רשם האגודות השיתופיות דן בטענתם של ניב וחני אשל כי יש לראות בהם כחברי קיבוץ ניצנים
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 440/454/10
ניב וחני אשל
טל: 03-5615555 פקס: 076-5432400
ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי אינגרם
בית שרבט, רח' קויפמן 4
טל': 03-5100189 פקס: 03-5160960
עניינה של החלטה זו, בטענת המשיגים כי יש לראות בהם כחברי הקיבוץ.
עיקרי העובדות שלעניין:
1. באסיפה הכללית אשר התקיימה בקלפי בקיבוץ ביום 12/4/10, הוחלט שלא לקבל את המשיגים כחברים בקיבוץ. (להלן: "החלטת האסיפה הכללית").
2. בתאריך ה-7/9/10, פנו המשיגים בבקשה למינוי חוקר, בטענה, כי החלטת האסיפה הכללית, התקבלה שלא כדין ולפיכך יש לראות בהם כחברים, חרף ההחלטה.
3. ביום 4/1/11, מינה מר זרח יהב, עוזר רשם האגודות השיתופיות, את עו"ד צחי סנדומירסקי כחוקר (להלן: "החוקר").
4. ביום 3/7/2011, הגיש החוקר את דוח החקירה, במסגרתו המליץ שאין לראות במשיגים כחברים בקיבוץ, ונוכח מסקנתו והמלצתו של החוקר, הגישו המשיגים את השגתם בפניי, בטענה כי אין לקבל את המלצת החוקר, כאמור.
5. בטרם אעבור לטענות המשיגים, אעמוד על נקודה נוספת אחת, הנצרכת לגוף ההחלטה.
6. אמו של המשיג ניב אשל, הגב' ירדנה (להלן: "ירדנה") הגישה בקשה למזכירות הקיבוץ, לקבל את הבית של אביה בכדי שיתגוררו בו המשיגים. בקשה זו באה לאחר פטירתו של אביה של ירדנה, כאשר ירדנה רצתה שהמשיגים יקבלו את הדירה, למרות שבהתאם ל"תור" שהיה קיים בקיבוץ, המשיגים לא היו זכאים לקבל את הדירה.
7. בקשה זו של ירדנה, אשר תכונה להלן "בקשת הדיור", הועברה להצבעה באסיפה כללית שהתקיימה ביום 2/6/2009, אשר דנה בנושא והחליטה ברוב דעות, לדחות את בקשתה של ירדנה.
8. אלא, שקודם לאסיפה האמורה, התנהלה בקיבוץ מחלוקת בין ירדנה לחברי קיבוץ אחרים, אשר לא ראו את בקשתה בעין יפה והפיצו מכתבים נגד בקשתה ואף ציינו כי עצם בקשת הדיור כשלעצמה, יכולה להשליך על קבלתם של המשיגים לחברי קיבוץ.
9. לאחר שהקדמתי הקדמה זו, כעת אביא את הטענות, שהעלו המשיגים בפני החוקר.
טענות המשיגים שהועלו בפני החוקר:
10. החלטת האסיפה הכללית שלא לקבלם כחברים, נגועה בחוסר סבירות קיצוני, חוסר תום לב, ניגוד עניינים מהותי וכן ביצוע עבירות פליליות ואתיות מטעם חברי הקיבוץ.
11. עמידתה של ירדנה על בקשת הדיור, הביא לדעת המשיגים, למסע הכפשות ואיומים מצד חברי האגודה שאם לא תחדול ירדנה מבקשתה, בנה לא יתקבל לחברות, מה שאכן ארע בסופו של יום.
12. המשיגים טענו כי יש לראות בהם כחברים חרף החלטתה של האסיפה הכללית, מאחר ועמדו בכל הליכי הקבלה הענייניים, האובייקטיביים והמקצועיים כגון: ועדת הקליטה, מועצת הקהילה ומכון קינן שפי (אשר אליו מפנה הקיבוץ לאבחן את התאמתם של המועמדים לחברות).
13. באסיפה הכללית מיום 2/6/09, בה נדונה בקשת הדיור, הובהר במפורש על ידי חברת הקיבוץ דורית אלקין, כי בקשתה של ירדנה בעניין הדיור, תפגע בקבלתם של המשיגים לחברות.
14. לטענת המשיגים, דבריה המפורשים והחד משמעיים של גב' דורית אלקין, חשפו לעין כל את הזיקה הפסולה אותה יצר הקיבוץ, בין בקשת הדיור של ירדנה, לבין קבלת המשיגים לחברות, תוך שימוש בשיקולים זרים ובחוסר סבירות קיצוני.
15. המשיגים לא זומנו לאסיפה כללית, טרם קיום ההצבעה בקלפי, מיום 12/4/10, לצורך הצגת מועמדותם ועמדתם באופן ראוי, ובכך נפגעה זכותם הבסיסית להגיב לטענות שהועלו נגדם.
16. חברי ועדת הקליטה של הקיבוץ פעלו בניגוד עניינים מובהק. כך לדוגמא אחד חברי ועדת הקליטה, עיכב את הליך הקבלה של המשיגים לחברות, בכדי לאפשר לבתו להתאכלס בביתו של שאול אילני ז"ל, ורק לאחר שהדירה אוכלסה על ידי בתו וחתנו, הועמדו המשיגים להצבעה בקלפי.
17. החלטת האסיפה הכללית נותרה עלומה ללא נימוק כלשהוא. בנוסף לכך, לא יעלה על הדעת כי לא תנומק ההחלטה כאשר המדובר בבני קיבוץ בעיקר, כאשר ידוע כי זהו המקרה היחיד מאז היווסדו של הקיבוץ, בו לא נתקבלו בני קיבוץ כחברים.
18. כמו כן, המשיגים טענו כי ניב אשל, הינו חבר עוד משנת 1985 ומאז לא פקעה חברותו. מכיוון ובהליך ההשגה, לא טענו המשיגים נגד מסקנתו של החוקר בשאלה זו, אינני רואה מקום להתייחס אליה בהחלטה זו.
תגובת הקיבוץ שניתנה בפני החוקר:
19. אין מחלוקת על העובדה, שבאסיפה כללית אכן התקבלה החלטה לא מנומקת, אך לא נפל פגם כל שהוא, בכך שהמצביעים לא נימקו את החלטתם. ההצבעה היא חשאית וההנמקה פוגעת בחשאיות. ב"כ הקיבוץ תומך יסודותיו בפסיקת בית המשפט העליון ע"א 10419/03 תומר דור נ' רמת הדר, פ"ד ס(2) 277.
20. באשר לטענת המשיגים כי, הוועדות המליצו על קבלתם לחברות ואילו האסיפה הכללית החליטה שלא לאמץ המלצות אלה, הרי שבסופו של יום קבלה לחברות נקבעת על ידי האסיפה הכללית, ומשזו החליטה שלא לקבל את המשיגים, המלצת הוועדות נעשות לא רלבנטיות.
21. גם טענת המשיגים כי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הקיבוץ, שבן קיבוץ אינו מתקבל לחברות, אינה יכולה לסייע לטענתם, מאחר שההתנגדות לקבלת המשיגים כחברים הייתה גדולה מאוד, למרות הנטייה לקבל, כמעט, כל בן לחברות.
מסקנותיו והמלצותיו של החוקר, כפי שהובאו בדוח החקירה:
22. תחילה התייחס החוקר, לעובדה שהמשיגים עברו את כל מבחני המיון בהצלחה, וחרף זאת החליטה האסיפה הכללית שלא לקבלם לחברות.
לדעת החוקר, המלצות ועדת הקליטה ומבחני המיון אינם אלא חלקים מפסיפס שלם, שעל המבקש להתקבל כחבר בקיבוץ, לעבור. אין בעובדה שועדת הקליטה המליצה בחיוב על המשיגים לקבלם כחברים, בכדי להקנות להם זכות חברות בקיבוץ, וכן לגבי תוצאות מבחני המיון. בסופו של יום, המלצות הוועדות השונות, כפופות להחלטתה של האסיפה הכללית, אשר היא ורק היא, תקבע האם להכיר באדם כחבר באגודה.
23. גם טענת ניגוד עניינים של חבר ועדת קליטה, נדחתה על ידי החוקר. בהתאם לממצאים שהעלה החוקר עולה, כי אחד החברים (אודותיו טענו המשיגים לניגוד עניינים), לא ישב בועדת הקליטה שדנה בקבלת בתו לחברות. כפי שנהוג בקיבוץ, חברי ועדת הקליטה אינם משתתפים בדיונים העוסקים בקבלת בני משפחתם לחברות, וכך גם נהג החבר .
24. המשיגים טענו נגד הקיבוץ, בכך שלא איפשר להם להשמיע את גרסתם בפני האסיפה הכללית, על הטענות שהופנו לעברם. גם טענה זו נדחתה על ידי החוקר.
בהתאם לממצאים שהעלה החוקר עולה כי, באסיפה הכללית שעסקה בבקשת הדיור, נשאה ירדנה דברים בפני האסיפה הכללית והסבירה היטב ובמשך זמן רב את עמדתה. ואילו באסיפה הכללית שעסקה בקבלת המשיגים לחברות, הרי שעל פי עדותה של יו"ר הקהילה עולה כי, מנהגו של הקיבוץ מימים ימימה, הוא, שהמועמדים לחברות אינם מופיעים בפני האסיפה הכללית, אלא ועדת הקליטה מציגה את המועמדים, בפני הנוכחים באסיפה, באמצעות תמונה והצגת פרופיל של כל מועמד. לפיכך, לא הוכח כי הקיבוץ נהג במשיגים באופן שונה וחריג, על פני יתר המועמדים האחרים.
25. כמו כן טען החוקר, כי בהתאם לעדותה של יו"ר הקהילה, המשיגים מעולם לא ביקשו להופיע בפני האסיפה הכללית, ועל כך תמוה מה להם כי ילינו על הקיבוץ בעניין זה. א"כ גם טענה זו נדחתה על ידי החוקר.
26. החוקר התייחס רבות לטענת המשיגים, על הזיקה שנוצרה לדעתם, בין הסכסוך בבקשת הדיור, לבין ההחלטה שלא לקבל את המשיגים כחברים. החוקר התייחס לכרוז השטנה שהופץ על ידי חברי הקיבוץ ולשאר האירועים שנבעו בעטיה של בקשת הדיור. כל טענות המשיגים בעניין, נדחו על ידי החוקר, וכדלהלן.
27. החוקר ציין כי הוא הקשיב לקלטת שהביאו לו המשיגים, ובה הקלטה של האסיפה הכללית ביום 2/6/09, בה נדונה בקשת הדיור. לדעת החוקר, הוא שמע את ההקלטה ואין בה אלא לשמש כחרב פיפיות לטענות המשיגים.
- מכיוון ובקשת הדיור, היא החלק הארי בטענות המשיגים, לפיכך אצטט את דברי החוקר כלשונם וכפי שהובאו בסעיפים 70-83 לדוח החקירה.
|
70. האזנתי להקלטת האסיפה הכללית שהתקיימה ביום 02.06.2009. האסיפה ארכה שעתיים ו-3 דקות, בדיוק. על סדר יומה של אותה אסיפה נקבעו 3 נושאים: נושא ביטוח לאומי לחברי קיבוץ (1), בקשתה הדיור של ירדנה (2), וקבלת חברים חדשים לקיבוץ (3). 71. אביא את התרשמותי משמיעת ההקלטה. התרשמות זו חיונית ביותר, בשביל לדון בטענת המבקשים. 72. ירדנה קיבלה את רשות הדיבור בפני חברי האסיפה. היא הציגה את עמדתה בצורה רהוטה במשך 17 וחצי דקות בדיוק. זמן רב ומכובד לכל הדעות. איש לא פצה פיו בזמן שירדנה דיברה. היא קיבלה את מירב ההקשבה שאפשר לבקש ולקבל. לאחר שסיימה ירדנה את דבריה, התקיים דיון ענייני על בקשתה בין הנוכחים באסיפה. מספר רב של חברים (21 חברים) הביעו את עמדתם לבקשה זו בצורה עניינית, מופתית ומכובדת. איש לא נכנס אל דברי השני, לא נשמעו צעקות וחלקם אפילו הסכימו עם בקשתה של ירדנה. יתרה מזו, אי אפשר שלא לציין, כי הופתעתי לטובה מהסנטימנטים של חברי הקיבוץ לבקשתה של ירדנה. סה"כ הדיון אודות בקשת הדיור ארך 79 דקות!! כ-66% מזמנה של כל האסיפה. 73. למקרא דברים אלה, אי אפשר שלא לציין כי נדהמתי מטענתה של ירדנה שלא איפשרו לה להביע את עמדתה. נותרתי פעור פה, אם לדברים שמתוארים לעיל, ירדנה מייחסת מנגנון של "סתימת פיות". אני נוכחתי כי ירדנה "קיבלה במה" בצורה המכובדת ביותר. 74. זאת ועוד המבקשים טוענים כי נוצרה הסתה פרועה נגדם, אשר הובילה את חברי הקיבוץ להצביע שלא לקבלם לחברות. 75. אם נביט על כל ספקטרום האירועים ניווכח בנקל, שהזיקה בין בקשת הדיור לקבלת המבקשים לחברות, הייתה מינורית ביותר, אם בכלל. 76. המבקשים מייחסים ל"כרוז השטנה" השלכות מרחיקות לכת בעניין קבלתם לחברות. אך המבקשים "שוכחים" שגם בכרוז השטנה עצמו, נושא החברות של המבקשים הוזכר פעם אחת, בין שלל משפטים רבים. כמו כן מלבד כרוז השטנה, הוצפו מכתבים נוספים בנושא בקשת הדיור (מכתב של ירדנה מיום 24.05.2009; מכתב של יו"ר הקהילה מיום 31.05.2009; מכתב של חבר ועדת הקליטה מיום 06.06.2009). במכתבים אלה, לא הוזכר דבר וחצי דבר על קבלת המבקשים לחברות, אלא המכתבים התייחסו ועסקו, אך ורק בבקשת הדיור. 77. זאת ועוד טוענים המבקשים, שהקיבוץ לא גינה את כרוז השטנה ולא עצר את מסע ההסתה שנוצר נגדם. אלא, שהנני דוחה טענה זו בשתי ידיים, עת שמעתי את ההקלטה ואז נוכחתי לראות כיצד עמדה יו"ר הקהילה בתחילתה של האסיפה הכללית (מיום 02.06.2009), באומרה את הדברים הבאים בטוב טעם: "לפני שירדנה מתחילה אני חייבת לבטא את דעתי האישית אבל גם קיבלתי מלא מעט חברים למכתב שפורסם בעילום שם שהופנה אל ירדנה. אני מגנה את הצורה של התכתבות בכל תוקף. מאוד לא מתאים לקהילה שלנו ובכלל לחיי קהילה צורה כזו של התכתבות. אם אנשים רוצים לבטא את דעתם יש דרכים אחרות לבטא. העילום שם הוא ממש לא מקובל. בנוסף לכך המכתבים האלה הוצפו בכל תיבות הדואר גם של תושבים וגם של משרדים שנמצאים פה בצורה בלתי מבוקרת. ואני אמרתי שאני מגנה את התופעה הזו וקיבלתי מלא מעט אנשים התייחסות אישית דומה מאוד לדברים שאני מבטאה. ואני פונה לכולנו שננהל את הדיונים בצורה מכבדת בצורה שמתאימה. אנחנו צריכים להמשיך לחיות ביחד ואנחנו צריכים למצוא את הדרכים הנכונות שאנחנו מכירים אותם איך לנהל דיון גם אם מישהו מתנגד או שיש לו השגות. ועכשיו אני אבקש מירדנה להציג את הפנייה שלה. 78. גם למקרא דברים אלה אי אפשר שלא להשתומם על טענת המבקשים כי הקיבוץ איפשר את ההסתה. וכי איזה התנגדות נוספת, סבורים המבקשים שעל הקיבוץ לנקוט?? – איתמהה!. 79. אלא שהמבקשים חוזרים חזור והדגש על דבריה של אחת מחברות הקיבוץ, הגב' דורית אלקין, כאשר במהלך האסיפה השמיעה את הדברים הבאים: "אני רוצה להעיר הערה אחת לידרנה. אני לא יודעת מה החברים יחליטו. אם זה יהיה כן ואם זה יהיה לא. אני רק רוצה להזכיר כי ניב וחני רוצים להתקבל לחברות. הם פנו להתקבל פה לשכונת בנים החדשה. חבל לי שהתרעומת של כל המהלך הזה יפגע בסיכויים של חני וניב להתקבל לחברות". 80. עם כל הכבוד למבקשים, אל לנו לשכוח שדברים אלו, נשמעו מפי דוברת אחת מתוך 21 דוברים כאמור. מבלי להתייחס לתוכן אמירה זו, והאם הוא מהווה חריגה ממסגרת השיקולים שרשאים החברים לשקול בבואם להצביע על קבלה לחברות, אינני סבור כי יש לתת משקל כה רב לדבריה של הגב' אלקין, על פני יתר 20 החברים שהביעו את עמדתם בצורה עניינית וקורקטית. 81. לאחר שדחיתי בזה אחר זה, את הזיקה שבין בקשת הדיור להחלטה בעניין קבלת המבקשים לחברות, אי אפשר שלא להוסיף כי במהלך הדיון נשמעה עדותה של יו"ר הקהילה, אשר העידה כי חלק מחברי הקיבוץ השמיעו באוזניה מקצת מן השיקולים שעמדו בפניהם, בסרבם לקבל את המבקשים כחברי קיבוץ. 82. אין כאן המקום לפרט את השיקולים שהושמעו בפני יו"ר הקהילה, אך די בכך שנאמר כי עצם השיקולים - מבלי לאמת את נכונותם - הינם שיקולים כשרים ורלבנטים, אשר כל חבר רשאי לשוקלם בעומדו, בינו לבין עצמו, לתת את קולו בהצבעה בקלפי. 83. מדברים אלה נוכחתי כי יש לדחות את גרסת המשיבים בניסיונם, לצייר תמונה כביכול, שסירובם של חברי הקיבוץ לקבלם כחברים, נבע אך ורק בגין המחלוקת בנושא בקשת הדיור. המציאות (האובייקטיבית) מראה תמונה אחרת ולפיה לחברי הקיבוץ, ישנם טענות נוספות כנגד החברים, שלדעתם אין הם ראויים להיות חברי קיבוץ. |
29. עד כאן דוח החקירה. כעת אעבור לטענות המשיגים, שהועלו בפניי בכתובים ובדיון שהתקיים ביום 6/3/12.
טענות המשיגים בקצירת האומר:
30. הטענות שהועלו בפני החוקר, לא אביאם שוב בהחלטה זו ורק אציין כי המשיגים חזרו לרוב, על הטענות שהועלו בפני החוקר.
31. לדעת המשיגים, החוקר ביצע עבודה שטחית ורדודה ולא ירד לעומק העניין.
32. החוקר לא הגיע לקיבוץ, לא תשאל אנשים, לא באופן גלוי ואף לא נסתר, לגבי הסיבה שבגללה לא התקבלו המשיגים כחברים.
33. החוקר התעלם מנתונים אוביקטייבים בנוגע לאיכותם של המשיגים.
34. החוקר התעלם לחלוטין מעיוות הדין ומהעוול שנגרם למשיגים.
35. החוקר הכשיר את "פרי העץ המורעל" בכל הנוגע לכרוז השטנה שהופץ בקיבוץ, אשר יצר זיקה פסולה בין עניינה של ירדנה לבין קבלת המשיגים כחברים.
36. החוקר לא נתן ביטוי אמיתי, לדבריה של דורית אלקין באסיפה מיום 2/6/09.
37. הקבלה לחברות צריכה להתבסס, אך ורק על בסיס התאמה לקהילה ושימוש בזכות הבחירה בתום לב וללא משוא פנים ולא כאמצעי ענישה.
38. עצם הנכונות של הקיבוץ לראות בעתיד את המשיגים כחבריו (לאור מספר ניסיונות פשרה שנעשו בין הקיבוץ למשיגים), מצביע על כך כי היה כשל בהליך קבלתם של המשיגים.
39. המלצתו של החוקר עלולה לגרום לעיוות דין ולפגיעה אנושה בזכויות היסוד הבסיסיות של המשיגים, לרבות הזכות לכבוד, זכות הטיעון, הזכות לשוויון, הזכות לעשיית צדק, והזכות של ירדנה שבניה יהוו את דור ההמשך בקיבוץ.
תגובת הקיבוץ לטענות המשיגים:
40. החוקר ביצע את תפקידו נאמנה והוציא דוח חקירה מפורט ומנומק.
41. אין כאן תקנה לחברות עפ"י התנהגות ולא יכולה להיות כזאת, מכיוון והמשיגים אינם מתגוררים בקיבוץ.
42. אין כשל טכני או טעם לפגם בהחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית, וככל שיש כזאת הסעד הנכון הוא עריכת הצבעה חוזרת, אך המשיגים מתנגדים לה.
43. כל הטענות של המשיגים – ולא משנה באיזה קול רם הם צועקים אותן או באיזו שפה צבעונית הם משתמשים – הינן טענות עובדתיות. הצהרות סתמיות מפי המשיגים אינן מהוות ראיה לעובדות הנטענות. לפי בדיקת החוקר לא הוצגה אפילו ראשית ראיה לתמוך בטענות.
44. ההצבעה הייתה חשאית, וזאת הדרך הטבעית והצודקת לקבל חברים בקיבוץ. כפועל יוצא מהחשאיות, אין אפשרות לדעת כיצד הצביע כל חבר בודד ואסור לשאול אותו.
לאחר שעיינתי בדוח החקירה, בטענות המשיגים ובתגובת הקיבוץ, הנני מחליט כדלקמן:
45. על אתר ייאמר, כי אני דוחה מכל וכל את טענות המשיגים, בכך שהחוקר ביצע חקירה רדודה ושטחית. קראתי עיין היטב את דוח החקירה ונוכחתי לראות כי החוקר, לא הותיר אבן על אבן בכל טענות המשיגים, וחיווה דעתו באופן ראוי לכל אחת מטענות המשיגים.
46. גם אם המשיגים אינם מרוצים מהמסקנות עליהן המליץ החוקר, ראוי שלא יתלו זאת בכך שהחקירה לא מוצתה כראוי.
47. טענות המשיגים כי החוקר לא זימן אנשים נוספים לחקירה, דינה להידחות. ראשית, לא נוכחתי כי המשיגים דרשו מהחוקר לזמן אנשים נוספים והוא התנגד לכך. שנית, חזקה על החוקר כי הוא זימן לחקירה את מי שראה בו רלבנטי לכך. שלישית, מצטייר בפניי הרושם, כי רק לאחר שהמשיגים קיבלו את דוח החקירה לידם, טוענים הם, כי היה צורך לחקור אנשים נוספים על מנת להגיע לתוצאה אליה הם שואפים.
48. לגופו של עניין, בעניין טענות המשיגים לזיקה שנוצרה בין בקשת הדיור של ירדנה לקבלת המשיגים כחברים, דעתי היא כדעת החוקר. החוקר התייחס לכל תשתית האירועים שאירעו בין המשיגים לחברי הקיבוץ, ובסופו של דבר המליץ כי המשיגים חרגו "קצת" מפורפורציות בזיקה שנוצרה לדעתם.
49. טענות המשיגים לגבי דבריה של דורית אלקין באסיפה מיום 2/6/09, גם היא ראויה להידחות. לא זו בלבד שמקובלת עליי עמדת החוקר כי דבריה של דורית אלקין היו דעתה האישית של דוברת אחת מתוך דוברים רבים (21 במספר), אלא שגם אלמלא עובדה זו, הנני סבור כי באסיפה כללית, לכל חבר נתונה רשות הדיבור וזכות הביטוי. דבריה של דורית אלקין, אינם מהווים הצדקה לחרוג מכלל זה, ולא נפל פגם בכך שהיא הביעה את דעתה האישית, תהא אשר תהא.
50. כמו כן, נוכחתי לראות, כי בקשתה של ירדנה נידונה בכובד ראש באסיפה מיום 2/6/9, ובכל זאת חברי הקיבוץ החליטו לדחות אותה. טענת המשיגים כי נפגעה מהם זכות הטיעון, גם היא ראויה להידחות. כפי שצויין בדוח החקירה (ועובדה זו לא הוכחשה על ידי המשיגים), הרי שהמעומדים לחברות אינם מופיעים בפני האסיפה הכללית, כך שהמשיגים לא הופלו לרעה בעניין זה.
51. אין מקום לטענת המשיגים, בכך שהם עברו את מבחני המיון והמלצותיה של ועדת הקליטה. כפי שציין החוקר, בסופו של יום, ההחלטה האם לקבל את המשיגים כחברים נתונים לאסיפה הכללית, ומשהאסיפה הכללית החליטה שלא לקבל את המשיגים כחברים, אין מקום לבקש סעד לחברות בשל המלצותיה של ועדת הקליטה וכד'.
52. בעניין זה אעיר, כי אין מקום לטענת המשיגים בכך שהקיבוץ ניסה למצוא פיתרון לבעייה, מוכיחה שהקיבוץ רואה בהם כראויים להיות חברים. ראשית, מן המפורסמות היא, שאין משתמשים בניסיונות פשרה שנעשו מחוץ לכתלי בית המשפט, ככלי להליך עצמו. שנית – והיא עיקר, כפי שציינתי לעיל, שאלת החברות נתונה לאסיפה הכללית, וככל שזו החליטה שלא לקבל את המשיגים כחברים, אין מקום להתערב בהחלטה זו.
53. מכל האמור לעיל, הנני מחליט לאמץ את המלצת החוקר וקובע, כי המשיגים אינם חברים בקיבוץ.
54. לענין חלוקת משא הוצאות החקירה כאמור בסעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות, המשיגים יסכמו טענותיהם תוך 30 ימים, זכות תגובה למשיב תוך 30 ימים מיום שיקבל סיכומי המשיגים, זכות תגובה למשיגים תוך 7 ימים מיום קבלת התייחסות המשיב ולאחר מכן אתן החלטתי ללא כל דיון נוסף.
5467831354678313|
ניתן היום 22.4.2012 בהעדר הצדדים המזכירות תעביר החלטתי לצדדים |
אורי זליגמן עו"ד רשם האגודות הישתופיות |
