לין גביש. נ' קיבוץ חפציבה

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                               

תיק מספר 828

 

 

ב ע נ י ן :                          פקודת האגודות השיתופיות

                                       וסעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות

                                       (חברות) התשל"ג - 1973

 

 

ו ב ע נ י ן :                        1. לין גביש.

                                       2. ירון גביש.

                                       באמצעות מיכאל גביש

                                       מקיבוץ חפציבה

                                                                                          - המערערים-

 

ו ב ע נ י ן :                         קיבוץ חפציבה

                                        קבוצת פועלים להתיישבות

                                        שיתופית בע"מ

                                                                                           - קיבוץ-

 

 

 

הרקע

 

זהו ערעור על ממצאי החקירה והמסקנות של החוקר עו"ד טל בראון מיום 18.10.2001 בה נקבע:

 

1) מערער מספר 1 , מר לין גביש :

 

 החוקר המליץ כי יש לחייב את מזכירות הקיבוץ תוך 30 ימים להעלות את עניין קבלתו של מר לין גביש לחברות להצבעה בפני האסיפה הכללית.

 

החוקר קבע את המלצתו בעניין מר גביש לין  על סמך העובדה שתוקף ההסדר שניתן למר לין גביש פג עוד בחודש 10/99 והרשימות שהוצגו בפניו על ידי הצדדים, מהם נשמט שמו של לין, אינן בנות תוקף חוקי שכן הוגדר בהם מעמדם של הבנים בהסדר כ"מועמדים" והבנים אינם יכולים להחשב כמועמדים אלא לכל היותר בסטטוס של "מעמד מיוחד" שכן מועמדות בהתאם לתקנון איננה יכולה להימשך יותר משנתיים ולא ארבע שנים.

 

 

2) מערער מספר 2, ירון גביש :

 

בעניינו של מערער מספר 2, מר ירון גביש, המליץ עו"ד טל בראון שלא להכיר בחברותו בקיבוץ חפציבה. את המלצתו ביסס החוקר על סמך העובדה כי מר ירון גביש לא חזר לקיבוץ במשך שנה מיום שנדרש לחזור ויש בכך עילה לפקיעת חברותו על פי החלטת מזכירות הקיבוץ וסעיף 35 (ב) לתקנון הקובע כי אין צורך בהחלטת אסיפה כללית ודי בהחלטת מזכירות קיבוץ שנתקבלה כדין על מנת לקבוע כי פקעה חברותו של חבר הקיבוץ.

 

ביחס לתביעת 95 חברים לממש את זכותו של מר ירון גביש להכרעה ישירה בקלפי אם יסולק מחברותו ואם לאו קבע החוקר כי היות ומר ירון גביש איננו חבר הרי שהצבעה בנושא סילוקו של מר ירון גביש מחברותו כלל לא רלבנטית ולפיכך פעל מזכיר הקיבוץ כראוי בכך שלא העלה את ה"ערעור" להצבעה בפני האסיפה הכללית.

 

 

עיקר נימוקי המערערים :

 

 

ביחס למר לין גביש

 

1.    לא ייתכן שבן משק יאבד שייכות ובית רק בגלל סילוק טכני פסול מהרישומים מבלי שקוים הליך פורמלי תקין להרחקתו כדין מהקיבוץ.

 

 

2.    לא נטענה ולא הוכחה טענה כי קוים הליך פורמלי להרחקתו של מר גביש לין.

 

 

3.                 הטענה כי אין ללין מקום ברישומים מ 10/99 אינה מתייחסת גם להפסקת שייכותו מאז.

 

 

4.    ההגדרה כאילו נשמט שמו של לין מהרישומים מטעה וסותרת את קביעתו הנכונה של החוקר בדו"ח שהמחיקה הייתה שגיאה שנעשתה ולכן ברור שמדובר בסילוק מכוון של לין גביש.

 

 

5.    מועד סיום לימודים בגיל 29 + יכול להיות בכל תאריך עד סוף 99 .

 

 

6.    תום תוקף ההסדר אינו תום שייכות לקיבוץ אלא השייכות נמשכת ואיתה חובת ביטוי לסילוק עזיבה או הרחקה ורק אז מחיקה מהרישום- על דברים אלה להתקיים רק בהליך פורמלי דו צדדי, דבר שלא נעשה במקרנו אנו.

 

 

7.    לולא הסילוק מהרישומים, ב 1.10.97 , לא היה עולה ב 6.9.99 טיעון מזכירת הקיבוץ כי לין גביש " לא שייך " טיעון אשר הרשם קיבל כאורים ותומים ב 15.9.99.

 

 

 

 

ביחס למר גביש ירון

 

8.    ההתאמה עם סעיף 35 (ב) לתקנון אינה שלמה שכן ירון לא נטל עימו רכוש מהקיבוץ, צאתו לחופש הייתה כדין, תקופת שהות קצרה בחו"ל וניכיון כפיו של ירון מכוונות עזיבה.

 

 

9.                 מזכיר אינו רשאי להסיר ערעור חוקי מסדר היום ללא הכרעת האסיפה או קלפי ואין לזכות כזו רמז בתקנון.

 

 

10.    במניעת הערעור יש פגיעה בנוהל תקין ופגיעה בזכויות החברים.

 

 

11.    ירון היה מקבל ללא ספק אישור להארכת חופשתו לו היה עורך בקשה מסודרת אך בגלל תקשור לקוי בגלל נכות נפשית באותה עת לא פעל ירון בכיוון הראוי לשם הארכה זאת.

 

 

עיקר נימוקי הקיבוץ:

 

 

לענין לין גביש

 

1.    פנייתו של מיכאל גביש הינה קנטרנית שכן הדיון חייב להיות ישירות מול גביש ירון וגביש לין.

 

 

2.          לין גביש קיבל את כל ההזדמנויות להיות מועמד ולהגיש עצמו לחברות.

 

 

3.          לאחר שנושא החברות עמד על סדר היום באסיפה ליין גביש דרש להוריד את הנושא מסדר היום בערב האסיפה.

 

 

4.          לין הפר באופן עקבי ורצוף את תקנוני  " הסדר הצעירים " בקיבוץ.

 

 

5.          רוב הזמן לין  התגורר מחוץ לקיבוץ.

 

לענין ירון גביש

 

6.          הנושא הובא פעמים לפני הציבור והקלפי ובשתי הפעמים הציבור דחה את ירון גביש ולחילופין הוצע לו תנאי תושב ועזרה בחיפוש עבודה.

 

לאחר שעברתי על כל החומר שבפני, ממצאי החקירה וטיעוני הצדדים הנני קובע כדלקמן:

 

מעמדו של לין גביש

 

א.    מערער מספר 1 לין גביש, בן 31 , יליד 1970, רווק אשר  ב 27.1.97  אושר לו על ידי הקיבוץ הסדר לימודים.

 

ישיבת ועדת בנים קבעה לגביו כדלקמן :

 

" לפי החלטת הועדה לין אינו זכאי לדירה. באם לין לא יעמוד בתנאים אלו לא יהיה זכאי ליהנות מתנאי ההסדר בשכר לימוד.

אין כל הסדר בנושא עבודה עם לין, והוא אינו זכאי לעבוד בחפציבה בתנאי ההסדר. באם יימצא מקום עבודה ללין בתאום ובידיעת מרכז המשק, אין לועדה התנגדות".

 

תנאי ההסדר היו תנאי הסדר צעירים לומדים. כלומר הותר ללין להשתמש בכסף רק לצורכי לימודים כשההסדר עמד לרשותו של לין עד סיום הלימודים ולאחר מכן לין עומדת ללין אפשרות של פניה לקבלה לחברות כמו שאר באי ההסדר הלימודי.

 

ראה  מכתבו של מר שמאי וסרמן, יו"ר הועדה למזכיר הקיבוץ מיום 16.6.98:

 

"הסיכום היה

א.      על רקע הנסיבות המיוחדות מאשרים פניית לין להשתמש ביתרת הכסף שהיתה לו לצורכי לימודים בתנאים של הסדר צעירים לומדים.

ב.      עד סיום הלימודים (גיל 29 +-) לין יוכל לפנות לקבלה לחברות כמו שאר באי ההסדר הלימודי".

 

 

ב.    הנני דוחה את עמדת המערערים כי מדובר בסילוק טכני הגורם לכך שהמערער יאבד את ביתו ושייכותו לקיבוץ. כמו כן לא הוכח על ידי המערער כי הסילוק מהרשימות נעשה בזדון וכי הסילוק הינו סילוק מכוון.

 

הנני מקבל את עמדת החוקר, עו"ד טל בראון, כי על פי הממצאים של החקירה וטיעוני הצדדים אכן מדובר כאן בשגיאה של הקיבוץ. הדבר כמובן פוסל את עמדת המערער כי מדובר כאן בסילוק מכוון.

 

 

ג.    תוקף ההסדר עם לין גביש פג בחודש 10/99. לין גביש נמחק מהרשימות ודווח כ "עוזב" ב 1.10.97. מקובלת עלי עמדת החוקר כי היה מקום להמשיך ולכלול את לין ברשימות עד 10/99. גם אם אקבל את טענת המערער כי מועד סיום הלימודים יכול להיות בכל תאריך עד סוף שנת 99 הרי שאין בכך כדי לשנות התוצאה משום שפנייתו של לין להתקבל לחברות ב 10/99 נעשתה כדין וזמן מה לאחר מכן חזר בו מן הבקשה. כשמזכירות הקיבוץ רצתה להעלות את בקשתו להתקבל לקיבוץ  וגילתה כי לין גביש אינו כלול ברשימות החברים לא יכלה זו להביא את ענין קבלתו לחברות להצבעה בקלפי.   

 

 

ד.    מכל מקום על המזכירות להביא את ענין חברותו של לין גביש בקיבוץ לדיון בפני האסיפה הכללית, שתכריע בנושא חברותו של לין גביש. על האסיפה הכללית לדון בעניינו תוך 30 ימים מיום מתן החלטה זאת.

 

 

סוגיית חברותו של ירון גביש

 

ה.     הנני דוחה את עמדת המערערים כי אין התאמה בין סעיף 35 (ב) לתקנון הקיבוץ לעניינו של ירון גביש. אין חולק על כך כי ירון גביש יצא לשנת חופש שאושרה והסתיימה ב 4/1997  אולם המערער לא חזר לקיבוץ. מזכירות הקיבוץ החליטה ב יולי 1997 לראות את המערער כמי שעבר להתגורר מחוץ לקיבוץ וכמי שעזב את הקיבוץ והפסיק את חברותו בקיבוץ וזאת , לפי סעיף 35 (ב) לתקנון.

 

ראה סעיף 35 (ב) לתקנון הקיבוץ:

 

"חברותו של חבר פוקעת בקרות אחד מאלה :

 

 ב)  עקרו את מקום מגוריו מתחום הישוב הקיבוצי שלא בהסכמת הקיבוץ;"

 

 

המערער טוען כי לא מדובר בעקירת מקום מגורים, כיוון שלא נטל עמו רכוש. נטילת רכוש אינו סממן יחיד במבחן עקירת ישוב. מממצאי החקירה עולה כי המערער אישר כי כאשר שוחח עם המזכיר גיל עמית בהיותו בחו"ל, השיב לו :

 

"מתי שאני אחזור אחזור ואז אני אדבר עם הממונים, תחליטו מה שתחליטו, אני לא במצב שיכול לתת תשובות ולא לענות למכתבים".

 

מעבר לכך המערער קיבל מספר התראות ממזכירות הקיבוץ על משמעות של היעדרות ממושכת מהקיבוץ ועל ההשלכה של היעדרותו וכי הדבר יביא לפקיעת חברותו מן הקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ, אך המערער לא התייחס כלל להתראות ולחוסר הסכמת הקיבוץ ולא עשה מאומה על מנת להסדיר את ענייניו עם הקיבוץ.

 

מדברים אלה משתמע כי למערער לא היו כוונות של חזרה לקיבוץ, לפחות לא בזמן מוגדר. לפיכך ניתן היה לראות בירון כמי שעבר להתגורר מחוץ לקיבוץ וכמי שעזב את הקיבוץ.

 

המערער אמנם יצא לחו"ל באישור הקיבוץ, אך הוא לא פנה למזכירות בבקשה להארכת החופשה ולא העלה נימוקים לבקשתו. הקיבוץ לא נתן הסכמתו להמשך החופשה של המערער, ולמעשה הקיבוץ התנגד בצורה אקטיבית להמשך שהייתו של המערער בארה"ב ואף שלח למערער מכתבי התראה שבהם נתבקש לחזור לקיבוץ. המערער לא הוכיח כי היה מקבל אישור להארכה נוספת אילו היה מגיש בקשה מסודרת לקיבוץ. 

 

 

ו.    הנני מקבל את עמדת החוקר כי היעדרות במשך שנה זוהי תקופת זמן ארוכה מדי ואין זה פרק זמן סביר להיעדרות ולפיכך יש לראות בהיעדרות זו כעקירה מן הקיבוץ.

הנני דוחה את עמדת המערער כי היה נקי מכל כוונת עזיבה מן הקיבוץ ועמדת החוקר,כי בפקיעת חברות בקיבוץ אין צורך בהחלטת אסיפה כללית ודי בהחלטת מזכירות הקיבוץ על מנת לקבוע כי פקעה חברותו של חבר לפי הוראות סעיף 35 (ב) לתקנון, מקובלת עלי.

 

 

ז.    הנני דוחה את עמדת המערער הטוען ש מזכיר הקיבוץ אינו רשאי להסיר ערעור חוקי מסדר היום ללא הכרעת האסיפה או קלפי ואין לזכות כזו רמז בתקנון. מזכיר הקיבוץ פעל כדין כשלא העלה את הערעור להצבעה בפני האסיפה הכללית, היות והמערער חדל להיות חבר בקיבוץ.

 

 

ח.     למעשה די היה בנסיבות אלו כדי לדחות את בקשתו של המערער, אולם מתברר כי בהסכמת המערער הנושא נדון ביום 9.2.2000 באסיפה הכללית שדחתה את בקשתו של ירון גביש.  משנתנה הרשות העליונה והמוסמכת לקבלת החלטות אלה החלטה בנושא, הרי שכל טענותיו של המערער כנגד הקיבוץ אינן עומדות שכן עניינו נדון בפני האסיפה אשר קבעה, בסופו של דבר, בהליך תקין, כי חברותו פקעה ואין לקבלו כחבר לקיבוץ.

לפיכך הנני קובע כי ירון גביש איננו חבר הקיבוץ. 

 

ט.    בשולי החלטתי אציין כי המערערים בדיון שבפני יוצגו על ידי אביהם אשר פעל בנושא ללא לאות. הייתי מצפה מהמערערים להתייצב לדיונים ולהעלות את טענתם בעצמם. משלא עשו כן ספק האם כוונתם להיות חברים אמיתית. מכל מקום אי התייצבותם לא הייתה כל גורם בהחלטתי לדחות את בקשתם.

 

 

 

אין צו להוצאות

 

 

ניתן היום 4.6.2002                                                      

אורי זליגמן, עו"ד