יורשיה של חברת הקיבוץ יפנו את דירתה בתוך 10 ימים על אף החלטת שיוך הבתים לחברים

סמוך לאחר פטירתה של חברת קיבוץ שדות ים, משקה בהרב, נשלח ליורשיה מכתב ממזכירות הקיבוץ, בו נאמר כי לאור החלטות הקיבוץ ותקנונו, הרי שעם פטירת חבר החזקה בדירה חוזרת באופן מיידי לקיבוץ, ועל כן הם נדרשים לפנות את הדירה בה התגוררה משקה ולמסור את החזקה בה לקיבוץ.

היורשים שהתנגדו לדרישה, ביקשו כי במסגרת הליכי שיוך הדירות בקיבוץ זכויותיהם בדירה יובטחו, ולשם כך, הם ביקשו להותיר את החזקה בדירה בידיהם, או לחילופין לקבוע תנאים למסירת החזקה בדירה, הכוללים הבטחה כי הדירה לא תיהרס ולא תימסר למגורי קבע של אף אדם אחר.

משנדחתה דרישתם, פנו היורשים לקיבוץ וביקשו כי המחלוקת ביניהם תועברר לבוררות, אך הואיל וגם בקשתם זו נדחתה, הם הגישו את התובענה בתיק לבית המשפט המחוזי בחיפה, בדרך של המרצת פתיחה, שמטרתה לכוף את הקיבוץ להעביר את המחלוקת להכרעת בורר. בד בבד, הגישו היורשים בקשה למתן סעדים זמניים שמטרתם למנוע תפיסת חזקה ושימוש בדירה, וקיבלו צו ארעי האוסר על הקיבוץ לתפוס חזקה בדירה עד לדיון בבקשה זו.

עתה דן בית המשפט בבקשתם של היורשים לקבלת הסעדים הזמניים.

בפתח דבריו, סקר בית המשפט את הליכי שיוך הדירות בקיבוץ, שהחלו עם קבלת החלטה 751 במינהל מקרקעי ישראל בשנת 2002, שבעקבותיה החליטה אסיפת הקיבוץ להיכנס לתהליך של שיוך דירות, ובכלל זאת לאמץ את מתווה החלטה 751, ולפעול לתיקון תקנון הקיבוץ ולרישום הזכויות בדירות על שם החברים. כן נקבע בהחלטה, כי היום הקובע לזכאות הינו מועד ההחלטה, אך עד להשלמת ההליך יוותרו הזכויות בדירות אצל הקיבוץ.

במהלך השנים חלו עיכובים שונים שמנעו השלמת הליכי שיוך הדירות והנכסים בקיבוץ, מה שגרר דיונים רבים בקיבוץ וקבלת החלטות שונות. בשנת 2009, התקבלה החלטה שתכליתה להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של חברי הקיבוץ ויורשיהם בתקופה שבין המועד הקובע בשנת 2002 ועד סיום הליך שיוך הדירות.

בהחלטה זו נקבע, כי ליורשי חברים שנפטרו לאחר המועד הקובע (למעט בני זוג), תהא שמורה אך ורק הזכות ליהנות מזכויות בקשר להליך השיוך ורק עם סיומו, אך עד אז הקיבוץ זכאי לדרוש השבת הדירה לחזקתו, והוא אף רשאי לעשות בה שימוש בהתאם לשיקול דעתו, לרבות מסירתה לצד שלישי.

מכאן עבר בית המשפט לבחון את טענות הצדדים.

מחד, אין מחלוקת כי במועד הקובע הייתה משקה חברת הקיבוץ, אך מאידך, אין מחלוקת כי ליורשים את זכויות חזקה בדירה שכן הם אינם חברי קיבוץ והדירה מעולם לא הועמדה לרשותם ולשימושם.

היורשים אמנם טוענים, כי בפועל נוהגים בקיבוץ כאילו הליכי השיוך תקפים, ואף מוסיפים, כי הם מוכנים להסתפק בבטוחות שונות שימסרו להם להבטחת זכויותיהם העתידיות בתוך הליך השיוך, אך מאחר ומדובר בבקשה לסעד זמני, על היורשים להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לעילתם, וזאת הם לא עשו, בייחוד לאור העובדה שהם לא הראו פסול בהחלטת האסיפה משנת 2009. על כן, הם כפופים להחלטה זאת, שכאמור, קבעה מפורשות כי לא יהיו ליורשים זכויות חזקה בדירה.

בית המשפט דחה את בקשתם של היורשים בדבר סעדים זמניים, והורה להם לפנות את הדירה בתוך 10 ימים, והוסיף, כי אין כל בסיס לבקשתם לקבלת בטחות להבטחת הזכויות העתידיות שטרם ברור מה יהיה טיבן.

יחד עם זאת, הוסיף בית המשפט, כי ייתכן שבהליך מתאים, יוכלו היורשים לטעון שהם זכאים לזכויות כלשהן כבר עתה אף בטרם הושלם הליך השיוך, אולם בשלב זה, שלב הבקשה לסעד זמני, הם לא השכילו להצביע על זכויות שכאלו.