ערעור על צווי התשלום שהמציאה חברת נשיונל פוטוגראפיק לגבייה מייט
בפני רשם האגודות השיתופיות
תיק מס' 2409/369/06
בעניין:
נשיונל פוטוגרפיק
אושרית תורג'מן, מנכ"ל
טל: 03-6958711 פקס:02-6958867
להלן: הת
- נ ג ד –
ייט"ב – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
ע"י המפרק מר אברהם סנפירי
חברת אידע ניהול וייעוץ כלכלי בע"מ
בית הדפוס 22, ירושלים- 95483
להלן: "המפרק או המשיב"
רקע
נשיונל פוטוגרפיק הנה חברה בע"מ לצילומי אויר ( להלן: "המערערת") אשר סיפקה שירותי צילום למשיב.
ייט"ב – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ תחת פירוק ( להלן: "המפרק או המשיב").
בפני ערעור על צווי התשלום שהמציאה המערערת למפרק ושלא אושרו על ידו.
עיקר טענות המערערת
1. בין מנהלי המערערת לנציגי המשיב הייתה הכירות עסקית קודמת.
2. בין המערערת למשיב הייתה עסקה קודמת בהזמנה 13506 ע"ס 4,765 ₪ שלא שולמה ובשל תביעת החוב למפרק שולמה.
3. נציגי המשיב ביצעו הזמנה נוספת ע"ס 3,000 $.שמספרה 13571.
4. בהזמנה 13571 ביקשו נציגי המשיב הנחה בטענה שיש בכוונתם לשלם בשני תשלומים, 50% מקדמה ו- 50% בזמן האספקה.
5. נציגי המשיב הציגו מצג שווא וטענו כי המקדמה תשולם בהקדם.
6. המערערת ביצעה מיד גיחת צילום כבר ביום 03.12.04.
7. נציגי המשיב טענו כי התשלום מתעכב מעט בגלל בעיות תקציב.
8. נציגי המשיב לא דרשו וגם לא היה סיכום מראש לתאום מראש בנוגע לעבודה השנייה.
9. ביום 06.03.05 הסתיימה העבודה ונציגי המשיב נתבקשו לבוא לקבל את העבודה.
10. נציגי המשיב בשום שלב לא העלו טענה כי תנאי מקדמי כלשהו לא התקיים אלא טענה אחת שהתשלום מתעכב כי התקציב לא התקבל.
11. לא היה תנאי כלשהו לתשלום , והדבר עולה באופן מפורש מההזמנה החתומה.
12. גם עת פגש נציג המשיב את סוכן המערערת נתבקש המשיב לבוא ולקחת את העבודה שבוצעה, אז גם ציין נציג המשיב בפני סוכן המערערת כי בשל בעיית תקציב קלה העניין מתעכב, והבעיה עתידה להיפטר בימים הקרובים.
13. נציגי המשיב לא טרחו להגיב או להשיב לאף אחד ממכתבי ההתראה.
14. טענת המפרק כי תנאי מקדמי כלשהו לא התקיים אינה מבוססת ויש לבטל החלטתו לדחות את תביעת החוב ביחס להזמנה 13571.
עיקר טענות המשיב.
15. תנאי לביצוע הזמנה מספר 13571 היה תשלום מקדמה בשיעור של 50% מגובה ההזמנה, המקדמה בגין הזמנה 13571 לא שולמה וגם המערערת מציינת ומאשרת כי המקדמה לא שולמה.
16. בהזמנה 13571 נרשם בכתב ידה של מנכלית המערערת תנאי התשלום 50% מקדמה ו 50% בזמן מסירת העבודה.
17. לא ניתן היה לבצע את העבודה ללא תיאום עם נציגי המשיב ותיאום כזה לא נעשה, היות ועל המשיב לפעול יחד עם המערערת לשם ישור נקודות בקרה שימסרו על ידי המשיב.
18. לא ניתן היה לבצע את העבודה ללא תיאום עם נציגי המשיב ותאום כזה לא נעשה.
19. העבודה בגין הזמנה מספר 12735 לא נמסרה למשיב, היא בוצעה אך לא לשביעות רצון המשיב , היות ולא צולם קטע שהיה בהזמנה ולפיכך היה צורך לעלות מטוס לאוויר, לביצוע צילום נוסף, לשם השלמת ההזמנה הראשונה ובאותה הזדמנות ביצעה המערערת גם צילומים להזמנה השנייה.13571
20. המערערת ניצלה את הטיסה של תיקון ההזמנה הראשונה 12735 ובאותה הזדמנות ביצעה גם את הצילומים להזמנה
לאחר שעיינתי בחומר שבפני והצדדים הופיעו בפני הריני להחליט כדלקמן:
בפני ערעור על צו התשלום שהמציאה המערערת למפרק ושלא אושרו על ידו.
21. עיקר טענת המערערת הנה לעניין הזמנה מספר 13571 ע"ס 3,000 $.
22. המערערת טענה כי המשיב ביקש לשלם את הזמנה מספר 13571 בשני תשלומים, 50% מקדמה ו- 50% בזמן האספקה. וזאת על מנת לזכות בהנחה על התשלום. באותה נשימה העידה המערערת כי ביצעה מיד גיחת צילום בגין הזמנה זו.
מקדמה
23. המערערת הציגה מסמך הזמנה מספר 13511. בסעיף המסומן בכוכבית והמדבר על תנאי התשלום נמחק המודפס ובמקומו נכתב בכתב יד שעל פי עדות המערערת, זהו כתב ידה " 50% מקדמה ו 50% בזמן האספקה"
24. מקדמה בדרך כלל באה להבטיח את התשלום לתחילת ביצוע העבודה.
25. המערערת היא זו שניסחה את ההסכם והוסיפה תוספות בכתב ידה, מכאן שפרשנות ההסכם לרבות התוספת בכתב ידה אינה עומדת לטובתה.
כידוע, כלל הוא בפרשנות הסכמים, כי במקרים שבהם "כפות המאזניים מעוינות", יש לפרש את ההסכם לרעת מנסחו (ראו ג' שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה, בעמ' 322-324). כלל זה קובע, כי כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, כי אז יש להעדיף את המשמעות הנוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך (ראו ע"א 631/83 "המגן" חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' "מדינת הילדים" בע"מ, פ"ד ל"ט (4) 561, בעמ' 572; ע"א 682/82 יוסף
לפיכך אני סבור, כי המקרה שלפנינו נופל לאותם המקרים, בהם יש לעשות שימוש בכלל זה.
על ההיגיון שבבסיס הכלל עמד כב' הנשיא מ' שמגר (כתוארו אז) ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי
"הגיונו של הכלל טמון בשליטת המנסח על תוכן הטקסט. ההנחה היא כי הנסח טרח להבטיח זכויותיו בעת ניסוח המסמך
אם הנוסח הוא דו-משמעי או רב-משמעי, ניתנת עדיפות פרשנית נגד הנסח....שהרי אם הוא - שדאג לענייניו יצר נוסח בעל משמעויות שונות, אין הוא יכול לבחור לעצמו דווקא את החלופה הנוחה לו ביותר; היפוכו של דבר: הוא נתפס על ידי אותה חלופה, שהיא אפשרית לפי הטקסט, המבטאת הגנה טובה יותר על האינטרס של . ההסתמכות של המבוטח על החלופה הנוחה לו יותר, אותה קרא במסמך שנוסח על ידי הצד השני, מקבלת העדפה במלאכת הפרשנות. לשון אחרת, הצד השני שלא היתה לו גישה למלאכת הניסוח, זכאי ליהנות מאותה חלופה אפשרית, העולה מן הנוסח שהוכן על ידי חברת הביטוח, שהיא מבחינתו של הצד השני הנוחה ביותר לו.
כלל הפרשנות בא כאיזון מול השליטה בניסוח. הכלל מגן על אינטרס ההסתמכות של הצד השני - המבוטח - אשר זכאי היה להניח כי ניסוח החוזה יתפרש פירוש סביר אשר עליו סמך."
כב' הנשיא מ' שמגר (כתוארו אז) הדגיש את יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים, העומדים בחוזים מהסוג של פוליסות ביטוח, שבהם יש לכלל הפרשנות לרעת המנסח משנה תוקף. יחד עם זאת, לכלל הנ"ל יש תחולה גם בחוזים "רגילים" בין צדדים לחוזה (ראו א' ברק פרשנות במשפט - פרשנות החוזה (ירושלים, 2001) בעמ' 636).
"יש להניח, הצד בעל השליטה דאג היטב לאינטרסים של עצמו. אין כמוהו המכיר את חוסר הוודאות שבלשון, וחזקה עליו שפעל באופן הנמרץ ביותר להבטחת זכויותיו. כן יש להניח כי בעל השליטה ניצל את מלוא כוחו ליטול לעצמו את כל טובות ההנאה והזכויות שהוא רצה בהן בעת כריתת החוזה. ועל כל פנים, היה בכוחו ליטול לעצמו אותן זכויות וטובות הנאה אם רצה בכך. אין זה ראוי להעניק לו טובות הנאה וזכויות נוספות בדרך פרשנית. אכן, אם בעל השליטה צפה את הזכות או את טובת ההנאה שלהן הוא טוען עתה, מדוע לא דאג לקבוע בעניין זה הוראה מפורשת, שהרי כוח השליטה היה בידיו? האם ביקש להסתיר הדבר מהצד השני, בחששו שהלה לא ייכנס להתקשרות חזיתית? האם ביקש לשמור לעצמו את האופציה הפרשנית בעתיד? ... זאת ועוד, בעל השליטה הוא לרוב במצב הטוב ביותר לדעת את חוסר הוודאות של הטקסט ולדאוג לאינטרסים של עצמו לעתיד. אין דבר שימנע ממנו לתקן את נוסח החוזה ולדאוג לכך כי בעתיד תקבע הוראה מפורשת המיטיבה עמו. הנה כי כן, בשל משקלם המצטבר של שיקולים אלה - שחלקם שיקולים של צדק מחלק, חלקם שיקולים של תום לב (אובייקטיבי) וחלקם שיקולים של משפט וכלכלה - מוצדק הוא לפרש את החוזה בניגוד לאינטרס של בעל השליטה על הטקסט."
לפיכך אני דוחה את טענת המערערת לפירוש או לכוונתה באשר לניסוח " 50% מקדמה ו 50% בזמן האספקה" כי יש בו רק לבטא את ההנחה להזמנה, מה עוד שלא מצאתי כל תימוכין לטענתה זו של המערערת.
26. המערערת העידה כי, גם בהזמנה הקודמת לא פרע המשיב את חובו ורק עת פנו למפרק נתקבל אישור לפירעון החוב.
מכאן שעל המערערת למודת הניסיון מאי עמידה בתשלומים מצד המשיב היה לנהוג בזהירות יתר פי כמה וכמה בטרם תבצע בפועל את ההזמנה השנייה. ולא להתחיל בעבודה עד שלא שולמו דמי הקדימה או לכל הפחות לא לסיים את העבודה.
המשיב טען כי העבודה בגין הזמנה מספר 12735 לא נמסרה לו, וכי היא בוצעה, אך לא לשביעות רצונו , היות ולא צולם קטע שהיה בהזמנה.
המערערת העידה בפני כי אכן היה צורך בהשלמת העבודה בגין הזמנה מספר 12735 וכי הייתה טעות והיא גם העידה כי התחייבה בפני נציגי המשיב לבצע את התיקון ולשם כך היה צורך לעלות מטוס לאוויר לביצוע צילום נוסף.
מהחומר שבפני ומעדויות הצדדים עולה כי המערערת ניצלה את ההזדמנות משהעלתה מטוס לאוויר, כדי לבצע צילום נוסף להשלמת ההזמנה הראשונה וביצעה באותה עת גם צילומים להזמנה השנייה וזאת, עוד בטרם שולמה על ידי המשיב, מקדמה ובטרם קבלה מנציגי המשיב את יישור נקודות הבקרה כפי שעולה מסעיף 3 להזמנה, בפרק שלבי העבודה, המציין כי המשך העבודה היה תלוי ביישור נקודות בקרה שימסרו על ידי הלקוח.
מכאן שהמערערת החלה את עבודת ההזמנה השנייה, עוד בטרם מולאו כל התנאים לתחילתה וניצלה את הטיסה שנועדה לשם תיקון ההזמנה הראשונה, כדי לחסוך לעצמה ולבצע באותה הזדמנות, גם את העבודה השנייה.
על המערערת למודת הניסיון מאי עמידה בתשלומים של המשיב היה לנהוג במשנה זהירות ולא למהר ולהתחיל לבצע גם את העבודה שבהשמנה השנייה.
באם החליטה המערערת על דעת עצמה לבצע את העבודה שבהזמנה השנייה עוד בטרם נתקבלה המקדמה ובטרם קבלה את נקודות היישור והבקרה מהמשיב , הרי שהמערערת לקחה על עצמה סיכון מחושב.
מעיון בחומר שבפני ומהעדויות עולה שהעבודה בוצעה בשלבים וזאת למרות שהמערערת לא קיבלה את הנתונים כנדרש מהמשיב .
המערערת הייתה מודעת לקושי התקציבי של המשיב ואי יכולתו לעמוד בתשלום ואף נוכחה לדעת כי המשיב אינו משלם עבור ההזמנה הראשונה, מכאן שהיה עליה למזער נזקים ולא להמשיך בעבודתה לסיימה ובכך גרמה להגדלת הנזק.
בדיון שהתקיים בפני הסכים המשיב לשלם לפנים משורת הדין, את עלות הגיחה בסך של 380$
לפיכך ולאור האמור אני קובע כדלקמן:
א. אני דוחה את הערעור.
ב. המשיב ישלם למערערת סך של 380$ שהסכים לשלם , לפי ערכם בשקלים ביום התשלום בתוספת מע"מ כחוק.
אין צו להוצאות
ניתן היום 03/12/2006
אורי זליגמן, עו"ד
