מתי מתיישנים חובות ארנונה על משק חקלאי?

עתירה שעניינה החובות הרובצים על משק במושב פורת, המוחזק על ידי העותרים המצוי בשטח שיפוטה של המשיבה 1 – מועצה אזורית לב השרון (להלן: "המועצה"). לטענת העותרים, המועצה מנועה מלגבות את החובות מחמת שיהוי והתיישנות ובכל מקרה, יש לפצל את החובות בין המשיבים בהתאם להחזקה בפועל, לרבות באופן רטרואקטיבי.

רקע

העותרים, שבניהם נמנים הזוג בוארון, אשר היו בעלי הזכויות בכל משק 6 (להלן: "המשק"). הזוג בוארון ולאחר פטירתם, יורשיהם, צברו חובות בגין המשק וכתוצאה מכך, המועצה ערכה ניסיונות רבים לגביית החוב, אשר הובילו בין היתר לביצוע עיקולי מטלטלין, הענקת הנחות ואף פתיחת תיק בהוצאה לפועל, בשנת 2015. אם כך, טענת העותרים הינה שהמועצה מנועה מלגבות את החובות מחמת שיהוי או התיישנות.

דיון והכרעה

בית המשפט התרשם מהחומר הראייתי ממנו עולה כי העותרים ידעו על קיומו של החוב ועדיות לכך מהשנים 2017, 2019 ו-2020 צורפו. אם כן, העתירה הוגשה בשיהוי רב שאינו עומד בקבוע בתקנה 3 לתקנות בתי משפט מנהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000.

גם לגופו של עניין, ניכר כי המועצה פעלה באופן ניכר על מנת לגבות את החובות הרובצים על המשק. יתר על כן, נראה כי המועצה נהגה באופן מידתי ומתחשב כלפי המשיבים ונמנעה משימוש באמצעים דרסטיים עד אשר לא יכלה עוד. לפיכך, לא עומדת לעותרים טענת שיהוי.

בהתייחס לטענת ההתיישנות, העותרים לא התמודדו בכתבי טענותיהם עם העבודה שהמועצה פעלה לגביית החובות ועם העובדה שעל המשק חל הן שיעבוד סטטוטורי והן שיעבוד רשום. ראוי לציין כי ממילא חל בעניין זה סעיף 20 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 הקובע כי התיישנות אינה חלה על חוב שקיים עבורו ערבון, משכנתא, משכון או שעבוד ועל כן, ההתיישנות ממילא לא חלה על המקרה דנן.

באשר לטענת פיצול החובות באופן רטרואקטיבי, מאחר והמחזיקים בנכס הודיעו על פיצול הנכס רק בשנת 2016 ומאחר ולפי סעיף 326 לפקודת העיריות, זוהי חובתו של המחזיק בנכס למסור הודעה לאחזקתו, אין לעותרים אלא להלין על עצמם.

סיכום

העתירה נדחית.

נוכח התמשכות הליכי הגבייה מול העותרים, יוטלו הוצאות בסך של 20,000 ₪.