מחלוקת על טיב והיקף עבודות הפרדת מערכת המים בבתים בקיבוץ בחן הובילה את חברת "מד שאן קוצבים ומדי מים" ואת מבצע העבודות לביהמ"ש
בשנת 2009 ביצע אליהו מור עבודות הפרדת מערכת מים בבתים בקיבוץ בחן, כאשר נחתם הסכם בינו לבין חברת "מד שאן קוצבים ומדי מים" על ביצוע עבודות אלו בקיבוץ. מחלוקת בעניין ביצוע עבודות אלו וטיב הביצוע הובילה את הצדדים לביהמ"ש.
לטענת אליהו, נקבע בהסכם, כי הוא יבצע עבודות אלו ב-231 בתים ובתמורה ישולם לו 700 ₪ עבור כל בית בו תבוצע עבודה. אולם, לטענת אליהו, בפועל, על אף שביצע את העבודות ב- 231 בתים, שולם לו ע"י החברה עבודה עבור ביצוע העבודות ב- 218 בתים. לפיכך, תובע אליהו, כי על החברה לשלם לו עוד כ- 15,000 ₪ עבור שאר הבתים בהם ביצע את עבודתו, ועוד כ- 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש, הוצאות ריבית והצמדה שנגרמו בעקבות המקרה.
מנגד, טוענת החברה, כי סוכם בין הצדדים כי העבודה תבוצע ב 228 יחידות דיור, כאשר בפועל, ביצע אליהו את העבודה הנדרשת ב- 176 יחידות בלבד. לטענת החברה, ב- 52 יחידות לא בוצעה עבודה כלל ו/או כי העבודה שבוצעה היתה חלקית ולא תקינה. כמו כן, טוענת החברה, כי היא שילמה לאליהו עבור כל העבודה אשר סוכמה ביניהם מתחילה כי יבצע סך של 152,600 ₪, כלומר 23,600 ₪ יותר ממה שמגיע לו בעקבות התקנת המערכות ב 176 יחידות.
החברה מוסיפה ומדגישה, כי אליהו לא התייצב להמשך ביצוע העבודות ב- 52 היחידות הנוספות, ולכן נאלצה החברה לשכור קבלן אחר לביצוע עבודות אלו, בשיעור הגבוה בכ- 61,000 ₪ מהסכום אשר סיכמה החברה עם אליהו. בעקבות זאת, ובעקבות איחור ביצוע העבודה ב-120 ימי עבודה, נגרם לחברה, לטענתה, נזק בשווי כולל של 145,000 ₪, שיעור נזק הנתבע כעת ע"י החברה מאליהו.
2 התביעות ההדיות אוחדו לאחת ולפנינו דיון ביהמ"ש בתובענה המאוחדת.
דיון והכרעה
ראשית, מבהיר ביהמ"ש, כי אליהו הציג בביהמ"ש דו"חות עם הלוגו של החברה המשקפות את העבודה אשר בוצעה בפועל על ידו, דו"חות מהימנים בפני ביהמ"ש, אף שלא מתנוססת על דו"חות אלו חותמת החברה. כמו כן, מציין ביהמ"ש, כי מנהל החברה הצהיר בעדותו כי אליהו הגיע אף ל- 52 היחידות בהן טוענת החברה כי לא בוצעו עבודות על ידו, וביצע למעשה עבודות מחוץ ליחידות אלו. ביהמ"ש מציין, כי עדותו של מנהל החברה היתה רציפה סתירות ולכן נקבעה כלא מהימנה, וכעדות אשר לא יכולה לסתור את גרסתו של אליהו לפיה ביצע את העבודות ב-52 היחידות הנותרות בצורה תקינה.
ביהמ"ש מוסיף ומציין, כי החברה לא הזמינה למתן עדות את הקבלן אותו, לטענתה, שכרה לצורך קיום העבודות אשר אליהו, לכאורה, לא ביצע, ואף לא צירפה החברה ראיות בדבר התשלום אותו שילמה, לכאורה, לקבלן הנ"ל.
ביהמ"ש מוסיף ומציין כי מעיון בהסכם אשר חתמו הצדדים נלמד אך ורק על ביצוע עבודה בסוף שנת 2009, תוך 80 ימים מתחילת ביצועה, אותן סיים אליהו במועד אשר נקבע בין הצדדים, ולא ניתנה כל ראיה לסיכום על ביצוע עבודות נוספות בגינן ניתן לטעון לאי קיום ההסכם מצידו של אליהו או לאיחור בביצוע העבודות.
לאחר שהגיע ביהמ"ש למסקנה כי אליהו ביצע את העבודות במועדן, דן ביהמ"ש האם נתגלו פגמים כלשהם בעבודתו, פגמים המצריכים מתן פיצוי לחברה, ומבהיר, כי עדותו של אליהו בעניין זה אמינה ומחוזקת בדבריהם של גורמים נוספים הקשורים לחברה. ביהמ"ש מסביר, כי בעדותו של אליהו צוין כי האינסטלטור של הקיבוץ ליווה אותו במהלך עבודתו והביע שביעות רצון מאיכות העבודה, וכי החברה לא פנתה אליו בתואנה כלשהי בעניין ביצוע העבודות, כאשר אליהו מחויב לאחריות של 12 חודשים לעבודה אותה ביצע על פי ההסכם. מכך נלמד, כי החברה היתה מרוצה מטיב עבודתו של אליהו ואל לה לטעון לפגם כלשהו בעבודתו.
בהתאם לדברים אלו, קובע ביהמ"ש, כי אליהו ביצע את עבודתו אצל החברה, בהתאם להוראות ההסכם עליו חתם עם האחרונה, במסגרת הזמן שהוקצב בהסכם, כאשר דברים אלו מבוססים על הדו"חות אותם צירף אליהו לתצהירו, ומהווים הוכחה להפרדות אותם ביצע בבתי ומתקני הקיבוץ. ביהמ"ש מוסיף ופוסק, כי טענות החברה בדבר ליקוי בביצוע העבודה על ידי אליהו לא הוכחו, עת לא הציגה החברה כל חוות דעת מקצועית אודות הליקוי הנטען.
לבסוף, דן ביהמ"ש בנזקו הכספי של אליהו ומציין, כי אין מחלוקת כי עלות ביצוע הפרדת הצנרת לכל בית הינה 700 ₪ בתוספת מע"מ, וכי בהתאם לאמור בדו"חות, אליהו ביצע את העבודות ב-231 יחידות, בעוד ששולם לו סכום עבור ביצוע העבודות ב-218 יחידות בלבד. משכך, קובע ביהמ"ש, כי על החברה להשיב לו עוד 5,800 ₪ בגין העבודות אשר ביצע אליהו ולא שולם שכרן בצידן.
בנוסף, מציין ביהמ"ש כי אמנם נדחית תביעתו של אליהו לפיצוי בגין עוגמת נפש אשר לטענתו נגרמה לו, אך כן מעניק לו ביהמ"ש 7,000 ₪ אשר על החברה לשלם לו בגין ביצוע יתר עשרת מדי המים, אשר בוצעו כעולה מהדו"חות אשר הציג אליהו בביהמ"ש.
סיכום
ביהמ"ש מקבל את תביעתו של אליהו ודוחה את תביעת החברה, ומשכך נפסק, כי החברה תשלם לאליהו 14,848 ₪ עבור עבודתו ובנוסף תשלם החברה 3,500 ₪ בגין הוצאות משפט.
ניתן ב- ד' אייר תשע"ג, 14 אפריל 2013.