קו המים יעבור בשטחים חקלאיים של קיבוצים, ללא הסכמתם
הרקע
מקורות ביקשה להניח קו מים תת קרקעי מתחנת השאיבה דגניה ועד לבריכת בית זרע, אשר עובר מתחת לקיבוצים דגניה א, דגניה ב, כנרת ובית זרע. על כך הוגשו עררים לוועדת הערר המחוזית מחוז צפון, אך אלה נזנחו תוך שנקבע כי ניתן להוציא היתר בניה מכוח תמ"א 34ב/5 ללא תכנית מפורטת וללא תכנית למפעל מים וכן שאין צורך בחתימתם של בעלי הזכויות במקרקעין ואגודת המים על הבקשה להיתר בניה. עתה הקיבוצים מבקשים לבטל את החלטת ועדת הערר ולקבוע שהועדה המקומית לתכנון ובניה עמק הירדן נעדרת סמכות לאשר את היתר הבניה שהתבקש ע"י מקורות או לחילופין להורות כי תנאי למתן היתר בניה הינו חתימתם עליו.
הקיבוצים טוענים כי לא ניתן להוציא היתר בניה ללא תכנית מפורטת, ומוסיפים כי החוק דורש אישור של תכנית מפעל כדי להוציא היתר בניה ולא די באישורים הנדרשים לפי התמ"א. לבסוף, לדברי הקיבוצים היה מקום להתנות את הבקשה להיתר בחתימתם על הבקשה כפי שקבעה הועדה המקומית ולא די בחתימת רשות מקרקעי ישאל, על אף שהיא הבעלים.
דיון והכרעה
ביהמ"ש קבע שעפ"י דרישות החוק, ניתן לתת היתר לרצועת עבודה להנחת קווי מים בקוטר המבוקש ללא אישור תכנית מפורטת ומכאן שלא הייתה למקורות חובה להגיש תכנית כזו. זאת ועוד, ביהמ"ש מצא כי התמ"א אפשרה גמישות במיקומם ורוחבם של קווי המים ולכן הקוטר בתשריט אינו מחייב וניתן לסטות ממנו.
לעניין דרישת החוק להוצאת אישור מפעל, ביהמ"ש קבע כי דרישת היתרים עפ"י תמ"א ועפ"י החוק, כפי שמפרשים זאת הקיבוצים, יוצרת כפל תכנוני ופוגעת בתכלית התמ"א, שהיא הקלה על הליך הוצאת ההיתרים בגלל חשיבותם. אי לכך, קבע ביהמ"ש כי לא נדרש כל הליך אישור נוסף להוראות התמ"א ולכן אין צורך באישור של תכנית מפעל.
ביהמ"ש קבע כי מכיוון שרשות מקרקעי ישראל היא הבעלים של הקרקע, חתימתה של רמ"י מספיקה לצורך קבלת ההיתר על אף שהקיבוצים חוכרים את האדמות בחכירה לדורות. לדברי ביהמ"ש, החוק דורש הסכמה של בעל המקרקעין בלבד ולא את הסכמתו של בעל הזכויות בה ולכן די בהסכמתה של רמ"י ואין צורך לקבל גם את הסכמת הקיבוצים.
סיכום
ביהמ"ש דחה את טענות הקיבוצים ומכשיר את ההיתר שניתן למקורות בנוגע לקו המים התת- קרקעי וחייב את הקיבוצים בהוצאות משפט בגובה 15,000 ₪ לטובת ועדת ערר מחוזית מחוז הצפון וכן לטובת מקורות.
ניתן ביום: כ"ד בתשרי תשע"ו, 7 באוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
