברות בלבד ולא כחבר. ביהמ"ש מציין, כי אמנם נרשם בפרוטוקול ועדת הקבלה שיוגב התקבל כחבר, אולם עצם העובדה כי 3 חודשים לאחר אירוע זה עלתה לדיון סוגיית קבלתו כמועמד לחברות מלמדת כי אכן נפלה טעות סופר. ביהמ"ש מדגיש, כי אף אם היה מקבל את טענת יוגב בדבר קבלתו לחברות ע"פ המצוין בפרוטוקול, לא היה בזה בכדי להועיל לו, הואיל ותקנון האגודה דורש רוב של שני שליש באסיפה הכללית להחלטת וועד ההנהלה. משכך, קובע ביהמ"ש, כי היות והאסיפה הכללית החליטה בסופו של דבר לא לקבל את יוגב כחבר הרי שאין לו על מה להלין.
בנוסף, סבור ביהמ"ש, כי על אף שהתקנון אינו קובע מנגנון מועמדות לחברות לא נמצא פסול בהעמדתו של יוגב בהליך מועמדות שונה ממועמדים אחרים שנתקבלו כחברים במושב עד לאותו מועד. ביהמ"ש מדגיש, כי בקשה של רווק לקבלה לחברות במושב הינה מקרה חריג עימו היה צריך המושב להתמודד, ולכן נהג כראוי המושב כשנקט הליכי קבלה חריגים המתאימים לנסיבות המקרה.
לבסוף, קובע ביהמ"ש כי התערבות שיפוטית בהחלטות הרשם תהיה אך ורק במקרים בהם החלטתו פגומה בצורה מהותית המחייבת התערבות שיפוטית, אולם, במקרה דנן, סבור ביהמ"ש כי לא נמצאה עילה להתערב בקביעותיו של הרשם, וודאי לא בקביעותיו העובדתיות לפיהן יוגב מעולם לא התקבל כחבר במושב.
בהתאם לאמור לעיל, דוחה ביהמ"ש את ערעורו של יוגב על החלטת הרשם וקובע כי יוגב מעולם לא התקבל לחברות במושב.
ביום 12.6.2013 דוחה ביהמ"ש העליון בקשת רשות ערעור שהגיש יוגב, ומציין, כי מהלך הדברים נלמד כי אי קבלתו של יוגב לחברות נעוצה בסכסוך שהתגלע בינו לבין המושב בעניין מכסה המים לחקלאות ולא בעובדת היותו רווק, ומשכך, אין כאן שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. כמו כן, קובע ביהמ"ש, כי נסיבות העניין לא מצדיקות קיום בירור ערעורי שני על החלטת המושב.
ביהמ"ש המחוזי קובע כי יוגב אלקיים לא התקבל כחבר במושב תאשור, ובקשת רשות הערעור שהגיש יוגב לביהמ"ש העליון נדחתה.
בנוסף, פוסק ביהמ"ש המחוזי, כי יוגב ישלם הוצאות משפט בסך 25,000₪ עבור ההליך בביהמ"ש המחוזי. נציין, כי בגין ההליך בביהמ"ש העליון לא נפסקו הוצאות.
ניתן ב- ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013 (הדיון בבקשת הערעור נערך בד' בתמוז התשע"ג 12.6.2013, ע"י השופט פוגלמן)
