נגד קמרי דוד הוגש כתב תביעה בגין חובות ארנונה על ידי המועצה האזורית מבואות חרמון. פסק הדין הוגש לביצוע להוצל"פ. ניתנה לקמרי אפשרות פשרה. ושוב הוגשה תביעה. האם באמת חייב קמרי כספים למועצה, או אולי הוא שילם בעודף?

העובדות בקצרה:

במהלך שנת 1994 הגישה מועצה אזורית מבואות חרמון (להלן: "מבואות חרמון"), תביעה כנגד קמרי דוד (להלן: "קמרי") בבית משפט השלום בקרית שמונה בגין חובות ארנונה עד לסוף שנת 1993. בתיק ניתן כנגד קמרי פסק דין במעמד צד אחד, שהוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בקרית שמונה.

ביום 28.9.98 פנתה מבואות חרמון לתושבים בתחום שיפוטה בהצעה להסדר חובות ארנונה. וזו לשון המכתב שנשלח קמרי בנושא "הסדר חובות למועצה":  "אנו פונים בקשר להסדרת חובות למועצה. ביום 25/5/98 החליטה מליאת המועצה כי כל יתרת חוב שנוצר עד ליום 31/12/93 ולא הוסדר באופן כלשהו תהיה ראויה למחיקה אם יתמלאו מספר תנאים: א. ביתרת החוב לא יכללו שכר טרחת עורכי דין ואגרות משפטיות. ב. החייב הסדיר את כל חובותיו למועצה שנוצרו מ- 1/1/94 ואילך. ג. החייב חתם על הוראת קבע לתשלום חיובים עתידיים...יתרת חוב להסדר של קמרי (חוב כולל פחות חוב למחיקה) – 17,842 ₪."

ביום 19.4.99 שלח גזבר מבואות חרמון מכתב "חובו של מר קמרי בגין ארנונה עומד היום על 45,265 ₪.

למעט תשלום של 243 ₪ ביום 4/2/91, לא שילם מר קמרי בעשר השנים האחרונות את חובותיו למועצה. בהתאם להסדר שהוצע לשאר תושבי המועצה, מוכנה המועצה למחוק את החוב שהצטבר עד 31/12/93 בערכו הנוכחי וזאת בשני תנאים: א. הסדרת החובות שנצברו מ- 1/1/94. ב. חתימה על הוראת קבע לתשלום החיובים השוטפים. יתרת החוב   סה"כ 14,733 ₪....בנוסף לכך רשום חוב שערכו כיום 4,953 ₪ בגין שכ"ט לעו"ד שניהל את התביעה המשפטית".

ביום 21.6.99 שילם קמרי למבואות חרמון סך של 12,458 ₪.

קמרי שילם חובות ארנונה כדלקמן: לפי דו"ח מצב חשבון לשנת הכספים שולמו ביום 15.11.00 סך של 487.90 ₪. לפי דו"ח מצב חשבון לשנת הכספים 2002  שולמו ביום 3.2.02 סך של 2,495.10 ₪.

ביום 14.11.01 הוגשה התובענה, בסדר דין מקוצר, ע"ס של 58,987 ₪ בגין חובותיו של קמרי לתובעת לתקופה שעד ליום 7.11.01.

 בשנת 2001 הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר על ידי מבואות חרמון ע"ס של 58,987 ₪, לתשלום חובו של קמרי בגין ארנונה, מים, אגרות והיטלים נוספים, לתקופה שעד יום 7.11.01 כנגד קמרי ניתן פסק דין במעמד צד אחד ביום 9.1.02 בשל אי הגשת רשות להתגונן מטעמו. ביום 15.7.08 הגיש קמרי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין וכן בקשה לביטול פסק הדין, לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדו ולמתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן. פסק הדין בוטל בהחלטתו של כב' הרשם נדים מורני רק ביום 4.5.10 לאחר שהאריך לקמרי את המועד להגשת בקשה לביטולו.

במסגרת הליכי עיקול שננקטו על ידי מבואות חרמון למימוש פסק הדין שבוטל, שולם סך של 20,000 ₪, וקמרי אף הפקיד סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, על פי החלטת כב' הרשם מורני מיום 16.10.08, לשם עיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדו, כאשר נקבע על ידי הרשם כי הסך של 10,000 ₪ יוותר מופקד בתיק עד להחלטה אחרת.

בשולי החלטתו, חייב הרשם מורני את קמרי לשלם למבואות חרמון הוצאות משפט, ללא קשר עם תוצאות ההליך, בסך של 7,000 ₪, אשר נקבע על ידי הרשם כי יקוזז מהסך של 20,000 ₪ שקמרי שילם למבואות חרמון במסגרת הליכי העיקול, ונקבע כי יתרת הסכום הנ"ל לא תוחזר על ידי מבואות חרמון לקמרי, באותו שלב, עד למתן פסק הדין, ובהתאם לתוכנו.

ביום 8.7.10. ביקשו הצדדים ארכה לניהול מו"מ מחוץ לכותלי בית המשפט, ארכה שניתנה להם עד ליום 1.9.10. משלא צלח המו"מ, נקבע התיק להגשת תצהירים ולישיבת הוכחות. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 13.4.11, הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה. לאחר הגשת סיכומים קצרים בכתב.

לפי דו"חות מצב חשבון נצברים נכון ליום 7.10.10 עמד חובו של קמרי ע"ס של 114,245.90 ₪. במסגרת הליכי הוצאה לפועל  נגבו מקמרי סך של 20,000 ₪ בשני מועדים שונים בשנת 2008.

מבואות חרמון גבתה מקמרי על דרך עיקול כספי מכסת הביצים/סובסידיה המשתלמים עבור קמרי  ממועצת הלול, בין התאריכים 24.08.2008 ו – 04.10.10 סך של 77,746 ₪

בישיבה מיום 8.7.10, בהסכמת הצדדים, ניתן צו האוסר על מבואות חרמון לבצע הליכי גביה מנהליים בקשר לחוב נשוא התובענה עד למתן פסק דין סופי בתיק זה.

עיקר טענות מבואות חרמון: ביום 28.9.98 הוצע לקמרי ולתושבי המועצה הסדר לסילוק חובות. הנתבע נדרש לשלם לתובעת סך של 17,842 ₪, וכן לחתום על הוראת קבע לשם הבטחת ביצוע תשלומים עתידיים, כאשר מדובר בתנאים מצטברים.אילו היה קמרי עומד בדרישות אלו, הייתה נמחקת יתרת החוב מספריו. ואולם, משלא עמד בתנאי ההצעה, לא שילם את הסכומים שנדרשו, ולא הבטיח את ביצוע התשלומים העתידיים באמצעות הוראת קבע, לא נמחקה יתרת החוב מספריו.

היאחזותו של הנתבע בתיבה "גמר חשבון" המופיעה על הקבלה מיום 21.6.09, אין בה להועיל לקמרי, לאור עדותו של גזבר המועצה, כי מדובר בתיבה טכנית המהווה חלק מתבנית הממשק של מערכות המחשוב של החברה לאוטומציה המפעילה את מערכות המחשוב, וכי אין בכך להעיד דבר, ולאור אי עמידתו של הנתבע בתנאי ההסדר אשר הוצע לא כפרס בגין אי תשלום ארנונה לאורך תקופה, אלא בכדי להשיב "חמקני ארנונה" למעגל התשלומים הסדיר.

הדרך להשיג על קביעת ארנונה היא הגשת השגה למנהל הארנונה, ולאחר מכן הגשת ערר לוועדת הערר, ובסופו של דבר - הגשת ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, ומשלא פעל קמרי בדרך זו, טענותיו בדבר קיזוז חלקי של סכומים ששולמו, הגדרות חלקי הנכס לצורך קביעת ארנונה וטענות לפטור חלקי, אינן יכולות וצריכות להישמע בהליך שבפניי.

כל התשלומים ששולמו על ידי הנתבע במהלך השנים, זוכו בספרי התובעת מיד לאחר שנמסרו לידיה.

עיקר טענות קמרי בתמצית:

החוב נשוא התביעה סולק במסגרת הסדר חוב עם מבואות חרמון אשר בוצע לאחר פניית המועצה לכל התושבים בתחום שיפוטה להסדיר חובות ארנונה. המועצה חישבה את הארנונה לפי שטח דירה של 100 מ"ר, ובתקופה מסוימת לפי שטח של 130 מ"ר בעוד שמדידה פיזית של הנכס שבוצעה על ידי המועצה, מעידה על כך ששטח דירת הנתבע הינו 80 מ"ר בלבד.

לא ניתן על ידי המועצה כל הסבר לחוב בגין "יתרות משפט עד לשנת 93 בסך כולל של 26,597 ₪"; מה גם שיתרת חוב זו התיישנה במועד הגשת התביעה.

המועצה הגישה בעבר כנגד קמרי תביעה, כאמור, בגין חובות ארנונה שהצטברו עד סוף שנת 2003. כנגד קמרי ניתן פסק דין במעמד צד אחד, ונפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. קמרי הגיש בקשה לביטול פסק הדין והתיק נסגר. לפי הודעתו של ב"כ התובעת דאז, וויתר זה על שכר טרחתו, ולכן אין בסיס לדרישת המועצה לשכר טרחת עו"ד בגין התביעה לעיל בסך של 4,953 ₪.

על הקבלה מיום 21.6.99 בעבור תשלום חוב בסך של 12,458 ₪, נרשמה התיבה "גמר חשבון", וקמרי שילם את חובות הארנונה לשנים 2002-2000 באמצעות חשבון הבנק שלו. יתרה מזו, המועצה לא נקטה בהליכים כלשהם נגד קמרי במשך שנים רבות. כל אלו מעידים על כך שבמועד הגשת התביעה לא היה קמרי חייב למועצה דבר.

לאור האמור, יש לדחות את התביעה ולחייב המועצה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כחוק. כמו כן, על המועצה להשיב לקמרי את הסך של 77,746 ₪ (קרן) שנגבו על ידה שלא כדין במסגרת עיקול כספי מכסת הביצים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

 הכרעה: התביעה נדחית וזאת הואיל והסכומים שכן מגיעים למועצה בגין התקופה שעד למועד הגשת התביעה (14.11.01), סולקו בעודף, הן באמצעות הסך ששולם ביום 3.2.02 (היינו: לאחר הגשת התביעה), והן באמצעות העיקולים בהם נקטה המועצה במסגרת הליך זה, לאחר הגשת התביעה.

התובעת תאפס בספריה כל חוב של הנתבע המוקדם ליום הגשת התביעה. סך של 10,000 ₪ שהופקד על ידי קמרי בקופת בית המשפט, יושב לו. 

מתוך הסך של 13,000 ₪ ששולם על ידי קמרי במסגרת הליכי העיקול שננקטו במסגרת הליך זה (כזכור, נגבו 20,000 ₪, אך 7,000 ₪ קוזזו לטובת ההוצאות שנפסקו לחובת הנתבע במסגרת הבקשה לביטול העיקול), ייחשב סך של 10,000 ₪ כמסלק את יתרת החוב נשוא התביעה, וסך של 3,000 ₪  יוחזר לקמרי על ידי המועצה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.08 ועד היום.

כל צד יישא בהוצאותיו.

מובהר למען הסר ספק כי פסק דין זה עוסק רק בחובות נשוא התביעה, קרי: בחובות שהצטברו עד מועד הגשת התביעה, 14.11.2001 ואין הוא עוסק בחובות שהצטברו מאוחר יותר.

לאור פסק דין זה, על הצדדים, ועל המועצה בפרט, לערוך התחשבנות מחודשת המתחשבת בתוצאות פסק דין זה, ביחס לתקופה המאוחרת ליום הגשת התביעה. הסכומים שעל התובעת להשיב לנתבע על פי סעיף קטן ד. לעיל, ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו  הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום במלא בפועל. 

ניתן היום, י"ח סיון תשע"א, 20 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר הבית של מועצה אזורית מבואות חרמון