נדחתה בקשה ל אישור תובענה ייצוגית כנגד תאגיד מים וביוב סובב שפרעם
אברהים עבדלטיף חג'אזי, תושב היישוב טמרה, הגיש בפברואר 2011 בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, כנגד תאגיד מים וביוב סובב שפרעם, הכולל עשרה יישובים ובהם גם טמרה.
עילת התביעה הייתה חשבונית לתשלום שקיבל אברהים מהתאגיד במהלך חודש ינואר 2010, לתקופת חשבון מה-30/09/09 ועד ה-13/12/09. אברהים טען שהתאגיד ביצע מדידות מים ברווחי זמן העולים על 60 יום, שזוהי התקופה המקסימלית שהחוק מתיר, וכתוצאה מכך שליחת הודעת התשלום הייתה מנוגדת ל"כללי המים", ל"תקנות מדידת המים", וכן לחוק ההתייעלות הכלכלית.
כך, מכיוון שתקופת המדידה הוארכה, נוצר מצב שאברהים חוייב בתעריף מקסימאלי עבור כל מטר מעוקב. כמו כן, הוא חויב בתשלום היטל צריכה עודפת (היטל בצורת), גם על 13 הימים הנוספים, על אף שהיטל זה הוקפא במהלך החודשים ינואר - אפריל 2010, והימים אחרונים של החשבון היו צריכים להיות פטורים מהיטל בצורת. מטרת תביעתו היא דרישה להחזר הפרש התשלומים שנגבו על ידי התאגיד בשני עניינים אלו.
לטענת אברהים, ההפרש בין הסכום שהיה אמור לשלם לבין הסכום שנדרש לשלם בפועל עמד על כ-500 שקלים, ומכיוון שתביעתו כללה את כלל לקוחות התאגיד משנת 2009, הוגשה התביעה על סך כ-4 מליון וחצי שקלים.
לבסוף טען אברהים, כי לעניין התנהלות התאגיד הוקם וועד מקומי לעניין תאגיד המים, והופץ כרוז לכל התושבים שנמנים כצרכנים של התאגיד, והכרוז אף נשלח לתאגיד, שבחר להתעלם מתלונות התושבים, וטען כי הוא פועל לפי החוק והכללים.
בחודש מאי 2011, הגיש התאגיד הודעת חדילה לפי חוק תובענות ייצוגיות, והודיע שהוא יחדל מחיוב צרכנים כנטען. לאור זאת, ובהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, טען התאגיד, כי אין לאשר את התובעה כייצוגית הואיל והוא מודיע על חדילה. כמו כן נטען, כי בכל המקרים בהם חלה חריגה במועדי קריאת המים, בוצעה התאמה חשבונאית על דרך של חישוב מכסת המים על פי התעריף הנמוך וללא היטל בצורת, ועל כן אף לקוח של התאגיד לא נפגע בפועל מהאיחור בקריאת המים. בנוסף טען התאגיד, כי לא הייתה פנייה קודמת אליו בטרם הגשת התביעה, כמתחייב, ועל כן התביעה הוגשה בחוסר תום לב.
בשאלת הגמול ושכר הטרחה, טען התאגיד כי לאור נסיבות ייחודיות, ביניהן גם העובדה שהתאגיד החל לפעול באוגוסט 2009 במשקי מים וביוב שקיבל במצב גרוע מן הרשויות שבתחומן הוא פועל, אין מקום לפסוק תשלומים בגין סעיפים אלו.
לבסוף נטען, כי התאגיד מעניק שירות חיוני, והנזק הצפוי מעצם חשיפתו לתובענה מסוג זה עולה על התועלת שעשויה להיות מופקת ממנו, ועל כן אין לקבל התובענה.
לגבי טענת התאגיד בעניין הפסקת היטל הבצורת במהלך חודש ינואר 2010, אברהים מודה שאכן הופסקה הגבייה, אך לטענתו היא הופסקה לנוכח החלטת הממשלה כתוצאה מתיקון החוק, ולא בגין הגשת התובענה או בעטייה, ועל כן אין להחיל את הוראות חוק תובענות ייצוגיות, ואין לחסום את דרכו של התובע הייצוגי.
בשאלת הגמול ושכר הטרחה, טען אברהים, שתביעתו נכנסת בקטגוריות המהוות שיקול לגבי תשלומים אלו, והן: טירחה שטרח התובע והסיכון שנטל על עצמו, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית, ומידת החשיבות הציבורית שלה.
דיון והכרעה
בראשית דבריו הבהיר בית המשפט, כי התאגיד רשאי היה להגיש הודעת חדילה גם אם הפסקת הגבייה נבעה מחמת הוראות החוק ולא עקב הגשת הליך התובענה הייצוגית.
בשאלת תום הלב, קבע בית המשפט, כי אמנם פנייה מוקדמת בכתב של התובע המייצג לנתבע הפוטנציאלי, אינה בגדר תנאי מפורש שהציב המחוקק להגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, אך דרישה זו נובעת מחובתם ההדדית של הצדדים להבטחת התנהלות ראויה, והיא מעוגנת בחובת התובע לפעול בתום לב, ולמנוע ניצול הליך משפטי לרעה. על אף כל זאת, בית המשפט סבר כי במקרה דנן, לא הייתה עשויה להיות תועלת ממשית בפנייה מוקדמת, שכן חסר הבסיס של יחסי אמון בין הצדדים, ועל כן היעדר פנייה מוקדמת לא תיזקף לחובת התובע כחוסר תום לב.
במרבית הטענות הנותרות, צידד בית המשפט בעמדת התאגיד וקיבל את טענותיו. כך למשל, התחשב בית המשפט בעובדה שהתאגיד הפסיק את חיוב היטל הבצורת החל מינואר 2010, כמו גם בעובדה שהתאגיד החל את פעילותו רק בספטמבר 2009, ולא הספיק לבצע את כלל ההתאמות כנדרש. בנוסף, השתכנע בית המשפט, כי התאגיד השקיע מאמצים במטרה להתמודד עם הבעיות ולפותרן.
מנגד, בית המשפט קבע, כי לא ניתן לשלול את העובדה שהגשת התביעה הייתה כרוכה בטרחה, ואין להמעיט בתועלת ובחשיבות הציבורית של תביעה מין זו.
סיכום:
לאור כל זאת, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, אך קבע כי אברהים יקבל גמול בסך 4000 שקלים, ואישר תשלום שכר טרחה בסכום של 40,000 שקלים.
ניתן ב-כ"ה סיון תשע"א, 27 יוני 2011, בהעדר הצדדים.
