ערעור על המלצת חוקר
בפני רשם האגודות השיתופיות
תיק מס' 2824/395/99
ב ע נ י ן : קיבוץ הר עמשא
- נ ג ד -
ה מ ש י ב י ם:
1. התנועה הקיבוצית המאוחדת
1. הוגש בפני ערעור על המלצותיו של החוקר בנושא עדכון פנקס החברים, הליך שקויים בהתאם להוראות סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973.
א. ביום 11.8.96 מינה התק"מ ועדת תנועה הכוללת את החברים הבאים:
ב. ביום 1.9.96 עלתה לקרקע קבוצתו של מר ארן פטנקין שמנתה כ15- אנשים.
ג. ביום 20.11.96 החליטה האסיפה הכללית של הקיבוץ לקבל למועמדות את ה"ה הבאים: יעקב דר, דורון לב, ענבי שור,
ד. בסוף שנת 96 הצטרף
ה. ביום 3.4.98 קובע במכתבו מר יואל מרש"ק, מרכז חטיבת הגינ"ה בתק"מ כי המזכירות החוקית של הר עמשא הינה ההרכב הבא:
ו. ביום 4.6.98 החליטה האסיפה הכללית של קיבוץ הר עמשא כדלקמן:
2. להפסיק את מועמדותם לחברות בקיבוץ, של המפורטים מטה:
ז. ביום 9.8.98 החליטה המזכירות הפעילה של התק"מ להציב בקיבוץ מלווה עם סמכויות ניהול, בעקבות כך מונה מר
ח. ביום 26.10.98 התקיימה אסיפה בהשתתפות קבוצה בת 11 תושבים ומועמדים שפרטיהם כדלהלן:
ארן ומרים פטינקין, דויד ו
ט. ביום 9.11.98 התקיימה אסיפה נוספת בהשתתפות של מועמדים ותושבים ובמסגרת האסיפה התקבלו בין השאר ההחלטות הבאות:
- קבלתם כחברים באגודה של 19 אנשים.
- הכרזה כי הקיבוץ חדל להיות "קיבוץ בהתהוות" מכח התמלאות התנאים המצטברים המצויינים בסעיף 126(א) לתקנון האגודה.
עיקרי טענות הצדדים:
בהחלטת האסיפה הכללית מיום 4.6.98 נקבע כי פסקה מועמדותם/תושבותם/אורחותם של המשיבים 5-8 ו11-14- והינם חייבים לעזוב את הקיבוץ, יתר המשיבים הינם בגדר תושבים.
פנייתם של המשיבים למשרד הרשם בבקשה לביטול ההחלטה, נדחתה, בנימוק כי אין מקום להתערבות הרשם בהחלטות הקיבוץ.
לאור זאת נראה כי המשיבים משוללים מעמד משפטי כלשהו באגודה ואין להם כלל צד בהליך הנדון.
ב. קבלתם של המבקשים כחברים באגודה מהסיבות שיפורטו כדלהלן:
עוד קבע החוקר, כי הקיבוץ מנוהל בצורה עצמאית ע"י "המבקשים" אשר קיבלו לידיהם בפועל ובאופן מלא את ניהולו השוטף של הקיבוץ, ומכאן שדרישתם של המבקשים להכיר בהם כחברי האגודה מכח התנהגות, נסמכת על תקנה 2א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג1973- הקובעת:
"נהג אדם ונהגו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבע בתקנון האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".
אף שסעיף 129 (ב) לתקנון האגודה קובע שתקנה 2א דלעיל לא חלה על קיבוץ בהתהוות הרי שתקנה 5 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות) תשל"ו1976- קובעת כדלקמן:
"היתה סתירה בין הוראות תקנות או צווים לפי הפקודה לבין תקנותיה של אגודה, ההוראה שבתקנות או הצווים שניתנו לפי הפקודה – עדיפות".
עולה מכאן, כי תקנה 2א עדיפה וכי יש לקבל את המבקשים כחברים באגודה, מכוח התנהגות.
זאת ועוד, היות והסתיימה תקופת מועמדותם של המבקשים באגודה הרי שהינם הופכים אוטומטית לחברי האגודה. דרישה זו מתבססת על סעיף 8(ד), סעיף 13 וסעיף 27 לתקנון האגודה, אשר קובעים כדלהלן:
"8 אדם יתקבל כחבר בקיבוץ אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(ד) עבר תקופת מועמדות כפי שנקבע בתקנון זה, אלא אם ויתר הקיבוץ ביחס אליו על הצורך בתק' המועמדות כולה או מקצתה, ונתקבל כחבר לקיבוץ בהתאם להוראות תקנון זה.
13. תקופת המועמדות תהיה שנה אחת, אלא אם כן החליט הקיבוץ, בין בזמן ההחלטה בדבר קבלת המבקש כמועמד ובין תוך תקופת המועמדות, על תקופה קצרה יותר או תקופה ארוכה יותר, אף בכפוף להוראות סעיף 27 לא יותר משנתיים".
27. האסיפה הכללית רשאית להחליט בדבר קבלת המועמד כחבר או דחיית קבלתו כחבר וביטול מועמדותו, או בדבר הארכת מועמדותו לתקופה נוספת, בתנאי שתקופת מועמדותו הכוללת לא תעלה על שנתיים אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות לכך ורק בהסכמת המועמד".
אי לכך, יש לקבוע, כפי שגם ממליץ החוקר בדו"ח, כי חברי הגרעין מכוח סיום תקופת מועמדותם, הם חברים באגודה.
ג. שינוי מעמדו של הקיבוץ לפי הוראת סעיף 126(א) לתקנון הקיבוץ, כמפורט להלן:
סעיף 126(א) לתקנון האגודה קובע:
"א. מתקיימים התנאים המצטברים להלן:
(1) חלפו לפחות חמש שנים שלימות מיום רישום פרק זה של התקנון.
(2) היום הינו היום האחרון לשנת הכספים של הקיבוץ.
(3) ישנם לפחות שלושים יחידים חברי הקיבוץ.
יחדל הקיבוץ להיות קיבוץ בהתהוות".
בדו"ח החוקר נקבע כי, שני התנאים הראשונים מתוך השלושה אכן נתמלאו.
אך גם אם, עדיין לא התמלא התנאי השלישי, הרי שאין בכך כדי למנוע את הפיכת
לכן, אין כל יסוד לניסיון להפסיק, באופן שרירותי, את תהליך הפיכת
"מכריזה מזכירות התק"מ כי הקיבוץ חדל להיות קיבוץ בהתהוות".
מסקנה זו מתבקשת, כאמור, אף לאור מסקנת כל הגורמים אשר חקרו את
4. טענות משיבים 3-14:
א. ההחלטות שהתקבלו כביכול במסגרת אסיפה כללית של הקיבוץ, האחת מיום 26.10.98 אשר קבעה כי 11 מועמדים (כך לטענתם) אשר סיימו את תקופת מועמדותם, היום חברים בקיבוץ, והשניה מיום 9.11.98 אשר בה קיבלו אותם 11 חברים עוד 19 חברים נוספים במטרה להשלים את מס' החברים הנדרש לצורך סיום תקופת היותו של הקיבוץ, "קיבוץ בהתהוות". ההחלטות דנן אינן יכולות להיות בשום אופן החלטות של אסיפה כללית, והינן VOID שכן כל ה"חברים" שהשתתפו באסיפות אלה אינם חברים כלל וכלל בקיבוץ, הואיל ומעולם לא התקבלו לחברות.
ב. עצם העובדה שתקופת מועמדותם הופסקה, בודאי שלא הופכת אותם למועמדים באופן אוטומטי שכן יש צורך בהחלטה ברוב של 2/3 מהחברים באסיפה הכללית והחלטה פה אחד של ועדת התנועה (ר' סעיפים 27, 28 ו129- לתקנון הקיבוץ). מעבר לכך, מי שאכן היה חבר באגודה באותה עת, התק"מ, משקי התק"מ וניר שיתופי, כלל לא זומן לאסיפה זו וממילא לא השתתף בה. אין כל ספק שהמבקשים אינם יכולים לקבל את עצמם כחברים. עולה כי מכוח ההחלטות הנ"ל בוודאי שלא יכולים להיות המבקשים חברים.
ג. המבקשים טוענים כי עם סיום תקופת המועמדות הם הפכו לחברים. טענה זו יש לדחות עובדתית ומשפטית. עובדתית, עם תום תקופת המועמדות הוצע למבקשים אשר היו מועמדים להאריך את תקופת המועמדות והם סרבו ולכן אין הם בגדר מועמדים באותו מועד. משפטית, לגופו של ענין, עצם העובדה שתמה תקופת המועמדות מבלי שהתקבלה החלטה כלשהי בדבר קבלת החבר או דחייתו, אין בה כדי לקבל מועמד באופן אוטומטי אלא צריכה להיות החלטה פוזיטיבית לקבל את המועמד.
ד. טענתם של המבקשים היא שהם חברים בקיבוץ מכוח התנהגות, על פי תקנה 2א לתקנות האג"ש (חברות). בענין זה נציין כדלקמן:
לתקנה האמורה אין כל תוקף בענין הקיבוץ הנדון שכן סעיף 129(ב) לתקנון הקיבוץ קובע מפורשות שתקנה 2א האמורה לא תחול על קיבוץ המעונין בכך, ובנוסף אין שחר לטענות המבקשים כי סעיף 129(ב) הינו נוגד את הוראות התקנות ולכן בטל.
ה. יתרה מזאת, גם אם היה תוקף כלשהו לתקנה 2א, כיצד ניתן לטעון כי המבקשים הינם חברים בקיבוץ מכוח התנהגות כאשר רק ששה מביניהם גרים בקיבוץ!? בענין זה קובעת במפורש תקנה 6 (ג) (1) לתקנות החברות כי: "לענין תיקון פנקס חברים כאמור בתקנת משנה (א) מכוח תקנה 2א – באגודה שסיווג אותה הרשם כקיבוץ או מושב שיתופי, לא יראה הרשם אדם כחבר אלא אם הוא גר דרך קבע בתחום הקיבוץ או המושב השיתופי, והוא כשיר להתקבל כחבר על פי הוראות תקנות הקיבוץ או המושב השיתופי".
עולה כי לגבי כל 24 המבקשים שאינם תושבי הקיבוץ, בודאי שאין כל אפשרות להצהיר עליהם כחברים, וגם לגבי שאר המבקשים, הרי משאין הם מועמדים, לכן אינם כשירים להתקבל כחברים על פי הוראות תקנון הקיבוץ – לא ניתן להכיר בהם כחברים מכוח תקנה 6.
ו. לכבוד הרשם אין סמכות לדון בבטלותו של סעיף 129(ב)
ז. לענין הטענה כי הקיבוץ אינו קיבוץ בהתהוות. כל בקשתם של המבקשים מתבססת על כך שבקיבוץ ישנם כעת 30 חברים, שזהו המספר הנדרש לצורך יציאתו של הקיבוץ מתקופת ההתהוות. הואיל ויש לדחות בקשת המבקשים להכיר בהם כחברים – ממילא יש לדחות גם את בקשתם השניה להצהיר כי הקיבוץ אינו בהתהוות, כל זה מעבר לעובדה שהחלטתם בענין זה במסגרת אסיפה שכונסה, הינה VOID , כפי שפורט בס"ק א'.
ח. לחילופין בלבד, ובמידה וכב' הרשם ימצא לנכון להכיר במישהו מהמבקשים כחבר הקיבוץ, מתבקש כב' הרשם לנהוג כך גם לגבי כל המשיבים. כל המשיבים הם תושבי הקיבוץ (שלא כמו מרבית המבקשים), ומשקיעים ממיטב זמנם ומרצם לצורך הקיבוץ. חלקם הגיע לקיבוץ עוד לפני דוד בן שבת. להלן פירוט קל אודות מעמדם של המשיבים בקיבוץ:
· אזולאי
· מרציאנו אבי ומיכל - גרים בקיבוץ מחודש 8/97. אושרו כמועמדים בחודש 4/98 ומועמדותם בוטלה ב6/98-. כיום ברי רשות בקיבוץ.
· בר שדה אליעזר ודגנית - גרים בקיבוץ מ1.9.96-, ב11/96- אושרה מועמדותם והופסקה ב6/98- כיום ברי רשות בקיבוץ.
· יאיר ירושלמי ורחל כרמון - גרים בקיבוץ מ4/97-, מ4/98- החלה מועמדותו של יאיר ירושלמי, עד היום (תוך שינוי התנאים ב1.10.98- למועמד בעל עצמאות כלכלית).
· דוד ו
* ברנדלט סבטלנה וגנדי בלנקי – הגיעו ב8/97- לקיבוץ.
כיום ברי רשות בקיבוץ.
ט. באסיפת חברים בקיבוץ מיום 25.10.98 הוחלט להפסיק את מועמדותה של מש' דוד בן שבת. לאור זאת לא ברור כלל מעמדו המשפטי, בתור מבקש.
בנוסף, לכב' הרשם אין סמכות במסגרת דיון זה לדון בשאלת הפיכתו של
5. התק"מ –
ב. עד ליום זה טרם התקבל אדם כלשהוא לחברות בקיבוץ והחברים היחידים בו מכח תקנון קיבוץ בהתהוות, הינם התאגידים הבאים: התק"מ, משקי התק"מ וניר שיתופי (להלן: "החברים").
ג. כל המועמדים לחברות בקיבוץ וכל האורחים/תושבים החיים בקיבוץ הר עמשא, מודעים לעובדה כי אינם חברי הקיבוץ ובפועלם כחברי הקיבוץ ונושאי תפקידם בקיבוץ, יש טעם לפגם, לרבות חשש לכאורה לפלילים.
ד. אם לא די בכך, בהתאם לסעיף 129 לתקנון קיבוץ בהתהוות, לא יתקבל אדם לחברות בקיבוץ בהתהוות אלא עפ"י החלטה פה אחד של ועדת התנועה יחד עם החלטה של אסיפת החברים כאמור בתקנון קיבוץ בהתהוות. אי לכך החלטה של אסיפה כללית ככלל, ושל "אסיפה" של מועמדים ו/או אורחים ו/או אורחים/תושבים בפרט, אינה בעלת כל תוקף בכל הנוגע לשינוי מעמד
6. ההסתדרות הציונית (להלן משיבה מס' 2):
ב. לטענת המשיבה, המערכת הקיימת לא מוכיחה את עצמה ומצבו החברתי כלכלי של
לאחר שעברתי על טענות הצדדים והחומר שבתיק ובתיק החוקר הנני קובע כדלקמן:
ההליך דנן התנהל בהתאם להוראות תקנה 6(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג1973- (להלן: "התקנות"), אשר הוראתו שינוי פנקס חברים באגודה שיתופית.
הוראות תקנה 6(ב) לתקנות קובעת כי:
בהתאם לסעיף 43 לפקודה מונה מר זרח יהב לחקור בענין מעמד המבקשים והאגודה, ממצאי הדו"ח פורסמו ביום 14.1.99.
א. מעמדו של הקיבוץ
1. סעיף 126 לתקנון האגודה קובע את התנאים המצטברים שבקרותם יחדל הקיבוץ להיות קיבוץ בהתהוות – כמפורט בסעיף 3ג' לעיל.
2. מבלי להכנס לבדיקה התקיימות שני התנאים הראשונים, הרי שבתנאי השלישי, דהיינו שישנם לפחות שלושים יחידים חברי קיבוץ, אינו מתקיים בעניננו שכן מכח תקנון קיבוץ בהתהוות החברים היחידים הינם התאגידים הבאים: התק"מ, משקי התק"מ, ניר שיתופי, ולפיכך לא חדל הקיבוץ מלהיות קיבוץ בהתהוות.
ב. חברותם של המבקשים באגודה:
1. התייחסותי למבקשים ככלל הינה כמועמדים, שכן – באסיפה כללית מיום 20.11.96 הוחלט על קבלתם למועמדות בין השאר של האנשים הבאים: ארן ו
ביחס לשאר המבקשים, נקודת המוצא לגביהם הינה – היות ולא נטענה כל טענה ולא הובעה כל הסתייגות מצד המשיבים ביחס לאופן הצגת מעמדם ע"י בא-כוחם, הרי שאף התייחסותי וקביעתי לגביהם, הינה על בסיס היותם מועמדים לכל דבר וענין.
2. בהתייחס לטענה שהועלתה ע"י משיבים 3-14, כי באסיפה כללית מיום 25.10.98 הוחלט על הפסקת מועמדותה של משפחת
* ספק אם מדובר בפרוטוקול אסיפה כללית, שכן נוכחים באסיפה יותר חברים מאשר מספר החברים הקיימים בפועל.
* הפרוטוקול לא נחתם על ידי יו"ר האסיפה והמזכיר וכן לא הוטבעה עליו חותמת האגודה.
* כותרתו של הפרוטוקול איננה כוללת את השם הרשום של האגודה.
* האסיפה לא קבעה יו"ר ומזכיר.
* לא נקבע כל סדר יום לאסיפה (ענין מהותי).
* תוכן ההחלטה לא הובא לידיעת מר בן שבת כמו כן
המסמך לא הועבר לחוקר אלא הומצא רק ביום 21.10.99.
3. לאור הנסיבות המיוחדות בו נמצא הקיבוץ ולאור מה שצוין לעיל לא נותר לי אלא לקבוע כי כל החלטה שהתקבלה באסיפה הנדונה אין תוקף משפטי מחייב.
4. לפיכך , היות ומועמדותה של משפחת בן שבת לא פסקה, הרי אף שאין בידי כל מסמך ו/או החלטה המאשרת כי אי פעם התקבלה המשפחה כמועמדת בקיבוץ ובנוסף לא נתקבלה כל טענה סותרת בענין על ידי הצד שכנגד ולאור, מכתבו של מר יואל מרש"ק מיום 3.4.98 (כפי שהובא לעיל), מונה מר
5. בהתאם לקביעה בסעיף 10, מעמדו של הקיבוץ הינו קיבוץ בהתהוות עליו חל תקנון הקיבוץ המצוי, לרבות החלק אשר יוחד לקיבוץ בהתהוות (סעיף 126 לתקנון ואילך).
6. קבלת חברים לקיבוץ בהתהוות נעשית אך ורק על פי הוראות
סעיף 129(א) לתקנון קיבוץ בהתהוות הקובע כדלקמן:
"לא יתקבל אדם לחברות בקיבוץ בהתהוות אלא עפ"י החלטה פה אחד של ועדת התנועה יחד עם החלטה של אסיפת החברים כאמור בתקנון זה".
"תקנה 2(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג1973-, לא תחול על קיבוץ בהתהוות"
תקנה 2(א) קובעת נסיבות מיוחדות להכרה באדם כחבר מכוח התנהגות – כמצויין בסעיף 3ב' לעיל.
8. בסופה של תקנה 2(א) מצויין כי "…זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה", כלומר, האגודה רשאית לקבוע בתקנותיה שהתקנה לא תחול עליה ואכן כך הדבר.
לאור זאת טענותיהם של המבקשים בענין העדיפות הנורמטיבית של התקנות שעל פי הפקודה וכי הינם חברים באגודה מכח התנהגות אין לה על מה לסמוך.
9. לענין טענת המבקשים כי הינם חברים מכח תום תקופת מועמדותם (כמפורט בסעיף 4ב') הרי שעצם העובדה שתמה תקופת המועמדות מבלי שהתקבלה החלטה כלשהי בדבר קבלת החבר או דחייתו אין בזה כדי לקבל מועמד באופן אוטומטי אלא דרושה החלטה פוזיטיבית של האגודה , כפי שקבעה כב' השופטת אבנור בת.א. (ת"א) 2404/70, גולד-נ – "דן" פ"ד ע"ד, 208, כדלקמן: "ראשית יש לקבוע כי אין אני רואה אפשרות חוקית לפיה ייהפך מועמד אוטומטית לחבר אגודה … לא יכולה להיות חברות אוטומטית, ללא החלטה של האגודה ומוסדותיה לקבל את המועמד".
ואף אם לכאורה התקבלה החלטה בענין באסיפה מיום 26.10.98 אין לה כל תוקף מטעמים שיובהרו להלן:
10. לענין טענת המבקשים כי הינם חברים מכח קבלתם כחברים באסיפה כללית מיום 26.10.99, הרי שהחלטתי תקפה אף לגבי החלטות שהתקבלו באסיפה הכללית אחרת מיום 9.11.99 כדלקמן:
ההחלטות, התקבלו כביכול במסגרת אסיפה כללית של הקיבוץ, ואולם כפי שצוין לעיל כל "החברים" שהשתתפו באסיפות אלה, אינם חברי האגודה, כלל וכלל, שכן מעולם לא התקבלו לחברות.
אין ספק כי לקיבוץ היו באותה תקופה (וכך גם היום) 3 חברים בלבד (תק"מ, משקי תק"מ וניר שיתופי) והם בלבד זכאים להשתתף באסיפה כלליות ואולם אף אחד מהם לא נכח באסיפות אלו, לא זימן אותם ולא נכח בהם, לפיכך אין כל גושפנקא חוקית לאסיפות אלו, ולהחלטות שהתקבלו בהם אין כל תוקף משפטי מחייב וככלל אין לפעול על פיהם.
ג. ביחס לטענות המשיבים בדבר מעמדם כמפורט בסעיף 4 ח' דלעיל קביעתי היא כדלקמן:
יאיר ירושלמי – תצהיר מאת מר
התצהיר לא הוכחש ולא נסתר ע"י אף אחד מהצדדים, לאור זאת מעמדו נקבע כתושב לכל דבר וענין.
רחל כרמון,
ד. 1. על פי תקנון הקיבוץ:
סעיף 13 – "תקופת המועמדות תהיה שנה אחת … אך לא יותר משנתיים".
סעיף 27 - "…בתנאי שתקופת מועמדותי הכוללת לא תעלה על שנתיים אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות לכך ורק בהסכמת המועמד".
2. לאסיפה הכללית אין סמכות לפעול בניגוד לתקנונה , מה גם שלא התרשמתי כי המבקשים הסכימו להארכה שנכפתה עליהם, מעבר לשנתיים.
3. להערכתי אורכה בלתי סבירה זו דייה כדי לקבוע כי המבקשים הינם חברים בקיבוץ, אולם, בנסיבות אחרות נקבע בפסיקה שהובאה לעיל כי לא יכולה להיות חברות אוטומטית, ללא החלטה של האגודה ומוסדותיה לקבל את המועמד.
"לא יתקבל אדם לחברות בקיבוץ בהתהוות אלא עפ"י החלטה פה אחד של ועדת התנועה יחד עם החלטה של אסיפת חברים כאמור בתקנון זה".
5. עצם העובדה כי האגודה ביוזמתה סירבה להביא את המבקשים לאסיפה כללית או שבחדלונה קרה הדבר, לא יכולה לתת לאגודה יתרון בנושא זה היות ועל פי התקנון היה צריך להביא את המבקשים לאישור האסיפה הכללית לכל המאוחר עד לסוף שנת 1998.
ה. התנועה למעשה גילתה דעתה לגבי המבקשים עוד ביום 3.4.98
עת
"קיבוץ – אגודה להתישבות שהיא ישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך;".
"תנועה קיבוצית – ברית סיוע שחבריה הם קיבוצים ומטרותיה לייסד קיבוצים, לטפח ולעצב ערכים ודפוסי חיים לפרט ולכלל בקיבוצים, להדריך אותם, לסייע לפעולתם, לטפח עזרה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם ולייצג אותם במוסדות בין קיבוצים ובפני רשויות ומוסדות ציבור;".
3. הקיבוץ מעצם הגדרתו חייו מושתתים על ערכים שוויוניות ושיתוף הכלל. משיבה 1 מעצם מהותה נועדה לסייע לקיבוצים וליישבם ואיננה צריכה לראות עצמה כתחליף ל
4. אולם לא כך הם פני הדברים במקרה הנדון, שכן משיבה 1 בהתנהגותה מנציחה את אי השיוויון והשיתוף בכך שהינה מונעת בשרירותיות את האפשרות ממועמדים להתקבל כחברים ולקחת חלק בהחלטות גורליות לעצם קיומם במקום ובכך בולמת את כל הנסיונות ליישב את המקום לפתח אותו להביאו למצב של יציאה ממעמד של קיבוץ בהתהוות לקיבוץ רגיל לכל דבר.
5. אין זה מן הראוי כי אנשים אשר הובאו למקום ע"י המשיבה עצמה, ימצאו עצמם נפגעים מפעולותיה, שכן אנשים אלא כפי שציינתי לעיל תרמו ועשו רבות.
6. פרט להתייחסות המשיבה מספר 1, לא הייתה כל התייחסות של החברים האחרים: משקי תק"מ וניר שיתופי, שראוי היה כי היו מתייצבים ומביעים עמדתם בדיון שבפני.
ה ח ל ט ה
הנני מורה לחברי האגודה (תק"מ, משקי תק"מ, וניר שיתופי) לדון במוסדותיהם בענין מעמדם של כל אחד ואחת מהמבקשים ולאחר מכן לכנס אסיפה כללית של הקיבוץ ולהכריע בנושא קבלת המבקשים לחברות.
במסגרת שיקול הדעת יש להתחשב: בזמן שחלף מאז התקבלו המבקשים למועמדות, ובמצב העובדתי הקיים בקיבוץ ולבחון מי מבין המבקשים מתגורר בפועל בקיבוץ, מי נעדר ומאילו נסיבות ובמידת הצורך לבדוק ע"י מי ניתן האישור לכך. (מומלץ גם לבדוק האם בכוונת המבקשים המתגוררים מחוץ לקיבוץ לחזור להתגורר בו).
במקביל, לגבי התושבים יש לדאוג לעריכת חוזים להסדרת נושא המגורים ודמי השכירות שבגינם. כמו כן , יש לטפל בתופעה של פלישת זרים למגורי מועמדים/תושבים. פעולה נחרצת בנדון תקל על היושבים במקום ותתרום ליציבותו.
ניתן היום, 8.11.99
אורי זליגמן, עו"ד
