תוואי לצינור הולכת גז טבעי יעבור בסמוך לקיבוץ רגבים
הרקע לעתירה זו הינו התוואי לצינור הולכת גז טבעי, אשר ע"פ התכנון המקורי משנת 2006 אמור לעבור ממערב לכביש 6, ואשר בשנת 2013 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובניה כי התוואי החדש יעבור, בין היתר, לאורך קילומטר בשדות החקלאיים של קיבוץ רגבים.
הקיבוץ טוען כי החלטה זו הינה בלתי סבירה בעליל, בלתי מידתית ונגועה בשיקולים זרים ופסולים, ולפיכך מצדיקה את התערבות בית המשפט.
בנוסף טוען הקיבוץ כי הסיבה לעדכון התוואי הינו חשש בלתי מבוסס להימצאות קברים בתוואי המקורי. יתרה מכך, טוען הקיבוץ כי אף אם יתברר שאכן יש קברים במקום, יש להעבירם למקום קבורה חלופי, או לחלופין לשנות את התוואי כך שיעבור רחוק יותר מבתי הקיבוץ.
לבסוף טוען הקיבוץ, כי יש לעכב את ביצוע התוכניות גם מאחר ותוואי צינור הגז מסכן את חברי הקיבוץ.
לעומת זאת, המועצה הסבירה כי הצורך בשינוי התעורר עקב מספר סיבות; ראשית, נוצרו קשיים בלתי צפויים שנתגלו במהלך ביצוע התוואי המקורי. שנית, על רקע התגברות הביקוש לגז טבעי התעורר הצורך להגדיל את קוטר הצינור המתוכנן, ואת שטחן של תחנות הגז המאושרות, ובתוך כך להרחיב את מגבלות הבטיחות שלהן. ולבסוף, מאז התוכנית הקודמת, הוקם באזור כביש 6 ואושר תוואי מזרחי למסילת הרכבת, לפיכך נאלצה המועצה לעדכן את התוואי.
דיון והכרעה
ביהמ"ש מצא כי אין עילה להתערבות בהחלטת מוסדות התכנון, מאחר ותמונת התכנון הייתה מורכבת יותר מן הנטען בעתירת הקיבוץ, ומאחר וההחלטות שהתקבלו התבססו על שיקולים לגיטימיים ונערכו לאחר קבלת תהליך החלטות נאות.
באשר לטענת הקיבוץ כי חששות המועצה היו בלתי מבוססים בעת שאישרה את התוואי המעודכן, קבע ביהמ"ש כי השטח הכולל קברים ועתיקות אינו כלול בשטח התוואי העדכני, אלא בתוואי החלופי אשר שקלה המועצה.
באשר לטענת הקיבוץ כי מתוואי הצינור נובע סיכון בטיחותי בלתי סביר לחברי הקיבוץ, קבע ביהמ"ש כי החברה האחראית על הוצאת התוכנית לפועל הראתה נכונות, על אף שאינה מחויבת לכך, להרחיק את הצינור למרחק של 45 מטרים מהשטח שתוכנן להרחבת הקיבוץ, ובכך שמטה את הקרקע מכל טענה אפשרית בנידון.
באשר לטענה הנוגעת לקרבה בין הצינור לבין תשתיות אחרות שיקומו, קבע ביהמ"ש כי מדובר בחשש שלא הובאה תשתית להוכחתו, ועל כל פנים, כל מהלך הנוגע להנחת קו תשתית בסמוך לצינור הגז נתון לפיקוח ולבקרה של הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי.
לפיכך קבע ביהמ"ש, כי באין נימוק כבד משקל כמו סיכון בטיחותי או הפרת הוראה מחייבת, לא יתערב ביהמ"ש בבחירת החלופה התכנונית ההולמת.
ביהמ"ש הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטות מוסדות התכנון, לאחר שחששות הבטיחות הופגו, ולכן דחה את העתירה.
הקיבוץ חויב בתשלום הוצאות בסך 40,000 ₪.
ניתן ביום ב' בכסלו תשע"ה, 24 לנובמבר 2014.
