מוכרי משק במושב שדה משה לא ציינו בפני הקונה, כי החלקה שרכש מושכרת לתקופה ארוכה, והם יפצו אותו בכ-260,000 שקלים חדשים
ניסים ורחל כהן מכרו לשלמה פריאנטה משק במושב שדה משה הכולל בית וחלקות חקלאיות. על פי ההסכם, התחייבו בני הזוג למכור את הבית והמשק בשטח כולל של 45 דונם כשהם נקיים מכל חוב, שעבוד, וזכות צד ג'. שלמה שילם את מלוא התמורה וקיבל את החזקה במשק.
ביולי 2007 גילה שלמה שחלקת הכרם מושכרת לשני חברי מושב, וזאת על פי הסכם שכירות תקף עד לשנת 2010. כמו כן הוא גילה, כי כאשר תסתיים השכירות יהיה עליו לפצות את השוכרים בגין השבחת המקרקעין.
שלמה טוען, כי לא ידע על השכרת המקרקעין לטווח ארוך, ומוסיף, כי אילו היה מודע לכך לא היה רוכש את המשק. כמו כן, טוען שלמה, כי נמנעה ממנו הזכות להשתמש במקרקעין בתקופת השכירות הארוכה. לסיכום, טוען שלמה, כי מדובר בהפרה של הסכם המכר ובחוסר תום לב, ועל כן הוא תובע את תשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם, השווה ל 15% ממחיר הבית והמשק מבלי הצורך בהוכחת נזק.
בני הזוג כהן טוענים, כי שלמה ידע על השכרת המשק לטווח ארוך ובזכרון הדברים שנחתם בין הצדדים צוין אף צוין הדבר. הן הם טוענים, כי שלמה הצהיר בהסכם המכר כי ראה ובדק את המשק ומצא אותו מתאים לצרכיו, מה גם שבעת ניהול המו"מ הוא קיבל לידיו את שני הסכמי השכירות עם השוכרים ויכול היה לראות את תנאי השכירות.
עורכי הדין אשר היו מעורבים בהכנת ההסכם מטעם הצדדים העידו כי ידעו על השכירות אך לא על הטווח הארוך שלה, וכן כי לא ידעו על הפיצוי בסוף התקופה.
דיון והכרעה
אין מחלוקת כי בהסכם המכר לא צויין, כי החלקה מושכרת כלל ולטווח ארוך ופיצוי לשוכרים בתום תקופה עבור השבחה בפרט. ההנחה הבסיסית היא כי מה שלא נרשם בהסכם נפל מחוסר רלוונטיות שכן מה שחשוב ראוי להרשם בהסכם, וזאת, למעט חריגים שהטענות בע"פ באות לפרש את הכתוב או להוכיח אירועים שהתרחשו לאחר חתימת ההסכם. הסכם זה לא נופל בחריגים, שכן אין לפרש דבר שלא נרשם בהסכם ועניין השכירות אשר אירע לפני חתימת ההסכם לא נרשם כלל בהסכם.
הצדדים גם אינם חלוקים כי החלקה הייתה מושכרת לחברים במושב אשר עיבדו את החלקה, אך שכירות לטווח ארוך ופיצוי לשוכר בתום תקופה הינו עניין חריג והיה צריך לבוא לידי ביטוי בכתב בהסכם. טענת בני הזוג כי שלמה ידע על השכירות אינה מקובלת שכן הוא אינו מכחיש את ידיעתו על ההשכרה אלא את טווח ההשכרה הארוך. ועדות עורכי הדין מאששת אף היא עניין זה.
בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, וקבע, כי מסתבר יותר לומר ששלמה לא ידע על חוזה השכירות ארוך הטווח ועל הפיצוי שעליו לשלם בסופו לשוכר. לאור זאת, ומאחר ובני הזוג הסתירו מידע זה, יש לראות בכך הפרה יסודית של ההסכם, ולכן עליהם לשלם לשלמה את פיצוי המוסכם ללא הוכחת נזק בסך של 258,963 ₪. כאשר לכך יש לצרף 20,000 ₪ נוספים בגין שכ"ט והוצאות משפט.
