תביעות בגין לשון הרע של תושבי בוסתן הגליל כנגד הועד המקומי וכנגד המועצה האזורית מטה אשר נדחו

בין השנים 1999-2005, הוסמך הועד המקומי בוסתן הגליל על ידי המועצה האזורית מטה אשר, לגבות את מיסי הארנונה המגיעים למועצה מתושבי הישוב, ולשם כך הואצלו לו סמכויות גבייה מנהליים לגביית חובות אלו.

בשנת 2005 החל הועד המקומי לגבות מהתושבים אגרות המכונות אגרת חינוך תרבות ופנאי ואגרת חזות היישוב/תחזוקה, וחלק מתושבי היישוב, בהן דורון ואורנה אפרתי, הגישו עתירה מנהלית כנגד הועד וכנגד המועצה, בה הם העלו טענות כנגד חוקיות אגרות אלו.

בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל את העתירה וביטל אגרות אלו, וערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה אף הוא, בהסכמה, בהמלצת בית המשפט, בתאריך ה-18 ביוני 2007.

כעבור יומיים, ב-20 ביוני, הגיעו מעקלים לבית משפחת אפרתי וביצעו עיקול והוצאה של מטלטלין בשם הועד המקומי, ובני הזוג טוענים, כי הדבר בוצע שלא כדין וממניעי נקמנות וקנטרנות, בתגובה למאבק שהם ניהלו כנגד הועד המקומי והמועצה.

לאור זאת, ולאור כתבה שפורסמה בסמוך לפסק הדין הראשון בגליון של "קו למושב" בה התייחסו יו"ר הועד המקומי וראש המועצה האזורית לפרטי המקרה, הגישו בני הזוג אפרתי תביעה לבית המשפט, בה עתרו לחייב את הועד, המועצה והעומדים בראשם בסכום של כ-288,000 שקלים חדשים.

הנתבעים הכחישו מכל וכל את טענות התובעים, וטענו כי העיקול בוצע כדין ונועד לגביית חובות ארנונה שנצברו במשך שנים, ושאין בינן לבין האגרות דבר וחצי דבר. כמו כן, טענו הנתבעים, כי אין בתגובות לכתבה משום הוצאת לשון הרע, ולחילופין, שהפרסומים חוסים תחת ההגנות הקבועות בחוק.

הצדדים הופנו בהסכמה להליך של גישור, אך הליך זה לא צלח.

בית המשפט הבהיר, כי בעוד שאצל התובעים קיים מטען רגשי כבד כנגד הנתבעים, טענו הנתבעים כי בינם לבין התובעים שררו יחסי ידידות, והתפנית חלה כאשר התובעים הקימו בשטחם יחידות דיור להשכרה וביקשו לראותם כצימרים, אך בקשתם נדחתה.

לגופו של עניין, בית המשפט מצא, כי טענות התובעים, שהעיקול בוצע שלא כדין, ללא קיום דיון בועד המקומי, ומקורו במעשה נקמנות, לא הוכחו כדבעי. כך, בעוד שהתובעים ניסו לנטוע רושם שמדובר בחיוב בגין אגרות אשר בוטלו על ידי בית המשפט, התברר כי מדובר בחוב של מיסי ארנונה שלא שולמו על ידי התובעים, ושאין בינם לבין האגרות שבוטלו ולא כלום. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים, בדבר גביית יתר ואי קיום חוב.

בנוגע לפרסום הכתבות – בית המשפט לא השתכנע שמדובר בפרסומים המהווים לשון הרע כהגדרת מושג זה בחוק, והוסיף, כי אין במתן התגובות משום חריגה מגדר הבעת דעה, או משום דבר שיש בו כדי להשפיל או לבזות את התובעים.

בית המשפט דחה את תביעתם של בני הזוג אפרתי, תוך שהוא קובע, כי בנוגע להליך העיקול לא קמה להם עילת תביעה, ושלא היה בפרסום התגובות לכתבות, משום הוצאת לשון הרע כנגד התובעים.

למרות תוצאה זו, ולאור הנסיבות שהולידו תביעה זו ומצבו הבריאותי של התובע, לא ניתן צו להוצאות, בתקווה שהדבר יכול לתרום ליישור ההדורים בין הצדדים.

לאתר מושב בוסתן הגליל בויקיפדיה

לאתר מועצה אזורית מטה אשר