שדות מיכה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ נ' מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע''מ (הפירוק)
 

החלטה

רקע

 

המערער הינו מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן "המושב") אשר לפני שנים ביחד עם מספר מושבים נוספים באזור ירושלים הקימו את האגודה השיתופית מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ (להלן "המשיבה") מטרותיה, בין היתר, הינן אספקת מים לחבריה ולחברי חבריה, גביית תשלומים בעד שימוש במים וטיפול בכל נושא המים באגודות החברות מול מקורות חברת המים הישראלית בע"מ.

 

ביום 28.01.04 מונה עו"ד אורן באדר כמפרק של המשיבה להליך של פירוק מפעיל לצורך הבראת האגודה, גביית חובותיה  ושיקומה.

 

ביום 21.06.05 הוצא על ידי המפרק עוה"ד אורן באדר צו תשלום הקובע את חוב המערער בסך 6,342,262 ₪ ( להלן: "הצו").

 

ביום 06.06.05 הגיש המערער ערעור על הצו האמור בהתאם לסעיף 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות.

 

ביום 28.12.06 ביקש המפרק צו עיקול זמני במעמד צד אחד על כספי המשיבה הנמצאים אצל צד ג', "תדמיר" ( להלן: " תדמיר")

 

ביום 28.12.06 ניתנה החלטה על ידי עו"ד לאה רוזנטל עוזרת רשם האגודות כדלקמן:

 

השיתופיות, כדלקמן:

  

1. לאור הנסיבות האמורות בבקשה הנתמכת בתצהיר המפרק ובנספחים לבקשה. ולאחר שהאגודה המבקשת הפקידה כתב התחייבות עצמית על סך 100,000 ₪ .הנני מאשרת כמבוקש צו עיקול זמני במעמד צד אחד על כספי המשיבה הנמצאים אצל צד ג', תדמיר.

2. צו  זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת בדיון שיתקיים בפני כבוד הרשם, בדיון שיתקיים בפניו ביום א', 7.1.07 בשעה11:00"

 

לפיכך, ענייננו בהחלטה זו היא  ערעור על צו התשלום ובקשה לביטול צו העיקול הזמני שהוטל על ידי המפרק .

 

 

עיקרי טענות המערער

 

1.      הסכסוך נובע מעסקי האגודה לפיכך לפי סעיף 171 א' לתקנון המשיבה קיימת חובת בוררות בפני בורר או בוררים שיתמנה או ימונו על ידי מנהלת "ניר שיתופי ולפי שיקול דעתה.

 

2.      יש לפסול את צו התשלום.

 

3.      הצו שהוצא על ידי המפרק למערער, ניתן מבלי שהתקיים הליך מעין שיפוטי על ידי המפרק ומבלי שהמערער הוזמן להשמיע טענותיו בפני המפרק ובלא שנשלחה למערער הודעת התראה טרם הוצא צו העיקול.

 

4.      בצו שהוצא לא ניתן פירוט החוב וממה נובע החוב שנקבע על ידי המשיבה.

 

5.      פירוט החוב שנקבע על ידי המפרק הינו סתמי וכולל שמות וסכומים כלליים בלבד ולא ניתן ללמוד ממנו בגין מה נוצר החוב ואת הרכבו, ובכלל זה, חסרים פרטים בדבר התקופה שבגינה הצטבר החוב, בגין כל שנה ושנה, חסר הפרדה בין הקרן והרבית, ופרטים לאופן קביעת הריבית.

 

6.      הסכום שנקבע  בצו בטעות יסודו.

 

7.      בצו נקבע סכום של 6,342,263. אולם, ביום 09.05.06 העביר המפרק דו"ח יתרות ולפיו סכום החוב הינו 1,893,633.12 ₪ בלבד וביום 21.05.06 העביר המפרק אישור של ברית פיקוח ולפיו החוב הינו 1,898,150,92 ₪.

 

8.      בהתנהלות המפרק חלו פגמים רבים  והמפרק לא נהג בסבירות ובהגינות.

 

9.      ככל שקיים חוב , הרי שהוא חוב של החברים ולא של המערער.

 

10.  סעיף 59 לתקנון המשיבה נוקט בלשון "אחראי" ולא  "ערב"  וזאת לא בכדי. שאומד הצדדים היה שהמערער יהיה אחראי אך ורק על מנת לאפשר למשיבה לגבות את חובות חברי המשיבה אליה אך  אליה המערער אינו ערב לחובותיהם של חבריו.

 

11.  חלפו שנים רבות בהן המשיבה לא עשתה דבר כדי להקטין את הנזק, לא יידעה את המערער בדבר התגבשות החוב ולא תבעה את החוב מחבריו.

 

12.  ככל שקיים חוב, הרי הוא נגרם בשל רשלנות המשיבה בביצוע תפקידה.

 

13.  מתנהלים הליכים מקבילים, בגין אותו חוב, שכן המשיבה הגישה לפני מתן הצו תביעות משפטיות לבית המשפט השלום בירושלים נגד המערער וחבריו.

 

14.  למיטב ידיעת המערער, חלק מחבריו, פרעו זה מכבר את חובם למשיבה ואילו לחברים אחרים יש טענות כנגד החוב אשר יתבררו במסגרת ההליך המשפטי בו פתחה המשיבה כנגדם בבית המשפט.

 

15.  המערער טען כי מדובר בהליכים מקבילים אשר הסעד המבוקש בהם זהה, קרי, תשלום בגין שירותים שניתנו על ידי המשיבה.

 

16.  אין לנהל הליכים במקביל ויש בכך ניצול לרעה של הליכי משפט.  יש לבטל את הצו ככל שנוגע בנוגע לחובות שבגינם הוגשו תביעות לבית משפט השלום בירושלים.

 

 

עיקרי טיעון המשיבה

 

17.  למפרק סמכות להכריע בצו, מהם החובות המגיעים מחברים או ממי שהיו חברים והם אינם מותנים בדין בשמיעת עמדתו של החייב, קודם למתן הצו.

 

18.  למרות האמור לעיל, ניתנו למערער, הזדמנויות חוזרות ונשנות להציג את עמדתו בדיונים עם המפרק בעת שימוע שנערך למערער בפני המפרק, בדיון בפני הרשם בערערו המערער על החלטת המפרק ובבית המשפט המחוזי בתל- אביב- יפו.

 

19.  בדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי, המערער העלה כבר את הטענה שהוא מעלה היום בערעורו זה: לפיה אין זה חוב המערער כי אם החוב של  החברים באגודת המערער.

 

20.  החוב שבגינו הוצא הצו הינו חובו של המערער.

 

21.  טענת המערער לפיה, הוא אינו חב בחוב למשיבה אלא חבריו הם אלו שחייבים חוב זה, עומדת בסתירה להוראות תקנון המשיבה. המשיבה מפנה לסעיף 59 לתקנון המשיבה.

22.  בהליכים שהתקיימו בין המשיבה והמערער במסגרת הסדר החובות במנהלה להסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, קיבל המערער על עצמו את חובות חבריו ופרע את חוב החברים למשיבה. המשיבה מפנה לנספח ט לתשובתה.

 

23.  המערער הוא בעל מכסת המים אצל המשיבה , חשבונות המים הוצאו  על שמו בלבד והמשיבה פרעה בשמו ועבורו של המערער את חשבונות המים הנ"ל למקורות בגינם נותר המערער חייב חוב עתק למשיבה ועובדה זו הביאה את המשיבה לקריסה כפי שגם מפורט בדו"ח החוקר, המשיבה מפנה לנספח ח' לתשובתה.

 

24.  סכום החוב מדויק ומחייב את המערער.

 

25.  בהתאם לסעיף 57  לתקנון המשיבה, שהמערער התחייב וקיבל על עצמו, נאמר כי האמור בספרי המשיבה מחייב את המערער לשלם חובותיו בהתאם להוראות המשיבה. המשיבה מפנה לנספח י ' לתשובתה.

 

26.  סכום החוב הוקטן, בידיעת המערער, כתוצאה מהסדר החוב על פיו פרע המערער את חובות חבריו במנהלה להסדרים חקלאיים. כמו כן כתוצאה מתשלום שנעשה בהתאם להסדרי פשרה במסגרת תביעות שהגישה המשיבה נגד המערער וחבריו. המשיבה מפנה לנספחים ט ו- י"א לתשובתה.

 

27.  בשל העובדה שסכום החוב תוקן בידיעת המערער ובהסכמתו ולאור העובדה כי החוב המתוקן נרשם בספרי החשבונות של המשיבה, הרי הוא מחייב את המערער בהתאם להוראות תקנון המשיבה. לפיכך, מנוע המערער מלטעון כנגד גובה החוב.

 

28.  אין חובת בוררות.

 

29.  המערער גילה דעתו כנ"ל כאשר פנה בתביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וכאשר הגיש בערעורו על החלטת המפרק בעניין הפסקת השירותים למערער  טען כי לא חלה בעניינו חובת בוררות.

 

30.  העניין הנדון בערעור זה איננו סכסוך בין המשיבה למערער, אלא ערעור על צו תשלום שניתן על פי דין למערער, בהתאם לסמכות המפרק על פי פקודת האגודות השיתופיות.

 

31.  סמכות המפרק בהתאם להוראות סעיף 48(3) (ב) לפקודת האגודות השיתופיות היא : " לקבוע בצו מזמן לזמן מהם החובות המגיעים מחבריו או ממי שהיו חבריו חברים..." זוהיסמכות מנהלית או מעין מנהלית שאין להתנות עליה ואין מפרק יכול להשיל מעל עצמו את סמכותו ולמסור את ההכרעה בעניין שנמסר לו, לידי בורר.

 

 

לאחר שהצדדים הופיעו בפני ולאחר שקראתי בעיון את החומר שבפני הנני להחליט כדלקמן:

 

32.  ההליך שבפני הינו ערעור לביטול צו תשלום שהוצא כנגד המערער ביום 21.06.05 ובקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל לבקשת המשיבה ביום 28.12.06 במעמד צד אחד על כספי המשיבה הנמצאים אצל צד ג', תדמיר. בשל חוב כספי בסך 1,8,98,150   ₪ .שלטענת המשיבה חייב לה המערער.

 

33.  כאמור ביום 21.06.05 הוצא על ידי המפרק עוה"ד אורן באדר צו תשלום בגין חובות המערער על סך 1,8,98,150₪ (להלן: "הצו"). וביום 28.12.06 ביקשה המשיבה צו עיקול זמני על כספי המערער הנמצאים אצל צד ג' תדמיר.

 

34.  דא עקא ביום 13.09.06 במסגרת דיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים הצעתי לצדדים לנסות ולגבש פתרון של פשרה, וכן הצעתי לצדדים כי אני אציע הצעה לפשרה שהצדדים יוכלו לשקול אותה.

 

35.  ביום 28.12.06 ביקשה המשיבה צו עיקול זמני על כספי המערער הנמצאים אצל צד ג' תדמיר.

 

ביום 28.12.06 החליטה עו"ד לאה רוזנטל ,מנהלת מחלקת הבוררות ועוזרת רשם האגודות השיתופיות, לאשר את צו העיקול.

 

השאלות שבמחלוקת

 

א.      האם חלה חובת בוררות בנשוא המחלוקת?

ב.       תוקפו של הצו לתשלום?

ג.        פירוט החוב ותקופת היווצרותו של החוב?

ד.       אחריות המערער לחוב. האם החוב הינו של המערער או של חבריו?

 

טענת המערער לחובת בוררות

 

36.  המערער טען כי הסכסוך נובע מעסקי האגודה ועל פי סעיף 171 א' לתקנון המערער קיימת חובת בוררות בפני בורר או בוררים שיתמנה או ימונו על ידי מנהלת "ניר שיתופי" ולפי שיקול דעתה.

 

מאידך טענה המשיבה:

 

א.      אין חובת בוררות, משום שהמערער גילה דעתו כאשר פנה בתביעה לבית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב ומשהגיש ערעור על החלטת המפרק בעניין הפסקת השירותים לאגודה ובה טען כי לא חלה בעניינו חובת בוררות.

 

ב.       העניין הנידון בפני איננו סכסוך בין המשיבה למערער, אלא ערעור על צו תשלום, בהתאם לסמכות המפרק, על פי פקודת האגודות השיתופיות. סמכות המפרק הנו בהתאם להוראות סעיף 48(3) (ב) לפקודת האגודות השיתופיות: " לקבוע בצו מזמן לזמן מהם החובות המגיעים מחבריו או ממי שהיו חבריו חברים..." על פניה זוהי סמכות מנהלית או מעין מנהלית שאין להתנות עליה ואין מפרק יכול להשיל מעל עצמו את סמכותו ולמסור את ההכרעה בעניין שנמסר לו, לידי בורר.

 

 

37.  ביום 28.01.04 מונה עו"ד אורן באדר כמפרק של המשיבה על פי סעיף 48 (1) לפקודה, להליך של פירוק מפעיל לצורך הבראת האגודה, גביית חובותיה ושיקומה.

 

38.  בצו המינוי יש הוראה  למפרק להפעיל את האגודה.

 

 סמכויות המפרק נקבעו סעיף 48 לפקודה ותקנה 30 לתקנות האגודות השיתופיוית (פירוק) .

 

תקנה 30 (ב) קובעת:

 

"מיום כניסתו של צו הפירוק לתקפו, יבוא המפרק במקום האסיפה הכללית הועד וכל רשות אחרת של האגודה".

 

39.  מאחר ומונה מפרק לאגודה על פי סעיף 48 (1) לפקודה ולאור תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984, הרי המפרק כפוף להוראות הדין החלות בענייננו.  ועליו לפעול בהתאם להוראות הדין וכל הליך אחר במקרה זה אינו תקף משום שהוא נוגד דין מצווה.

 

ראה לעניין זה בבג"ץ 816/98 - אליהו אמינוף ואח' נ' שמואל אלטלף ו-7 אח' . פ"ד נב(2), 769 ,עמ' 802-803. "

 

"בוררות בעניין מינהלי.

כידוע, לא כל עניין ניתן להכרעה בבוררות. וכך קובע סעיף 3 לחוק הבוררות:

"אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". ( ההדגשה שלי – א.ז)

 

בבג"ץ 115/77 הסתדרות מכבי ישראל, קופ"ח מכבי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לב(214 (1, בו נדון הסכם בוררות כזה, אמר השופט י' כהן (בעמ' 222):

 

"מפסקי-דין אלה ניתן ללמוד על מגמת בתי-המשפט לשלול דיון בבוררות, כשהסכסוך מתייחס לחוקים אשר מטרתם להגן על הציבור או על חלק ממנו וכשאלה הם חוקים שאין להתנות על הוראותיהם".

 

וכך גם בעניינים נוספים, בהם בית המשפט שלל תוקף מהסכם בוררות בעניין שהיה כפוף לדין מצווה, או מהסכם בוררות שהיה בלתי-חוקי או מנוגד לתקנת הציבור מבחינה אחרת, כגון, עניינים מסוימים. לעניין זה ראה ס' אוטולנגי, בוררות, דין ונוהל (מהדורה 1991 ,3), עמ' 80-78 ,76-74 ,70-69 ,54-- 56.

 

"הסכם בוררות, המעביר לידי בורר את ההחלטה בשאלה כיצד להפעיל סמכות שהוקנתה לרשות מינהלית על ידי חוק, הינו בלתי-תקף הן לפי סעיף 3 לחוק הבוררות והן לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי). הוא בלתי-תקף משום שהוא נוגד דין מצווה, וכן משום שהוא סותר את תקנת הציבור, משתי בחינות: ראשית, מבחינת סדרי המינהל המחייבים כי הסמכות תופעל בידי הרשות המינהלית; ושנית, מבחינת הדין המהותי החל על הפעלת סמכויות מינהליות"     בג"ץ 816/98 - אליהו אמינוף ואח' נ' שמואל אלטלף ו-7 אח' . פ"ד נב(2), 769 ,עמ' 802-803. (ההדגשה שלי א.ז)

 

לפיכך אני מקבל את טענת המשיבה כי בעת פירוק לא חל הליך הבוררות ואני דוחה את טענת המערער כי בעניין שבפני חלה חובת בוררות.

 

 

טענת המערער  כי יש לפסול את צו התשלום.

 

40.  ביום 21.06.05 הוצא על ידי המפרק עוה"ד אורן באדר צו תשלום בעניין חובות המערער ( להלן: "הצו").

 

41.  המשיבה הינה אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ שסיפקה מים למערער עת היה חבר בה. המערער הינו אגודה חקלאית שיתופית שהייתה חברה במשיבה וקיבלה שירותי אספקת מים ממנה.

 

לפיכך המערער הוא  חבר באגדת המשיבה  או חבר לשעבר בה.

 

סעיף 33 לפקודת האגודות השיתופיות  קובע אחריות של מי שהיו חברים:

 

"33 אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתיים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר".

 

סעיף 12 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984( להלן: תקנות הפירוק:

 

"12. קביעת חובות החברים

(א) המפרק יקבע את החובות המגיעים לאגודה מהחברים ואת סכום האחריות של החברים לחובות האגודה בנוסף לסכום השתתפותם בהון האגודה, ובין היתר יקבע את חובות החברים בענינים אלה:

(1)  שירותים שהחבר קיבל במישרין מהאגודה:

(2)  שירותים כלליים שהאגודה נתנה לחבריה;

(3) הוצאות שהיו למפעלים של האגודה בהם שותפים החברים או שהאגודה שותפה בהם למען חבריה;

(4) הוצאות שהיו לאגודה והנוגעות לעסקי האגודה ומטרותיה, לרבות הוצאות מימון וריבית;

(5) חלקו של חבר בחוב האגודה לנושה, שמועד פרעונו הוקדם בהתאם לאמור בתקנה 18(א).

(ב) תקנה זו תחול גם על עיזבונות חברים ועל חברים לשעבר כאמור בסעיפים 32ו-33 לפקודה. (ההדגשה שלי-א.ז)

 

 

וראה סעיף 13 לתקנות הפירוק:

 

" 13. גביית חובות מחברים

(א) קבע המפרק סכום חוב של החבר לאגודה כאמור בתקנה 12, יצווה על פירעון החוב על ידי הוצאת צו תשלום כמפורט בתוספת הראשונה (להלן - צו תשלום).

(ב) המפרק ישלח את צו התשלום לחבר ויקבע מועד לתשלום החוב שלא יפחת מארבעה עשר ימים מתאריך קבלת הצו. (ההדגשה שלי-א.ז)

 

לאור האמור לעיל על מפרקי אגודה לתבוע  את חוב חבריהם רק באמצעות צו תשלום.

 

הוראת סעיף 48) (3) (ב) של הפקודה בחלקו הרלוונטי לעניין, קובע :

 

"משקיבל צו לפירוק עסקים תקף, תהא למפרק... הסמכות... לקבוע בצו, מזמן לזמן, מהם החובות המגיעים לחבריה או ממי שהיו חברים... ומה התרומות שעל אלה לתרום, או שעוד נשאר עליהם לתרום, לאקטיב של האגודה...".

 

תקנה 13 לתקנות הפירוק קובעת כי "צו תשלום" הוא האמצעי לגביית החוב של החבר על ידי המפרק.   

 

42.  המערער טען כי יש לפסול את צו התשלום שהוצא על ידי המפרק מאחר וניתן מבלי שקיים המפרק הליך מעין שיפוטי אליו הוזמן המערער להשמיע את טענותיו.

 

43.  מעיון בחומר שבפני עולה כי היו הליכי שימוע בפני המפרק לפחות ביום 06.06.04. ובעתירות שהגיש המערער לבית המשפט במחוזי בתל–אביב בה"פ  2052/04 . גם דנו בחוב המערער.

 

44.  לא חלה על המפרק חובה להזמין את המערער לשימוע כפי שטוען המערער ראה להלן:

 

סעיף 48(4) לפקודת האגודות השיתופיות:

 

"(4) .בהתחשב עם כל תקנה מן תקנות שעפ"י פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה עפ"י סעיף קטן (2) הסמכות-במידה שסמכות כזאת תהא נחוצה להוציא לפועל את מטרות הסעיף הזה-להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ"י החוק העותומני של דיון אזרחי".( ההדגשה של- א.ז)

 

סעיף זה אינו מטיל על המפרק חובה להעדת עדים, אלא מעניק למפרק הסמכות לעשות כן.

 

עוד עולה מעיון בחומר שבפני, כי המערער קיבל את הצו והמערער גם העלה טענתו בעניין צו התשלום בעדותו במהלך הדיונים שבפני.

 

לפיכך אני דוחה טענות המערער בנושא צו התשלום וקובע כי צו התשלום ניתן כדין.

 

45.  למערער היה יומו להשמיע טענותיו בעניין הצו לתשלום שהוצא על ידי המפרק.

 

אני דוחה טענה זו של המערער וקובע כי צו התשלום הוצא ונמסר כדין.

 

46.  המערער טען כי בצו שהוצא לא ניתן פירוט החוב ובגין מה נובע החוב שנקבע על ידי המשיבה. פירוט החוב שנקבע על ידי המפרק הינו סתמי וכולל שמות וסכומים כלליים בלבד ולא ניתן ללמוד ממנו בגין מה נוצר החוב ואת הרכבו, ובכלל זה, חסרים פרטים בדבר התקופה שבגינה הצטבר החוב, בגין כל שנה ושנה, חסרה הפרדה בין הקרן והרבית, ופרטים לאופן קביעת הריבית.

 

לעניין טענת המערער כי צו התשלום אינו מפורט ולא היה ידוע לו כיצד חושב הסכום הנקוב ולא ניתן לו לבדוק את חובות החברים וחישוביהם, הנני קובע כי אין כל מניעה, בכל עת, שהמערער יבדוק את חשבונות החברים הנמצאים אצל המשיבה ושבגינם נדרש החוב. הנני מאפשר למערער לפנות אלי לאחר שיבדוק את החשבונות ולהגיש, אם יהיה בכלל צורך, השגה על החשבונות.  

 

47.  עוד טען המערער כי חלפו שנים רבות בהן המשיבה לא עשתה דבר כדי להקטין את הנזק, לא יידעה את המערער בדבר התגבשות החוב ולא תבעה את החוב מחבריו והוא נגרם בשל רשלנות המשיבה בביצוע תפקידה.

 

אינני יכול להסכים לטענה מעין זו מהטעמים הבאים:

 

א.      מר אביגדור כהן מי שמכהן מאז שנת 97 ועד היום כיו"ר ועד האגודה של המערער היה גם חבר בהנהלת המשיבה בין השנים 99 ועד למועד מינוי המפרק וודאי מודע להתנהלות החשבונות במשיבה ככל שאלו נוגעים לחובותיו של המערער למשיבה.

 

ב.       המערער עצמו מודה כי המשיבה פעלה כנגד המערער וחבריו בבתי המשפט.

 

ג.        אין למערער אלא להלין על עצמו. אילו היה משתף פעולה עם המשיבה לגביית החובות מחבריו היה בידו למצוא דרך להפחית את החובות והיה ניתן לגבות ביחד עם המשיבה את חובות חבריו של המערער ולהשיבם לקופת המשיבה, בין היתר, באמצעות ניתוק המים.

 

וראה ע"א 7262/00 - פוריה כפר עבודה נ' יפת לוי . פ"ד נו(3), 899.

 

"אין מושב חייב לספק מים לחבר מושב המסרב לשלם עבור הספקת המים"

 

"הנחת הבסיס של חוק המים היא שמים מסופקים תמורת תשלום. בנסיבות הענין שבפנינו על רקע מערכת היחסים שבין המושב למשיב, בשים לב לטיעונים ולראיות שהובאו בערכאה הראשונה אין מקום לחייב את המושב להמשיך לספק מים למשיב, בלא תמורה, הכל בכפוף למתן התראה הולמת. השאלה הכללית והרחבה בדבר טיבה והיקפה של הסמכות המסורה לרשות מקומית לנתק מים תמתין להכרעה בנסיבות מתאימות. עם זאת, רשמנו לפנינו את הצהרת המערער שאם יבקש זאת המשיב, ייפתחו המים לסירוגין כל 24 שעות למשך שעתיים".

 

המערער התעלם מחובותיו על פי תקנון המשיבה ומשהוצא צו התשלום מנסה במחדליו לתקוף את צו התשלום והעיקול שהוצא כדין , בניסיון להתחמק מתשלום חובותיו למשיבה.

 

 

 

טענת המערער כי החוב הנו חוב החברים באגודת המערער ולא של המערער.

 

48.  המערער טען כי הוא אינו "ערב" לחובות חבריו כל משמעות חברותו באגודת המשיבה הנה לאפשר למשיבה לגבות את חובות חבריו.

 

אין כל בסיס לטענה זו של המערער לא בדין ולא בתקנון המשיבה ואף לא בתקנון המערער.

 

 

תקנון המשיבה- משמעות משפטית

 

המערער חבר באגודת המשיבה ומחויב להוראות התקנון שהינו הסכם בין המערער למשיבה.

 

49.א  על מעמדו של תקנון האגודה והמטרות המפורטות בו כבר הביע בית משפט את עמדתו לפני שנים רבות:

 

"התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם. הם יכולים ליהנות מהזכויות המוענקות בו ומתחייבים בחובות המוטלות על פיו באותם התנאים והסייגים האמורים בו... זאת ועוד. מטרות האגודה, כפי שהן מוגדרות בס' 1 של התקנון, הן בעלות אופי הצהרתי אל מה תשאף ותחתור האגודה בפעולותיה מבחינה רעיונית ומעשית. אין פירושו של דבר כי על סמך הוראה זו בתקנון זכאי כל חבר לדרוש מהאגודה שתגשים הלכה למעשה כל מטרה מהמטרות הללו או שתשתמש בפועל בסמכויות השונות שניתנו לה לשם כך. האגודה פועלת באמצעות מוסדותיה ואנשיה לפי הכוחות שניתנו להם בתקנון ולא כל חבר הישר בעיניו ידרוש ולא כל אשר יעשה יוכל לזקוף לחובת האגודה שתישא בתוצאותיו" ( ההדגשה שלי – א.ז) .(ע"א 788/87 - דוד לוי נ' כפר פינס מושב עובדים של הפועל . פ"ד מד(2), 52 ,עמ' 55-56.)

 

תקנון המשיבה מסמיך אותה לעשות כל דבר הנחוץ לשם השגת מטרות האגודה. (פרק ב' לתקנון) זוהי המסגרת שעל פיה נמדדת כל פעולה  של האגודה.

 

במקרה שבפני, תקנון המשיבה בפרק ב', מטרות וסמכויות מדבר בעד עצמו.

 

ב.  כך גם קבע בית המשפט לעניין מחויבות לתקנון בפרשת ע"א 524/88 "פרי העמק", אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ נ' שדה יעקב, מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(529 (4, בעמ' 547, מפי השופט אהרון ברק:

 

"מהו מעמדו המשפטי של התקנון? כמסמך בסיס של האגודה השיתופית, הוא קובע את הכוחות והסמכויות של האורגנים השונים ומבחינה זו הוא חלק מהמשפט " החוקתי " שלה.......

 

 התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם". (השופט ברנזון בע"א 627/61 גלברג ואח' נ ' מושב עובדים "תל-עדשים" בע"מ, פ"ד יז 1281, בעמ' 1285).

 

כן נפסק, "כי התקנון הוא הסכם בין החברים לבין עצמם" (ע"א 556/69 "ניר" חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים בע"מ נ' ביטן ואח', פ"ד כד (710 (2]. פסיקה זו תשמש נר לרגליי, וזאת חרף הקושי הקיים בראיית האגודה עצמה - להבדיל מהחברים בינם לבין עצמם - כצד לחוזה המקורי המשתכלל בד בבד עם הכרתה של האגודה כאישיות משפטית" (ראה צ' כהן, בספרה הנ"ל, בעמ' 42).

 

ראה ברוח זו גם מסקנתה של ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל (תל -אביב תשנ"ה) 179-- 167 (להלן - "אוטולנגי"), שקבעה, לאחר דיון מפורט בהיבטים השונים של הבעיה, כי:

 

"חיובו החוזי של התקנון הפך להיות הנחה משפטית מבוססת, שאין מהרהרים אחריה עוד".

 

" כוחו של תקנון ככוחו של חוזה בין האגודה לבין חבריה ובין החברים בינם לבין עצמם לקיום הוראות התקנון על שינוייו" (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל (תל -אביב תשנ"ה) עמ' 174.

 

 

הוראות התקנון הרלבנטיות

 

ג. בחלק א' סעיף 3 ו' לתקנון המערער נאמר:

 

" 3. הסמכויות:

 

לשם המטרות הנ"ל תהיה האגודה מוסמכת לעשות ולפעול כדלקמן: ...

 

ו) לעזור ביצירת אגודות שתופיות נפרדות למטרות מיוחדות בקשר עם מפעלים של חברים כלם או של חלק מהם"

 

 

ד. בסעיפים  54 – 65 עמ' 9  לתקנון המשיבה, בפרק חובות החבר.נאמר:

 

"54.  חבר האגודה ימלא אחרי הוראות תקנונה, אחרי החלטות האסיפה  הכללית ורשויות האגודה האחרות ואחרי הוראותיהן"

 

55. .....

 

56. חבר האגודה יקבל על עצמו אחריות בעד כל ההתחייבויות...."

 

57. הרשימום בספרי האגודה תחייבנה את כל אחד מחברי האגודה בקשר לכל עניין הנוגע לחובותיו לאגודה ולתביעותיו מהאגודה.

 

58. דין חברות באגודה כדין חתימה על כל התחייבות הנובעת מתקנון זה ומחברות באגודה.

 

59. תאגיד, החבר באגודה, יהיה אחראי כלפי האגודה בעד כל התחייבות,חוב,קנס וערבות, מכל סוג שהוא, של חבר התאגיד הזה כלפי האגודה.

 

60. ....

 

61.  חבר האגודה ישלם את חובותיו לאגודה בהתאם להחלטות רשויותיה.

 

62. חבר האגודה ימלא אחר התחייבותו כלפיה בהתאם לתקנון זה ולהחלטות רשויותיה.

 

63.  חבר האגודה ישלם לה תשלומים- בהתאם להחלטות רשויותיה- בעד שירותים הניתנים לו....."

 

64. הגיע זמן תשלום החבר לאגודה או זמן פירעונו של חוב החבר לאגודה  לפי סעיפים 36, 37, 63 של תקנון זה ולא פרע החבר את חובו או את שיעוריו אם נקבעו שעורים לפירעון החוב- תוך 30 (שלושים יום מזמן הפירעון, או תוך המועד שנקבע, בהתאם לסעיפים 36,37, 63 הנ"ל......"

 

65. כל האמור בסעיף 64 דלעיל הנו נוסף לכל סעד אחר העומד לזכות האגודה ומבלי שהדבר יפגע בחובתו של החבר לקיים את כל התחבבויותיו לאגודה" ( ההדגשה שלי- א.ז)

 

בג"צ 333/85 אלי אביאלי נ' שר העבודה ואח', פ"ד מה(4) 581. הרחיב את הפרשנות לעניין  האישיות המשפטית של האגודה מול החברים.

 

ב ע"א 524/88 "פרי העמק", אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ נ' שדה יעקב, מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(4) 529.: נקבע:

 

"אגודה שיתופית, המוקמת על פי פקודת האגודות היא אישיות משפטית".

 

סעיף 21 לפקודה קובע:

 

"משנרשמה אגודה, הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה שלשלת ירושה נצחית וחותמת רשמית והסמכות לאחוז נכסים מטלטלים ונכסי מקרקעים, להתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל הליכים משפטיים אחרים, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות כל הדרוש לצרכי קיומה." ( ההדגשה שלי- א. ז)

וראה "לשאלת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה", גרוס, עיוני משפט א' 287, 1975 .

 

"מקביעה נורמטיבית זו, הרואה באגודה שיתופית אישיות משפטית, נובע כי זכויותיה וחובותיה של אגודה שיתופית אינם זכויותיהם וחובותיהם של חברי האגודה השיתופית"

 

עוד לעניין זה ראה ע"א 367/58 בתי רני חיפה בע"מ נ' עירית חיפה, פ"ד יג 1396,1399: ע"א 266/73 מפעלי שנפ בע"מ נ' מפעלי הסס בע"מ, פ"ד כ"ח (1)408, 411.:

 

"חוזה שעושה אגודה שיתופית עם צד שלישי יוצר קשר משפטי בין האגודה השיתופית לבין הצד השלישי".

 

" אין החוזה יוצר קשר משפטי בין חברי האגודה השיתופית לבין הצד השלישי. כמובן, אין מניעה לכך, כי חבר באגודה שיתופית יצורף ליחס המשפטי שבין האגודה לצד השלישי. לשם כך דרושה פעולה משפטית מיוחדת שבכוחה ליצור קשר משפטי מיוחד בין החבר לבין הצד השלישי. עצם היותו של אדם חבר באגודה שיתופית אין בכך לצרף אותו ליחס המשפטי שבין האגודה לבין הצד השלישי. זאת ועוד: אישיותה המשפטית העצמאית של האגודה השיתופית וההפרדה שבינה לבין החברים בה אינה שוללת את האפשרות כי אגודה שיתופית תפעל כשלוח של חבר בודד או של כלל החברים. אכן, כשם שקיומה המשפטי העצמאי של האגודה השיתופית מאפשר יצירת יחסים משפטיים בין האגודה לחבריה, כך מאפשר קיומה המשפטי העצמאי של האגודה יצירת יחסי שליחות בין האגודה השיתופית לבין חבר מחבריה או כלל חבריה, באופן שפעולה משפטית אשר האגודה מבצעת בשם החברים כלפי צד שלישי תחייב ותזכה את החברים עם זאת לשם יצירת יחסי שליחות בין חברי האגודה (כשולחים) לבין האגודה השיתופית (כשלוחה) נדרשת פעולה משפטית מיוחדת המעניקה לאגודה השיתופית הרשאה לפעול בשם חבר או חברים".(ע.א 431/72 בית שאן מאפיה קואופרטיבית בע"מ נ' פיירשטיין, פ"ד כ"ז(2)66. ( ההדגשה שלי- א.ז)

 

מכאן שהמערער יצר קשר משפטי עם המשיבה ופעל כשלוח של  כלל חבריו, כלפי המשיבה

 

 

פירוט הסכומים בצו התשלום

 

50.   המערער טען כי צו התשלום אינו מפורט ולא ידוע לו כיצד חושב הסכום הנקוב של 1,898,150,92  ₪.

 

51.   מאידך טענה המשיבה כי צו התשלום ניתן על פי יתרת החוב כפי שהיא מופיעה בספרי החשבונות של המשיבה שאושרה על ידי ברית פיקוח וביום 21.05.06 העביר המפרק אישור של ברית פיקוח ולפיו החוב הינו 1,898,150,92 ₪.

 

 

פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה כראיה לכאורה

 

52.   בהתאם להוראות סעיף 57 לתקנון המשיבה נקבע כי האמור בספרי המשיבה מחייב את המערער בכל חובותיו ובסעיף 61 לתקנון דלעיל התחייב המערער  לשלם חובותיו בהתאם להוראות המשיבה.

 

 

וראה חיים נועם, אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה , פרק ו' פעולות הנוגעות לעסקי האגודה:

 

" פנקסי וספרי החשבונות שלה יכולים לשמש ראיה לכאורה לאמור בהם מכח שלוש אפשרויות:

 

א. תקנון – האגודה- הוראה בתקנון הקובעת שספרי האגודה וחשבונותיה מחייבים את החברים יוצרים הנחה לכאורה בדבר נכונותם ומעבירה את נטל הראיה בתביעה שבין האגודה לחבר מהאגודה לחבר.

 

ב. הצהרת חבר בעת קבלתו כחבר  האגודה .... מפסק דינו שח כב' השופט בן שלמה בתיק  כפר הס נ' יעקובי  ניתן להסיק כי די בקיומה של הצהרה כזו בתקנון האגודה כדי לחייב את חבריה"

 

וראה סעיף 1א לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות)תשל"ה- 1975:

 

"פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי העניין: הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה- עליו הראיה".

 

 

וכך  בסעיף 23(1) לפקודת האגודות השיתופיות , חובות שחברים חייבים לאגודה:

 

".23.  (1)   כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר ע"פי פקודה זו או ע"פי תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו.

 

 (2)   לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה על ידי הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים כמשמעותו בסעיף 130 מהחוק העותומאני של דיון אזרחי"

 

מכאן עולה כי נטל הראיה חל על המערער.  המערער  לא הרים נטל הוכחה זה.

 

אחריות האגודה לחוב

 

53.   המערער מחויב לתקנון והאמור בו ואחראי לחוב הנדרש בצו התשלום.

 

(א)  סעיף 33 לפקודת האגודות השיתופיות  קובע אחריות של מי שהיו חברים:

 

"33 אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתיים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר".

 

וראה בבג"צ 333/85 אלי אביאלי נ' שר העבודה ואח', פ"ד מה(4) 581. הורחבה הפרשנות לעניין  האישיות המשפטית של האגודה מול החברים.

 

(ב)   בע"א 524/88 "פרי העמק", אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ נ' שדה יעקב, מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(4) 529.: נקבע:

 

"אגודה שיתופית, המוקמת על פי פקודת האגודות היא אישיות משפטית".

 

              סעיף 21 לפקודה קובע:

 

"משנרשמה אגודה, הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה שלשלת ירושה נצחית וחותמת רשמית והסמכות לאחוז נכסים מטלטלים ונכסי מקרקעים, להתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל הליכים משפטיים אחרים, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות כל הדרוש לצרכי קיומה." ( ההדגשה שלי- א. ז)

 

(ג)   וראה "לשאלת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה", גרוס, עיוני משפט א' 287, 1975 .

 

"מקביעה נורמטיבית זו, הרואה באגודה שיתופית אישיות משפטית, נובע כי זכויותיה וחובותיה של אגודה שיתופית אינם זכויותיהם וחובותיהם של חברי האגודה השיתופית"

 

(ד)   עוד לעניין זה ראה ע"א 367/58 בתי רני חיפה בע"מ נ' עירית חיפה, פ"ד יג 1396,1399: ע"א 266/73 מפעלי שנפ בע"מ נ' מפעלי הסס בע"מ, פ"ד כ"ח (1)408, 411.:

 

"חוזה שעושה אגודה שיתופית עם צד שלישי יוצר קשר משפטי בין האגודה השיתופית לבין הצד השלישי".(ההדגשה שלי- א.ז)

 

" אין החוזה יוצר קשר משפטי בין חברי האגודה השיתופית לבין הצד השלישי. כמובן, אין מניעה לכך, כי חבר באגודה שיתופית יצורף ליחס המשפטי שבין האגודה לצד השלישי. לשם כך דרושה פעולה משפטית מיוחדת שבכוחה ליצור קשר משפטי מיוחד בין החבר לבין הצד השלישי. עצם היותו של אדם חבר באגודה שיתופית אין בכך לצרף אותו ליחס המשפטי שבין האגודה לבין הצד השלישי. זאת ועוד: אישיותה המשפטית העצמאית של האגודה השיתופית וההפרדה שבינה לבין החברים בה אינה שוללת את האפשרות כי אגודה שיתופית תפעל כשלוח של חבר בודד או של כלל החברים. אכן, כשם שקיומה המשפטי העצמאי של האגודה השיתופית מאפשר יצירת יחסים משפטיים בין האגודה לחבריה, כך מאפשר קיומה המשפטי העצמאי של האגודה יצירת יחסי שליחות בין האגודה השיתופית לבין חבר מחבריה או כלל חבריה, באופן שפעולה משפטית אשר האגודה מבצעת בשם החברים כלפי צד שלישי תחייב ותזכה את החברים עם זאת לשם יצירת יחסי שליחות בין חברי האגודה (כשולחים) לבין האגודה השיתופית (כשלוחה) נדרשת פעולה משפטית מיוחדת המעניקה לאגודה השיתופית הרשאה לפעול בשם חבר או חברים".(ע.א 431/72 בית שאן מאפיה קואופרטיבית בע"מ נ' פיירשטיין, פ"ד כ"ז(2)66. ( ההדגשה שלי- א.ז)

 

(ה). בחלק א' סעיף 3 ו' לתקנון המערער נאמר:

 

" 3. הסמכויות:

 

לשם המטרות הנ"ל תהיה האגודה מוסמכת לעשות ולפעול כדלקמן: ...

 

ו) לעזור ביצירת אגודות שתופיות נפרדות למטרות מיוחדות בקשר עם מפעלים של חברים כלם או של חלק מהם"

 

במסגרת הסמכה זו כפי שנאמר בתקנון התקשר המערער עם המשיבה.

 

מכאן שלמרות שמדובר בעיקר בצריכת מים של חברי המערער, למעשה על פי הוראות תקנון המשיבה הרי שהחוב הוא של המערער והוא אחראי לתשלומו למשיבה.

 

 

סוף דבר

 

מכסת המים שייכת למערער וניתנה לו במסגרת התאגדותו כאגודה שיתופית ולכן הוא אחראי למכסת המים ולחלוקתה בין חבריו. זהו גם מקור  ההסכם בין המערער למשיבה בתקנון המשיבה, אין מדובר במכסת מים אישית של חברי המערער, אלא מכסת המערער.

 

מכאן קיים קשר משפטי ישיר בין המשיבה למערער. המערער התקבל אצל המשיבה כחבר ולכן הוא מחויב להוראות תקנון המשיבה, לכל דבר ועניין ולכן המערער גם מחויב לחוב כלפי המשיבה.

במסגרת ההסמכה שבתקנון,  התקשרה המשיבה עם "מקורות" לשם קניית מים עבור חבריה  המושבים והיא גובה את התמורה ומשלמת באופן מרוכז למקורות, עבור המים.

 

כאמור,  התקנון הינו הסכם בין המשיבה לבין כל אחד מחבריה, לרבות המערער ולכן בפנינו הסכמה לפיה המשיבה תספק למערער שירותים כולל אספקת מים כנגד תשלום. לעניין זה, אין הבדל בין אספקת מים לבין כל אספקה אחרת הנרכשת על ידי אגודה כלשהי במרוכז עבור חבריה.

 

היות והמערער מחויב לקיום הוראות התקנון הוא גם אחראי לחוב. לפיכך, גם  צו העיקול הזמני שניתן לבקשת  המשיבה, ניתן כדין. במיוחד, כאשר אין המערער פורע את חובו, הפסיק להשתמש בשירותי המשיבה ואינו מאפשר לה לגבות את החובות מחברי המערער ע"י ניתוק מים וכו' .

 

קיים חוב בגין צריכת מים שהמערער  נמנע מלשלם למשיבה בעוד שהיא שילמה את מלוא הסכום למקורות. המערער לא פרע את חובו למרות שקיבל התראה וגם הוצא נגדו צו לתשלום.

 

גם תקנון המערער הוא בגדר הסכם בינו לבין חבריו ומסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע הדדית  את הזכויות והחובות שלהם.

 

מכאן שהמערער, גם הוא, יכול לפעול על פי תקנונו כנגד חבריו החייבים לו בגין חוב שיצרו כתוצאה מניצול המים שניתנו להם באמצעות המשיבה ובכך להקטין את חובו. אך המערער לא תבע איש מחבריו.

 

למפרק המשיבה חובה חוקית לגבות את החובות המגיעים למשיבה, שאם לא כן, לא יוכל לשלם לנושי המשיבה את המגיע להם.

 

לפיכך ולאור האמור אני קובע כדלקמן:

 

א.      צו התשלום הוצא כדין.

 

ב.       המערער אחראי  לפירעון החוב.

 

ג.        צו העיקול יצומצם עד לגובה יתרת החוב כפי שאושר על ידי ברית פיקוח ולפיו החוב הינו 1,898,150,92 ₪.

 

ד.       המשיבה תאפשר למערער לבדוק את חשבונות החברים ובכל עת וככל שתהייה לו השגה תוכל לפנות אלי.

 

ה.      אני מורה למפרק לתבוע באופן אישי את כל חבריו של המערער בבית המשפט וכל סכום שיגבה מהחברים יזוכה מחובו של המערער.

 

ו.      אני מציע למערער להצטרף למפרק בתביעותיו לשתף עימו פעולה וכן לתבוע באופן אישי את חברי המערער בהליך לישוב סכסוכים הקבוע בתקנון המערער. כל סכום שיגבה מהחברים יועבר למשיבה ויזוכה מחובו של המערער.

 

אין צו להוצאות

 

 ניתן היום23.01.07

 בהעדר, המזכירות תעביר                                                   אורי זליגמן, עו"ד

 החלטתי לצדדים                                                        רשם האגודות השיתופיות