תביעתו של דוד חדד כנגד המועצה האזורית חוף אשקלון להכיר בו כיזם וכשותף בפרויקט הקמת מטמנה בשטח המועצה
דוד חדד, תושב מושב כוכב מיכאל, הגה רעיון חדש לזמנו שעוד טרם נהגה להקמת מטמנה ושיתף את מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית חוף אשקלון, תוך שהוא מפרט בפניו את האפשרויות הריווחיות הגלומות במטמנה.
בהמשך המנכ"ל הודיע לחדד כי יש ביכולת החברה הכלכלית מהבחינה החוקית לבצע את הפרויקט אך אין ביכולתה לחתום על חוזה עם חדד, ועל כן סיכמו בע"פ את פרטי ההסכם (כך לטענת חדד) כך שבידי החכ"ל יישארו 51% וביידי חדד 49% מהפרויקט.
חדד טוען, כי המיזם והיוזמה הם פרי מחשבתו והגותו וכי למנכ"ל החכ"ל לא הייתה כל ידיעה ו/או מחשבה ו/או מושג בנושא המטמנות, וכי הוא הסביר לו ארוכות את מהות הפרויקט חשיבותו ואפשרויות הריווחייות הגלומות בו. עוד טוען חדד, כי משהובן למנכ"ל העניין ולאחר בדיקה מצא כי החכ"ל מורשה להתקשר בפרויקט מסוג זה והציע לחדד לקחת את הפרויקט במשותף כך שחדד יקבל 49% והחכ"ל 51% כך סוכם בע"פ. משהביא חדד משקיע חתם המשקיע עם החכ"ל על הסכם עקרוונות להקמת פרויקט המטמנה. וכי החכ"ל ביטלה את הסכם העקרונות שלא בתום לב. וכי החכ"ל רוצה לפעול לבדו בעניין המטמנה וכי בפעולתו זו פועל להשגת עושר ולא במשפט.
החכ"ל טוענת מנגד, כי אין עילה בינה ובין המועצה האזורית חוף אשקלון לבין התובע, וכי לא נחתם חוזה בין הצדדים אף לא בעל פה. כן נטען, כי לא פורטו טענות כנגד המועצה. מסמך העקרונות נחתם עם היזמים, קבוצת מולטיטק, ולא עם התובע, ומסמך העקרונות כפוף לתנאים, ובין השאר למכרז. כמו כן, קבוצת מולטיטק הודיעה כי אין לה את הרצון ו/או היכולת להשקיע בפרויקט וכי היא פורשת. וכי הנהלת החכ"ל החליטה לא לאשר את הסכם העקרונות בתנאים המצויינים בהסכם העקרונות, וכי מנכ"ל החכ"ל דאז הוא אשר פעל לקידום הפרויקט, וכי התובע לא תרם מאומה לפרויקט זה.
לבסוף נטען, כי התובע אינו בעל מקצוע יועץ ו/או מומחה בתחום המטמנות. וכי לאחר שנחתם הסכם עם המנהל לגבי המקום המיועד למטמנה הוצא מכרז בעניין וכי אף הוצע לתובע לעניין את מולטיטק להשתתף במכרז.
האם קיימת זכות חוזית בין הצדדים? מנכ"ל החכ"ל אכן אישר כי מרבית הההתנהלות בין הצדדים נוהלה בע"פ ומתוך מכלול הראיות ניתן להבין כי פעילותו של חדד היא פעילות של יזם ולא שותף וחדד אף לא הצליח להוכיח כי השתכלל בצורה כל שהיא חוזה על משמעויותיו בין בעל פה ובודאי שלא בכתב. ואף לא באחוזים כאלה או אחרים. כמו כן, נמנע חדד מלהביא עדות התומכת בגרסתו מאף לא אחד מהגורמים אשר לטענתו סמכו ידם על הסכם זה.
אין חולק על הקשר של התובע עם חברת מולטיטק וכי התובע הביא את החברה וכי הוא מכותב על מסמך העקרונות כיזם. על בחינת מהות הקשר ניתן ללמוד מלשון הכתוב והסכם העקרונות כתוב במפורש כי החכ"ל כפופה להוראות החוק ולדיני המכרזים ועוד מעדות התובע ניתן ללמוד כי היה מודע לתנאים וואף מציין במפורש כי הוא משמש כיזם. על כן יש לקבוע כי חדד הוא אכן יזם ולא שותף.
הפרויקט לא יצא אל הפועל, על כך אין מחלוקת, אך חדד תובע דמי יזמות אף אם הפרויקט לא יצא אל הפועל כיוון שבפוטנציה עדיין יש את הסיכוי והאפשרות כי יצא אל הפועל. צירף פסקי דין אשר לטענתו תומכים בטיעוניו, אך מעיון בהם אנו למדים כי פרויקטים אלו אכן התממשו ועל כך שולמו דמי היזמות.
לענין עשיית עושר ולא במשפט - בענייננו הנתבעות לא הרוויחו מאום מהפרויקט אלא רק השקיעו עד כה והפרויקט נעצר בשלב זה. התובע אכן ראוי יהיה לשכר ראוי ככל שהפרויקט יצא אל הפועל אך נכון לזמן זה לא הוכיח התובע מהו השכר הראוי לו הוא אכן ראוי יהיה לו אם ולכשיכרום הפרויקט עור וגידים, על כן בשלב זה אין לקבוע שכר ראוי או שכר בכלל.
לא עלה בידי התובע להוכיח כי נכרת הסכם שותפות כלשהוא בינו לבין מי מהנתבעים ועל כן נדחית תביעתו לשותפות בהווה או בעתיד בעניין פרויקט המטמנה. לעניין היזמות אכן הוכיח חדד כי הוא ייזם את העניין וכי הוא רשאי להמשיך ולפעול במסגרת החוק ע"מ לפעול ולקדם הפרויקט ואם אכן יצא אל הפועל יהיה זכאי חדד לדמי ייזום. לא ניתן צו להוצאות.
