תביעת קיבוץ הזורע נגד מע"צ על נזק לשטחי כותנה בשל ריסוס – נדחתה.
.תביעת קיבוץ הזורע : קיבוץ הזורע (להלן: "הזורע") הגיש התביעה על סך 267,680 ₪ בגין נזקים שנגרמו לגידולי שדה מחומרי הדברה, בעקבות ריסוס שביצע משרד התחבורה (להלן: מע"צ ) בשולי כביש מס' 66, הגובל באדמות הזורע. החברה להדברת עשבי בר בע"מ (להלן: "עשבי בר") שימשה כקבלן משנה של מע"צ שביצעה את עבודת הריסוס בפועל לאחר זכייתה במכרז שפרסמה מע"צ. בחודש מאי 2001 ביצע רכב של עשבי בר ריסוס בשולי כביש מס' 66 מכיוון צומת מגידו לכיוון צומת יקנעם. הכביש הנ"ל גובל בחלקות שדה של הזורע שבהם היו גידולי כותנה. לקיבוץ נמסר מפי עובדי עשבי בר כי חומר ההדברה בו הם משתמשים הוא "ראונד אפ" (שאינו הורמונלי, והוא המונע צמיחת עשבי בר דגניים), ואיננו פוגע בעשבים רחבי עלים כגון כותנה. מספר ימים לאחר מכן, התגלו נזקי רחף ריסוס קשים שנגרמו לגידולי הכותנה הגדלים בחלקות הסמוכות לכביש שם בוצע הריסוס האמור. בבדיקה שנערכה מאוחר יותר ע"י מדריך מחוזי גד"ש ממשרד החקלאות, ועל ידי מומחה בתחום הדברת העשב, נמצא כי מדובר בנזק האופייני לקוטלי עשבים הורמונאליים דוגמת D2.4. לשם אמדן נזקיו הזמין הזורע חוות דעת של שמאי. בחוות דעתו של השמאי, שנסמכה גם על המומחה והבדיקות שבוצעו לאיתור מקור הנזק, נכתב כי מדובר בנזק האופייני לשימוש בחומר ההדברה D2.4. עוד ציין השמאי כי עשבי בר השתמשה לצורך הריסוס ב "קוקטייל" מעורב מחומר "ראונד אפ" עם חומר הדברה "אלבר סופר"(שהיינו חומר הדברה הורמונאלי). בחוות דעתו הסתמך השמאי גם על דו"ח בדבר כיוון הרוחות שנשבו באזור ועוצמתן, הרוח אשר נשבה וגרמה לרחף של חומר הריסוס שגרם לפגיעה בגידולי הכותנה. הנזק שנגרם לקיבוץ, כפי חוות דעתו של השמאי, הן בשל פגיעה בהיקף היבול מגידולי הכותנה והן בשל הפגיעה באיכות סיבי הכותנה הגיע לסך של 252,748 ₪.
הזורע טוען לאחריות מע"צ בשל העדר א
מע"צ כפרה באחריותה לנזק הנטען ו/או לקשר הסיבתי שבין הריסוס לבין הנזק. על סמך ההסכם שנחתם בינה ובין עשבי בר, פורטו חומרי ההדברה שיש לעשות בהם שימוש. לעשבי בר יש את האחריות המ
עשבי בר אף היא כפרה באחריותה לנזק ובקיומו של קשר סיבתי בין עבודות הריסוס לבין הנזק הנטען. עשבי בר הכחישה שימוש בחומרי הדברה הורמונאליים. אף היא כמו מע"צ טענה להעדר אחידות של הנזקים, כאשר היא אף מסתמכת על דעתו של הרבולוג ראשי במשרד החקלאות. עשבי בר טענה בהגנתה כי היא עשתה שימוש בחומר ההדברה "ראונד אפ" בלבד, כי הנזק נגרם, ככל הנראה מגורם אחר, ובתמיכה לכך מצוין עניין קיומן של אותן אריזות ריקות של חומר ההדברה ההורמונאלי בתוככי השטח של חלקות הזורע הגובלות בחלקות אחרות שאינן שלו.
הדיון : בתיק העידו עדים רבים, לרבות מומחים מטעם הצדדים ואף הייתה "מלחמת מומחים" שהתייחסה לשאלות שבעובדה באשר למיקום סימני הפגיעה מרחף חומרי ההדברה. לתיק הוגשו חוות דעת משלימות וחוות דעת נגדיות מטעם אותם מומחים כתגובה לדברים שצוינו בחוות הדעת הנגדיות.
מהו חומר ההדברה בו עשו עובדי עשבי בר שימוש במסגרת עבודתם? לפי עדותו של עובד עשבי בר אשר נטל חלק בעבודות הריסוס, לא נעשה שימוש ב"קוקטייל" של "ראונד אפ" עם "אלבר סופר". הריסוס בוצע בשעות הבוקר ללא שימוש בחומרים המכילים D2.4. העובד העיד על הנהלים והכללים לפיהם הם נוהגים בעת ביצוע עבודות הריסוס, כגון הימנעות מריסוס כשהרוח חזקה, שימת לב לצמחייה הסמוכה למקום ביצוע הריסוס וכיו"ב.. התימוכין לדברי העד באשר לסוג חומר ההדברה בו נעשה שימוש נמצא בדוח ביצוע עבודה. מדובר בדוח שנערך בזמן אמת הנערך לצורך דיווח על כמויות חומרי ההדברה בהם נעשה שימוש ומקומות ביצוע הריסוס.
המצב בשטח כפי שעולה מהראיות והעדויות מראה כי יתכנו מספר מקורות להתנדפות או לרחף של חומרי הדברה: הריסוס שעשבי בר ביצעה לאורך הכביש, ריסוס שבוצע במאגר מים בתוככי השטחים החקלאיים, וכן ערימת אריזות חומר הדברה שהונחו בשטח שבין אדמות הזורע לאדמות המושבה יוקנעם. מה מבין שלושת הדברים הנ"ל יכול להיות המקור לנזק? הזורע טוען כי רק הריסוס של עשבי בר יכול להיות הגורם לנזק לאור העובדה שלאורך שולי הכביש אותרו שרידי חומר הורמונאלי. מע"צ ועשבי בר טוענים, שלא יתכן כי הנזק נגרם כתוצאה מהתנדפות חומרי ההדברה לאורך הכביש. לא נעשה שימוש בחומר הורמונאלי, שרידי החומר ההורמונאלי היו ברמה פי 12 בתוך שטחי הכותנה לעומת השטחים הקרובים לכביש, חלק מהשטחים לאורך הכביש כלל לא נפגעו במועד ביצוע הריסוס הרוח הייתה סבירה ומזג האוויר נוח כך שלא יתכן כי החומר התנדף וזז ה
בין הצדדים התנהלה מעין "מלחמה" בין המומחים באשר למקומות בהם אותרו שרידי חומר הורמונאלי. מר שיפמן (שהתבסס על מכתבו של ד"ר קליפלד) מטעם הזורע וד"ר יעקובי מטעם עשבי בר.
ד"ר קליפלד מציין כי הוא הבחין בחלקות שבסמוך לכביש בסימני נזק בצמחי הכותנה האופייניים לקוטלי עשבים הורמונאליים(D4.2) וכן פגיעות המאפיינות קוטל עשבים "גליפוסאט". וגם, ככל שהחלקה הייתה יותר סמוכה לכביש, הנזק בה היה יותר חמור. כמו כן הסחף קוטלי העשבים בכיוון החלקות, תואם את כיווני הרוח הדרום מערבית או מערבית האופיינית לאזור. מחקירת ד"ר קליפלד התברר כי הוא ביקר בחלקה אחת בלבד (כשהוא מונחה על ידי נציג הזורע דוקא לחלקה הזו) וכי לא ביקר בחלקות לצידי מכון הטיהור ועד לכביש. כמו כן, העד אישר כי לא ראה את בדיקות המעבדה של "שלפ". מכתבו של ד"ר קליפלד, איננו חוות דעת, קיימים בו חסרים רבים לרבות נתונים מהותיים ביותר שיש בהם כדי לבסס את הקביעה באשר למקור הנזק כדי שניתן יהיה לייחס לקביעתו משקל. השמאי, ביסס את חוות דעתו, על אותן קביעות של ד"ר קליפלד. לכן יש בעתיות איזה משקל לתת לחוות דעתו. גם מר שיפמן התוודע לסוגיית האריזות הפתוחות של חומרי ההדברה שהונחו בין שטח הזורע לשטח של יוקנעם לאחר שנתן את חוות דעתו. לכן חוות דעתו המשלימה מבוססת על סמך השערה בלבד ומבלי שקביעותיו העובדתיות בעניין זה יגובו בעדות פוזיטיבית ישירה כלשהי.
הזורע היה אמור לבדוק את השאלה בדבר המקור לנזק על דרך האלימינציה, קרי לברר מקורות אפשריים לרחף הריסוס ולשלול אותן אחת לאחת, לאחר בדיקה ובירור, ובכך להגיע למסקנה מהו המקור לרחף הריסוס. הזורע נמנע טוטאלית מלעשות כן, בחר מלכתחילה לטעון שהריסוס של עשבי בר הוא זה אשר גרם לנזק, תוך התעלמות מוחלטת מהאפשרויות הנוספות הקיימות, ובכך החליש את טיעונו עד מאוד. לא נערך בירור ע"י הזורע בזמן אמת עם גילוי הנזק, מתי הונחו אותן אריזות במקום, האם טופלו כראוי ונוקו, או שמא תכולתן היא שאריות חומרי הדברה. עניין זה היה מחובתו של הזורע ולא של עשבי בר או מע"צ, וכפי שכבר צוין, הזורע נקט בשיטה לפיה הוא בחר באופציה של קביעת המקור לנזק בריסוס של עשבי בר,ללא בדיקה כראוי של האפשרויות הנוספות שהיו גלויות לעין. חסר נוסף בראיות הזורע הוא הדו"ח של מטאוטק שכלל ממוצעים של כיווני רוח ולא נתונים בזמן אמת. אל מול דו"ח זה הוגש הדו"ח של השירות המטאורולוגי וקיימת עדותו של מר אבנר פורשבן מהשירות המטאורולוגי מהן עולה כי במועד ביצוע הריסוס עסקינן הרוח במקום הייתה מתונה. לפי ממצא זה, רוח מערבית, צפון מערבית,יכולה להתאים לפגיעה מרחף שמקורה באותן אריזות ריקות פתוחות, בחלקות בהן עסקינן. המחלוקת עסקינן תוכרע על פי נטל ההוכחה כאשר שאלות עובדתיות רבות טעונות הכרעה, וחלק מאותן עובדות שיש להוכיחן, כלל לא הוכחו ע"י הזורע, ונקודת המוצא בטיעוניו והראיות שהוא הגיש מטעמו, הייתה שעובדות אלו הן נכונות. גם אם נצא מנקודת המוצא, שלא הוכחה, כי עשבי בר השתמשה בחומרי הדברה הורמונאליים, הרי שלא נבדקו ולא נשללו האפשרויות הנוספות למקור הנזק, הבדיקה של ד"ר קליפלד הייתה חלקית ביותר שנועדה להתאים להלך מחשבתו של נציג הזורע, לא כללה בדיקה מקיפה של כל השטח ושלילת האפשרויות הנוספות לקרות הנזק, על בסיס ממצאים שלא בוססו כראוי של ד"ר קליפלד, ניתנה חוות דעתו של מר שיפמן, ומכאן שלא ניתן לייחס משקל רב.
המסקנה המתחייבת היא שדין התביעה להדחות. הזורע ישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד לנתבעים בגין הליך זה . סכום ההוצאות יעמוד על סך 3,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים. סכום שכר הטרחה יעמוד על סך 8,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים.
ניתן היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.
