נדחתה עתירת הועדים המקומיים של היישובים בית עוזיאל, בית חשמונאי וכרמי יוסף, כנגד הקמת מאגר מי קולחין בקיבוץ גזר, בטענה, כי המאגר יגרום למטרדי רעש, ריח ויתושים
הרקע
כחלק מהמאמצים לחסוך במים, הוחלט על שימוש מוגבר במי קולחין להשקיה, כאשר לשם כך נדרשים בין השאר, גם מאגרים אליהם יועברו מי הקולחין. אחד המאגרים שבנייתו אושרה נמצא בקיבוץ גזר.
הועדים המקומיים של מספר יישובים הסמוכים לתחומו של קיבוץ גזר, ובכלל זאת, ועד מקומי בית עוזיאל, ועד מקומי בית חשמונאי וועד מקומי כרמי יוסף, מתנגדים להקמת המאגר בסמוך ליישוביהם, בטענה, כי הקמת המאגר תפגעה בנוף ובתיירות, תביא למפגעי רעש, ריח ויתושים, ותהווה סכנה עקב שימוש בחומרים מסוכנים ועוד. אין הם חולקים על החשיבות שבהקמת מאגרים אלא שהם אינם מסכימים שזה יתקיים בסמוך אליהם (טענת לימב"י).
חששות אלו נידונו בוועדות השונות ונדחו אחת לאחת, כאשר מנגד, הדגישו החקלאים, וטענה זו אושררה בדיוני הועדות השונות, את חשיבותה של התוכנית לכלל תושבי המועצה, עימם נמנים גם תושבי היישובים המתנגדים, שכן לולא תאושר התוכנית, יש חשש למחסור במים להשקיית שטחי החקלאות.
וכך, לאחר שכשלו ניסיונותיהם למנוע את אישורה של התוכנית להקמת המאגר שיזמה חברת מקורות והתוכנית אף אושרה במוסדות התכנון והבנייה, עתרו הועדים לבית המשפט על מנת לקבל מתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, או לחילופין, לבטל את החלטת הועדה המחוזית לאישור התוכנית. לחילופי חילופין מבקשים הועדים להוסיף מספר תנאים לתוכנית שאושרה: ראשית, להגדיר את איכות המים שיאגרמו במאגר. שנית, קביעת שלביות בביצוע, הקשורה לאיכות מי הקולחין. ושלישית, לקבוע חובה להתקין מערכת ניטור ובקרה אחר איכות מי הקולחין.
בעתירה טענו הועדים, כי המאגר עתיד לקום בסמיכות חריגה לבתי תושבים ולגן לאומי שלא כדין, וכן שההחלטה נתקבלה מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, תוך פגיעה חמורה בזכות הטיעון, ויש בהחלטה חוסר סבירות קצינות.
על כך השיבו הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, חברת מקורות וקיבוץ גזר, כי מדובר בתוכנית נדרשת לאור בעיית המים בישראל, שאושרה לאחר הליך תכנוני קפדני וראוי בו שולבו כל הגורמים הנדרשים.
דיון והכרעה
הביקורת השיפוטית על פעולות הרשות המנהלית בוחנת את השאלה, האם ההחלטה נקייה מפגמים מוגדרים כמו העדר סמכות, הפלייה פסולה, שיקולים זרים וחריגה ממתחם הסבירות. בהיעדר עילה מעילות אלו, בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו.
בית המשפט הקדים והבהיר, כי כאשר הטענה המרכזית כנגד החלטת הרשות מתמקדת בטענת לימב"י, כלומר, אין מדובר בהתנגדות עקרונית, אלא בהתנגדות הנובעת מכך שהדבר סמוך אליהם, יש להשתמש בעילת הסבירות באופן מצומצם, אם אכן הרשות שקלה מגוון של חלופות לצורך הקמת מתקן המשפיע על הסביבה.
לאחר ההבהרה המקדימה, עבר בית המשפט לבחון את טיעוני הועדים לגופן, ודחה אותן אחת לאחת. הוא בדק ומצא, כי סוגיית נחיצות המאגר נבחנה והוכרה על ידי מוסדות התכנון השונים, למין השלבים המוקדמים בהוצאת התוכנית אל הפועל, לאור זאת, קבע בית המשפט, כי החלטת הועדה המחוזית לאישור התוכנית להקמת המאגר בשטחו של קיבוץ גזר נתקבלה לאחר מסלול תכנוני ארוך ומורכב, ולאחר שנבחנו כל השיקולים וההתנגדויות הרלוונטיות, לרבות טענות הועדים בעתירה זו, תוך היזקקות לחוות דעת מקצועיות והתייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
עם זאת, מצא בית המשפט, כי מן הראוי להוסיף לתוכנית מספר הוראות, בעיקר לאור הסכמתם של המשיבים בעתירה שלפנינו. כך, נקבע, כי יש להוסיף הוראה לפיה איכות הקולחין שיוזרמו למאגר יהיו בהתאם לערכי ועדת ענבר, שבינתיים קיבלו תוקף חוקי ואומצו בתקנות הקולחין, וכן הוראות בעניין החובה להתקין מערכת ניטור ובקרה במאגר.
סיכום
בית המשפט דחה את טענותיה העיקריות של העתירה כנגד הקמת מאגר מי קולחין בשטחו של קיבוץ גזר, אך מצא לנכון להורות על הוספת מספר הוראות לתוכנית שאושרה, בעיקר לאור הסכמת המשיבים.
הועדים ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט טרחה בסכום כולל של 30,000 שקלים חדשים.
ניתן והודע ב- כ"ד אב תשע"א, 24 באוגוסט 2011.
