פעם אחר פעם שמואל וגילה לב רם ממושב גנות, מערערים על הסכומים שהם אמורים לשלם לועד המקומי גנות. הגביה לא חוקית, סכומים גבוהים מידי, לפני 10 שנים כבר שילמנו
מדובר בתביעה לתשלום בגין מיסים המגיעים לועד המקומי גנות ממשפ' לב רם , בגין השנים 2002-2007 עבור הנכס שהם מחזיקים בתחום שיפוטו. התביעה המקורית הוגשה על סך של 17,112 ₪, ניתן פסק דין על סכום שאינו שנוי במחלוקת (9,111 ₪), לכן נותרה לדיון השאלה האם ההפרש מעוגן בדין.
המצב העובדתי – הבסיס ששימש לגביה
בהתאם לתעודת עובד הציבור של שמשון צברי, גזבר המועצה האזורית עמק לוד, מליאת המועצה האזורית אשרה לועד המקומי גנות גביית מיסים כדלקמן:
בשנים 2002-2006 מס ועד בסך 152 ₪ ליחידה לחודש, ארנונה בסך 5.54 למ"ר ושמירה בסך 50 ₪ לחודש.
בשנת 2007: מס ועד בסך 161 ₪ ליחידה לחודש, ארנונה בסך 5.87 למ"ר ושמירה בסך 50 ₪ לחודש.
טענות החב' שמואל וגילה
החב' שמואל וגילה לב רם חלקו על חוקיות הגביה. לפי טענתם הסכומים שדרש הועד גבוהים יותר מאלו שהוסמך לגבות. בשנים 1999-2000 בוצעה גביה אי חוקית, חוסר חוקיות המוביל גם לתוצאה של "אי חוקיות מתגלגלת" בשנים שלאחר מכן, כולל השנים בגינן הוגשה התביעה. כמו כן היה היעדר אישור הממונה על המחוז לפעולות המועצה. (טענה שהועלתה רק בסיכומים)
היעדר אישור הממונה על המחוז
טענה זו לא הועלתה בתביעה, והיא מהווה הרחבת חזית אסורה. המועצה עצמה לא צורפה כצד להליך. הועד המקומי מוסמך להטיל כל מס באישור המועצה. אין חולק שאישור כזה ניתן, ומשך שנים הועד לא חלק על תוקפה של החלטת המועצה עצמה.
היעדר חוקיות של הגביה בין השנים 1999-2000
טענה זו כבר נדונה והוכרעה בתביעה בין שני הצדדים עצמם, באותו עניין ניתן ביום 19.8.04 ע"י כב' השופטת נחליאלי. (הועד הגיש תביעה נגד הח' גילה ושמואל בגין תשלום חובותיהם בין השנים 2001-2002.)
אחת מטענות ההגנה היתה קיזוזם של חיובים שנגבו ביתר בשנים 1999-2000, אותה טענה בדיוק שהם מעלים בתובענה הנוכחית הטענה נדחתה הן מהפן הדיוני והן מהפן המהותי. כלומר: בהליך קודם, זהה להליך זה, קבע כבר בית המשפט שאין מקומן של טענות אלה, אותן טענות המושמעות כיום, להישמע בהליך מעין זה. קביעה זו יפה גם להליך הנוכחי. שאלת החוקיות של הגביה לשנים 2002-2007, נשוא תיק זה, צריכה להיבחן על סמך האישורים שניתנו לאותן שנים, ולא על סמך העבר.
חוקיות התביעה באשר לשנים 2002 – 2007
סע' 133 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח – 1958 קובע:
"(א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף 68(א) ורשאי הוא, באישור המועצה [...] להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו..."
השאלה היא, האם המועצה האזורית אישרה לועד המקומי את גביית הסכומים נשוא התביעה.
כאמור, הועד המקומי צרף את אישורי המועצה האזורית עמק לוד בתעודת עובד הציבור.
להלן הפרמטרים הנוגעים לביתם של משפחת לב רם: השטח לחישוב הוא 205 מ"ר בשנים 2002 – 2003 ובחודשים 1-4/04. לאחר מכן מדובר בשטח של 190 מ"ר. החל מיום 1.1.04 זכאים הנתבעים להנחה בארנונה בשיעור של 25% בגין 100 מ"ר ראשונים.
מתוך האישורים שצרף הועד המקומי בדבר המיסים שאושרו ע"י המועצה ובחישוב הסכומים שהועד המקומי דרש ממשפחת לב רם עולה כי בשנים 2002-2007 הסכומים שנתבעו עמדו בסכומים שאושרו.
לאור חומר הראיות בהוגש לבית המשפט נמצא כי לועד המקומי הסמכות לגבות את המסים לאחר שאושרו ע"י המועצה, ומשפחת לב רם מנגד לא הצליחו בדבריהם לסתור את הסמכות הזו.
הועד המקומי הציג הסמכה של המועצה. הסמכה זו, שניתנה במסגרת אישור התקציב, תקפה ומחייבת.
באשר לארנונה, נקבעו שיעורים הגבוהים משיעור הארנונה שהועד גבה, וממילא המועט כלול במרובה. הוצג אישור לפיו הועד הוסמך לגבות את חלק הארנונה הרשום בכל אחד מהאישורים.
באשר למס הועד (10 ₪ למ"ר מגורים) מדובר במס שונה ונפרד מהארנונה. כאן החיוב היה 152 ₪ (ו- 161 ₪ בשנת 07).
על כן, החישוב, הכולל את מס הועד בלבד כסכום המותר לגביה, בעוד שלפי הצו מס הועד הוא בנוסף לארנונה, הוא חישוב שגוי כשלעצמו.
לא הוכחה כל אי חוקיות במעשיה של המועצה, ולטעמי פסק הדין שניתן בהתדיינות הקודמת אף ממצה את טענותיו של הנתבע בענין זה.
סיכום אור הנימוקים דלעיל, התביעה נדחית.
משפחת לב רם תשלם לועד המקומי גנות סך של 8,001 ₪ (סכום התביעה בניכוי הסכום ששולם לפי פסק הדין החלקי) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.12.07 ועד למועד התשלום בפועל.
כן יישאו באגרת המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16.4.08 ועד למועד התשלום בפועל ובשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתן היום, כ"ה תמוז תש"ע, 7 יולי 2010.
לאתר הבית של המועצה האזורית עמק לוד.
