מקומן של טענות כנגד גודל נכס לצורך חיוב בארנונה בהליכי השגה וערר ולא בפני ביהמ"ש

בית משפט השלום בירושלים, בפני כבוד השופט אברהם רובין. ה"פ 28331-10-13 יהונתן צדוק ואח' נ' מועצה אזורית מטה בנימין ואח'.
הרקע
יהונתן ובתיה צדוק הינם תושבי היישוב מצפה יריחו, המצוי בשטחי יהודה ושומרון ולכן חלים עליהם צווי המפקד הצבאי של האזור. בני הזוג צדוק טוענים כי נגבית מהם ארנונה מופרזת ע"י המועצה האזורית מטה בנימין והועד המקומי מצפה יריחו בשל חישוב מוגזם של שטח ביתם.
המועצה טוענת כי קביעת שטחו של נכס לצרכי ארנונה הינה טענה שיש לטעון במסלול מנהלי של השגה וערר ואין מקום שבית המשפט ידון בהן. לכך השיבו בני הזוג כי במקרה זה לא ניתן לברר את טענותיהם במסלול מנהלי.
דיון והכרעה
בכל הנוגע להליכי השגה וערר על שומת ארנונה, ההוראות בנוגע לשטחי יו"ש והחוק הכללי הינם כמעט זהים ועל כן ביהמ"ש קבע כי ההתייחסות תהיה זהה לעניין זה. ביהמ"ש מציין כי ישנה הבחנה בחוק בין טענות בדבר מיקום הנכס וגודלו- אשר ניתן להעלות רק בדרך של השגה, לעומת טענת "איני מחזיק בנכס" אותה ניתן להעלות בדיעבד גם בביהמ"ש, בכפוף לקבלת רשותו.
ביהמ"ש קבע כי במסגרת שיקול הדעת האם לאפשר את העלאת הטענה במסגרתו, יש להביא בחשבון את מידת מודעותו של האזרח להליך ההשגה, אשר תיגזר במידה רבה מכך שהרשות כללה או לא כללה פירוט בדבר זכות ההשגה ומועדה בדרישת תשלום הארנונה. ביהמ"ש ציין כי בהתאם לפסיקה, שיקול דעתו של ביהמ"ש בנוגע לאפשרות העלאת הטענות במסגרתו, ולא במסלול המנהלי, הוא צר היות וגופי הערר המנהליים נגישים יותר, ההליכים מהירים יותר ומומחיותם היא בתחומים הללו.
ביהמ"ש קבע כי על אף שיש חשש שהימנעות ממתן רשות להעלות את הטענות בביהמ"ש כאשר חלף המועד להגשת ההשגה, תגרום לחסימת דרכו של המבקש לתקוף את חיוב הארנונה, אין להתחשב בחשש זה. ביהמ"ש מטעים קביעה זו בכך שיש לנישום אפשרות להגיש השגה בתוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום ולכן במידה וחלף המועד, מתן אפשרות להעלות את הטענה בביהמ"ש היא בחסד ולא בדין. מנגד, במידה ולא ניתנה הודעת תשלום, או שניתנה הודעת תשלום ללא פירוט זכות ההשגה ומועדה, מניין המועד להגשת השגה לא החל ולכן אין מניעה שנישום יעלה את טענותיו באמצעות השגה.
במקרה זה סבר ביהמ"ש כי מדובר בטענה בדבר גודל הנכס אותה יש להעלות רק במסגרת השגה, ובכל מקרה אין מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה דיון בביהמ"ש, שלא לאחר מיצוי ההליכים המנהליים של השגה וערר.
סיכום
ביהמ"ש קבע כי מקומן של טענות בני בזוג צדוק בנוגע לחיובי הארנונה המופרזים הוא בהליכי השגה ולכן דין התביעה להימחק, היות ואין חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת המצדיקה את העלאת הטענות בביהמ"ש. ביהמ"ש חייב את בני הזוג צדוק בהוצאות המועצה בסך 2,000 ₪.
ניתן ביום: כ"ב בטבת תשע"ה, 14 בינואר 2015, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: