ערעורים על החלטות המפרק בעניין עוף העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1580-151-09
בעניין: פקודת האגודות השיתופיות, 1933 "הפקודה"
בעניין: תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984 "התקנות"
בעניין: עוף העמק – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (בפירוק) "האגודה"
מרח' קרליבך 10, ת"א 67132
ובעניין: משקי עמק יזרעאל- אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ
טל: 04-8140500; פקס: 04-8557038 "הארגון"
ובעניין: המוסד לביטוח לאומי – מחלקת זכויות עובדים בפשיטת רגל
שד' וייצמן 13, ירושלים 91909
1. בתאריך 23.3.09 ניתן על ידי צו לפירוק עוף העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (בפירוק) (להלן: "עוף העמק בפירוק"), ולמינוי עו"ד נמרוד טפר כמפרק (להלן: "המפרק"). צו הפירוק פורסם בילקוט פרסומים 5939 מתאריך 6.4.09.
2. בתאריך 3.8.09 אושרה מכירת נכסי האגודה בפירוק (מקרקעין, ציוד, רשות שימוש בשם) תמורת סך של 13,000,000 ₪, וזאת בהמשך להחלטת ועדת מכירות מתאריך 17.6.09 והתנאים שנקבעו על ידה. בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופט ד"ר ע. זרנקין, אישר את מכירת נכסי האגודה בפסק דין מתאריך 23.6.09 בת.א. 12521-06-09.
3. בהחלטתי מתאריך 5.7.10 נדחו ערעורים שונים אשר הוגשו על ידי הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ, משקי עמק יזרעאל אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ ומגדלי פטם שונים על החלטות המפרק בדבר אופן חלוקת התמורות בין הנושים השונים, ונקבע כי עיקר התמורה מיועדת לנושים המובטחים, וכי לנושים בדין קדימה ייוחד סך של 5.86% מתמורת המכירה, סך של כ- 644,600 ₪ מתוך סך של אחד עשר מליון ₪ שחולק עד כה לנושים. יצויין כי היקף חובות האגודה בפירוק הינו עשרות מיליוני ₪, למעלה משיעור התמורה הקיימת והצפויה בקופת הפירוק.
4. במסגרת הליך הפירוק הוגשו למפרק 4 תביעות חוב הטוענות לדין קדימה (משקי עמק יזרעאל - אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ (להלן: "הארגון" או "משקי עמק יזרעאל"), והמוסד לביטוח לאומי – מחלקת זכויות עובדים בפשיטת רגל (להלן: "המל"ל" או "המוסד לביטוח לאומי"),רשות המיסים אגף מס הכנסה עפולה, רשות המיסים – אגף המכס ומע"מ). בכל ארבע תביעות החוב ניתנו החלטות. (המוסד לביטוח לאומי- 15.10.10; רשות המיסים- אגף מס הכנסה 15.10.10; רשות המיסים- אגף המכס ומע"מ- 18.10.10; משקי עמק יזרעאל, 1.9.10).
5. שיעור החוב המאושר לנושים הטוענים למעמד של דין קדימה עולה על הסכום המיועד לחלוקה לנושים בדין קדימה. המפרק קבע, על יסוד להוראות תקנה 38 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984, הקובעות את סדר העדיפות בין נושים בדין קדימה, באופן בו דין הקדימה בגין שכר עבודה קודם לדין הקדימה בגין חובות מס, כי קיימת קדימות לתביעת החוב הטוענת לחוב בגין שכר עבודה.
6. שניים מן הנושים הטוענים למעמד של דין קדימה, טענו כי דין הקדימה הנטען הינו בגין שכר עבודה, והם המוסד לביטוח לאומי מכוח תשלומי גמלה על פי פרק "ח" לחוק המוסד לביטוח לאומי, וארגון משקי עמק יזרעאל מכוח תשלומים ששילם לעובדים לפני צו הפירוק.
7. בהחלטת המפרק מתאריך 15.10.10 בתביעת החוב של המוסד לביטוח לאומי אישר המפרק את תביעת החוב כדי סך של 887,496 ₪ בדין קדימה.
8. בהחלטת המפרק מתאריך 1.9.10 בתביעת החוב של ארגון משקי עמק יזרעאל אישר המפרק את תביעת החוב בגין אשראי לתשלום שכר לעובדים כדי סך של 345,823 ₪, וקבע כי סוגיית מעמדו של החוב האמור, בין כחוב רגיל ובין כחוב בדין קדימה תידון בנפרד.
9. בתאריך 31.10.10 פנה המפרק בבקשה למתן הוראות באשר לאופן חלוקת הסכום המיועד לנושים בדין קדימה, פירט בבקשתו חלופות מספר, והמליץ כי התמורות המיועדות לנושים בדין קדימה יחולקו באופן בו 71.95% מן התמורות כאמור יועברו למוסד לביטוח לאומי, ו- 28.05% מן התמורות כאמור יועברו לידי ארגון משקי עמק יזרעאל. בהחלטתי מתאריך 30.11.10 הורתי למפרק לזמן את ב"כ ארגון משקי עמק יזרעאל, ב"כ המוסד לביטוח לאומי, וב"כ העובדים ולקבל החלטה בעניין הקדימות לאחר שמיעת טענות הצדדים.
10. המפרק פעל בהתאם להחלטתי זאת, ולאחר שלא הושגה הסכמה בין באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים, ניתנה החלטת המפרק מתאריך 3.4.11 במסגרתה קבע המפרק כי מלוא סכום דין הקדימה יועבר למוסד לביטוח לאומי.
11. בפני שני ערעורים אותם הגישה משקי עמק יזרעאל על החלטות המפרק, אשר הדיון בהם אוחד: ערעור על החלטת המפרק מתאריך 15.10.10, בתביעת החוב שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי, וערעור על החלטת המפרק מתאריך 3.4.11 בעניין חלוקת הדיבידנד לנושים בדין קדימה.
12. במוקד ערעורים אלו עומד סך של כ- 345 אלף ₪ אשר שולם לחלק מעובדי האגודה בפירוק בכפל, ראשית לפני הפירוק על ידי המערערת משקי עמק יזרעאל כהלוואה או מקדמה על יסוד מסמכי המחאת זכות שנוסחו על ידי משקי עמק יזרעאל ונחתמו על ידי כל אחד מן העובדים אישית; שנית, במסגרת הפירוק על ידי המוסד לביטוח לאומי כגמלה מכוח פרק "ח" לחוק המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995.
13. במסגרת הליך הפירוק הגישו עובדי האגודה תביעות חוב, מבלי להפחית את הסכומים שקבלו ממשקי עמק יזרעאל, ומבלי לציין את המחאת הזכות עליה חתמו לטובת משקי עמק יזרעאל. בתאריך 12.8.09 ניתנה על ידי המפרק החלטה כללית בתביעת החוב של העובדים. בסעיף 19 של החלטה זאת נקבע: "למען שלמות התמונה אציין כי שולמו לחלק מן העובדים תשלומים שונים על ידי משקי עמק יזרעאל, אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ, כמימון ביניים, וזאת על יסוד מסמכי המחאת זכויות שנחתמו על ידי העובדים. סכומים אלו אינם באים לידי ביטוי בתלושי השכר כאמור. בהתאם לעמדת משקי עמק יזרעאל כאמור, התחייבו העובדים להחזיר את התשלומים כאמור כאשר יתקבל בידם השכר נשוא מימון הביניים הנ"ל". במסגרת ההחלטה הפרטנית שניתנה בתביעת החוב של כל עובד ועובד, על גבי הטופס המיועד לכך כנהוג במוסד לביטוח לאומי, ציין המפרק את קיומה של המחאת זכות.
14. הארגון פנה למוסד לביטוח הלאומי בדרישה לקבלת כספים מכוח המחאת הזכות אך נענה בשלילה. המוסד לביטוח לאומי סירב לפעול בהתאם להמחאת הזכות שהומצאה לו, וזאת לאור הוראת סעיף 303 לחוק המוסד לביטוח לאומי, אשר קובע כי "זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך". לטענת המוסד לביטוח לאומי, סעיף 303 (א) קובע כי אין להעביר את הזכות לגמלת כסף בכל דרך שהיא. המחאות הזכות עליהן חתמו העובדים הינן ניסיון להעביר גמלת כסף עתידית, ועל כן מנוגדות הן ללשון החוק ותכליתו. בטענתו זאת מסתמך המוסד לביטוח לאומי על הלכה בפרשת בג"ץ 291/86 עו"ד בן יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', פ"ד מא(1) 449 (1987) פסקה 5 לפסק הדין;כמו גם על פסקי הדין בעניין דב"ע נו/179 – 0 המוסד לביטוח לאומי נ' עזבון המנוחה לאה נאור ז"ל (לא פורסם) (1996) פסקה 7 לפסק הדין; בג"ץ 255/74 המוסד לביטוח לאומי נ' אלמוהר ואח', פ"מ כט (1) 11 (1974) עמ' 14 לפסק הדין, במסגרתם נפסק כי המדובר בגמלה אישית אשר משולמת ישירות לידי העובד, והיא אינה ניתנת להמחאה. הארגון לא פנה בכל בקשה, ולא נקט בכל הליך שימנע את ביצוע התשלומים לעובדים על ידי המוסד לביטוח לאומי עד לבירור טענותיו.
15. המוסד לביטוח לאומי לא הגיש תגובה בכתב ו/או עיקרי טיעון לערעורים, כפי שהתאפשר לו לעשות מכוח החלטתי מתאריך 7.7.11, ואף לא התייצב לדיון, על אף שהוזמן כדין. בדיון שהתקיים בתאריך 4.9.11 החלטתי לדון בערעורים בהעדרו.
16. על פי טענת משקי עמק יזרעאל זכאי הארגון לכ- 38.97% מסכום דין הקדימה לחלוקה, ולא יותר מן הסך של 345 אש"ח, דהיינו סך של כ- 251 אש"ח מתוך סך של כ- 644 אש"ח העומד לחלוקה לנושים בדין קדימה
17. בדיון שהתקיים בפני בתאריך 4.9.11 טענה ב"כ ארגון משקי עמק יזרעאל כי הסך של 345 אלף ₪ שולם בכפל לעובדים, תחילה על ידי הארגון, ובהמשך על ידי המוסד לביטוח לאומי. באפשרות המוסד לביטוח לאומי, כמי ששילם סכום זה בכפל, לגבות סכום זה חזרה מכוח הוראות סעיף 315 לחוק המוסד לביטוח לאומי על יסוד מערכת גביה אפקטיבית שבידיו. על פי הנטען, קיבל המוסד לביטוח לאומי את החלטת המפרק בתביעות החוב של העובדים מתאריך 12.8.09 במסגרתה צוין קיומה של המחאת זכות, ושגה המוסד לביטוח לאומי כאשר עשה דין לעצמו ושילם את כספי הגמלה בהתעלם מכך. זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי הן זכויות תיחלוף (סברוגציה). המוסד לביטוח לאומי בא בנעלי העובדים. מאחר שהעובדים לא היו זכאים לתשלום כספים מקופת הפירוק בגין כספים ששולמו להם על ידי ארגון משקי עמק יזרעאל, גם המוסד לביטוח לאומי בנעליהם לא היה זכאי לכך.
18. המפרק בתגובתו מתנגד לקבלת הערעורים וטוען כי החלטותיו ניתנו כדין ואין עילה להתערב בהן. ההחלטות תואמת את מתווה ומתכונת העסקה שעוצבה על ידי משקי עמק יזרעאל בהתאם למסמכים שנוסחו על ידה. בהחלטות שניתנו במסגרת הליכי הפירוק, כובד מתווה העסקה שנבחר על ידי הארגון. בהתאם נדחו טענותיו לקבלת הכספים. לא ניתן בדיעבד לשנות את אופן עיצוב העסקה על ידי הארגון, ולנסות לערוך שינוי חזית לאור סירוב המוסד לביטוח לאומי לפעול על יסוד מסמכי המחאת הזכות. הסכומים ששולמו על ידי ארגון משקי עמק יזרעאל לא באו לידי ביטוי בתלושי השכר של העובדים, ולפיכך הם לא הפחיתו בפועל, ולא נועדו להפחית את חוב האגודה בפירוק לעובדיה. בהתאם אין ארגון משקי עמק יזרעאל נהנה ממעמד של דין קדימה, שכן התנאי הקבוע בסיפא לתקנה 38(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) לשם כך אינו מתקיים. המוסד לביטוח לאומי פעל על יסוד החלטת המפרק מתאריך 12.8.09 עליה לא הוגש ערעור, ולפיכך אין מקום לקבוע כי שולמו על ידו כספים בטעות או שלא כדין.
19. לשיטת המפרק, אין זה באפשרותו לאכוף על הצדדים פשרה. משהורה הרשם על חלוקת הסכומים על פי דין, זכאי להם על פי הדין המוסד לביטוח לאומי במלואם.
ד י ו ן
20. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי אותם, החלטתי כי ראוי בנסיבות דנן לקבל את הערעורים בחלקם, ולהורות כי התמורות המיועדות לנושים בדין קדימה יחולקו באופן בו 71.955 מן התמורות כאמור יועברו למוסד לביטוח לאומי, ו- 28.05% מן התמורות כאמור יועברו לידי ארגון משקי עמק יזרעאל, וזאת בהתאם גם להצעתו של המפרק בבקשתו למתן הוראות מתאריך 31.10.10 לפעול על דרך של פשרה וחלוקת הסכומים בין שני הצדדים.
21. הצדדים כולם יכולים היו לעשות יותר על מנת להימנע מתשלום כפל לעובדי האגודה בפירוק. ארגון משקי עמק יזרעאל יכול היה לעמוד על הפחתת סכומי התשלום אשר שולמו על ידו בתלושי השכר של העובדים על אף אובדן האפשרות מטעמו לפנות מכוח המחאת זכות למוסד לביטוח לאומי כתוצאה מכך, כמו גם להעלות את השגותיו על החלטת המפרק מתאריך 12.8.09 הימנה עלה כי סכומים אלו לא הובאו בחשבון בתלושי השכר קודם לביצוע התשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי; המוסד לביטוח לאומי יכול היה לעכב את התשלום לעובדי האגודה בפירוק עם קבלת החלטת המפרק מתאריך 12.8.09 בה צוין קיומם של סכומים אלו והמחאת הזכות שניתנה בגינם, לפנות בבקשה מתאימה למתן הבהרות, ולהימנע מתשלום עד להחלטה בה (השווה רע"א 7909/06 נתן שפטולוביץ, עו"ד נ' המוסד לבטוח לאומי, ירושלים).
22. בנסיבות אלו, בהן מחד המדובר בצדדים תמי לב אשר שילמו כספים לעובדי האגודה בפירוק, ומאידך שני הצדדים יכולים היו לעשות מלכתחילה יותר על מנת למנוע את התקלה של כפל התשלום, ראוי שלא להטיל את הנטל כולו על כתפי ארגון משקי עמק יזרעאל, אלא לחלקו בין שני הגורמים.
סוף דבר
23. אשר על כן אני קובע כי הסכומים המיועדים לנושים בדין קדימה של עוף העמק בפירוק יחולקו באופן בו 71.95% יועבר למוסד לביטוח לאומי, והיתרה בשיעור של 28.055 יועבר לארגון משקי עמק יזרעאל.
24. אין צו להוצאות.
אורי זליגמן 54678313-/
|
ניתן היום, 13/9/2011, י"ד באלול התשע"א, המזכירות תעביר החלטתי לצדדים. |
אורי זליגמן, עו"ד רשם האגודות השיתופיות |
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
