סגנית רשם האגודות אישרה למפרק כפר שיתופי הר עמשא להתקשר עם קיבוץ עין השלושה
בעניין: בקשת המפרק לאישור התקשרות עם עין השלושה
כפר שיתופי הר עמשא (בפירוק)
מרח' ליאונרדו דה וינצ'י 21, תל אביב
טל. 03-6911082 פקס. 1533-6911082
דגן דרור
ע"י ב"כ עוה"ד אריק נצר ו/או סיון יוספי
מרח' צה"ל 3, ת.ד. 717 אשקלון
טל: 08-6727726; פקס: 08-6757497
(להלן: "עין השלושה")
1. במהלך עשר השנים האחרונות עובדו הקרקעות החקלאיות של האגודה ביחד עם הקיבוצים אורים וכיסופים באמצעות אגודה משותפות – "גד"ש אור"ה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ" (להלן: "גד"ש אורה").
לטענת המפרק חלקה של האגודה בגד"ש אורה צריך להיות גדול יותר בהתחשב ביחס שבין האמצעים (קרקע ומים), שהעמידה האגודה לגד"ש אורה לבין אלה שהועמדו ע"י שאר חברי האגודה. לבחינת טענה זו מונה בהסכמת החברים בודק מקצועי שקבע, כי חלקה של האגודה בגד"ש אורה צריך לגדול ב-60%.
2. על אף האמור, לא הסכימו חברי האגודה האחרים, לפחות חלקם, להגדלת חלקה של האגודה בגד"ש אורה ולפיכך הגיש המפרק ביום 28/5/13 בקשה לממש את זכותו לסיים את חברותו בגד"ש אורה ולהתקשר עם גורם חלופי.
בקשה זו אושרה על ידי, באלה המילים, בהחלטתי מיום 30/5/13:
"מבקשת המפרק עולה, כי לאגודה שבפירוק הצעות חלופיות לשימוש בשטחיה החקלאיים, שתגדלנה את הכנסותיה.
אשר על כן, ובהסתמך על כך שלאגודה שבפירוק עומדת הזכות לסיים את ההתקשרות החוזית לשותפותה בגד"ש אורה, כפי שעולה גם כן מבקשת המפרק, הנני מאשרת בזאת למפרק לפעול ליציאה מגד"ש אורה ולנהל מו"מ להתקשרות חלופית, המתיישבת עם הדינים החלים לעניין שימוש בקרקע חקלאית, אותה יהיה על המפרק להגיש לאישור טרם חתימה".
3. ביום 17/7/13 הגיש המפרק בקשה לאשר התקשרות עם עין השלושה להקמת שותפות, לה יעמידו הצדדים שטחים חקלאים ומכסות מים לשימוש חקלאי משותף (להלן: "בקשת ההתקשרות" ו"הסכם ההתקשרות" בהתאמה).
4. ביום 21/7/13 הגישו המשיבים בקשה לצרפם כצד לבקשת ההתקשרות.
הבקשה אושרה בהחלטתי מיום 30/7/13.
5. ביום 1/8/13 התקבלה התנגדות המשיבים להתקשרות עם עין השלושה, הכוללת גם בקשה להורות על התקשרות חלופית עם המשיבים (להלן: "ההתנגדות").
6. תשובת המפרק להתנגדות התקבלה ביום 5/8/13.
7. לאחר שנשא ונתן עם גורמים שונים מצא המפרק, כי מתווה ההתקשרות הנכון והמועיל ביותר להפעלת אמצעי היצור של האגודה, שיקנה לה, לנושיה וליתר הצדדים הנוגעים בדבר את מירב התועלות, הינו הסכם שותפות עם ישוב אחר, ולפיכך הוא מבקש לאשר את ההתקשרות עם עין השלושה.
ואלה הן התועלות הנובעות לאגודה מההתקשרות המבוקשת, אותן מונה המפרק בבקשת ההתקשרות:
א. השתתפות אמיתית של האגודה בניהול אמצעי היצור שלה ויכולת השפעה גדולה יותר ביחס לזו שהיתה בגד"ש אורה;
ב. פיקוח על השימוש בקרקע;
ג. יתרון לגודל (איגום משאבי השותפים) וחסכון בהוצאות;
ד. פיזור סיכונים;
ה. אפשרות להשתמש בכלים וכ"א מקצועי ומנוסה של שותף בעל אינטרסים דומים;
ו. אפשרות להעסיק חברי אגודה על בסיס זמינות והתאמה מקצועית;
ז. הכנסה שנתית תזרימית בגובה 1.5 מיליון ₪ בתקופת ההסכם ופוטנציאל להגדלת ההכנסה בהתאם להצלחת השותפות;
ח. ניתן לכאורה לאשר את ההתקשרות אצל הגורמים המוסמכים במשרד החקלאות.
8. לטענת המפרק הוא נשא ונתן עם מספר ישובים ושותפויות, שמנהלות גידולי שדה של כמה ישובים והגיע למסקנה, כי הצעת עין השלושה הינה המועילה ביותר לאגודה. במכלול השיקולים נלקחו בחשבון גם הקרבה הפיזית בין שטחי שני הישובים, העובדה ששניהם חברים במשקי הנגב - אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ, ובכך יש לסייע לחיזוק זכויות האגודה בארגון זה, וכן האפשרות לצרף ישוב נוסף בעל אמצעי יצור לשותפות, העשויה למקסם את פעילותה ולהגדיל את התועלות הנובעות ממנה לאגודה.
9. מוסיף וטוען המפרק, כי ערך בדיקה עם גורמים שונים (ברית פיקוח, משקי הנגב ואחרים) ממנה עולה, כי עין השלושה הינו קיבוץ ותיק ומנוסה שענף גידולי השדה שלו מופעל באופן עצמאי בהצלחה יחסית מזה שנים רבות.
10. נוכח התועלות שפורטו ובראיה לטווח ארוך סבור המפרק, כי אישור ההתקשרות עם עין השלושה תקנה לאגודה יתרונות גדולים ואף תאפשר לה להתחיל להשקיע בציוד ובכלים בעתיד.
11. המפרק מבקש הכרעה דחופה בבקשת ההתקשרות נוכח ההכרח להזמין בדחיפות זרעים ולהשלים את ההכנסות לשנה החקלאית הקרובה, המתחילה באוקטובר 2013.
12. המשיבים טוענים, כי בהיותם חברי אגודה "ראוי, נכון ומתבקש", כי אמצעי הייצור של האגודה ימסרו לשימושם בכפוף להוראות כל דין ותוך הבטחת תשלום תמורה לאגודה באופן שיש בו כדי להיטיב את תנאי ההתקשרות, וכי בכוונתם לעבוד בעצמם ובאופן ישיר בפרוייקט ולהפוך עיסוק זה לעיסוקם העיקרי.
לטענתם, כחברי האגודה, הם בעלי אינטרס אישי לשמירה מיטבית על הקרקע לאורך שנים, שאינו קיים אצל גורם חיצוני, ובניגוד לטענת המפרק, עובדה זו, לא מעוררת כל קושי בניתוק מערכת היחסים בעתיד בהיותם כפופים, כמו כולם, לדין ולרשויות הפיקוח והאכיפה של המדינה.
13. כמו כן, לטענת המשיבים, התנהלות המפרק מנוגדת לתקנון האגודה שאת הוראותיו השונות יש לפרש לדידם כמעניק זכות עדיפה למשיבים בקבלת זכויות שימוש בקרקע על פני גורם חיצוני.
14. עוד טוענים המשיבים, כי הצעתם אינה נחותה מההתקשרות המבוקשת שכן הם מוכנים לשפר את הצעתם לתמורה שהוצעה על ידי עין השלושה וכי אין כל חשש ל"קשיי גביה", נוכח הצעתם לשלם עבור כל שנה מראש או למסור ערבויות הולמות.
15. לטענת המשיבים יש לכל אחד מהם ידע וניסיון בגידול גד"ש, אם כי לא ניסיון ספציפי בענף תפוחי האדמה באזור הגאוגרפי הספציפי, ולכן אין כל בסיס לטענת המפרק כאילו מסירת השטחים לידיהם יש בה משום סיכון.
מהפרוט שנכלל לעניין זה בהתנגדות עולה, כי לכל אחד מהמשיבים ידע אקדמי בתחום האגרונומי וכי המשיב 1 – מר אסנהיים, ליווה פרויקטים חקלאים באתיופיה ובעמק חפר, והמשיב 2 – מר דגן בעל ניסיון בתחום ההדברה לחקלאות.
16. המשיבים צרפו להתנגדות טיוטת הסכם התקשרות עם תפוחי אדמה עצמונה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "עצמונה"), שאמורה לממן את הגידולים ולשווקם, ולטענתם שיתוף פעולה זה הינו נפוץ במגזר החקלאות ואינו פסול.
עוד מבקשים המשיבים להדגיש, כי אין המדובר בניהול או עבודה אצל אחרים (עצמונה) אלא באחריות מלאה של המשיבים על הגידול.
17. מוסיפים המשיבים וטוענים, כי המפרק הציג בפניהם מצג, כי תינתן עדיפות בהתקשרות עימם כחברי האגודה, ומשזו לא ניתנה הפר המפרק כלפיהם את חובתו לפי סעיף 12 לחוק החוזים, לקיים מו"מ בתום לב לקראת כריתת הסכם..
18. ההתנגדות כוללת גם הערות והתייחסויות לסעיפים ספציפיים בהסכם ההתקשרות, להם משיב המפרק בתשובתו להתנגדות.
19. ככלל ולסיכום טוענים המשיבים, כי מתכונת ההתקשרות עם עין השלושה טומנת בחובה סיכון לאגודה בעוד שההתקשרות עימם מבטיחה תמורה של 1.5 מיליון ₪ עבור כל שנה ללא תנאים או סיכונים.
20. אין עוררין על עצם סמכותו של המפרק להתקשר בשם האגודה בהסכם ההתקשרות, שכפי שצוין מפורשות גם בהחלטתי מיום 30/7/13, מוסמך בתוקף תפקידו כמפרק, בין היתר, לכנס תחת ידיו את כלל נכסי האגודה שבפירוק ובכלל זה מקרקעי האגודה (תקנה 27 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות")) ולבצע לגביהם כל פעולה חוקית, לרבות התקשרות עם צד ג' לשימוש במקרקעי האגודה (ר' תקנה 26 לתקנות).
21. סמכות זו נכללת מפורשות גם בתקנון האגודה, שמונה את מטרות האגודה וסמכויותיה, ובינהן את הסמכות להחזיק אמצעי יצור, לרבות קרקע חקלאית ומכסת מים, ולעבד אותם בעצמה ו/או באמצעות צדי ג' (ר' סעיף 4(ב) לתקנון).
בהוראות התקנון, לרבות אלה המוזכרות על ידי המשיבים בהתנגדות ושעל בסיסן מבקשים הם לבסס לעצמם זכות ראשונים לשימוש בנכסיה, אין הוראה המעניקה לחברי האגודה, כולם או חלקם, זכות קנויה ואף לא זכות ראשונים לשימוש באמצעי הייצור, לא על פני האגודה עצמה ולא על פני חברים אחרים. אין כל אחיזה בהוראות התקנון לפרשנות אחרת, כזו שהוצעה על ידי המשיבים בהתנגדות, ולפיכך אין בידי לקבלה.
גם עקרונות הקואופרציה, ובינהם הערבות הדדית בין החברים לבין עצמם, אינם מעניקים זכות ראשונים או מקנים לחלק מחברי האגודה העדפה בשימוש בנכסי האגודה, בודאי לא על פני שימוש של האגודה בנכסיה שלה, בעצמה או באמצעות שיתוף עם אחרים (כפי שנקבע מפורשות בתקנון האגודה).
22. בהקשר זה ולמען הסדר הטוב יובהר, כי האגודה סווגה בעבר כקיבוץ ולפני זמן לא רב שונה סיווגה ע"י רשם האגודות השיתופיות לכפר שיתופי. בשונה מקיבוץ, בכפר שיתופי ניתן, אך לא חובה, לחלק ולשייך את הקרקע החקלאית לחברים.
כך לדוגמא קובע סעיף 102(ו) לתקנון, כי לאגודה סמכות "להחכיר לחברי האגודה שטחי קרקע לצורך עבוד חקלאי...". לא נקבע בתקנון, כי מדובר בסמכות חובה ומכאן שעסקינן בסמכות שברשות.
כל עוד לא בוצעו חלוקה ושיוך כאמור, וכזה לא בוצע בהר עמשא, ובודאי כאשר מדובר בהליך של פירוק, מוחזקת ומנוהלת הקרקע החקלאית במרוכז ע"י האגודה/המפרק, פרותיה נכללים בקופת הפירוק ומשמשים, בהתאם לדיני הפירוק, לפני הכל לפרעון החובות לנושיה. במצב כזה, קל וחומר, שאין ולא יכולה להיות זכות מוקנית להעדפת מי מחברי האגודה במתן זכות שימוש בשטחי האגודה.
לאור האמור, גם אין לפרש את הוראות התקנון, הנוגעות למשקי החברים או לשימוש במכסות המים של האגודה, כמתייחסות מלבד לשטחי המגורים המוחזקים על ידם גם לכלל השטחים החקלאים של האגודה.
23. יתרה מכך. הוראות התקנון קובעות במפורש, כי "האגודה תעשה כל המועיל והדרוש לאגודה ו/או לחבריה..." (ההדגשה אינה במקור), ומשכך אין להטיל פגם בעצם בחירת האגודה, ובמקרה דנא, בבחירת המפרק, לעשות שימוש בנכסיה שלא באמצעות חבריה, בודאי לא על ידי שניים בלבד מבין כלל החברים, ויותר מכך בעת פירוק, במהלכו, כאמור לעיל, מוטלות על המפרק חובות נוספות ו/או אחרות בניהול האגודה.
24. בבקשת ההתקשרות מבקש המפרק לעשות שימוש בסמכותו ולאפשר הקמת שותפות עם ישוב בעל מאפיינים דומים (עין השלושה), שתעבד את הקרקע החקלאית של שני הישובים, כשכל שותף מעמיד לשימוש השותפות את אמצעי היצור שבידיו, תוך שמירת הקשר בין האגודה לבין אמצעי היצור שלה. זאת במקום התקשרות חלופית על פיה תועבר כל השליטה, ללא יוצא מן הכלל, באמצעי הייצור של האגודה והשימוש בהם, למשך כל תקופת ההתקשרות, מהאגודה לצד ג' באשר הוא – גורם חיצוני לגמרי לאגודה או למספר חברי אגודה ספציפיים.
25. לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים, לא מצאתי עילה להתערב בשיקול דעתו של המפרק, מה גם שמצאתי, כי הטעמים, שפורטו בסעיף 4 לבקשת ההתקשרות, ושהוזכרו בסעיף 7 לעיל, ושהובילו את המפרק להעדיף התקשרות במסגרתה ממשיכה האגודה להשתמש באמצעי הייצור שלה בעצמה, תוך ניצול יתרונות לגודל הבאים לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם שותף בעל מאפיינים דומים, והנותנת ביטוי הולם להוראות הדין בדבר שימוש בקרקע חקלאית, הינם טעמים ראויים.
בהקשר זה אחזור ואזכיר, כאמור בהחלטתי מיום 30/5/13, כי התערבות מוגבלת בשיקול דעתו של מפרק, ובכלל זה מפרק של אגודה שיתופית, הינה מושכלת יסוד בדיני פירוק.
וכך נכתב בסעיף 17 להחלטתי:
"המפרק פועל תחת פיקוחו של רשם האגודות השיתופיות, אולם הרשם אינו מחליף את המפרק והוא ממעט להתערב בהפעלת שיקול דעתו של המפרק אלא במקרים חריגים, כגון חוסר סבירות קיצונית, קיומו של חשש לשיקולים זרים בפעולת המפרק או חריגה בוטה ממטרות הפירוק (ר' בהקבלה מדיני פירוק חברות פס"ד אלומיניום זוהר המוזכר לעיל וכן פר"ק (ת"א) 307-93 בש"א 11813/06 Red Rock Commodities Ltd (בפירוק) נ' ABN- AMRO Bank N.V. ואח' (פורסם בנבו) ור' גם החלטתו של הרשם בתיק בני צרור המוזכר לעיל)".
ויודגש, אין המדובר בהעברת אמצעי הייצור לגורם זר (עין השלושה), כפי שטוענים המשיבים, אלא בהעמדתם לשימוש שותפות, בה שותפה גם האגודה, תוך שמירה על האינטרסים החיוניים לה. לעניין זה אציין כבר עתה, כי יש לערוך תיקונים מסוימים בהסכם ההתקשרות, שיפורטו להלן ושיקבעו כללים ברורים יותר, שמטרתם לאפשר לאגודה שמירה על אינטרסים אלה.
26. יתרה מכך, גם הצגת המשיבים את הצעתם כגידול עצמי אינה נקיה מספקות.
ההסכם בין המשיבים לעצמונה, כפי שצורף להתנגדות, מעורר שאלות לגבי היקף המעורבות, האחריות והניהול העצמי של המשיבים בגידול, נוכח האחריות הכמעט בלתי מוגבלת של עצמונה לתוצאות הגידול, אם בעצם המימון שהיא נוטלת על עצמה, ללא בטחונות, ואם בעצם התחייבותה לשיווק כל התוצרת, וגם בכך יש לחזק את העדפת המפרק את מתכונת ההתקשרות שנבחרה על ידו.
אמנם, אין בידי להכריע באשר לתרומה, שיכולה להיות להשכלתם האקדמית ולניסיונם האישי של המשיבים בחקלאות (כפי שפורטו באופן כללי בהתנגדות וללא שגובו במסמכים) להצלחת הגידול, אולם אין בכך גם צורך. באשר לא ניתן לחלוק על כך, שניסיון השנים, שמביא עימו עין השלושה לשותפות, בקשר לגידולים ולאזור הגיאוגרפי הרלבנטים לענייננו, בודאי אינם נופלים, אם לא עולים עליהם.
"14.2.1 אם חלקו של הר עמשא בעודפי השותפות השנתיים המחולקים בפועל לא יגיע לסך של 1,500,000 ₪ לשנה (להלן: "הסך השנתי הקובע"), תשלים השותפות את ההפרש שבין העודפים שחולקו להר עמשא ועד לסך השנתי הקובע.
14.2.2 סכום ההשלמה יירשם כחוב של הר עמשא לשותפות, שייפרע אך ורק מהפרש חיובי, ככל שיהיה, בשנים העוקבות, בין הסך השנתי הקובע, לבין חלק הר עמשא בעודפי השותפות השנתיים המחולקים בפועל.
14.2.3 אם תפורק השותפות באופן שתוותר יתרת חוב בגין האמור לעיל, יימחל החוב במועד פירוק השותפות.
14.2.4 בחינת זכאות הר עמשא לקבלת עודפים שנתיים, מעבר לסך השנתי הקובע, תבוצע רק בתום 3 שנות פעילות של השותפות, והיא תבוצע על סמך סך העודפים לחלוקה בשנים האמורות במצטבר, בניכוי הסך השנתי הקובע ששולם להר עמשא במצטבר בשנים האמורות".
רוצה לומר, כי לאגודה מובטח תזרים שנתי מינימאלי בסך של 1,500,000 ₪, וככל שסכום זה יהיה נמוך מכפי חלקה בשותפות, לא יגבה מהאגודה סכום ההשלמה, לא במהלך חייה ולא בעת פירוקה. לפיכך אין בסיס לטענת המשיבים, כאילו ההתקשרות בהסכם טומנת בחובה סיכון לאגודה, אלא לעין השלושה בלבד.
יש להניח, כי סיכון מעין זה, המוטל לפתחו של עין השלושה, אינו שגור בשותפויות לגידולי שדה, אולם משהצליח המפרק להשיג הסכמה מצד עין השלושה לתנאים אלה, אין להלין עליו בשל כך אלא לברכו. הסכמה זו מנטרלת סיכון כלכלי של האגודה בהתקשרות בהסכם, אותו סיכון שהמשיבים עצמם מלינים כנגדו וטוענים שאין להטילו על האגודה, בודאי לא בהיותה בפירוקה.
כל טענה מצד המשיבים כנגד נטרול סיכון זה ו/או הבטחת תזרים שנתי מינימאלי לאגודה, אל להם להישמע, שכן בהתקשרות החלופית, המוצעת על ידם, מציעים המשיבים להעניק לאגודה בדיוק אותם יתרונות ותנאים, ועליהם ממש הם מנסים לבסס את בקשתם לאישור ההתקשרות איתם במקום עם עין השלושה.
29. הוראות סעיף 14.2.4 להסכם ההתקשרות, שצוטט לעיל, שומט את הקרקע גם תחת טענת המשיבים, כי הצעתם המעודכנת שווה מבחינה כלכלית לזו המוצאת ביטויה בהסכם ההתקשרות, על פיה יכולה האגודה להרוויח גם יותר מ-1.5 מליון ₪, בכפוף לביצועיה.
30. בשולי הדברים ומתוך ניסיון האגף לאיגוד שיתופי בהתנהלות אגודות להתיישבות ויחסי הגומלין בין אגודות לחבריהן, אציין, כי אין להקל ראש בחשש, שעורר המפרק באשר לקושי לנתק מערכת יחסים בין אגודה לחבריה, במקרה הצורך.
שלא כמו מערכת יחסים חוזית בין אגודה לגורם זר, מערכת היחסים בין אגודה לבין חבריה מורכבת מרבדים רבים ומגוונים יותר - משפטיים, חברתיים ואף פסיכולוגים. האמור מקבל משנה תוקף באגודות להתיישבות שיתופית, המושוות לא פעם, ולא לחינם, למעין משפחה, שמערכת היחסים בה ייחודית ומורכבת.
מעצם טיבה וטבעה האמור של האגודה להתיישבות שיתופית מחייבת מערכת היחסים בין האגודה לבין חבריה התמודדויות מורכבות, במיוחד כאשר מדובר בניתוק יחסים, מהן רצוי להימנע במצבה המשפטי (פירוק) והחברתי הנוכחי של האגודה.
31. לא נסתרה מעיני טענת המשיבים לחוסר תום לב לכאורה בניהול מו"מ מצד המפרק, אולם גם טענה זו אין בידי לקבל.
מהתנהלות המפרק ניתן ללמוד על החיוב שמצא ברצונם של חברי אגודה להשתלב בפעילות החקלאית של הישוב, שאף פעל לקדם אפשרות לשילוב המשיבים בגד"ש המשותף, ובשל כך יש להניח לא פסל מראש ועל הסף את שאיפת החברים להקמת גד"ש. אולם לא הוכח, כי המפרק התחייב בשלב כלשהו בפני המשיבים להעניק להם זכות עדיפה או התחייבות כלשהי להתקשר דווקא איתם, והוא אף לא הסתיר, אם בעצמו ואם באמצעות המנהל העסקי של האגודה, את ההתלבטויות בעניין. מה גם שבחירת המפרק שלא להתקדם במו"מ עם המשיבים הובאה לידיעת המשיבים במייל מנומק של המפרק מיום 27/6/13.
32. נוכח כל האמור, הנני דוחה את ההתנגדות ומאשרת לאגודה להתקשר עם עין השלושה בהסכם ההתקשרות, בכפוף לשינויים הבאים, המביאים לידי ביטוי חלק מהערות המשיבים להסכם זה:
א. סעיף 12 להסכם:
יש להגדיר בהסכם את השירותים שיוענקו על ידי מי מהשותפים לשותפות ואת התמורה המוסכמת בגינם. כל שינוי בהסכמה זו, כמו גם הוספת שירותים, יהיו כפופים להסכמת הצד השני.
ב. סעיף 13.3 להסכם:
לאור השליטה הנתונה לעין השלושה בהנהלת השותפות, ושיש לומר כי הינה מתבקשת לאור יחס אמצעי הייצור המועמדים על ידי השותפים לשימוש השותפות, יש להסכים על רשימת החלטות בנושאים מהותיים לגביהם תידרש גם הסכמת נציג האגודה בהנהלת השותפות, וזאת על מנת להבטיח שמירה על האינטרסים החיוניים של האגודה, בדגש על פיקוח על השימוש בקרקע.
33. לשאר ההערות, שהועלו על ידי המשיבים ביחס להסכם ההתקשרות, נמצא לדידי מענה ראוי בתשובת המפרק להתנגדות, וככלל יאמר, כי כל הסכם מסחרי, דוגמת הסכם ההתקשרות, הינו מכלול של תנאים והסכמות בין צדדים ספציפיים, ולא ניתן להתייחס למי מסעיפי ההסכם בנפרד ובמנותק מסעיפיו האחרים או להתעלם מעובדת היותו תוצר של מו"מ בין שני הצדדים הרלבנטים לענייננו בעלי אינטרסים המיוחדים להם.
כך לדוגמא, יכול שהיה מקום לקבל את הערת המשיבים בהתייחס לאמור בסעיף 14.2.4, שצוטט לעיל, ולחייב את השותפות בהצמדה ו/או ריבית על יתרת עודפים להם זכאית האגודה. אולם בחינת ההסכם כמכלול, הבנת הסיכון שנוטל על עצמו עין השלושה בהסכמות, המוצאות ביטוין בסעיפים 14.21-14.2.3 להסכם, ושהוסברו לעיל, ואי הטלת הצמדה ו/או ריבית על סכום ההשלמה, יוצקים הגיון כלכלי להסכמה זו.
הסכם ההתקשרות שהוגש לאישור מביא לידי ביטוי את ההסכמות שהושגו בין המפרק לעין השלושה, ולאור האמור לעיל, נוכח ההתערבות המוגבלת ממילא בשיקול דעתו של המפרק, ומלבד שתי ההערות לעיל, לא מצאתי להתערב בו.
34. להסרת כל ספק, מובהר, כי קבלת כל אישור הנדרש על פי דין להסכם ההתקשרות, לרבות ובדגש על אישור הרשות המוסמכת במשרד החקלאות, מהווים תנאי מתלה לתוקפו.
ניתן היום, 8 באוגוסט 2013 מארי קושניר-הררי, עו"ד
