ערעורו של יוסץ דוידוביץ על החלטת החוקר שקבע כי הליך הוצאתו מחברות בקיבוץ חורשים היה תקין ושאין להתערב בהחלטת האסיפה

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות                              תיק מספר 1345/467/05

 בעניין-

יוסף דוידוביץ

ע"י ב"כ עו"ד אבי סלומון

ו/או עו"ד בנימין לוי

רחוב אבן גבירול 74 (כיכר רובין)

תל אביב 64162

טל: 03-6959996 פקס: 03-6955131

המערער

נ ג ד

קיבוץ חורשים

ע"י ב"כ עו"ד שאול ראובני

קוזלובסקי ראובני ושות'

רחוב דוד המלך 20

תל אביב 64954

טל: 03-6954287 פקס: 03-6950233

המשיב

 החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת החוקר מר שרגא פולק (להלן- "החוקר"), שהתקבלה ביום 21/11/05. החוקר בהחלטתו קבע, כי הליכי הוצאת חברותו של המערער על ידי אסיפת החברים נעשו כדין ולפיכך אין להתערב בהחלטת האסיפה. מכאן הערעור.

רקע עובדתי-

1. ביום 02/05/05 מונה החוקר על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות- 1933, לבדיקת הליכי הוצאתו של המערער מחברות בקיבוץ המשיב.
2. ביום 22/11/05 יצא מכתב מאת מר אילן רונן, מנהל תחום הפיקוח במשרדי, המודיע למערער כי התקבל דו"ח החקירה בעניינו וניתנת לו בזאת הזכות להשמיע בפני את טענותיו על הדו"ח באם ירצה, תוך 14 יום מיום הוצאת המכתב.
3. ביום 25/12/05 ניתנה החלטתי הקובעת כי לאור השתלשלות העניינים עד כה ומאחר ולא התקבלה כל תגובה או טענה מאת המערער, הרי שהחלטתי לקבל את דו"ח החוקר ולאמצו.
4. ביום 16/10/06 התקבלה בקשת ב"כ המערער לקבלת כל חומר החקירה בעניינו של המבקש.
5. ביום 15/11/06 התקבלה לראשונה תגובתו של המערער, בה הוא דוחה את ממצאי דו"ח החקירה.
6. ביום 21/01/07 התקבלה תגובת המשיב לבקשתו של המערער.
7. ביום 18/06/07 התקבלו עיקרי הטיעון מטעם המערער.
8. ביום 18/06/07 התקבלו עיקרי הטיעון מטעם המשיב.
9. ביום 19/06/07 התקיים בפני דיון בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.

עיקר טענות המערער-

10. ממצאי דו"ח החקירה הינם רובם ככולם, אימוץ עמדת הקיבוץ וזאת ללא ביצוע כל בדיקה עצמאית מטעמו.
11. החוקר כשל כאשר לא ביצע כל בדיקה עצמאית מצידו לשם בירור הטענות מצידו של המערער, במיוחד בטענות בדבר החוב הנטען של הקיבוץ כלפיו.
12. החוקר כשל בבדיקת הליך חוקיות קבלת ההחלטה באסיפה הכללית שדנה בסילוקו של המערער. לעניין זה לא נבדק אופן פרסום דבר האסיפה או פרסום נאות לכל החברים.
13. משלא נעשה הדבר כך, טען המערער כי יש בכך כדי לפגום פגם מהותי בהליך ולו משום שאותם נמנעים לא היו מודעים להשלכות הימנעותם ואפשר כי היו מצביעים אחרת במצב הפוך של מודעות.
14. המשיב עצמו היה סבור בטעות כי יש לקחת בחשבון את קולות הנמנעים ועל כן בתחילה יצאה הודעה מטעמו, כי לא התקבל הרוב הדרוש להדחה ורק לאחר בירור מול היועצים המשפטיים, הסתבר כי אין לקחת בחשבון את קולות הנמנעים.
15. בכך למעשה מדובר בהחלטה ששונתה בדיעבד ובניגוד לדין כאשר אף אם חוות הדעת של היועצים הייתה נכונה, הרי שצריך היה לבצע הצבעה חוזרת במעמד אחר לנוכח השינוי בדיעבד ולאחר שהשינוי פורסם כראוי.
16. כעולה ממסקנות החוקר, העילה היחידה להוצאת המערער מהקיבוץ, הייתה הטענה בדבר חובות כספיים של המערער לקיבוץ כפי שנטען ברישא למסקנת החוקר.
17. הוסיף המערער וטען, כי ביום בו התקיימה האסיפה הכללית, שולם על ידו סך של 27,658 ₪ המהווה את רוב החוב הנטען כלפיו. זאת בסיכום עם הוועד בפגישה שנערכה עמם ביום 31/03/05, בה הובטח למערער כי באם יראה נכונות להסדרת החוב, תוסר חרב הסילוק מעל ראשו. אלא שהוועד לא הביא לידיעת החברים את דבר התשלום על ידי המערער.
18. ביום 02/02/00 נחתם בין המערער לבין המשיב הסכם לפיו יתרת חובו לסוף שנת 99' הינה בסך של 64,687 ₪ אשר תיפרס לתקופה של 10 שנים. אלא שבניגוד להוראת ההסכם, באופן חד צדדי החליט המשיב ביום 12/01/03 להוסיף ריבית בשיעור 6.5% ובאופן דומה תיקן את רישומיו דבר אשר הגדיל את חובו של המערער. לפיכך חישוב החוב ללא הריביות יראה כי למערער אין כל חוב.
19. על כך כי לא הייתה כל עילה לחייב את המערער בריבית וכי מדובר בצעד חד צדדי על דעת הקיבוץ, ניתן ללמוד מהודאת הקיבוץ בכתב ההגנה לתביעה שכנגד שהוגשה על ידי המערער.
20. בכתב ההגנה נטען כי למרות שההסכם לא כלל חיובי ריבית הרי שמפאת מצבו הכלכלי הגרוע של הקיבוץ, ההחלטה להתקשר עם חברים חייבים בהסכמי פריסה ללא ריבית, לקתה בחוסר סבירות קיצוני ועל כן בטלה מעיקרה.
21. זאת ועוד, בשנת 1993 נערך בין המערער לבין המשיב הסכם אשר הסדיר את תביעתו כנגד המשיב בגין תאונת עבודה שנגרמה למערער ביום 16/11/91 בעת עבודה בקיבוץ. על פי הוראת ההסכם אמור היה להיות משולם למערער סך של 30,000 ₪  כשהם צמודים למדד שבסיסו המדד מיום 15/05/93 וזאת כנגד ויתור על כל טענה כנגד המשיב. סך זה היה אמור להיות משולם למערער תוך 30 יום מיום הפסקת חברותו בקיבוץ.
22. סכום זה לא שולם עד היום למערער גם לא לאחר ההחלטה להוצאתו מחברות.
23. סכום זה נכון ליום מועד קיום האסיפה הכללית עמד על סך של 64,552 ₪ דבר אשר היה בו לשנות באופן מהותי את תוצאות ההצבעה, לו היה מובא לידיעת החברים שמכיסם אמור הקיבוץ לשלם חוב זה.
24. זאת ועוד, הוסתר אף ההסדר בין המערער למשיב על שיפוי המערער בסך של 2000 ₪ בכל חודש בגין הוצאות רכבו הפרטי. בהסכם זה מאשר המשיב כי המערער מתגורר לעיתים אצל חברתו בבת ים ועבודתו בקיבוץ הינה בתחום הנדל"ן כמפקח בנייה.
25. המערער הוסיף וטען כי הוא לא העתיק את מקום מגוריו מחוץ לקיבוץ וכי העובדה כי הוא מתארח מספר ימים בשבוע אצל חברתו הייתה ידועה למשיבה.
26. ביום 16/07/06 הגיש המשיב תביעה לסילוק יד ותביעה כספית כנגד המערער לשם קבלת חזקה בבית מגוריו בקיבוץ ותשלום דמי אחזקה בגין הנכס. מכאן שאם אכן עזב המערער את הקיבוץ מדוע נתבע למסור חזקה לא כל שכן לשלם מיסי חברות ודמי שימוש ראויים.
27. תביעת המשיב לדמי שימוש בגין מגוריו בקיבוץ בשנים 2005-2006 מאיינת את טענת המשיב כפי שהובאה באסיפה הכללית שדנה בהדחתו כי הוא אינו מתגורר בקיבוץ.
28. באשר לטענה כי המערער אינו מכניס הכנסה לקיבוץ, הרי שגם כאן החוקר לא ביצע כל בדיקה לטענת המערער כי הוא מובטל מכורח והמשיב אינו דואג לשיבוצו במקצועו בתחום הבנייה.
29. לאור כל האמור לעיל מתבקש הרשם לבטל את מסקנת החוקר ובהתאם את הליך הוצאת המערער מחברות ולקבוע את חזרתו לקיבוץ.

עיקר טענות המשיב-

30. המשיב טען כי יש לדחות את טענות המערער על הסף וזאת מחמת השיהוי הרב שחל בהגשתה.
31. מחד טוען המערער כי לא הפסיק כביכול להתגורר בקיבוץ ומאידך באותה נשימה הוא טוען, כי דו"ח החקירה והחלטת הרשם שנשלחו אליו לקיבוץ והונחו בתאו שבמזכירות הקיבוץ לא הגיעו לידיו.
32. מינוי החוקר נעשה לבקשת המערער וכיצד לא ידע על קיומו של דו"ח החקירה בעניינו. הינה כי כן, המערער נזכר בהליכי החקירה רק בעקבות תביעת הפינוי שהגיש כנגדו המשיב משלא פינה את הדירה בה התגורר בעבר כמתחייב מתקנון הקיבוץ.
33. טען המשיב כי הוראות תקנון הקיבוץ בסעיף 36 קובעים, כי הוצאת חבר מחברותו תתקבל: "בקולות שני שלישים של החברים המצביעים". ובתקנה 13 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה 1975 נקבע:

"במניין קולות המצביעים באסיפה כללית יובאו      בחשבון רק קולות המצביעים הן או לאו".

34. לפיכך מדובר בהוראות הדין והתקנון, שכל חבר באגודה מוחזק כיודע אותו שאין צורך להביאו לידיעת החברים בטרם כל הצבעה.
35. עם סיום הליך ההצבעה שלחה המזכירה הטכנית של הקיבוץ הודעת SMS לחברים, בה נאמר כי הוחלט שלא להוציא את המערער מחברות. הודעה זו נשלחה בשל כך שהמזכירה סברה בטעות שיש לספור גם את הקולות הנמנעים. והרי למזכירה לא הייתה כל סמכות להכריז על ההצבעה בקלפי ומשכך הודעת ה SMS  ששלחה נעדרת כל נפקות משפטית.
36. אין כל בסיס לטענת המערער, כי הגיע לכלל הסכמה עם הועד הממונה בפגישה מיום 31/03/05 לדחיית הדיון באסיפה הכללית בנושא הוצאתו מחברות באגודה. בפגישה זו דרש הוועד כי המערער ישלם את חובו ויפנה לבוררות ביחס לטענותיו כלפי הקיבוץ, אך המערער סירב לעשות כן.
37. המערער שילם במספר שיקים חלק מחובו לקיבוץ כאשר הסכום הכולל עומד על 16,658 ₪ בלבד. שאר השיקים הדחויים שמסר הועברו חזרה לידיו לאחר החלטת האסיפה הכללית.
38. באשר לטענת המערער כי לא הובא לידיעת האסיפה הכללית שמסר מספר שיקים על חשבון חובו הרי שאין בה ממש. המערער בעצמו שלח לחברים מכתב מטעמו, בו טען כי הסדיר את חובו לקיבוץ קודם לדיון באסיפה.
39. על פי תקנון האגודה בסעיפים 48 ו- 53 חייב כל חבר להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו ולקיים את הוראות רשויותיו המוסמכות בכל הנוגע לעבודתו ולסדרי עבודתו. במסגרת השינויים שחלו בקיבוץ, ניתנה לחברים האפשרות לעבוד מחוץ לקיבוץ ובלבד שיעבירו את משכורתם לקיבוץ, שמנכה ממנה את המיסים שהם חייבים ואת היתרה מעביר לחבר.
40. המערער נמנע מלהעביר את משכורתו לקיבוץ בטענה כי הוא מובטל ומאידך סירב לעבוד בעבודה שהוצעה לו על ידי הקיבוץ במפעל תרמוקיר.
41. לעניין התחייבות המשיב לשלם למערער סך של 2000 ₪ בחודש מיום 01/05/02, הרי שמדובר בהחלטה שקיבל בעל תפקיד בקיבוץ על דעת עצמו וללא כל סמכות. החלטה זו בוטלה על ידי הוועד הממונה ימים ספורים לאחר מכן. בפועל לא מומש הסדר זה ולו ליום אחד.
42. על פי החלטות רשויות האגודה, אכן זכאי כל חבר שחברותה פסקה להחזר תקבולים שקיבל הקיבוץ בגין נכות מתאונה. אך ברור שחבר אינו זכאי לקזז מחובו לאגודה תקבול שכזה כל עוד לא הוצא מחברותו באגודה.
43. בניגוד לטענת המערער הרי שהוא גר דרך קבע עם חברתו בבת ים וביקר ביקורים מזדמנים בקיבוץ. על כן, רשאי היה הוועד להחליט על פקיעת חברותו של המערער מחמת אי מגורים דרך קבע, בלא צורך באסיפה על הוצאתו. חרף זאת, החליט הוועד הממונה להביא עניין זה להצבעה בפני האסיפה הכללית.
44. אין ממש בטענת המערער כי בהגשת תביעת הפינוי ובדרישה לדמי שימוש ראויים יש משום הודאת הקיבוץ במגוריו בו.
45. ראשית נטען בכתב התביעה כי המבקש עקר מהקיבוץ וחדל להתגורר בבית מספר שנים, קודם שהוצא מחברותו בקיבוץ. שנית, הצורך בהגשת התביעה נבע מהעבודה שלמערער מספר חפצים שהשאיר בביתו ולמשיב אין זכות לפנותם בעצמו.
46. בהימנעות המערער להעביר לקיבוץ את הכנסותיו ובאי תשלום המיסים השוטפים ובסירובו לעבוד בשירות הקיבוץ, כמו גם הימנעותו מלפרוע את חובותיו במשך שנים, יש משום הפרה בוטה של הוראות התקנון. על כן יש לדחות את כל טענותיו ואת בקשתו לגופו של עניין.

בדיון בפני חזר וטען ב"כ המערער-

47. כל מה שאפף את נושא החקירה היה רק עניין תשלום החובות. היה צריך להביא לידיעת החברים שנמנעו את משמעות ההימנעות מהצבעה.
48. המערער הינו מובטל והייתה מחלוקת כנה בין הצדדים באשר להתחשבנות ביניהם. מחלוקת זו לא נתבררה במשך 11 שנה. בנוסף, ישנו הסכם חתום על ידי מרכז המשק שהמערער מתגורר בבת ים אצל חברתו.

 בדיון בפני חזר וטען המשיב-

49. העילה המקורית להוצאתו מן הקיבוץ של החבר היא, שהחבר לא התנהג כחבר בקיבוץ בשום אספקט. העילות מפורטות בדף 5 לדו"ח החקירה.
50. החבר סירב לקבל עבודה שהציעו לו במפעל בקיבוץ.
51. עניין תשלום החוב היה בפני המצביעים באסיפה. המכתב של מרכז המשק אינו שווה את המכתב שהוא כתוב עליו. מרכז המשק עשה דבר שאינו בסמכותו.
52. העילות להוצאתו מחברות הן הפרת תקנון הקיבוץ והפרת אורחות החיים בו.

בדיון בפני טען מר טל ישועה מרכז המשק-

53. המכתב האמור בוטל כ- 3 שבועות לאחר כתיבתו על ידי הועד הממונה והחוב אינו הנושא המרכזי.
54. אני בעצמי נכשלתי בכל הסדר שאליו ניסיתי להגיע עם המערער כדי שימשיך להיות חבר קיבוץ.

לאחר שעברתי על כל החומר שבפני הנני מחליט כדלקמן-

55. בפתח דברי אציין כי השיהוי הרב בהגשת הערעור על דו"ח החוקר וזאת לאחר שדו"ח החקירה והחלטתו מר אילן רונן מנהל תחום הפיקוח, כמו גם החלטתי מיום 25/12/05 שהומצאו כולן למערער, אינו ברור לי.
56. המערער לא הציג כל טענה מניחה את הדעת המסבירה מדוע פנה לראשונה רק לאחר כמעט 10 חודשים לאחר שניתנה החלטתי בעניינו. בנושא כה חשוב, בו תלוי ועומד עניינו של המערער, לא ייתכן כי לא קיבל אף אחת מההחלטות האמורות.
57. שנית, בעיקרי הטיעון מטעמו העלה המערער טענות רבות ומגוונות לעניין חובותיו הכספיים, מקורן וטענות קיזוז המגיעים לו לפי דבריו. אלא שאין זה ההליך המתאים לבירורן של טענות אלו. כמו כן החוקר אף לא נדרש לדון ולבדוק טענות אלו.
58. מן הראוי היה כי המערער יאות להסכים להצעת הוועד ולפנות להליך של בוררות, בו תתבררנה טענות הצדדים בקשר לכספים המגיעים להם
59. ראשיתו של ההליך דנן, הינו בעת מינויו של החוקר על פי סעיף 43 לפקודה כאשר עילת החקירה היא: "בדיקת חוקיות הוצאתו מן החברות של מר יוסף דוידוביץ".
60. בפרק המסקנות לדו"ח החקירה מפרט החוקר כי :

"כאמור מוניתי לחוקר, כאשר המנדט שניתן לי הוא לבדוק את חוקיות הוצאתו של המערער ולכך אתייחס".

61. החוקר בדק את הליכי הוצאת חברותו של המערער על פי האמור בסעיפים 36-41 לתקנון הקיבוץ ובהן הוראות בדבר הליכי הוצאה מחברות.
62. כל שנתבקש החוקר הוא לבדוק האם ההחלטה להוצאת המערער מחברות, שהתקבלה על ידי האסיפה הכללית בדין יסודה.
63. להלן תמצית עיקרי הסעיפים, המופיעים בתקנון האגודה עליהם הסתמך החוקר.

סעיף 36 קובע:

רשאי הקיבוץ להוציא חבר מהקיבוץ על פי החלטה של האסיפה הכללית שנתקבלה בקולות שני שלישים של החברים המצביעים, בגלל אחת הסיבות הבאות:

(א) ...

                         (ב) אם נמצא אשם על ידי האסיפה הכללית במעשה בלתי הוגן הפוגע ביסודות הקיבוץ במטרותיו או באורחות חייו.

                        (ג) ...

                  ממשיך סעיף 38 וקובע:

מזכירות הקיבוץ תודיע לחבר עשרה ימים מראש, על דבר ההצעה לסדר היום של האסיפה הכללית להוצאתו מהקיבוץ בגלל נימוקים שיפורטו באותה הודעה.

סעיף 39 קובע:

החבר רשאי לדרוש בכתב, לא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת הודעה כאמור. בירור במזכירות הקיבוץ או ברשות מוסמכת אחרת של הקיבוץ, אם האסיפה הכללית קבעה רשות מוסמכת כזו למטרה זו. נדרש בירור כזה, לא תועלה ההצעה על סדר היום של האסיפה הכללית עד לאחר שמזכירות הקיבוץ או הרשות האמורה קיימו את הבירור וקבעו את החלטתן לאור מסקנות הבירור.

סעיף 40 קובע:

לא דרש החבר בירור או קוים בירור ומזכירות הקיבוץ או הרשות האמורה לא שוכנעו בדבר הצורך בביטול ההצעה, תועלה ההצעה לסדר היום של האסיפה הכללית אולם לא לפני עשרה ימים מתאריך מסירת ההודעה לחבר כאמור.

סעיף 41 קובע:

לחבר תימסר הודעה בכתב בדבר מועד האסיפה הכללית שתדון בהוצאתו לפחות 48 שעות מראש..."

64. בהמשך הדו"ח מציין החוקר כי על פי האמור בסעיף 90 לתקנון האגודה, חייבת האגודה לפרסם הודעה על האסיפה הכללית לפחות 24 שעות טרם התכנסותה. לפיכך ההודעה שנמסרה למערער מיום 23/03/05 המציינת בפניו, כי באסיפה שתתכנס ביום 06/04/05 יעמוד על הפרק עניין הוצאתו מן החברות, נמסרה כדין.
65. ההודעה שנמסרה למערער מיום 23/03/05 מפרטת את הנימוקים העומדים ביסוד ההחלטה על הוצאה מחברות ובין היתר:
    • העתקת מקום המגורים הקבוע מחוץ לקיבוץ.
    • אי העברת הכנסות לקיבוץ.
    • אי תשלום מיסים.
    • אי תשלום בגין שירותים שונים.

66. עוד עולה כי ב- 31/03/05 התקיימה בין הצדדים פגישה ומתוך פרוטוקול המפגש עולה כי חברי הועד קראו למערער לחזור ולהיות חבר מן השורה. בהזדמנות זו ניתנה למערער הזדמנות נוספת לחזור ולהיות חלק מהקיבוץ ואם יעשה כן, הרי שחרב הסילוק תוסר מעל ראשו.
67. מאחר ולא נעשה שינוי מטעם מי מהצדדים, התקיימה ב- 06/04/05 אסיפה בנושא הוצאתו של המערער מחברות בקיבוץ והנושא הועבר לביצוע בקלפי. בתאריך 11/04/05 התקיימה ההצבעה כאשר הנושא שבה הוא: "הוצאתו של החבר יוסי דוידוביץ מחברות בקיבוץ חורשים".
68. במעמד ההצבעה הצביעו בסך הכול 89 חברים. מהם 59 בעד ההוצאה ו- 28 נגד. 2 חברים נמנעו.
69. תקנה 12 (ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשל"ה 1975 (להלן- "תקנות רשויות האגודה") קובעת כי:

(ג)       במנין קולות המצביעים באסיפה כללית יובאו בחשבון רק          קולות המצביעים "הן" או "לאו".

70. עולה אם כן, כי קולות הנמנעים אינם באים במניין קולות הבוחרים. מאחר ונדרש רוב של שני שליש מקרב האסיפה הכללית, בהצבעה על הוצאת חבר מחברות, על פי סעיף 36 לתקנון האגודה, הרי שבמקרה דנן ההחלטה על הוצאת המערער מחברות התקבלה כדין, אף אם נעשה הדבר על חודו של קול.
71. משנקבעה בתקנון האגודה הוראה בדבר מספר החברים הנדרש בעת החלטה על הוצאה מחברות, לא ניתן לסטות מהוראה זו או לשנותה.
72. ב"כ המערער טען כי המשיב היה חייב ליידע את החברים באסיפה הכללית טרם ההצבעה, את משמעות הימנעותם מלהצביע. אלא שדין טענה זו להידחות מהסיבה הבאה. הכלל האוסר על ספירת הקולות הנמנעים מקורו בחוק-  תקנות רשויות האגודה.
73. כלל ידוע הוא, כי אי ידיעת הדין אינה יכולה לשמש כטענת הגנה או פטור. חזקה על אדם כי הוא מודע להוראות הדין הקיימות. על כן, ללא מקור חוקי לחיוב המשיב ליידע את המצביעים על השלכות המנעותם מלהצביע, לא ניתן ליצור חיוב ממקור אחר. לכל היותר רשאי היה המשיב ליידע את המצביעים.
74. יתר על כן, מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב לפיה יש בטענותיו של המערער לעניין מגוריו בקיבוץ, מספר סתירות.
75. ב"כ המערער מודה כי החלטתי מיום 25/12/05 הומצאה לו לראשונה רק בחודש אוגוסט 2006 עת צורפה כנספח לתביעה כספית ולסילוק יד שהגיש המשיב כנגדו בת"א 4331/06, בבית משפט השלום בכפר סבא ואז גם גילה את קיומו של דו"ח החקירה בעניינו.
76. יחד עם זאת טען המערער, כי לא עזב את הקיבוץ ומאידך לא הכחיש כי הוא גר אצל חברתו שבבת ים מספר פעמים בשבוע.
77. המערער טען כי ההחלטות השונות שבעניינו שנשלחו לו לתאו שבקיבוץ לא הגיעו לידיו. אולם אם נכונה הייתה טענתו שלא עזב את הקיבוץ והוא עדיין מתגורר בו, הרי שלא ברור כיצד לא קיבל לידיו את ההחלטות השונות. טענתו כי לא עזב את הקיבוץ אינה מתיישבת עם מסכת העובדות שעלו בממצאי החוקר וטענות הצדדים.

העילות להוצאת המערער מחברות-

78. תקנה 5 (א)(5) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג- 1973 דנה במקרים שהחברות פוקעת:

(5)     עם הוצאת החבר מהאגודה, על פי החלטת רשות מרשויות האגודה שבסמכותה להחליט על הוצאת חברים מהאגודה על פי תקנותיה;

79. אגודה רשאית לקבוע בתקנונה הוראות בדבר הוצאתו של חבר מהאגודה. הוראות אלו קובעות בדרך כלל עילות להוצאת החבר והליכי הוצאה.
80. אי תשלום חובותיו של המערער לקיבוץ ויחסו כלפי אורחות החיים בקיבוץ, כדוגמת אי רצונו לעבוד במפעל שבקיבוץ ואי הכנסת משכורתו לקיבוץ, ללא ספק נמנה עם המקרים הפוגעים באושיות האגודה השיתופית.
81. ראה לעניין זה בספרו של עו"ד חיים נועם אגודות שיתופיות- הלכות ופסיקה עמית לפרקליט (2004) עמוד 90:

"אין ספק שהוצאת חבר מהאגודה הינה סנקציה חריפה שיש בה כדי לפגוע קשה בין היתר בזכויות הקנייניות של החבר... לפיכך נוהגים בתי המשפט במשנה קפידה בבדיקת חוקיותה של החלטה על הוצאת חבר מהאגודה. עם זאת, כשכל הליכי ההוצאה נעשו כדין לא יתערב בית המשפט בהחלטות האסיפה הכללית אלא אם מצא פגם היורד לשורשו של העניין". (ההדגשות הן שלי- ט.ב)

82. בע"א 4275/00 לאה חן נגד קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית פ"ד נז' (6) 10 התבקש בית המשפט לבטל את החלטת האסיפה הכללית להוציא את התובעת מהקיבוץ, בשל התנהגותה שהיה בה כדי זלזול באורחות החיים של הקיבוץ:

"האפשרות שיש לקיבוץ להוציא מקרבו חברים שאינם מקיימים את הוראות מוסדותיו ואינם נוהגים בהתאם לנורמות ההתנהגות שנקבעו בו, ובהתנהגותם פוגעים במטרות ובעקרונות של הקיבוץ הינה בגדר תכלית ראויה. היא נועדה להגן על הערכים שביסוד הקיבוץ ועל זכות הקיבוץ לעצב את תוכן חייו."

83. התערבותו של בית המשפט כפי שעולה מהפסיקה דלעיל, בהוצאת חבר מהאגודה הינה התערבות מוגבלת ביותר. ככלל, אין בית המשפט מחליף את שיקול דעתה של האסיפה הכללית בשיקול דעתו וכל עוד נשמרו הוראות החוק והתקנון והאגודה פעלה בתום לב ובדרך המקובלת, לא יעדיף בית המשפט את שיקול דעתו על שיקול דעתה של האסיפה. ראה ח. נועם אגודות שיתופיות- הלכות ופסיקה עמוד 92:

כדברי השופט דר' ביין בפסק דינו בה.פ (חיפה) 1232/91 עפיף נגד נמליט:

"אין מקום שאעדיף את דעתי האישית על דעת הרוב המכריע של חבריו. והרי הם ולא בית המשפט צריכים לקיים איתו קשרי עבודה."

84. לפני סיום אזכיר את דברי כבוד השופטת ט' שטרסברג- כהן בע"א 8398/00 כץ נגד קיבוץ עין צורים פ"ד נו (6) 602, שקבעה את ההלכה החלה על היקף וצורת הביקורת השיפוטית על החלטת אגודה להוציא חבר משורותיה. לפי הלכה זו, הפעלת הביקורת השיפוטית על החלטות רשויות האגודה ובכללן ההחלטה על הוצאת חבר מתוך האגודה, תיעשה על ידי בחינה של שלושה פנים:
    • הפן המהותי- בדיקה האם ההחלטה התקבלה בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות התקנות מכוח הפקודה ותקנון האגודה.
    • הפן הפרוצדורלי- האם ההחלטה התקבלה על פי נוהל קבלת ההחלטות באסיפה הכללית, כגון: הזמנה כדין, הכללת הנושא בסדר היום, הצבעה כדין וכדומה.
    • הפן הנורמטיבי- האם ההחלטה של הקיבוץ היא סבירה, האם התקבלה בתום לב והאם היו מעורבים בה שיקולים זרים.
85. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ונדרשתי לממצאים ולמסקנותיו של החוקר כפי שעלו מן הדו"ח ועל פי חומר הראיות שהיה בפני ובפני החוקר, התרשמתי כי הליכי הוצאתו של המערער מחברותו בקיבוץ המשיב, נעשו כדין ועל פי הוראות החוק ותקנון הקיבוץ.
86. התרשמתי כי למערער ניתנו מספר הזדמנויות להגיע להסדר בנוגע לתשלום חובותיו אך ללא הועיל. כך אף עולה מדבריו של מר טל ישועה מרכז המשק וחבר הוועד הממונה.
87. על כן הנני דוחה את ערעורו של המערער ואת בקשתו למחיקת דו"ח החוקר מיום  21/11/05, ומשאיר על כנה את החלטתי מיום 25/12/05.
88. המערער ישא בהוצאותיו של המשיב בסך של 2000 ₪ תוך 21 יום מיום קבלת החלטתי ועד ליום התשלום המלא למשיב בפועל.
89. למערער שמורה הזכות לערער על החלטתי זו תוך 45 יום כאמור בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין)- תשס"א 2000.

ניתן היום 10/07/07 בהיעדר,                                          טל בראון, עו"ד 

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים                    עוזר רשם האגודות השיתופיות