כספי פנסיה הנצברים בקרנות הפנסיה לאחר מות חבריהם והתלויים בהם שייכים לקיבוץ

ת"א 42940-07-18 רוזנטל ואח' נ' קיבוץ זיקים ואח'

בבית משפט השלום באשדוד לפני כבוד השופטת עדי אייזדורפר

תמצית

תביעת יורשים (להלן: "התובעים") לקבלת כספי פנסיה שנצברו בקרנות הפנסיה שפתח קיבוץ זיקים (להלן: "הקיבוץ" או "הנתבע") על שם צדדים שלישיים, יובל ורינה רוזנטל ז"ל.

רקע

יובל ורינה רוזנטל הוגדרו כ"תלויים בחבר קיבוץ", והקיבוץ מימן את דרכי מחייתם של רינה ויובל ז"ל. החל משנת 1994 באופן וולונטרי, החל הקיבוץ להפריש כספים לקרן הפנסיה, תוך שהקיבוץ הוגדר כמוטב היחידי לקבלת כספי הפנסיה.

לאחר פטירת יובל ז"ל ולקיחת הקיבוץ את כלל כספי הפנסיה שלו לקופת הקיבוץ לקח צבי, אחיהם של יובל ורינה, את רינה עמו למשרדי קרן הפנסיה, שם בירר עמה כי היא רוצה להוריש את כלל רכושה לילדיו. הוצג בפניהם טופס עליו חתמה רינה בעבר, המציין את הקיבוץ כמוטב היחידי בקרן הפנסיה. לטענת  צבי, החתימה שהופיעה לא הייתה חתימתה של רינה, ולכן היא מילאה מסמך חדש בו צוינו ילדיו של צבי כמוטבים עם חתימתה של רינה.

בשנת 2018 כשרינה נפטרה, כלל כספי הפנסיה הועברו לקופת הקיבוץ. על רקע זה, פעלו התובעים והגישו את התביעה להשבת כלל הסכומים שנצברו בקופת הפנסיה של יובל ורינה ז"ל.

טענות הצדדים

התובעים טענו כי החתימות המופיעות על גבי כתבי ההרשאה אינם חתימותיהם של יובל ורינה ז"ל, וזאת תוך התבססות על חוות דעתו של גרפולוג. כמו כן, טענו התובעים כי כספי הפנסיה שנצברו על שמם של יובל ורינה ז"ל שייכים ליורשיהם, שכן הם לא היו במעמד של חברי קיבוץ.

מנגד, טוען הקיבוץ כי בהתאם לתקנון הפנסיה, הכספים לא שייכים למנוחים, והחברים והתלויים חתמו על כתב הרשאה בלתי חוזרת לטובת הקיבוץ. בנוסף, טוען הקיבוץ כי חתימתה של רינה על מסמך שינוי המוטבים נעשה תחת השפעה בלתי הוגנת של צבי.

דיון והכרעה

ככלל, עיון בתקנון מעלה כי הוא מתייחס באופן מפורש למעמדו של תלוי בחבר קיבוץ, לחובות והזכויות הנובעות ממנו, ומכאן כי הוא חל גם על תלוי בחבר קיבוץ. בהתייחס לטענות השונות -

1.     זכותם של התובעים בכספי הפנסיה כיורשיה של רינה ז"ל, בהתאם לצוואתה – טענה זו דינה להידחות מכוח ס' 147 לחוק הירושה הקובע כי כספים המשולמים מכח חוזה ביטוח מוחרגים, והוראת החוק מעניקה עדיפות לקביעת המוטב בפוליסת הביטוח.

2.     כתב ההרשאה הממנה את הקיבוץ כשלוחו הבלעדי של החותם, לפעול בשמו בכל דבר הנוגע להסדר הפנסיה –  לעניין טענת הזיוף, דין טענה זו להידחות, שכן היא לא הוכחה וזאת בעקבות אי-התייצבותו של מר זמיר הגרפולוג לחקירה על חוות דעתו. לעניין טענת הכשרות המשפטית, דין טענה זו להידחות גם, שכן יובל הוכר כנכה בשיעור 100%, אך מעולם לא הוכרז כפסול דין או חסוי, ולא מונה לו אפוטרופוס.

3.     טופס לשינוי מוטבים – הוראות תקנון הפנסיה קובעות כי בעת פטירת חבר, הקיבוץ יהיה המוטב היחיד, ולו תהא הזכות להסב את זכויותיו על פי חוזה הביטוח. ואכן, לא נמסרה הסכמת הקיבוץ לשינוי שערכה רינה ז"ל, בעניין המוטבים. השאלה האם כתב ההרשאה הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, מוכרע לפי הדרישות הבאות – האם השליחות מקימה זכות מסוימת לצד השלישי, והאם ההרשאה ניתנה לשם הבטחת הזכות ומימושה תלוי בביצוע השליחות. בחינת כתבי ההרשאה מלמדת כי אכן מדובר בייפוי כוח בלתי חוזר, ומכאן, שאין נפקות לחתימה של רינה ז"ל על טופס שינוי המוטבים.

4.     השפעה בלתי הוגנת – הקשר הבלתי-הדוק בין צבי לרינה, העניין הרב שגילה צבי בכספי הפנסיה של אחיו לעומת העדר מעורבותו בתחומי חייהם, והפעולות שנקט במטרה להבטיח את העברת הכספים לידיו לאחר מותה של רינה מצביעים על השפעה בלתי הוגנת מצד צבי.

לסיום, התביעה נדחית. התובעים יישאו בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשפ"ד, 13 בנובמבר 2023, בהעדר הצדדים.