תביעת אגודה לתשלום חוב
ה ח ל ט ה
1. רקע בקצרה:
טל אל היא
גולדמן הוא חבר באגודה. שימש תקופה ארוכה כיו"ר ועד ההנהלה וכמזכיר האגודה בשכר מאוגוסט 1994 ועד ינואר 1999.
בכתב ההגנה העלה גולדמן טענות הגנה שונות.
כבוד הבורר השני, עו"ד רון בן-מיור (הראשון נפסל לאחר בקשת פסילה אשר הוגשה ע"י גולדמן) נתן פסק בורר בתאריך 23.6.03.
על פסק הבורר הוגשו ערעורים הן ע"י האגודה והן ע"י גולדמן.
2. פסק הבורר:
הבורר דן אחד לאחד במחלוקות הכספיות שבין הצדדים, וקבע כלדקמן:
(א) כרטיס העובד.
1. בנושא אי העברת כספים לקופת הגמל תמר – גולדמן לא חוייב להחזיר הכסף משום שלקח לכיסוי במקום להעביר והאגודה לא הוכיחה שנגרם להנזק.
2. בשנת 1996, סך -.239 ₪ שהועברו להוצאה לפועל לאור עקול שכר של גולדמן.
גולדמן לא חוייב להחזיר משים שהאגודה לא הוכיחה שהסכום לא הופחת משכרו באותו חודש.
3. משיכות כספים מקופה קטנה – גולדמן לא חוייב להחזיר כי האגודה לא הוכיחה כי הנתבע משך כספים אלה לעצמו.
4. זיכוי קליימן בגין שיעורים פרטיים. גודמן חוייב להחזיר סך -.495 ₪ + -.420 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הווצרם.
5. משיכות שיקים – על סך -.2,000 ₪ ו-.4.740 ₪. האגודה לא הציגה ראיותכי גולדמן משך אותם לחשבונו או על ידו, על כן תביעת האגודה להחזר נדחית.
6. מכירת מיחם משומש לבריכה, הואיל והאגודה קיבלה תמורה, אין לחייב את גולדמן להחזיר -.600 ₪.
7. משיכת כספים ללא אסמכתא ומשיכת יתר מקופה קטנה הואיל והאגודה לא הוכיחה, אין לחייב את גולדמן להחזיר.
8. תשלום כפול בגין חודש מרץ 1998. הוכח תשלום שכר פעמיים. גולדמן חוייב + הפרשי ריבית והצמדה.
9. תשלום ביתר של שכר יוני 1998 גולדמן משך שיק על סך -.10,000 ₪, הואיל ומשכורתו -.6,799 עליו להחזיר -.3,201 ₪ בתוספת הפריש הצמדה וריבית.
10. תשלום לצרכניה בסך -.3,000 ₪. גולדמן מחוייב להחזיר סך זה בתוספת הפרשי המצדה וריבית.
11. הוצאות משפט רוטמן בסך -.5,000 ₪. הואיל ולא הוכח אם מדובר בשרות משפטי עבור גודמן בלבד או עבור האגודה, יחזיר רוטמן מחצית, סך של -.2,500 ₪.
12. פצויי פיטורין – מתנהלת תביעה בבית דין לעבודה. אין דיון בבוררות זו בנדון.
(ב) כרטיס החבר
בתאריך 11.9.02 עמד כרטיס החבר ביתרת חוב של -.83,707 ₪. לאחר דיון ממצא פוסק הבורר כי על גולדמן לשלם הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
3. טענות האגודה בערעור הראשון:
(1) הואיל וגולדמן לא הגיש תביעה לפצויי פיטורין בבית דין לעבודה, מבוקש לקבוע כי קיבל כפל פיצויי פטורין:
פעם אחת – כאשר משך את כל כספי קופת הגמל תמר לכיסוי; ופעם שניה – כאשר בכרטיס העובד קיזזו לו מהחוב סך של -.36,711 ₪, כזיכוי עבור פצויי פיטורין.
(2) לעניין משיכת כספים מקופה קטנה סך הכל כ-.11,000 ₪ ב-7 פעמים מבוקש לחייב את גולדמן, לקבל את גירסת מנהל החשבונות ולהאמין לו, כי הואיל וגולדמן היה המזכיר והמנהל בכל אותה עת הרי שלאור תפקידו הוא הנושא באחריות על כל הנעשה בקופה קטנה ויש לחייבו להחזיר הכסף.
(3) קופת הגמל תמר. הנ"ל זוכה ברטיס העובד בסך -.36,711 על כן מבוקש לחייב את גולדמן להחזיר את התשלום הכפול.
(4) מבוקש לחייב ב-2 שיקים אשר "נעלמו" מפנקס השיקים בסך -.2,000 ₪ ו--.4,740 ₪. האגודה תציג ראיה מהבנק.
(5) בבדיקה שנערכה הובהר כי האגודה לא קיבלה כל ייעוץ משפטי מעו"ד רוטמן. על כן מבוקש לחייב בתשלום -.5,000 ₪.
(6) לנושא הריבית. ריבית בגובה 2% לחודש היתה מקובלת כל השנים באגודה וכך גבו מהמפגרים בתשלום.
גולדמן קיבל כרטיס מדי חודש בחודשו – היה עליו להלין על כך לפני שנים רבות ולא כיום בעת הערעור בלבד.
(7) מבוקש להתעלם מטענות
(8) מבוקש לקבוע כי טענות גולדמן שקריות ומטרתן אך ורק להקשות בצורה לא עניינית על האגודה התובעת.
(9) טענות גולדמן כי הכרטיסים "טופלו" אין להן על מה להתבסס.
4. טענות גולדמן בערעור הראשון:
(1) הכרטיסים של שנים 1994, 1995 ו-1996 נבדקו ע"י רו"ח ססנוביץ מברית הפיקוח – ועל כן לגבי שנים אלה אין חלוקות.
כרטיס 1997, 1998 "טופל" ע"י האגודה.
(2) בתביעות האגודה מופיעים סכומים שונים, על כן אין לקבל את האמור בתביעה.
(3) אם יקבלו את כל הסעיפים בתביעה שהדו"ח דחה, היר שנקבל בשני הכרטיסים בערך 0.
הואיל וכך, אין אני חייב כלל בריבית לעניין השנים 1999-2002 מועד הגשת התביעה.
(4) ראיתי רק מסמכים להוכחת התביעה. לא קיבלתי מסמכים על פיהם אוכל להוכיח את הגנתי.
תשומת ליבי היתה כל הזמן בחקירה פלילית ובמשפט. כמו כן עברו 5 שנים.
(6) האגודה לא הציגה מסמכים בנושא קופת הגמל.
(7) בנושא כפל משכורת חודש מרץ 1998 – האגודה הציגה רק שיק אחד. אני טוען -.6,799 ₪ - זו משכורת פברואר.
-.7,019 ₪ זו משכורת מרץ 1998.
(8) תשלום ביתר יוני 1998. לדעתי השיק על -.10,000 ₪ היה עבור ספק בשם טומי ולא שיק שכר עבורי. לא הצלחתי למצוא אותו.
(9) תשלום לצרכניה:
א. אני חושב ששיק זה בכלל לא שימש כתשלום לצרכניה.
ב. אני כל המן בזכות. עובדה שהבורר עצמו זיכה אותי בסך -.66,387 ₪ נכון ל-10.7.98.
(10) האגודה לא הוכיחה את ההוצאה עבור "רוטמן". אני לא זוכר.
(11) לעניין פיצויי פיטורין: לא אני ולא האגודה אמרנו שנלך לבי"ד לעבודה.
עובדה היא שיש מסמך הקובע לי לפיצויי פרישה בסך של -.75,468 ₪. זוהי החלטת ועד האגודה ויש פירוט חשבון חתום.
(12) לנושא הריבית
לטעמי מאחר ולא הייתי חייב כסף לטל אל אלא להיפך, הרי שכל חיובי הריבית מ-1.1.97 צריכים להימחק. בכרטיס העובד תמיד הייתי ביתרת זכות.
תמיד הייתי ביתרת זכות בכרטיס קופת הגמל.
תמיד הייתי בכרטיס החבר ביתרת חובה של כ-.10,000 ₪.
(13) לקחו את כרטיס החו"ז שלי וחייבו אותו בכמה דברים לא רלוונטיים וכך הגיעו לחוב.
(14) החל מינואר 1999 החוב באגודה -.50 ₪ מים -.170 ₪ מיסים ו-.1,200 ₪ ריבית. אין לחייב אותו בריבית.
היה על הבורר להתייחס לריבית ולא להתחמק מדיון בכך.
כבר ב-1998 נקבע שהריבית תהיה רק 1% לחודש.
מי שנכנס להסדר חוב 1%. כך קבעו למספר משפחות. מי שבאופוזיציה – חוייב ב-2%.
אסור לאגודה לקחת ריבית גבוהה מהריבית הבנקאית משום שכך היא הופכת את החבר למקור להכנסות.
(16) לא בוצעה הפרשה בספרים כנגד תיקי הוצל"פ שנפתחו נגדי ואילו אני שילמתי עבורם.
5. בתאריך 26.1.04 שמעה עוזר הרשם דיון בערעור גולדמן.
הובהר כי 2 נושאים לא נדונו בבוררות:
האחד: פיצויי הפיטורין;
השני: כרטיס החו"ז של הנתבע המראה חוב של כ-83,000 ₪ נכון לאוגוסט 2002.
בהחלטתי באותו יום כתבתי:
"התיק יוחזר לבורר עו"ד רון בן מיור.
התיק מוחזר לשני נושאים בלבד:
1. דיון ופסיקה בנושא פיצויי הפיטורין;
2. לנושא כרטיס החבר.
הבורר פסק בנושא החוב בכרטיס החבר.
אולם, הנתבע גולדמן טוען כי לא היה לו יומן בבית המשפט מאחר והבורר לא התייחס עובדתית למסמך ההתחשבנות מטעם
לנושא זה אין אני קובעת לבורר כיצד יפעל..."
6. בשלב זה גולדמן ביקש גם לפסול את הבורר. האגודה התנגדה. הבורר דחה את בקשת הפסילה. בהחלטתי מתאריך 28.4.04 קבעתי כי אין מקום לפסילת הבורר. יש לזכור כי בורר קידם כבר נפסל ע"י גולדמן טרם תחילת הדיונים.
החלטתי כלדקמן:
"אני מקבלת את עמדת הבורר.
מדובר בסיום הבוררות לאחר שנתיים של שמיעת עדויות וקבלת ראיות על ידי הבורר. לפיכך אין אני מוצאת מקום לפסול את הבורר...".
לטענת גולדמן כי על פי "תחושתו" הוא "איבד את האמון בבורר", קבעתי, כי במידה ויגיש השגה יוכל לכלול בה את "תחושותיו".
7. מפרוטוקול הדיון בפני הבורר עולה כי היה על הצדדים להגיש סכומים בשתי השאלות הרלוונטיות בסעיף 5 לעיל.
בסיכומיו טען גולדמן: הכל מרמה וזדון. האגודה חוגגת. האגודה לא ניסתה לברר כלום כבר כמה שנים.
האגודה בסיכומיה: הכל נערך על פי חישובים רלוונטיים ונכונים.
8. פסק הבורר השני:
א. הבורר דן באריכות ובפירוט רב בשאלת פיצויי הפיטורין. לאחר סקירת פסיקה בנדון ובדיקת המצב הספיציפי העובדתי בנדון, מגיע הבורר למסקנה כי היה צריך להכניס את סעיף "אחזקת רכב" לחישוב הפיצויים המגיעים לגולדמן ואשר על כן יש להעמיד את סכום פיצויי הפיטורין על -.46,282 ₪. (ולא על -.36,711 ₪ כקביעת האגודה).
בהחלטתו הראשונה פסק הבורר כי גולדמן משך לכיסו, במקום להעביר לקופת הגמל, סך של -.47,290 ₪.
השאלה: האם קיים כפל תשלום מלא או חלקי של פצויי הפטורין?
תשובת הבורר:
"לסיכום – מחד, בהתאם לקביעתי בסעיף 15 דלעיל זכאי גולדמן לקבל מהאגודה סך של -.46,282 ₪ בגין פיצויי פיטורים. מאידך, קיבל גולדמן מהאגודה סך של -.36,711 ₪ על דרך של זיכוי כרטיסו וכן סך של -.15,853 ₪ על דרך משיכת כספים מקופת הגמל. חישוב פשוט מביאני למסקנה, כי גולדמן קיבל תשלום יתר בסך של -.6,282 ₪.
הואיל וגולדמן משך את הכספים אשר היו מיועדים להפקדה בקופת הגמל בטרם עת, הרי שיש לדחות את טענותיו לעניין ריבית ו/או הצמדה בהקשר זה."
ב. בשאלת
לו היה מדובר בעוד ימים נוספים, היה הדבר בא לידי ביטוי במסמכים האמרים.
מסקנה: גולדמן היה זכאי ל-60 ימי חופשה והם שולמו לו במסגרת תלוש השכר האחרון, בסך של -.28,691 ₪.
ג. לנושא כרטיס החבר:
גולדמן טוען כי יש לקזז מכרטיס החבר סכומים אשר האגודה חבה לו בגין פצויי פטורין.
הבורר קובע כי יש לקבוע לחובת גולדמן תשלום ביתר בסך של -.6,282 ₪, בשאלת פיצויי הפיטורין, ולהוסיף אותם לחוב בכרטיס החבר.
ד. לנושא הריבית:
הבורר קבע כי גולדמן לא הביא כל ראיה חדשה. הבורר חזר על קביעתו בפסק הבורר הראשון וכן מצטט פסק דין סתריה נ.
לסיכום – על גולדמן לשלם -.83,707 ₪ חוב כרטיס החבר בתוספת הפשרי ריבית והצמדה כחוק.
9. עיקר טענות האגודה בערעור:
כל סכומי הקופה הקטנה שהבורר לא חייב את המשיב.
המשיב, בתוקף ףתפקידו, שימש כמזכיר האגודה שנים רבות, על כן הוא נשא באחריות ישירה לקופה קטנה ועליו להחזיר את כל הסכום החסר, סך הכל -.10,620 ₪.
משיכה מקופת הגמל תמר - -.36,000 ₪. המשיב כבר קיבל בכרטיס עובד במסגרת פיצויי הפיטורין את הסכום, על כן שולם למשיב בכפל וכעת מבקשים החזר.
10. עיקר טענות גולדמן בערעור השני:
בכרטיס החבר, החוב הוא ע"ס -.83,000 ₪. יש להפחית מסך זה -.58,000 ₪ סך הכל נשארה קרן בסך של -.25,000 ₪ לתשלום לאגודה.
11. לאחר שעיינתי בכל מסמכי הבוררות, שני פסקי הבורר, הערעור של שני הצדדים (כולל החוברת אשר הגיש גולדמן לערעור) הגעתי למסקנות כדלקמן:
12. כרטיס החבר:
חזרתי חזור וקרוא היטב את סיכומיו של גולדמן לערעור, על פיהם היה על החוב בכרטיס החבר להתאפס וכי על פי חישוביו חייבת לו האגודה כ-150 אלף ₪.
לא מצאתי הסבר הגיוני לטענה זו.
לא מצאתי הסבר חשבונאי לטענה זו.
לא ניתן לקבל את מסמך ההתחשבנות של גולדמן, אשר הוגש לערעור.
תקנה 1א לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות) קובעת:
"הפנקסים כראיה תק' תשמ"ו-1986
1א. פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי העניין; הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה – עליו הראיה."
כמו כן חבר המתקבל לחברות מחוייב לתקנון המהווה הסכם – ובתקנון נאמר כי החבר מתחייב לשלם את הסכומים האמורים בכרטיס החו"ז שלו.
אשר על כן אני מאשרת את קביעת הבורר בנושא כרטיס החבר לעניין קיום חוב של גולדמן לאגודה בסך של -.83,707 ₪.
13. התערבות ערכאת ערעור בממצאים עובדתיים של הבורר.
ככלל, אין ערכאת ערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה דלמטה, יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט זוסמן בספרו סדר דין אזרחי (מהדורה חמישית בעמ' 807).
"קביעה עובדתית שנקבעה בדרגה ראשונה לא תבטל על נקלה בדרגת הערעור, אפילו היתה פוסקת אחרת אילו שמעה בעמה את העדים..."
בע.א. 8155/00 קבע בית המשפט העליון:
"ללא קיומה של טעות בולטת בשיקולי בית המשפט או פגם היורד לשורש העניין, לא תתערב ערכאת ערעור"
בע.פ. 9352/99 יומטוביאן נ. מ"י פ"ד (4) עמ' 632 נאמר:
"בימ"ש הדן בערעור נרתע מלהתערב בממצאים עובדתיים... לכן הרתיעה נחלשת לעיתים אף נעלמת כאשר ערכאת הערעור מתבקשת להפוך ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית לא בדרך של התרשמות מן העדים, אלא בדרך של התרשמות מחפץ או מסמך או בדרך של בדיקת העדויות במבחן ההגיון."
לא מצאתי מקום, בתיק זה, להתערב בהחלטותיו והנמקותיו המפורטות של הבורר בשני פסקי הבורר.
14. נושא הריבית:
יחד עם זאת, אני מקבלת את גירסת גולדמן, בשאלת הריבית וקובעת כי האגודה תחייב את גולדמן, לכל אורך התקופה, אך ורק ב-1% של ריבית.
היינו את הסך של -.83,707 ₪, הסכום אותו פסק הבורר כי גולדמן חייב לאגודה על פי כרטיס החבר, יש לחשב כך שהסכום יקטן ע"י הקטנת הריבית שגבתה האגודה בכל התקופה, מ-2% ל-1% לחודש.
מיד לאחר ביצוע התחשבנות חדשה זו יגיע גולדמן להסדר עם האגודה לתשלום ולסילוק מלא וסופי של כל חובו לאגודה, תוך 30 יום מעת סיום ההתחשבנות.
הנני מקבלת את טענת גולדמן בנושא הריבית וקובעת כי יש להפחית 50% מ-58,000 ₪, שהם -.29,000 ₪, משמע סכום החוב הוא: -.25,000 ₪ קרן + 29,000 ₪ ריבית, סה"כ -.54,000 ₪, נכון לתאריך הגשת התביעה, שנת 2002.
במידה ויגיע המשיב להסדר עם האגודה בדבר החזרת החוב האמור בדרך של פשרה ובהסכמת האגודה תוך 30 יום לסילוק מלא וסופי של התביעה ולקיום
במידה ואין הסדר, רשאית האגודה להוסיף לסכום של -.54,000 ₪, הפרשי הצמדה, וכן ריבית הנהוגה באגודה בגובה 1%.
15. יש לזכור כי ההבורר פסק כי בנושא פיצויי הפיטורין, או כרטיס העובד, חייב גולדמן לאגודה סך של -,6,282 ₪ לסילוק מלא וסופי של חובו בכרטיס זה.
16. לאור הנסיבות, על פיהן כיהן גולדמן בעבר כמזכיר; ולאור העובדה כי הצדדים פעלו בתיק זה ללא עזרת יועצים משפטיים; וכן על מנת לגרום לצדדים להגיע להסדר ולסיום תיק בוררות זה, אין אני פוסקת הוצאות.
17. החלטה זו תועבר לצדדים בדואר רשום.
ירושלים: כ' בתמוז התשס"ו
16 ביולי 2006
