נזקי ריסוס קיבוץ ניר עוז
להגנתן, טענו פזכים ואגן כימיקלים, כי הנזק נגרם עקב אי הקפדתו של
עיקר המחלוקת נסב סביב טענת קיבוץ ניר עוז כי בהוראות התווית שהודבקה על קנקני קוטל העשבים, ואשר על פי הוראותיו ריסס קיבוץ ניר עוז את התכשיר על הגידולים, לא הייתה התייחסות לסוג המרסס ולאיסור השימוש במפוח, ולכן, ריסוס התכשיר באמצעות מפוח, אינו פוטר את פזכים ואגן כימיקלים מאחריותן לנזק. קיבוץ ניר עוז טוען עוד, כי פזכים ואגן כימיקלים לא סיפקו הוראות שימוש מתאימות ומלאות גם לעניין כמות ההמטרה הנדרשת לאחר הריסוס והרגישות של יבולים שונים.
מנגד טוענות פזכים ואגן כימיקלים, כי בהוראות התווית שהודבקה על קנקני קוטל העשבים מצוין במפורש, כי אין לעשות שימוש במרסס מסוג מפוח, וכי
כב' השופטת ברון ציפורה מבית המשפט המחוזי דחתה את תביעתו של
התווית שהוצמדה לקנקנן התכשיר:
בפני בית המשפט הוצגו שתי תווית רלוונטיות, האחת, אינה כוללת א
לאחר שנסתיימה הבאת הראיות, שוכנע בית המשפט כי התווית שהוצמדה לקנקנן תכשיר הריסוס, היא התווית אשר אוסרת להשתמש במרסס מסוג מפוח, וכי התווית אשר הוצגה על ידי קיבוץ ניר עוז, היא ככל הנראה מסמך מתוך הקטלוג של פזכים.
לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט, כי השימוש במרסס מסוג מפוח, אשר בו השתמש קיבוץ ניר עוז, הינו גורם הנזק המרכזי לגידולים.
גורם הנזק:
לאחר שעיין בית המשפט את בחוות דעתו של ד"ר קליפלד על קוטלי עשבים והשימוש בהם, מומחה במחלקת לחקר עשבים במנהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות, לרבות בועדת הרישוי לקוטלי עשבים חדשים, ואף שמע את עדותו, קבע בית המשפט, כי הגורם העיקרי לנזק הינו השימוש במפוח ו/או שימוש
אחריותן של פזכים ואגן כימיקלים:
לעוולת הרשלנות, עפ"י פקודת הנזיקין, שלושה יסודות מצטברים הדורשים הוכחה ואלו הם: חובת זהירות כלפי הניזוק, הפרת החובה וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק (ראה ע"ע 145/80, ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש).
בית במשפט קבע כי קיבוץ ניר עוז פעל ברשלנות רבתי כאשר לא הקפיד על הוראות השימוש המפורטות בתווית התכשיר באופן מדויק ומלא. על קיבוץ ניר עוז היה לצפות, כי כאשר מצוין מינון מומלץ על ידי היצרן, אזי כל חריגה משמעותית ממינון זה יכולה לגרום לנזק אף אם לא קיימת א
פזכים ואגן כימיקלים, אינן חייבות לצפות מצב בו אדם ישתמש בחומר הדברה במינונים מרוכזים מדי ובמרסס אשר אסור בשימוש ולפיכך, די היה במתן ההמלצה להמטרה, כפי שניתנה.
בנוסף, קבע בית המשפט כי התווית כמוה כהסכם בין הצדדים וכאשר חרג קיבוץ ניר עוז מהסכם זה באופן כה בוטה וחריג, כאשר היה ער לאמור בו והחליט במודע להתעלם מההוראות הכתובות והברורות, אין הוא יכול לבוא בטענות כלשהן כנגד פזכים ואגן כימיקלים.
לגבי יסוד הקשר הסיבתי בעוולת הרשלנות, בית המשפט קבע כי השימוש שעשה קיבוץ ניר עוז במרסס מסוג מפוח והריסוס במינונים מרוכזים מדי מנתקים כל קשר סיבתי אפשרי בין השימוש שעשה קיבוץ ניר עוז בתכשיר לבין הנזק שנגרם לו.
כשאלה הם פני הדברים, הכריע בית המשפט כי אין מנוס מדחיית תביעתו של
קיבוץ ניר עוז ישלם לפזכים ואגן כימיקלים ביחד את הוצאות המשפט, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ לכל אחת, בצירוף מע"מ כדין.
ניתן ביום 27.7.08.